הנצחון על ארסנל

ההפתעה היתה מהדקה הראשונה – והאמת, אני לא בדיוק מבין מה ארסן וונגר חשב לעצמו ואיך הוא הכין את ארסנל למשחק. במקום לשחק על היתרונות – הוא בחר לתת לצ׳לסי להוביל את העניינים, ולקבוע קצב נוח – שהיה איטי מספיק כדי לאפשר לזקנים איבנוביץ׳ וטרי להגן, ומצד שני נתן הזדמנויות לצאת להתקפות מהירות.

שלא תטעו – האדום (מוצדק או לא, איך שתבחרו) עשה חסד עם ארסנל, כי המשחק שהתפתח היה אמנם של 11 מול 10, אבל גם נתן להם להנות מהספק לגבי היכולת שלהם הערב.

כל השבוע שמענו כמה אוזיל מבשל וכמה ז׳ירו נהנה לאכול, וכבר דמיינו לעצמנו את השיפודים שישחילו אותנו בהם. בפועל, ואני אומר את זה כבן-אדם שקול ולא מתלהם – זו קבוצה בינונית. אם היינו משחקים העונה בחצי מהיכולת של העונה שעברה היינו דורסים אותם היום ובכלל מובילים את הליגה בהפרש של 5-7 נקודות.

אבל העונה אנחנו בעצמנו זבל הזבלים, ולמזלנו מתהום כזו עמוקה יש גם לאן לטפס.

איבנוביץ׳ נתן באופן מפתיע משחק טוב, שכלל סגירות בהגנה ובישול חביב לדייגו קוסטה. וזה עוד אחרי שהוא קיבל את הארכת החוזה.

פברגאס לא היה מבריק, אבל התאמץ מאד לא להגיש את האליפות לחבריו לשעבר, החזיק לא רע בכדור תחת לחץ, שיחרר קדימה כמה מסירות טובות והניע את העניינים.

וויליאן ואוסקר השלימו את שלישיית הקשרים ההתקפיים במשחק טוב של שניהם, היציבות בהרכב עושה לאוסקר טוב, והתרומה שלו בחילוצי כדורים במרכז המגרש מצויינת.

מאטיץ׳ עדיין לא חזר לעצמו. לקראת הסיום האיבודים שלו גם היו מסוכנים כששיחקנו על פוזשן ועל התשת היריבה. במזל זה נגמר ללא שער חובה.

בכלל, העירבוביות ברחבה שלנו היו איומות. רק במזל, ובזכות העובדה שוונגר בחר להוציא את ז׳ירו ולשחק באופן לא מוסבר כחלוץ מטרה על… מתיה פלאמיני. תודה רבה וונגר. חשבנו שאתה הביץ׳ של מוריניו. מסתבר שלא רק.

עוד משחק ללא הפסד, הפעם גם ללא שער חובה ועם ניצחון!

תענוג העונה הזאת.

 

וזה נכתב לפני:

ריבוי הסערות, בארץ ובארה״ב גרם לכך שחלמתי בלילה על סערה, וכשהיה בחוץ רעם (כנראה אמיתי) לא ידעתי אם הוא שייך לארה״ב או לארץ או בכלל לחלום. אבל אז התעוררתי ונזכרתי שיש היום משחק נגד ארסנל ושחייבים להמשיך וללכת.

כשחוס הידינק קיבל עליו את המשימה לעשות משהו עם צ׳לסי עד שיגמר העונש שנקרא העונה הזאת, הוא עמד על קו פרשת דרכים (או מה שנקרא ״פיצול ערוצים״ בניווט): או שהוא ממשיך בדרך ממזער נזקים ומנסה להשאיר את צ׳לסי במועדון הגדולות איכשהו, או שהוא מתמקד בהכנת היסודות לדרך חדשה.

להפתעת חלק מאיתנו (אני ביניהם) – הוא בחר במיזעור נזקים, ואף הוסיף לכך התעקשויות חדשות שאפילו מוריניו כבר ויתר עליהן, כמו לנסות שוב את מאטיץ׳, לתת את הכבוד לטרי ולדבוק בפדרו כי הוא מברצלונה.

