על הפירגון

סטף קארי וגולדן סטייט בוחנים בעונה וחצי האחרונות לא רק את הקלות בה ניתן לשבור שיאים בליגה הטובה בעולם, לא רק את גבולות הקליעה ממרחקים, אלא גם את היכולת של אנשים להגיב לכל הנפלאות הללו.

סטף קארי וגולדן סטייט בוחנים בעונה וחצי האחרונות לא רק את הקלות בה ניתן לשבור שיאים בליגה הטובה בעולם, לא רק את גבולות הקליעה ממרחקים, אלא גם את היכולת של אנשים להגיב לכל הנפלאות הללו.

השבוע התקשורת האמריקאית עסקה בלא מעט אנשי כדורסל שהתקשו לפרגן לחבורה הלוהטת מהחוף המערבי. אוסקר רוברטסון, סטיבן ג׳קסון, וגם מי אם לא ״איש הזן״ פיל ג׳קסון, שלבו כנראה רחב אבל לא רחב מספיק כדי להודות בגדולתו של הסטף.

מג׳יק ג׳ונסון, לדוגמא, אדם נוסף שנחשב כבעל לב רחב ויכולת הכלה, טוען שאייזיה תומאס טוב מסטף קארי. בכך הוא מאדיר למעשה את עצמו: כי אם הוא שיחק מול אייזיה, והבאד-בוי, בכל רשימה שאני מכיר מדורג מתחתיו כפוינט גארד – אזי (או שמא לומר איזיי) ניתן להבין מכך כי מעמדו שלו עצמו בלתי מעורער.

היחסים שלנו עם דמויות עבר מעולם הספורט הם לא דבר סטטי. לאורך השנים הזכרונות שעברנו יחד איתם נשחקים, ולמרבה האירוניה הכוכבים הגדולים נבחנים לא רק על-פי הרגעים שלהם על המגרש אלא גם בדרך שלהם להתמודד עם התפתחויות חדשות – קרי (pun intended) עלייתם של כוכבים חדשים.

למרבה האכזבה, לעיתים קרובות קשה להם לעבור את המבחן הזה. פלה נכשל בו כבר לפני זמן רב, כשסרב להודות בכשרונות שלדעת רבים עלו עליו. מראדונה סרב להכיר בגדולתו של מסי, בקנבאואר טוען שפלה עדיין טוב מהשחקנים הפעילים כיום, והרשימה נמשכת.

אנחנו אנשים קטנים. קשה לנו להתרגל.

אני זוכר את דראזן פטרוביץ׳ ואיך למרות שחבט במכבי של שנות ה-80 יכולתי להודות בגדולתו. גם ניקי גאליס קיבל ממני את הריספקט תוך שהוא ממטיר על שחקני מכבי סלים מחצי מרחק. לארי בירד, קווין מקהייל, תומאס מפיסקה 2, ג׳ו דומארס, ואפילו ביל ליימביר זכו לרחשי כבוד מאוהדי הלייקרס לצד הפחד והתיעוב.

אבל כשחושבים על זה, זה בעצם די קל: כי אם אני מעריך את מי שמשחקים מול הגיבורים שלי – משמע שהגיבורים שלי הם עוד יותר גדולים. או לכל הפחות גדולים בעצמם. באותו אופן שמג׳יק מוקיר את אייזיה.

אבל אנחנו אנשים קטנים.

כשמייקל ניצח את מג׳יק בגמר 91׳ (אחרי שמג׳יק שלף את הטריק האחרון בכובע שלו ושל וורת׳י במשחק הראשון והם איכשהו גנבו ניצחון), אלה היו חילופי דורות, אבל מעבר לזה: עם כל שושלות האייטיז, מייקל קבר גם את כל השחקנים הגדולים של האייטיז, ובנה מעל הקבר שלהם מצבה לאל האחד.

ולי, איש קטן כאמור, היה קשה עם זה.

התעוררתי בלילה כדי לראות את מייקל מובס מול קליוולנד. קמתי לפנות בוקר כדי לראות אותו חוטף מיוטה. נשארתי מאוחר כדי לחזות בו מוכה ע״י הניקס. ממי לא. אבל הוא ניצח. מזווית הראיה שלי, הוא לא היה שחקן גדול – הוא פשוט היה האיש הרע. בטח הפסדתי מזווית הראיה הזו את הרגעים הגדולים וחוויתי אותם כמו האיש הקטן והממורמר שהוא אני. למעשה אני בטוח – אני זוכר שהדלקתי את הטלויזיה באיחור והראו בדיוק את הריפליי של הסל המטורף ההוא עם הריחוף באוויר והנגיעה הרכה בסוף שהשכיבה את הכדור לישון. אני עדיין זוכר שזה עצבן אותי, כבר באותו רגע, ולא היה בזה בעיניי שם דבר יפה.

הדבר שהכי תסכל אותי היה שהגיבור שלי, מג׳יק, והחברים השמחים שלו, פרשו, והם נותנים למייקל לעשות מה שהוא רוצה בקבוצות שקמות מולו, שמבלי להיכנס כרגע לוויכוח הזה, אף אחת מהן לא היתה כשלעצמה ברמה מספקת כדי להיות, נניח, שושלת. יוטה חסרו כל דבר שהוא מעבר לבונבונים ומכתבים, קליוולנד היו מוכשרים אבל יותר מקבילה של אברטון של ימינו מאשר של נניח אתלטיקו. פיניקס לא היתה בנויה לפלייאוף למרות סגל מאד רחב, אבל אמרתי שאני לא נכנס לדיון הזה…

בקיצור, מה שכואב לאנשים הקטנים, ואני ביניהם, זה לא הגדולה של שחקן מסויים והאם הוא טוב מהם – אלא העובדה שהם כבר אנשי העבר.

