אחרי התיקו מול ווטפורד

לצערי הספקתי לראות רק את המחצית השניה. ככה שראיתי רק חצי מהאירועים וחצי מהשערים.

מה שראיתי היה לצערי דומה מדי לתקופה שחשבנו שאנחנו יוצאים ממנה: משחק לא מספיק החלטי, כדורים שנעצרים באגפים במקום להמשיך את המומנטום, מגינים שמפחדים לעלוץ ולחפוף. שחקנים שנכנסים אחד לשני לתוך התנועה, מאטיץ׳ חסר קילר אינסטינקט, שחקני הגנה מבודדים מול תוקף וסופגים ממנו שער במקום לקבל עזרה מהקשרים. אני מתכוון לשער של איגהאלו – שהיה דומה מדי מבחינות רבות לשער שחטפנו מריאד מהרז.

דווקא כשנראה שאוסקר נכנס לעניינים, הוא החמיץ פנדל (ואני צעקתי לבת שלי, ״בבקשה שאוסקר ייקח ולא הזארד״), ודווקא כשדייגו קוסטה כבש צמד, הוא מושעה מהמשחק הבא.

כלומר, המזל לא התחיל פתאום לרדוף אחרינו.

***

לא מצליח להתרגל לכתוב טקסט על הנייד. מלבד הבעיות הטכניות, כמו גודל המסך, העובדה שאני צריך להחזיק את המכשיר בזמן שאני מקליד, המקלדת שנעלמת ומופיעה מתי שהיא רוצה, שגיאות הכתיב המעצבנות, התיקונים האוטומטיים, מלבד כל אלה אני מרגיש כאילו לכל היותר ביכולתי לכתוב יצירה גטורך של פתק. על לונגפורם אין על מה לדבר, וגם מלחמה ושלום כנראה יחכה למישהו יותר מיומן.

לפני כמה ימים חשבתי על כך שבעוד כמה שנים ייתכן שהעולםלא יחולק יותר למדינות לאום, גם לא לדתות, אלא על פי מערכת ההפעלה: מצד אחד תהיה האנדרואיד, עם מיליארדי משתמשים עלובים, עניים, טכנוקרטים, הודים, פרגמטיסטים, tweakers, קמצנים, שוחרי חופש ושאר תכונות מאפיינות.

ומהצד השני רפובליקה טכנולוגית של משתמשי אייפון, עשירים, מתוחכמים, מינימליסטיים, מעודנים, מעוצבים, הומואים, אנגלוסכסוניים, וסטודנטים בבינתחומי.

ובהקשר הזה, גם מועדוני הכדורגל יצטרכו להצהיר אמונים למי מהשליטים. בחדר ההלבשה של ווטפורד ייתלו דיוקנותיהם של סרגיי ברין ולארי פייג'. ובמשרדו של מוריניו דיוקנו של מוריניו כמובן, אבל במגירה יהיה סטיב ג'ובס.

רק מה, העונה הסטיב ג'ובסים חוטפים כהוגן. משרדיהם מתפנים ובמקומם מגיעים מחליפים, חלקם אולי עדיין משתמשי אפל, אבל ביניהם גם אנדרואידים, או משתמשים לשעבר.

בת הזוג שלי מתיישבת לידי במרפסת הצנועה הצופה אל גן המשחקים של קיבוץ לוחמי הגטאות, שם בחרה משפחתי המורחבת להעביר את סוף השבוע לרגל ביקור מולדת של חלקים מהמשפחה.

"מה, אתה לא כותב את הזה שלך?" היא שואלת, ומתיישבת לעיין בספר שלם העוסק בנשימות.

דווקא כן. דווקא כן.

וקשה להעלות ככה תמונות, אז אני גונב לגרייזס את התמונה מהתבוסה בשבוע שעבר. עכשיו תורנו לחטוף בראש. ואם כבר אני באנדרואיד אז אני מאמין בכלכלת השיתוף. כן, אני המוצר.

 

***

במקום בחירת ספורטאי השנה
שיאים נקודתיים

17 Comments

S&M 26 בדצמבר 2015

אייפון מתוחכמים?!?!
הכי מאותגרים טכנולוגית, שלא יכולים לחצות כביש וללעוס מסטיק ביחד, יתאר אותם יותר טוב.

גור אילני 26 בדצמבר 2015

הם טוענים שהם מעדיפים לסלק את הרעש כדי להתמקד בעיקר

גל 26 בדצמבר 2015

תיבת פנדורה נפתחה פה

D! פה ועכשיו 26 בדצמבר 2015

אייפון מוכר תיחכום, אריזה מתוחכמת, תדמית מתוחכמת – לפחות למי שרק מחזיק כאלו של אחרים – תמיד מרגיש בעיקר מתחכם.

שי 26 בדצמבר 2015

ואן חאל?

ערן הדר 26 בדצמבר 2015

אייפון זה כמו הסביח של עובד.
מוכרים מוניטין יקר בפיתה

פאקו 26 בדצמבר 2015

כמו רוב משתמשי האייפון, נפלת בפח התדמית.