בנוסף, הוא הוציא מהנפתלין את ג׳ון אובי מיקל, הידוע גם בכינוייו ג׳ון מיקל אובי, ״המוסר לאחור״, ״הוא שמבקיע מתי שהוא רוצה״ ועוד. דווקא שם הוא פגע. אני לא חושב שמיקל הוא שחקן שונה באופן מובהק מהשאר, או שיש לו איזו איכות מיוחדת שלא היתה ידועה למוריניו. הסיבה להצלחתו תלויה בעיקר בעובדה שהוא לא ספג את ההשפלות וההפסדים עם כל השאר – ולכן נשאר כחול-גאה ולא העיסה הרופסת שמתקראת הרכב של אלופה.

הילת הבטחון שמיקל משרה סביבו אמנם מוגבלת, אבל היה בה מספיק כדי להדביק כמה שחקנים שנמצאים בקרבת מקום, ססק פברגאס ביניהם. עד בואו של חוס הידינק, כשדייגו קוסטה היה עומד עם הגב לשער ומנסה לקבל כדור, הוא היה רואה את הפרצוף של ילד בעונש נסוך על פניו של מאטיץ׳. עכשיו, כשהוא מעיף את אותו מבט (ועל הדרך נותן מרפק קטן לבלם שעומד מאחוריו) – הוא רואה את ססק חי וחיוני ולפעמים זה אפילו נגמר בכדור קטלני של פברגאס כמו זה שגרם להווארד להיתקל בשחקן מההגנה שלו, ליפול, ולראות את דייגו מתלבט אם לרדת על ארבע ולנגוח את הכדור לשער ממצב זחילה, או סתם להרים את הרשת.

אבל בינתיים גם לדייגו קוסטה קרה משהו. הוא מפוקס יותר, ולמרות האופי הלא פשוט שהוא סוחב על עצמו, הכדורגל שלו נהיה פשוט יותר טוב. הוא נכנס לרחבה, מעביר פחות שחקנים, מאבד פחות כדורים, ממעט לרוץ לאגף, וגם כובש. אם אתם חושבים שההגנה של ארסנל לא חושבת עליו כרגע אתם כנראה טועים.

מה שעובד אצלנו קצת הרבה פחות טוב הוא ההתמודדות עם האגפים. בעקרון כדי להבקיע מולנו, כל מה שצריך לעשות זה להגיע לסף ה-16, אלכסונית מהשער או עמוק יותר לכיוון קו הרוחב, ולמסור כדור פשוט למרכז הרחבה. מה שיקרה זה, ג׳ון טרי ינסה לבעוט את זה לתוך השער של עצמו, קורט זומה לא יבין מה הקטע ויקפא על מקומו, מיקל ינוע על קו הרחבה אבל לא יספיק לבוא לעזור, פדרו יחכה לחילוץ ולמתפרצת, וויליאן יחשוב על איך להוציא מזה כדור חופשי, איבנוביץ יעסוק בנסיון לבלום את המסירה אבל לא יגיע, אזפי ינסה לשמור על הקורה הרחוקה או יסדר את המסכה… הכדור יגיע לחלוץ המרכזי, או קשר שעושה תנועה קדימה, והוא יבעט לשער.

עכשיו, בעקרון יש שם את השוער השני-שלישי הכי טוב בעולם, אבל מה לעשות שהעונה הוא לא כזה טוב, ולמרות שלא ספגנו המון שערים באשמתו הישירה, לא ראינו ממנו איזו ווינריות, איזה טירוף בעיניים שאומר, ״הנה תראו הצלה מטורפת ובואו נצא מכאן למתפרצת ונטחן אותם״. לא, כשהוא סופג שער הוא כמו מלצר אדיש שמחזירים לו מנה, והוא לוקח אותה בתבוסתנות מסויימת וסוחב אותה למטבח רק כדי לחטוף צעקות מהשף.

אז כדי להתמודד עם המסירות הקטלניות של מסוט אוזיל, מה שנצטרך לעשות לדעתי זה להגן עם יותר שחקנים ממש בתוך הרחבה. לשמור על קו ה-16, וגם מאחוריו, כי הישועה לא תגיע מהאגפים.

מצד שני, נצטרך לתקוף עם יותר שחקנים מהרגיל, ואני מצפה מהקישור וגם ההגנה להשתתף במאמצים ולתקוף את הכדורים החופשיים ואת הריבאונד.