***

ויש גם משחק בנוריץ׳. טראורה וקנדי בהרכב! סיכום בסיום.

אז הנה, יצא קצת מעורבב, המורה שלי לכתובת תסריט היה אומר שזה לא רעיון טוב לעשות סלט כזה, אבל הנה גם סיכום המשחק של צ׳לסי בחוץ מול נוריץ׳.

הרגע היפה ביותר היה כבר בדקה הראשונה, שילוב יפה טראורה-הזארד-קנדי הוביל למהלך של המשחק, תנועה יפה של קנדי, האיש שעדיין אף אחד לא מבין מה הרגל החזקה שלו ומה העמדה שלו על המגרש, ובעיטה נהדרת לפינה של ראדי הוורוד…

באותו רגע צ׳לסי, לבושים לבן בוהק, נראו כאילו הם מתכוונים לדרוס את נוריץ׳, אלא שמכאן הכל הלך והידרדר. במזל זכינו לשער נוסף מקוסטה על סף המחצית מנבדל ברור, עם בישול נאה לטראורה שהיה מצוין בהופעת הבכורה בהרכב.

בדרך קורטואה עשה טעות כשלקח לידיים כדור שהיה נראה שהוחזר לו ע״י קאהיל – בהילוך חוזר התברר שאכן נגע בכדור שחקן נוריץ׳, אבל זו היתה עוד אחת מאותן טעויות טיפשיות של תיבו שאנחנו ננסה להימנע מהן בעתיד.

בינתיים הקנריות השתלטו על מרכז השדה והיו ראשונים וגם שניים לכל כדור – זה גרם בין היתר להתנגשות בין ראשי שניים מהם כשוויליאן רק מנסה לצאת מזה בשלום. צ׳לסי המשיכה, גם לאחר החילופים, להיות מאד נרפית ורק חיכתה לסיום, לרוע המזל עוד היה הרבה זמן לשחק וזה לא היה יפה לצפות.

השער של נוריץ׳ הגיע גם הוא מהצד הפחות אהוב על קורטואה (תשאלו את קבאני) – שלא סגר היטב את הפינה ושוב ספג שער.

חוס החכם נתן לקנדי לצאת כגיבור ועל הדרך עשה תראפיה בהתאוששות מטראומה לבאבא רחמן שהחזיר לו במשחק יותר אחראי ועזר לשמור על התוצאה כשהחברים כבר די עייפים.

עוד נצחון, עוד משחק ללא הפסד. המוראל גבוה, היכולת הזאת באופן ספציפי לא תספיק מול פ.ס.ז׳.

האם אנו חושפים את ההבדל בין יזם לבין בעלים של חברות ענק - אורי אלון
14 שנים

108 Comments

אריאל גרייזס 1 במרץ 2016

אני הייתי בדיוק ככה עם ג'ורדן גם. למרות שכשהוא שם את הסל ההוא בריחוף לא יכולתי שלא להתלהב.
לגבי מג'יק, אני לא שמעתי שהוא אמר שאיזייה טוב ממנו, דווקא ראיתי שהוא צייץ שקרי יכול להיות הכי גדול בהיסטוריה

ארז 2 במרץ 2016

גם אני.
גם כאוהד סלטיקס, ולא פחות כי כולם פתאום אהדו שיקגו.

קובי 1 במרץ 2016

מראדונה לא עבר את פלה..
אם כבר מראדונה נהנה מהעובדה שנתן מונדיאל עצום,למרות קריירת מועדונים פחות טובה משמעותית(וגם מספרים פחות טובים) מדי סטפנו וקרויף.
הוא נחשב בעיניי רבים לטוב מהם הרבה בגלל התהילה של המונדיאל שנוצרה הרבה בזכות פלה.
עקב אכילס של פלה דרך אגב היא בגלל שלא שיחק בליגת האלופות(למרות שבתחילת שנות ה60 סנטוס הייתה אחת הקבוצות הטובות בעולם).

אסף כלשהו 2 במרץ 2016

לקחת אליפויות היסטוריות עם נאפולי בליגה האיטלקית הקשה של שנות ה- 80 מול מילאן ויובה של אז (וגם איזה גביע אופ"א) זה גדול לפחות כמו ההישגים של השניים שציינת, עם כל גביעי האלופות שהם זכו בהם.

קובי 2 במרץ 2016

נאפולי ההיא הייתה אחלה קבוצה עם כמה שחקני נבחרת איטליה בסגל פלוס קרארה ומאוחר יותר גם הקשר האחורי של נבחרת ברזיל,האליפות של קרויף עם ברצלונה הייתה יותר מרשימה לדעתי.
זה שמראדונה היה שחקן אדיר זה ידוע אבל אם מסתכלים על הנתונים א"א להתחמק מזה שהוא אוברייטד

גיל 2 במרץ 2016

ועל הנתונים של כיסוחים הסתכלת? הוא היה השחקן שכיסחו אותו אולי הכי הרבה בהיסטוריה. יש דברים שבאמת צריך להסתכל בזמן אמת כדי להבין. נכון, הוא לא הישגי כמו שחקנים בימינו אבל ככה זה כשיש הרבה יותר תחרות והכישרון מתפזר בין קבוצות שונות.