גור אילני 27 בדצמבר 2015

אם התכוונת אליי – אז אין לי אייפון. למרות זאת, יודע להעריך את היתרונות גם באפל.

אסף שלום 26 בדצמבר 2015

בתור אחד שפיתוח אפליקציות זה המקצוע שלו יש לי על השולחן
אייפון, אייפד, 3 אנדרואידים ועוד טאבלט.

כל מה שאני יכול להגיד שהווינדוס פון שלי שעלה 700 שקל אוכל את שניהם בחווית המשתמש. רק חבל שאין לו אפליקציות

אדם 26 בדצמבר 2015

ואני בתור כותב אפליקציות רק יכול להגיד שהנוקיה בלוק שלי לוקח את כולם

נולי 27 בדצמבר 2015

והלומיה 1020 – מכשיר פצצה

אביאל 26 בדצמבר 2015

חבל מאוד, אני דווקא ראיתי צ׳לסי לוחמת הרבה, לצערי בלי האזרד אין את הברק הסופי ואת ההמשכיות.
חטפנו שני גולים דיי שטותיים, אני מניח שהמסכה גרמה למאטיץ׳ לגעת ביד בצורה כל כך לא ברורה ואת הגול השני חטפנו כמו בכל העונה, הפעם חזרנו, עם הרבה תנועה של קוסטה (וטיפה טיפה נבדל) והאמת שאני רציתי שהאזרד יבעט את הפנדל, אוסקר תמיד נראה לי רך מדי לפנדלים.

נקווה לטוב מול יונייטד.

גור אילני 26 בדצמבר 2015

כן, לצערי האמנתי בו…

ריצ'י מקאו 26 בדצמבר 2015

קוסטה מושעה מהמשחק הבא אמור להיות הדיפולט…

Kirma Der Faux 26 בדצמבר 2015

ניסיתי לראות את ליברפול בצ'רלטון והם כל הזמן קפצו למשחקים של צ'לסי ושל סיטי מה שגרם לי לחשוב (חוץ מזה שאני רוצה למות ולקחת איתי את הנתב שלהם) מה אוהדי צ'לסי מרגישים כשרואים את הקלאסה שנוטפת מדה-בריינה בכל נגיעה בזמן שהם גם כשהם מבקיעים זה נראה כמו לידת עכוז.
לא גומר אתכם לראות אותו את לוקאקו ואת צ'ך נותנים עונות גדולות? זה פגם מערכתי בשיטת המושאלים (גם צ'ך בסיכומו של דבר הועף בגלל מושאל לשעבר), פספוסים של מוריניו או סתם שחקנים טובים שלא התאימו למערכת?
באמת ששואל בלי לנסות לעצבן או לדרוך על יבלות.

גור אילני 27 בדצמבר 2015

בדיעבד, דה-בריינה ולוקאקו הם ללא ספק פספוסים של מוריניו, שמעדיף סגל בלי רוקסטארז מפונקים. לוקאקו הראה סימנים של מישהו שאוהב לדבר הרבה ומוריניו לא אוהב שמישהו מדבר יותר ממנו. זה מה שחרץ את גורלו בסופו של דבר.
דה-בריינה חזר מהשאלה כשהיו לנו 8 שחקנים בעמדה שלו, מה שיצר הרבה לחץ, באותה תקופה גם מאטה ניסה להתברג בהרכב ללא הצלחה יתרה, אוסקר סומן כמספר 10 הבא למרות שננטש מאוחר יותר על הספסל. מוריניו רצה יותר שקט תעשייתי ושיחרר קשרים התקפיים, הביא במקומם את סלאח שהיה אמור להיות פחות מתוסכל על הספסל.
כשסיטי החתימו את דה בריינה בסכום אדיר גיחכתי, חשבתי לעצמי שעכשיו יראו איך הוא לא עושה tracking back, זה נכון חלקית כי באמת יש להם בעיה מסוימת בהגנה שמחריפה איתו בהרכב, אבל אין ספק שזה שחקן שמסוגל לעזור לשים את הכדור ברגל של החלוץ, ברחבה או סתם ברשת. בעונת 13/14 אוהדי צ׳לסי ממש חיכו לחזרה שלו, צידדו בהכנסתו להרכב, והתאכזבו לראות אותו עוזב לבונסדליגה.

התירוץ הרשמי של מוריניו לגבי שניהם הוא שהם לא רצו להילחם על מקום בהרכב אלא חיפשו קבוצה בה ייכנסו באנקר ל-11 בכל משחק. יכול להיות שזה נכון, אפילו הגיוני, השאלה מה הוא אמור היה לעשות במצב כזה – לא לתת להם ללכת ולעשות רוטציה, או לתת את ברכת הדרך.

פטר צ׳ך הוא מבחינתי לא פספוס – פשוט חבל להחזיק שוער כזה על הספסל ומגיע לו ללכת לקבוצה טובה ואני שמח בהצלחתו בארסנל וגם מאמין שמוריניו שמח בהצלחתו.

מאיר (חדש בשכונה) 26 בדצמבר 2015

לא למגינים ולא לאף אחד אחר בצ'לסי יש סיבה לעלוץ☺

Comments closed