בחלק של יצירת התקפות ממש, ללא מצבים נייחים ולא במתפרצות, אני מקווה שקנדי ייכנס בשלב כלשהו, ושהשילוב של פברגאס-וויליאן-קנדי/אוסקר יצליח להפיק משהו. אבל אל תצפו ליותר מדי – נכון לעכשיו אנחנו עדיין מתקשים ביצירת התקפות מתוכננות.

למעשה, אנחנו משחקים הכי טוב העונה כשאנחנו בפיגור, וזה עצוב ומעצבן, ומראה שאם היינו רוצים לתקוף מהדקה הראשונה ולא לחכות כמו שמוריניו לימד אותנו – דווקא היינו יכולים לעשות יותר.

סערה

 

 

ה"פאקינג שיט, מה זה היה??!" בנוריץ'
פאטו / רמירס

31 Comments

איתן 24 בינואר 2016

לגור שלום רב.לא רוצה להעיר אותך מהחלום אך צלסי השנה עדיין נמצאת בסיוט כמו שהידינק אמר של אפשרות לרדת ליגה.
2.אם נזרום עם האנלוגיה -קורטואה בתור מלצר תלוי בחומרי הגלם של האוכל(ההגנה) וביכולות השף(המנג'ר) כאשר 2 אלה לא במשוואה אין מה להיות אופטימיםמידי
3.עד לא מזמן בצלסי פחדו שאיבנוב לא יאריך חוזה,אם אני המנגר אני נותן לו פרי טרנספר,הוא החוליה החלשה בהגנה השנה-ואם סנצ'ס החלים מהפציעה הסיכוי של צלסי להוציא נקודות הוא על גבול הדמיוני,אם נוסיף את הכושר שבו נמצא ז'ירו
4.כולם מייחלים לבואו של סמפאולי אחרי הצלחה עם צילה בטורניר ספק מושחת שנערך בצילה…מדובר על מאמן שלא יצא ואימן מחוץ לגבולות דרום אמריקה,מה יש לו לתת לכדורגל האנגלי בכלל ולצלסי בפרט??? השיטה סגנון והמנטליות שונה מאוד…אם כבר לכו על ראניירי אימן אצלכם מ2000 4 שנים ובמהלכה שנה אחת תחת הצאר אברמוביץ-אמנם ללא תארים אבל בנה שושלת שאת פרותיה קטף מוריניו. הביא את מקללה דרוגבה,למפארד,קרספו,ברידג …ממש איחוד היסטורי וללא ספק מאמן שהוכיח את עצמו השנה חחח

כחול 24 בינואר 2016

תשמע אני לא חושב שיש איזה אוהד של צ׳לסי שחושב שיצאנו מהסיוט של העונה הזאת, לא ברור לי איפה קיבלת את הרושם שזה המצב…

כנ״ל לגבי סמפאולי- מי בדיוק מייחל לבואו?
כשאני קראתי לראשונה התאכזבתי עמוקות, מקווה שאם יבוא יהיה פונקציונאלי – לחזור לליגת האלופות.

כחול 24 בינואר 2016

אני מסכים שהבחירה לא לשתף יותר צעירים ולהמשיך עם חבורת הרקיקים הנוכחית היא מצערת.
מאטיץ׳ נראה באמת גמור לדעתי, כאילו משאית עם צמיגים של יוקוהומה עברה עליו..
אבל זו התלבטות לא פשוטה- לא שווה גם להשקיע זמן ומשאבים בלהחזיר אותו לאיתנו? הרי בשיאו הוא קשר דפנסיבי פגז עם תרומה מתקבלת על הדעת להתקפה.

בכל אופן אני מהמר על 3-0 פשוט לאדומי החולצות, מקווה שהמחלקה הברזילאית/ספרדית שלנו תגרום לי לאכול את הכובע…

גור אילני 24 בינואר 2016

ההרכבים פורסמו – מאטיץ׳ בפנים, פאב בעמדה של מספר 10, אני מהמר על 2:2

אלכס דוקורסקי 24 בינואר 2016

מי שהביא את קורטואה, בצדק או שלא, על חשבון צ'ך, לא ציפה שהבלגי יעטה על עצמו הבעות פנים מפחידות בכל מפגש אווירי עם חלוצי היריבה או בכל פעם שלא יהיה מרוצה מתפקוד הגנתו. לא היתה דרושה התמחות מיוחדת בפסיכולוגיה כדי לראות שהוא טיפוס שקט יותר, בדומה לשוער הצ'כי. לא הייתי מאשים אותו בעונה החלשה של צ'לסי.