קובי 2 במרץ 2016

אם כיסוחים זה קריטריון אז את פלה כיסחו לא פחות והוא הפסיד שני מונדיאלים בגלל זה.
היום שחקנים משחקים הרבה יותר משחקים מפעם כשהמשחק הרבה יותר מהיר ואתלטי,כל תקופה והאתגרים שלה.
*אני לא אנטי מראדונה,להיפך הוא היה אחד השחקנים שהכי כיף לצפות בהם והוא היה השחקן הכי מרגש שהיה,אבל מה לעשות שמבחינת הישגים ומספרים שזה בסופו של דבר מה שקובע הוא פחות טוב מדי סטפנו,פלה קרויף ומסי

גיל 2 במרץ 2016

את פלה דווקא כיסחו פחות. הליגה בברזיל לא הייתה ברוטאלית במיוחד וגם עד לאמצע שנות ה60 בערך לא היו משחקים אלים. פלה כמעט לא נפצע במהלך הקריירה שלו בעוד את מראדונה קצרו שוב ושוב בפאולים ברוטאליים. היום משחקים יותר משחקים אבל כשיש לצידך את השחקנים הטובים בעולם והחוקים לטובת המתקיפים אז זה הרבה יותר קל.

ולמה הישגים ומספרים זה מה שקובע בספורט קבוצתי? ושוב, תלוי באלו מספרים מסתכלים.

קובי 2 במרץ 2016

מצד אחד השחקנים הטובים ביותר משחקים באותה קבוצה,מצד שני גם המתנגד ברמה יותר גבוהה.(בנוסף לזה שהרמה של הליגות עלתה בגלל חוק בוסמן שרוקן את הליגות בדרום אמריקה וקיבץ את השחקנים הטובים בליגות המובילות)
בסופו של דבר הדירוג הזה הוא סובייקטיבי שכל אחד נותן יותר חשיבות לדבר אחר.
בקשר למראדונה רוב האנשים חושבים כמוך ולא כמוני ככה שיכול להיות שפספסתי משהו..

גיל 2 במרץ 2016

אבל זהו שלא. אתה משווה את רמת הכישרון בברצלונה וריאל לשאר הקבוצות? הפערים הכלכליים ועל המגרש גדולים.

זה נכון שהרמה הכללית גבוהה יותר אבל זה לא קריטריון. הרי קבוצה בינונית היום הייתה מנצחת אולי את ברזיל 70.

אגב, אל תשכח שבזמנו מראדונה לא יכל לזכות בבאלון ולא היו אלף ואחד סטטיסטיקות שהמציאו היום.

קובי 2 במרץ 2016

מה שהיה אפשר בזמנו לקנות ב7 מיליון היום עולה 250 מיליון ככה שמבחינה יחסית המצב לא השתנה,הליגות היום יותר חזקות כל שחקן שמצטיין בליגה מהדרג השני עובר לליגה גדולה מה שמים את הרמה של הליגה..
*אתה פשוט לא מסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית,מה לעשות שהישגים ומספרים זה פרט אובייקטיבי שלא מתבסס על תחושה. אם כי ברור שהמספרים של פלה מוגזמים בגלל הליגה שבה שיחק ועצם העובדה שהוא לא התמודד ברמות הכי גבוהות כל שבוע ולזכות בתארים הכי נחשבים ברמת כדורגל המועדונים פוגעת בו.

גיל 2 במרץ 2016

כן, אבל היו הגבלות על זרים וזה לא היה פופולארי כמו היום כך שרוב הסגלים נבנו על שחקנים מקומיים. ואפילו האינפלציה הכי נדיבה לא מסבירה את המחירים המטורפים שמשלמים היום על שחקנים.

והליגות בכללותן חזקות אולי יותר אבל הפערים בין הקבוצות גדולים יותר וזה מה שחשוב.

דווקא לגבי פלה, הליגה בברזיל הייתה מהחזקות בעולם אם לא החזקה שבהן וכל פעם שהם הגיעו לביקור באירופה הם קרקסו את הקבוצות המקומיות. בזמנו מעט שחקנים היו באירופה מברזיל.

תוהה בדרכים 2 במרץ 2016

מה שכתבת זה אחד המיתוסים הכי שקריים ביחס למראדונה.

מעבר לכך שנאפולי הייתה קבוצה חזקה כלכלית (שילמה עליו שבשעתו היווה את שיא על העברה) עם שחקנים הרבה שחקנים טובים, הכדורגל בשנות ה80- טרום בוסמן ועם שניים / שלושה זרים בלבד בקבוצה- היה הרבה יותר פתוח ותחרותי בהשוואה להיום.
שנתיים לפני האליפות הראשונה של נאפולי זכתה באליפות איטליה ורונה. שנה אחרי האליפות האחרונה של נאפולי, זכתה באליפות סמפדוריה. שניהם מועדונים הרבה פחות גדולים מנאפולי. בעונות של מראדונה בברצלונה זכתה באליפות שם אתלטיק בילבאו עם שחקנים באסקים בלבד.

ברור שהאליפויות היו הישג, אבל רחוק מלהיות גדול ובלתי נתפס כפי שמציגים איתו.