גור אילני 24 בינואר 2016

הוא בוודאי לא אשם וגם שיחק פחות מבגוביץ' עד כה, התייחסתי לכך שהוא לא מקרין פוזיטיביות או כריזמה שסוחפת את השאר. צ'ך גם מבעד לקסדה מצליח להעביר יותר רגש.

אלכס דוקורסקי 24 בינואר 2016

תודה על התגובה

אדם 24 בינואר 2016

אם זה היה עדיין מוריניו על הקווים בטוח הייתם מנצחים כי זה בכל זאת ונגר.
ורק כדי שאבין, אתה מצפה ליותר שחקנים שיגנו ב16 וגם יותר שחקנים שיתקפו את ה16 השני? אתה מקווה שתעלו עם 14 שחקנים? :)

גור אילני 24 בינואר 2016

כן אני מצפה. לשחקנים יש רגליים, לא?

אביאל 24 בינואר 2016

האמת תמיד הייתי מאשים את מוריניו במצבים כמו המשחק היום, בקלות יכלנו לכבוש עוד שניים-שלושה אבל יש איזה משהו לא ברור, פשוט לא ברור למה ארסנל כמעט כובשת בדקות האחרונות עם 11 שחקנים של צ׳לסי בהגנה ואנחנו ב2 על 2 לא מצליחים לעשות כלום, מסתבר שזה אצל השחקנים ולא אצל המאמן.

בכל מקרה, שש נקודות בעונה מול ארסנל זה מספק בהחלט.

גור אילני 24 בינואר 2016

לא ברור, מי יודע – אולי סטיב הולנד כחוליה המקשרת בין אתמול להיום נותן את הטון באימונים ובסגנון המשחק…

צ'לסקי 24 בינואר 2016

סתם מחשבה דלה עלי יכול להיות באנקר אצלנו כבר עכשיו הוא פי כמה וכמה יותר טוב מכל קשר התקפי שלנו

איתן 24 בינואר 2016

איזה יופי שהרמת את הראש….תזכיר לי מי יצר את מצב ההרחקה? לופטוסצ'יק??? לא זה היה וויליאן וקוסטה….מי כבש את השער -קוסטה

ואתה רשמת שצריך להיפטר מהברזילאים והספרדים.

צ'לסקי 25 בינואר 2016

עדין בראש שאוסקר הוא פח אשפה שבכל קבוצה עם שאיפות הוא לא רואה דשא,לוכמה גדולה שספרדי או ברזיאלי יכבוש אצלנו שכל ההרכה הוא כזה

Zak 24 בינואר 2016

"האמת, אני לא בדיוק מבין מה ארסן וונגר חשב לעצמו" – בוקר טוב, זה בערך מה שאוהדי ארסנל ממלמלים לעצמם כבר קרוב לעשר שנים

שי 24 בינואר 2016

+17
הוא כנראה מחויב לקבוצות הגדולות של העיר לונדון באופן כללי

rami 24 בינואר 2016

כאחד מאלו שממלמלים את זה, אני יכול לומר שלצערי אני מהמיעוט והרב בטוחים שהוא המשיח שמוציא 200 אחוז מהסגל ושכל העולם נגדו ולא נותן לו כסף/ויש לו חוסר מזל עם פציעות/וכל תירוץ אפשרי.

גור אילני 24 בינואר 2016

בסדר, יכול להיות שהוא מנג'ר אוברייטד. אבל מה לגבי הכנה פשוטה למשחק, התמקדות בחולשות של היריבה? ברוך השם יש הרבה כאלו העונה.

משה 24 בינואר 2016

ארסן ונגר פשוט ראה בלוח השנה שהגיע ינואר, כמו בכל שנה.

איתן 24 בינואר 2016

צודק במיליון אחוז מה גם שהשנה במפתיע ליברפול תפסו לו את המיטות בבית חולים…כרגיל ונגר טוב בואלס על פי גריפין 1 קדימה 2 אחורה…
יש לו עודף כסף בתקציב רכש,ומביא לי את אלנני המצרי,שיש לו את 2 הקשישים עם הקלנועית פלמיני וארטטה שלא יודעים להחזיק מרכז מגרש…

וולקוט שלא ברור לי אם היה לו בכלל מקום בארסנל אם לא היה אנגלי עונות שלמות הוא פצוע ושהוא לא פצוע הוא דנידין על המגרש.
לא פלא שונגר לא לקח אליפות מעל עשור קשה לו לשנות הרגלים

איפה הברגקאמפים\הנרים קיבינימט תביא אחד אפילו כמו אנלקה
ואחר כמו ויירה(אולי קאנטה מלסטר)

ארסנל עם פילוסופית משחק כמו בחיים של למות צעיר ויפה…הכדורגל יפה אבל בשלב די מוקדם הם כבר יוצאים ממרוץ האליפות

לעומת זאת בצ'לסי של מוריניו אני זוכר משחקים צ'לסי שיחקו בונקר מודרני רק כדי לשמור על ה1-0 המגעיל כדי להישאר במרוץ….אז במקרה של מוריניו הוא שמר על הסטטיסטיקה של המאמן הכי מעוטר ,אבל הרבה שוכחים שהוא המאמן הכי בזבזן על רכש והמאמן שלא משחק את הכדורגל הכי מלהיב בלשון המעטה.

גלעד בלום 25 בינואר 2016

כאוהד טוטנהאם אני מאד מרוצה כמובן מהנצחון של הכחולים, בניגוד לשאר העולם אני די מסמפט אותכם, עוד מימי זולה .

משחק חוק מצוין שלכם, ניצול מצויין של ההרחקה ( המוצדקת ), שליטה במשחק ברוב השלבים. אגב הגיע לכם עוד פנדל ( על פברגאס ).

לא הבנתי למה ג׳ירו השחקן הכי מסוכן יוצא בדקה העשרים , ההימור על השארת וולקוט התברר כלא מוצלח, ג׳ירו שחקן הרבה הרבה יותר טוס ומסוכן,

וולקוט לא הצליח להחזיק בכדור לשנייה , הוא לא בנוי למשחק בפיגור מספרי, הוא צריך מרחבים כדי לברוח ולנצל את המהירות, ג׳ירו היה יכול להחזיק

קצת כדור ולאפשר לשחקנים אחרים להצטרף, קטונתי מלבקר את וונגר אבל די הזוי.

matipool 25 בינואר 2016

גלעד – נכון לעכשיו , אתם נראים הקבוצה הטובה בליגה .
נראה גם שעברתם את השלב של הנאיביות .
הימנעות מפציעות של קיין ודלה עלי ואתם מועמדים רציניים לתואר .

גלעד בלום 25 בינואר 2016

חוק-חוץ

ניק 25 בינואר 2016

ארסנל אכן בינונית. וזאת הבעיה של הליגה הזאת, שהיא כל כך גרועה ברמת הקבוצות, שזה לא מפריע להם להיות המועמדת הבכירה לאליפות.
ואוזיל? 17 בישולים או לא, הוא עדיין שחקן לא יציב בעליל שאי אפשר לבנות עליו באמת.

no propaganda 25 בינואר 2016

כל עוד שחקנים כמו וולקוט ומונריאל משחקים בארסנל, הם ישארו קבוצה בינונית. אוזיל אמנם לא נתן איזה משחק אדיר אבל הוא כן הזרים את ההתקפות של ארסנל בצורה טובה. אבל כשוולקוט חי בנבדל וגם שם לא יכול לעצור כדור ומונריאל לא מצליח לחתוך את ההגנה במסירה גם פעם אחת מתוך 10 אפשריות אז קשה לבוא לאוזיל בטענות.

אני גם לא רואה כל כך בארסנל מועמדת בחירה לאליפות. סיטי נראית כרגע כמועמדת הבחירה וגם טוטנהאם נראים עם סיכויים גדולים יותר מארסנל.