הפרשן 2 במרץ 2016

+1

אודי 1 במרץ 2016

סטפן קארי זה המכבי ת"א החדש באתר הזה. יותר מדי צהוב בעיניים בשבילי.

גור אילני 1 במרץ 2016

לפי הספר הרשמי של ה-NBA שהיה לי בתיכון זה לא צהוב אלא זהב

אודי 2 במרץ 2016

האמת צודק. זה אפילו בשם שלהם.

איציק 1 במרץ 2016

מכל מה שכתבת, מבחינתי גאליס היה אובריטד בגדול. אני הרבה יותר התחברתי לינאקיס.
אוסקר רוברטסון, קארים אבדול ג'אבאר ובימיוחד פיל ג'קסון יוצאים קטנים מהסיפור.
לא יודע מה יהיה מקומו של קרי במידרג ההיסטורי, אך אין ספק שהוא חריג ולטובה שגורם הרבה התרגשות עם מה שהוא עושה על המגרש.

אריאל גרייזס 1 במרץ 2016

גאליס אוברייטד?? של נעליך!

איציק 1 במרץ 2016

רק חזרתי הביתה מהעבודה, תיכף עושה זאת.

פאקו 1 במרץ 2016

אוי וויי כמה שזה לא נכון. מבחינתי מה שהוא היה עושה למכבי על בסיס קבוע היה כאין וכאפס לעומת מה שעשה ביורובאסקט של 87, כשהוליך נבחרת נגרים יוונית לאליפות על הראש של נבחרות היסטוריות כמו יוגוסלביה וברה"מ (אילו ימים).

איציק 1 במרץ 2016

גאליס היה שחקן חצי מגרש סופר אנוכי (אין לי מושג מזה מלך אסיסטים ב-94, כשהוא כבר היה שחקן בסוף של הסוף). הוא קלע 40, עליו קלעו 39. היה הקלע הכי גדול באירופה שלא הביא את קבוצתו לשום מקום. אריס רוב הזמן היתה במקרה הטוב דרג ב'. האליפות עם יוון עם הנבחרת היתה הירואית באמת, הקהל היה השחקן השישי, השביעי והשמיני. מי שהיה הכי גדול עם סלים ענקיים, מנהיגות והגנה היה ינאקיס. גאליס קיבל מהשופטים רספקט שאף שחקן לא קיבל (גם לא פטרוביץ' הגדול), אסור היה לנשום לידו אחרת מיד שתי זריקות. הוא לא היה שחקן ממוצע, הוא היה הטופ של אירופה כאינדיוידואל אך לדעתי פחות ממה שעושים ממנו.

Yavor 2 במרץ 2016

איזו הגזמה פראית. היה שחקן נהדר ולדעתי גדול הסקוררים האירופים מלבד פטרו.
בדקתי פעם כמה קלעו כל ה"גדולים" בנבחרות שלהם. לג'מצ'י היו בערך 3500 נקודות, ריבה האיטלקי עם 3785, ואפי פחות משניהם. גאליס בספירה משלו – 5163 נקודות בקריירה.

איציק 2 במרץ 2016

כפי שכתבתי, שחקן ענק בחצי מגרש. לקלוע מולו גם אני היתי מסוגל (כנראה, אבל לא נתנו לי). הוא כמעט ולא קלע מבחוץ, הרוב היה כניסות לאיזור הצבע. אז נכון שהיתה לו חדירה טובה, וזוג רגלים סופר חזקות עם קפיצים ברגלים. עדיין עם גובה של 183 ס"מ הוא היה אמור להחסם הרבה יותר. הוא נשמר על-ידי השופטים בצמר גפן כמו שחשבו שמגיע לכוכב. כל נגיעה בו היתה עברה כאשר לאחרים זה נחשב למגע לגיטימי. הוא זכה להכרת השופטים ביושר, אך ההכרה היתה גדולה מאד ואיפשרה לו לטייל ברחבה כאילו שחקני הגנה לא קיימים. זה לא נעשה בכוונה אבל מאד חריג.

דודו פ. 2 במרץ 2016

אף אחד מהסקוררים הגדולים של אירופה לא היה שומר גדול. גם על פטרוביץ' יכולת לעשות הרבה נקודות, אז זה מוריד משהו מהגדולה שלו? עשית עליו 30 נקודות, הוא יעשה עליך 40. גם גאליס היה כזה מכונת סלים כמו גם אוסקר שמידט, דורון ג'מצ'י, אנטונלו ריבה, פטר נאומובסקי ודומיהם. אף אחד מהם לא היה שומר גדול, אבל כולם היו שחקנים גדולים. בתקופה ההיא היה הרבה פחות דגש על הגנה ויותר על התקפה, עד שבאו מליקוביץ' ולימוז' ב- 1993 והראו שאפשר לקחת תארים גם דרך ההגנה.

איציק 2 במרץ 2016

אתה צודק בקרוב טוב, אבל למשל ינאקיס היה קלע מעולה וגם שומר מעולה, גם יופי של מנהיג, וגם מנהל משחק. הוא די יחודי לאותם הזמנים אבל בדיוק בגלל זה אהבתי אותו יותר. לעיניינינו, אנטונלו ריבה, דורון ג'מצ'י, דראזן פטרוביץ', קולם היו קלעים גדולים בקבוצות גדולות. אריס סלוניקי היתה קבוצה יונית כשהכדורסל היווני היה די זניח ואריס היתה קבוצה בינונית מינוס במסגרת ליגת האלופות. קצת יותר בדן-בוס. הוא גם לא הביא אותה להצלחות. סקורר של קבוצות קטנות. לקראת סוף הקרירה שלו יוון הפכה למעצמה והוא היה אחד הכוכבים של הנבחרת היונית הגדולה. צריך לתת לו את הקרדיט, שכנראה הוא היה אחד המנופים של הצמיחה של הכדורסל היווני, אבל לא החשוב שבהם. החשוב שבהם היה כניסת איילי ספנות לעיסקי הכדורסל. כיוון שגאליס היה סקורר גדול של קבוצה קטנה הוא הרבה פחות פעיני מריבה או מפטרוביץ', ועדיין אני חושב (וכתבתי זאת) שהוא שחקן גדול. גם שחקן גדול יכול להיות אובריטיד. אם תגיד שלברון גדול יותר מג'ורדן, אז זה נכון שהוא שחקן גדול, אבל הקביעה שהוא גדל מ… גורמת לכך להיות אוברייטד.

ניצן נ. 1 במרץ 2016

אני חושב שיש הבדל כשאוהד או צופה עושה את זה מאשר שחקן עבר שהוא סוג של קולגה. הציפייה שלי משחקני עבר ומאמנים שפרשו היא לידע מקצועי וניסיון שלנו אין.
לקרוא תגובות של שחקני עבר שברור שהניתוח שלהם לא מקצועי אלא רק רגשי, מאוד מבאס. יותר מהאוהד הממוצע.

miranda veracruz de la hoya cardenal 1 במרץ 2016

לא חושב שזה עיניין של חוסר פירגון. לפחות בחלק מהמקרים.

הדעות של תומאס ורוברטסון הן לגיטימיות לחלוטין. אני לא מסכים איתן ב100% אבל בהחלט אפשר להבין. כן – ההגנות היום פחות פיזיות. כן – אולי אפשר לשים שומר על קארי על כל המגרש (לא יעזור – אבל דעה לגיטימית).
מה שג'קסון אמר זה שטויות.

לירן 1 במרץ 2016

מה זה הסיפור של ההגנות הפיזיות ? הוא קולע מרחוק באחוזים נדירים, לא בחדירות לסל. מה היתה עושה הגנה פיזית , פאולים על קשת ה3 ?!

miranda veracruz de la hoya cardenal 1 במרץ 2016

הוא גם חודר לסל ומה שהם אומרים שבחדירה לסל היה לו קשה יותר.
גם הגנה על השלוש היום קלה יותר כי יש איסור על האנדצ'ק. יש גם לא מעט חסימות בלתי חוקיות שהשופטים לא שורקים ושמקלים על קארי.
שוב, אני לא מוריד דבר מקארי. הדיון פה הוא על פירגון לקארי. ואני טוען שלטעון שההגנות היום פחות חזקות וקל יותר לקלעים זו לגיטימי ולא נובע מחוסר פירגון.

ואגב התלונה פה על מג'יק – הוא גם אמר שקארי יכול להיות גדול מג'ורדן.

גור אילני 1 במרץ 2016

מייקל קופר טען שהם פשוט היו ״מורידים אותו״ בפעם הראשונה שהיה הולך לסל…

גיל 2 במרץ 2016

הטענה היא שפשוט לא היו נותנים לו להגיע למצב זריקה. היו מכניסים לו קטנות והיו מנסים להוציא אותו משיווי משקל. פעם זה היה אפשרי אם מעט מאוד עונשים. היום שחקנים מורחקים על הרבה פחות.

edgecator 1 במרץ 2016

יפה. לי בעיקר חבל שכמעט כולם – משני הצדדים – מחפשים להשוות בין התקופות השונות, במקום לשבת, לתת להבנה שלא קיימת אפשרות להשוואה אמיתית לשקוע ולהנות ממה שהם רואים בכל תקופה נתונה. מבאס הטבע האנושי הזה.

7even 2 במרץ 2016

+123

בועז 2 במרץ 2016

לדעתי בגמר של 91' מג'יק נפצע במשחק השני ולא חזר יותר לסדרה. ומשם הכל היסטוריה.

גור אילני 2 במרץ 2016

אם אני לא טועה וורת׳י נפצע

ק. 2 במרץ 2016

וורת'י. ובהמשך גם ביירון סקוט אם אני לא טועה

גיל 2 במרץ 2016

קודם כל, לא צריך להתייחס יותר מדי ברצינות למה ששחקנים זקנים אומרים. גם פיל ג'קסון הוא פרובקטור. הרי אם היה אומר שסטף קארי הוא שחקן ענק אף אחד לא היה מתייחס אליו.

אני חושב שדווקא מאוד מכירים בגדולה של שחקנים ענקים בזמן אמת, מספיק לראות את האינפלציה של הכי טובים בכל הזמנים בהרבה ענפי ספורט בעשור וחצי האחרונים.

קשה להשוות לעבר מסיבות שונות כמו חוקים אחרים או מבנה פיסי שהשתנה, אבל יש דבר שאפשר למדוד ודי בקלות וזה ההשוואה של שחקן לבני דורו. ג'ורדן ועכשיו קארי הם בבירור הכי טובים ובפער עצום. אפשר למצוא אינספור סטטיסטיקות שיתמכו בזה או פשוט להסתפק בצפייה במשחקים.