ניק 25 בינואר 2016

כל עוד בסיטי יש ליצן בשם פלגריני אני לא רואה אותם מועמדים בכירים. אם כל הפדיחות שואן חל עושה אצלנו, זה כלום לעומת העבודה הנוראית של פלגריני שלא מצליח לקדם את סיטי במילימטר.
וטוטנהאם יותר לוזרים מארסנל אז קצת קשה להגדיר אותם כמועמדים בכירים.
ארסנל מועמדת בחירה לטעמי, אבל האליפות תסגר מאוד מאוד מאוחר ובפער קטנטן, ככה שזה לא אומר הרבה בכל מקרה.

no propaganda 25 בינואר 2016

השנה הסיטי השתדרגו בצורה משמעותית. במקום שחקני פח כמו נאסרי ונאבאס, פתאום יש להם את דה ברוינה וסטרלינג.
פלגרני אכן חלש אבל הם הקבוצה היחידה בליגה(אולי יחד עם צ'לסי) שיש לה סגל חזק.

רפאל 25 בינואר 2016

הליגה ככלל מצוינת, כל הקבוצות יכולות לנצח אחת את השניה בלי שזו תיחשב הפתעה מרעישה.
נכון שמירוץ האליפות צמוד בגלל שהעונה הקבוצות העשירות לא עושות עשירית מהיכולת הפוטנציאלית שלהן ( טוב, קרוב יותר לחצי.. אבל בשביל משחק המילים ).
אם סיטי משחקת ב 75 אחוזי הצלחה מהמחזור השישי ועד היום ( לאחר התחלה של 5 נצחונות רצופים ), לא היינו שומעים על לסטר או טוטנהאם אז נצטרך ליהנות מהן כל עוד אפשר.
סיכוי גדול שלא נזכה לראות בימינו ( בפורמט הליגה הנוכחי ) שוב הזדמנות ממשית של לסטר להתחרות בשביל עצמם על תואר האליפות.
ברור שהם עדיין לא פייבוריטים, אבל שוב, אם סיטי לא תתעשת על עצמה לכו תדעו.
אם לסטר בעמדה ריאלית עד אפריל ( וזה יכול לקרות ) אני לא רואה קבוצות אחרות יוצאות מדרכן בשביל למנוע את זה.

איתן 25 בינואר 2016

+1 epl probably the best league in the world

איזו ליגה נהדרת,כל שבוע הפתעה,דרמה,גיבור אחר שמציל את המצב.
פתאום סטוק בהתאוששות מדהימה וארנאוטוביץ הופך משותף מתיחות של באלוטלי לשחקן לגיטימי, טוטנהאם מקבוצת פרווה מתגלה כקבוצה מרעננת שגם אוהד אנגלי פטריוטי יכול להזדהות איתה כי היא מקדמת צעירים.
אוהדי ליברפול מתחילים לאהוד שוב את המנג'ר שלהם,פעם אחרונה שזה קרה זה היה בתקופת דלגליש.ווטפורד לא ידעה שהיא מסוגלת לעבור את תקרת הזכוכית של מקום 10 בלי אף סטאר בקבוצה.
סאות'המפטון ווסטהאם הצליחו להביא רכש מכובד כבר לא בשר תותחים אלא אפשר להכניס אותם להתמודדות גביע אופא.
במחשבה שניה שיש מרווח של רק 9 נק' בין מקום 14 למקום 5 לא מעט קבוצות מפתיעות יכולות לסיים גבוה
ורק ארסנל שומרת על עקביות שונגר מבחינתו מקום 4 =אליפות.
צ'לסי,יונייטד וגם הסיטי בפאניקה העונה כי מסתבר שלא תמיד כסף קונה אליפות…

רפאל 26 בינואר 2016

הנקודה העיקרית היא שמלכתחילה אנו מצליחים לחוות ולהלל את מה שקוראים לו הליגה והקרבה היחסית בטבלה
בגלל שאף קבוצה לא ברחה עדיין.
לכן יש את הסיפור המופלא של לסטר והסיכוי הסביר ( לשם שינוי ) של טוטנהאם להתחרות על המקום הראשון.
לסטר במספר נקודות זהה ( 47 מתוך 69 ) אך במקום השני אל מול 52 ( נניח ) של סיטי היה גורר מחמאות ופנטזיות על השתתפות בליגת האלופות ( לא כזה ביג דיל, הכסף הגדול והתחרות העיקרית היא עדיין בליגה האנגלית ) אולם בשום אופן לא הם ולא אנו היינו חושדים שיש להם שאיפות גם לכבוש את המקום הראשון, האליפות בכבודה ובעצמה.

נוצרו נסיבות ייחודיות שמאפשרות את פיתוח התזה הזו, אז אנו זורמים.
אבל השורה התחתונה והקובעת היא שהכסף הגדול כן קונה הכל, בטח שלא אליפות מובטחת בכל עונה, אבל האמצעים החריגים דואגים לקבע את מעמדך הרם מעל שאר הליגה.

האפיונים הוודאיים של קבוצות שיש להן כסף גדול:

א. מועמדות לאליפות מתחילת העונה, בד"כ גם בשלב האמצע ( להבדיל מהשאר שלא האמינו עוד מההתחלה ובטח לא אחרי 10 מחזורים כבר )
ב. יכולים להתחרות כמעט על כל שחקן בשוק ההעברות או להפיץ שמועות כאילו מעוניינים בו.
ג. השחקנים הגדולים רוצים תמיד להגיע לשם, כי רק בקבוצות האלה אפשר להתחרות על האליפות מידי שבוע ומשתתפים גם בבמה המרכזית של אירופה, שם היוקרה, הכבוד והתהילה שהם שואפים להתחרות עליה.
ד. והכי חשוב- לקבוצות בלי הכסף הגדול פשוט אין את היכולת בד"כ להעמיד סגל שיתחרה בקצב של 70-80 אחוז לאורך זמן.
אז יוצא שיש לך תאגידים מפלצתיים ( לא במובן הרע ) שזוללים תארים וקוטפים אוהדים ותמיכה ממיליוני איש בכל פינה בתבל מול קבוצות עירוניות עם גאווה מקומית ושאיפות צנועות לעקוץ ולהשאר בליגה.

פעם בכמה שנים יש לך סיפורים יוצאי דופן כמו לסטר… ותראה שישתמשו בדוגמה שלהם ע"מ להצדיק את הפורמט הלא הגיוני של הליגות בשביל שיוכלו להמשיך להגדיל את הפערים ולשעבד את יתר הקבוצות לפלטפורמה הידועה של קבוצות גדולות מול קבוצות מיותרות.
אז בעוד אנו חוגגים את המסע המופלא והמפתיע של לסטר, הקבוצות העשירות מרוצות שהכל הולך לפי התוכנית ואף אחד אפילו לא חושב לחשוד.
אז יאללה שועלים, זו פעם אחרונה כנראה שנשמע מכם בחמישים שנה הבאות.
might as well enjoy it
אך שום דבר לא ישתנה. הכל זה כסף. הכל

איתן 27 בינואר 2016

גם כאן אני מסכים,הכדורגל ברובו הוא עסק-ולכן אין סנטימנטים וחותכים שחקן אם הוא לא מספק את הסחורה. אך בשונה מעסק במועדונים הגדולים ההצלחה היא מדד של תתארים ולא מדד של כמה כסף השגת,לכן יש לנו את המצב של השייח של צלסי ששפך כספים בלי סוף ורווחים מעטים-עד שנכנס חוק הפייר פליי, אך עדיין כמו בעולם העסקים גם בכדורגל המועדונים הגדולים מקושרים ומרשים לעצמם לעבור על החוקים כמו מקרה קניית השופטים באיטליה,וכמו מקרה קניית שחקנים צעירים של ריאל אתלטיקו ובארסה,העונשים מגוחכים אז עדיין משתלם לעבור על החוק—סתם אם נשליך לעולם העסקים כמו הקטע של מנועי הדיזל של וולקסואגן.

השאלה המעניינת היא: אם נשים את עצמנו כחברי BOARD של לסטר,אז איך בעצם מעלים את המוניטין של המועדון מלבד שידול אוליגרך למועדון…כדי להמשיך להתקיים הוא יצטרך לבצע סקאוטינג יוצא דופן שיעלה זול,ולמכור את הנכסים שלו ביקר קרי:וארדי\קאנטה\מחרז\מורגן…יש להם עדיין לא מעט שחקנים מבוגרים בני 29 ומעלהשלא ניתן לבנות עליהם בעתיד.
או בקיצור לשאוף להיות סוג מעין של סאותהמפטון של השנים האחרונות .

האם זה יצליח אני בספק,סוג ליגה שיש השנה קורה אולי פעם בעשור

Comments closed