אלכס דוקורסקי 2 במרץ 2016

פוסט מעורר מחשבה ומעניין, בעיקר האמירה כי אם תעריך את מי שמשחק מול גיבוריך, הרי שהאחרונים יהיו רק גדולים יותר. כל כך נכון. ההישגים של הספורטאי, בין אם מדודים בערכים כמותיים או במספר תארים, לרוב לא יעמדו רק בפני עצמם. נדרשת השוואה לתוצאות של ספורטאים אחרים. אז ניתן באמת להעריך את גודלם.
כאיש קטן (ואוהד פדרר. לא סותר בהכרח), מוצא את הפרגון ליריביו הגדולים (דג'וקוביץ' ונדאל) כלא נוח, עד קשה. וזאת, על אף שהפיכתם של שניהם לשניים מהטובים בכל הזמנים, היא תוצאה, בין היתר, של סגנון המשחק של פדרר וכשרונו (כמו שנכתב באתר רבות על ידי דורפן וכותבים נוספים). דווקא כיום, כמסיבות שונות נדאל איבד מעט מהיציבות שלו, מוצא עצמי מעודד אותו יותר ורוצה בהצלחתו, מה שהתקשיתי לעשותו בעבר, כשהיה כל כך דומיננטי.

Yavor 2 במרץ 2016

אגב, לא נראה לי שהתכוונת שמייקל "בנה מעל הקבר שלהם מצבה לאל האחד" – כי זה בעצם מצבה לעצמו. יותר נכון "בנה מזבח לאל האחד".
אבל מה אני מבין? אני איש קטן שמתקשה לפרגן…

הפרשן 2 במרץ 2016

כל הטיעון של שחקני העבר הממורמרים הוא שהיו פוצעים אותו. איך זה מוריד מהגדולה שלו לא יודע, אם הוא כזה חלש, אז ההגיון אומר שאפשר לעצור אותו בדרכים קונבנציונאליים של כדורסל ולא על ידי משחק אלים.
אנחנו מדברים על כדורסל לא על פוטבול. את קובי לא היו פוצעים? איך מייקל הצליח לסיים עונה אחת בלי להיפצע אם היה כזה קל להרביץ ולפצוע שחקנים? כל הדיון הזה הוא פתטי וקטנוני. הדריבל של קארי יסדר לו מצב קליעה טוב בכל נקודת זמן. הבנאדם עיקם את הקרסול וחזר לתת משחק אפי כמו גדול, היה משחק שנפגע בראש עם חשד לזעזוע מוח וחזר לשחק כמו גדול. הטענה נגדו שהוא רכרוכי היא אך ורק בגלל מבנה הגוף שלו ולא מחזיקה מים.

בהקבלה לכדורגל, אפשר לטעון שגם את אינייסטה או כל שחקן טכני אחר היו מכסחים בשנות השמונים והיה מסיים את הקריירה בגיל 22. כאילו כל שחקני שנות ה-80 היו גיבורי על עם פיזיולוגיה ואנטומיה שונה משחקני היום. אם זה היה נכון, אז יש להניח שאם שחקני הדור הנוכחי היו נולדים בשנות ה60 וה70, הם היו גודלים לתוך המשחק בצורה שמתאימה לו כפי ששוחק אז ועם החוקים שהיו אז. שחקני על יהיו שחקני על בכל תקופה, אולי קצת יותר, קצת פחות, אבל אין שחקן על שיהיה שחקן בינוני בתקופה אחרת.

להתרפק על העבר זה נחמד, רומנטי והכל. אבל אני לא אחליף את סטף קארי באייזאה תומאס בשום פנים ואופן, ולא רק בגלל ההנאה שהוא מספק לי כצופה נייטרלי, שפתאום לא יכול לחכות לראות משחק בעונה סדירה של ג"ס מול כל קבוצה בליגה, אני די בטוח שאין הרבה אנשים שהיו עושים את אותו הדבר כדי לראות את אייזאה תומאס והבד בויז שלו דאז.

זה כיף לראות היילייטס משנות השמונים והתשעים, אבל אין כמו לראות משחק בזמן אמת של שחקן היסטורי כמו קארי.

הפרשן 2 במרץ 2016

דרך אגב, עם כל השטויות של המשחק האלים של שנות ה-80 וההאדרה שלו, את הגול הכי גדול של מראדונה הוא כבש כשהוא עובר 5-6 שחקנים במה שנראה כמו משחק בהילוך איטי, עם שחקנים שגולשים כמו ילדים בני 5, אולי לכסח הם ידעו (גם זה בספק) אבל לעמוד על הרגליים ולשחק הגנה, הם בטח לבטח לא ידעו.

miranda veracruz de la hoya cardenal 2 במרץ 2016

עכשיו תעבור לראות את תקציר הכיסוחים שאותו מרדונה ספג מאיטליה 4 שנים קודם.

סוס זקן 2 במרץ 2016

גויקוצ'אה מוסר ד"ש

7even 2 במרץ 2016

דווקא מייקל נפצע באחת העונות הראשונות שלו

cookie-monster 2 במרץ 2016

בינתיים נראה לי שהוא קלע בעונה היסטורית לא שחקן היסטורי

גיל 2 במרץ 2016

עונה היסטורית הופכת אותו אוטומטית לשחק היסטורי. אי אפשר יהיה לדבר על ההיסטוריה של הכדורסל בלי להזכיר את העונה הזו.

cookie-monster 3 במרץ 2016

הכוונה שלי היתה שחקן שהוא קלע מרחוק, וזו היכולת העיקרית שתופסת את תשומת ליבם של רבים כרגע. זה המימד היחיד במשחק שלו שמרגש כאן אנשים. זה לא עושה אותו ל-לא- שחקן כמובן.
אבל(גם) בגלל זה כל ההשוואות לג'ורדן נראות לי מעושות משהו.

טל 12 2 במרץ 2016

בדרך כלל בודקים עד כמה שחקנים טובים ביחס לשחקנים אחרים לא ביחס לאלוהים.טוב…

מאנו 2 במרץ 2016

אני לא הבנתי משהו אחד – איך עד שנה שעברה לברון ג'יימס היה המלך הבלתי מעורער, והשוו אותו, מוקדם מדי ושלא בצדק, למייקל ג'ורדן, והשנה פתאום קרי הוא המלך הבלתי מעורער, ומשווים אותו, וזה כמעט פשע, לג'ורדן? הבן אדם נתן עונה וחצי מצויינות. וואו. תסתכלו על יכולת לאורך זמן. תסתכלו על הסטט' של ג'ורדן שהיא הרבה יותר טובה ברובה משל קרי. על אליפויות. על ורסטיליות התקפית והגנתית. מה נסגר? אני מבין שמשעמם וצריך לעסוק בהשוואות כל היום, אבל חלאס עם הליצנות.

אלכס 2 במרץ 2016

צודק בהחלט מאנו, + גדול

matipool 2 במרץ 2016

מאנו – לגמרי .
ג'ורדן נמצא במדרגה מעל כל שחקן בהיסטוריה של המשחק .
מבחינתי הוא גם הספורטאי הגדול בהיסטוריה , לא רק הכדורסלן הגדול מכולם .

7even 2 במרץ 2016

זה תלוי בהעדפות שלך. אולי מי שגדל בסן פרנסיסקו חושב שג'ו מונטנה הוא השחקן הגדול אי פעם בכל ענף ספורט?

גיל 2 במרץ 2016

קצת קשה לטעון שספורטאי מספורט שמשוחק במדינה אחת בלבד בצורה רצינית (שתיים אם כוללים את קנדה) יכול להיות הכי גדול אי פעם מכל הענפים. צריך ספורט יותר פופולארי מזה.

Matipool 2 במרץ 2016

7 – בשנות השליטה של ג׳ורדן , הוא לא רק היה הספורטאי האהוב והנערץ בעולם , הוא היה האדם הידוע והנערץ ביותר על כדור הארץ כולל מדינות עולם שלישי בעידן טרום האינטרנט וכולל מדינות ענק כמו סין .
הנ״ל מבוסס לא על מה שאני חושב אלא על משאלים וסקרים ברחבי העולם דאז .
לא מאמין שספורטאי כלשהו יתקרב למשהו דומה לזה .

גיל 2 במרץ 2016

אתה יכול לומר דברים דומים על מסי היום.

Matipool 2 במרץ 2016

הנחתי שהשם שלו יעלה . לא מתקרב .
מספיק לראות מה חושבים עליו בארגנטינה בהקשר של הנבחרת .

גיל 3 במרץ 2016

ארגנטינה זו רק מדינה אחת אבל בכל העולם הוא מוכר ולרוב אהוב.

יניב 2 במרץ 2016

תראה מאנו,ברור שעדיין לא ניתן להשוות וזה אפילו קצת מגוחך יחד עם זאת תופעת סטפן קארי היא הכי גדולה שהייתה מאז ג'ורדן עצמו.הבאזז והדיבור עליו הוא מטורף ואין ספק שאנחנו חוזים במשהו מיוחד.עכשיו ברור שאי אפשר עוד להשוות אותו למייקל אבל עדיין אנחנו רואים בעייננו מה שנקרא משהו היסטורי.זה קצת מזכיר לי בקשר למראדונה שהזכירו פה קודם אז ברגע שמראדונה שם את הגול מול אנגליה ידעת שראית משהו היסטורי וזה אותה הרגשה.
יש לי חברים שלא מתעניינים בNBA ומכירים קצת את השמות לברון חלק קטן גם מכירים את דוראנט אז נכון שבלאט הכניס אותם קצת יותר לעניינים אבל עדיין שהם באים אלי בבוקר ואומרים לי בואנה ראית מה קארי עשה אתמול בלילה? זה דבר ששוב לא קרה מאז ג'ורדן ומכאן לדעתי מקורות ההשוואה

מאנו 2 במרץ 2016

תופעת סטפן קארי היא הכי גדולה שהייתה מאז… לברון ג'יימס. אני זוכר בדיוק את אותם דיבורים, והם היו לא כ"כ מזמן.

גיל 2 במרץ 2016

ממש לא. אצל לברון מהיום הראשון פימפו כמה הוא גדול ובפלייאופים הראשונים שלו היו פירסומות שכולנו "עדים". אבל לא היה משהו יוצא דופן במשחק שלו, שום אלמנט חדשני שגורם לך להיות ב"וואו" על בסיס קבוע. הוא אכן היה הכי טוב למשך כמה שנים ואין ספק שהיו לו משחקים גדולים כמו המשחקים נגד דטרויט ובוסטון, אבל בסופו של דבר הוא לא מרגש או ריגש כמו קארי. לא התעוררת לשאול מה התוצאה של המשחק של הקבוצה שלו או צפית במיוחד במשחקים שלו כדי לראות מה הוא עשה אלא אם היית אוהד די שרוף. מה שקארי עושה הוא פשוט חסר תקדים ב20 השנה האחרונות.

מאנו 2 במרץ 2016

אלמנט ה"התעוררת לשאול מה התוצאה של המשחק של הקבוצה שלו" הוא נחמד ומעניין, אבל לא ממש משהו שאפשר להתייחס אליו באמת ברצינות בבחינה היסטורית.

תומר 2 במרץ 2016

למה לא?
כלומר ברור שלא האלמנט כפשוטו אבל מעבר לזה שפה הוא מושמע יותר בהקשר של אלו שטוענים שקרי הוא לא כל כך גדול כמו שעושים ממנו (לא קם בשבילו וכו') הוא מבטא את העניין שהוא מעורר בציבורים שונים ביחס למשחקי הליגה (וכמובן שגם, ובעיקר, את האטרקטיביות של המשחק שלו)

מאנו 2 במרץ 2016

נגעת בנקודה נכונה – קרי מפומפם ומושווה לכל העולם ואישתו בעיקר בגלל מניעים כלכליים. כמו שלברון ג'יימס הוא "המלך" ושג'רמי לין שעשה סנסציה בגלל המוצא האתני שלו.

גיל 2 במרץ 2016

באמת? מניעים כלכליים? אף אחד לא היה מתעניין בו אם לא היו מדברים עליו נכון?

תומר 2 במרץ 2016

איבדתי אותך כאן
אני מבטיח לך שלאף אחד שכתב על קרי בהתלהבות בדבאזר (והיו כמה וכמה כאלה אם אני לא טועה) אין מניעים כלכליים ישירים
מתלהבים ממנו כי הוא מלהיב, זה לא באמת מאוד מופרך לטעון את זה, נכון?

מאנו 2 במרץ 2016

לא הסברתי את עצמי נכון. בניית הייפ, ובמיוחד השוואות לשחקני עבר, הם רצון טבעי של הליגה להגביר עניין. זה לא אומר שמי שעושה זאת בה באזר מונע ממניעים כלכליים חלילה, אבל הרבה מהייפים וההגזמות נוצרות במקור מאינטרסים כאלה. זה לא אומר שאי אפשר להתלהב מקרי.

גיל 2 במרץ 2016

במה בדיוק ההייפ מוגזם? הוא נותן אחת מהעונות הכי גדולות אי פעם תוך העמדת שיא השלשות על מספר דימיוני, והקבוצה שלו בדרך לקבוע שיא ניצחונות מדהים.

מאנו 2 במרץ 2016

ההשוואות לג'ורדן, למשל, הן הייפ מוגזם. כמו שטענתי בהתחלה.

גיל 2 במרץ 2016

למה זה מוגזם אם הוא נותן עונה שיכולה להחשב כטובה יותר מהעונה הטובה ביותר שג'ורדן נתן?

גיל 2 במרץ 2016

אני לא מדבר על היסטוריה אלא על היותו התופעה הכי גדולה מאז ג'ורדן שלזה התייחסת. קמים לראות את קארי ועוקבים אחריו באובססיביות, כולל אנשים שלא ממש מתעניינים בנבא משהו שלא היה קיים מאז ג'ורדן.

cookie-monster 3 במרץ 2016

היום הרבה יותר קל לעשות את זה .. עידן האינטרנט.
בזמן ג'ורדן זה לא היה קים

גיל 3 במרץ 2016

נכון, ועדיין מתי היה דבר דומה בעונה הרגילה?

cookie-monster 3 במרץ 2016

לברון לא?

גיל 2 במרץ 2016

אף אחד לא טוען שהוא גדול מג'ורדן בקריירה אבל אם יזכה באליפות הוא בהחלט יכול לטעון לתחרות על העונה הכי גדולה כשחקן וקבוצה. ישנן השוואות מסוגים שונים.

אריק י. 2 במרץ 2016

צודק לגבי זה שמייקל הוא הגדול בהיסטוריה ואין מה להשוות. ובכל זאת, יש פה תופעה פסיכית ויוצאת דופן של שחקן קטן מימדים שקולע זריקות משליש מגרש על שמירה, כאילו זה היה עונשין. אני לא זוכר דבר כזה

miranda veracruz de la hoya cardenal 2 במרץ 2016

כותרת הטור הזה צריכה להיות – "אנחנו אנשים קטנים. קשה לנו לקבל דעות שונות משלנו".
אני מת על קארי ובולע תקצירים של המשחקים של ג"ס וקורא בשקיקה ניתוחים של המהלכים שלו.
אבל לפסול דעות של שחקני עבר גדולים שמבינים בכדורסל פי טריליון מכל בלוגיסט וטוקבקיסט ושגם מסבירים למה הם חושבים כך זה מעיד יותר על קטנות הבלוגיסט. במקום לקיים דיון עינייני על הנימוקים שלהם, מנפנפים אותם כ"זקנים לא מפרגנים".

אלכס 2 במרץ 2016

פלוס ענק !

גיל 2 במרץ 2016

אבל דווקא כן מקיימים דיון על הנימוקים שלהם. שחקני עבר נוטים להתרפק על התקופה שלהם ולנסות להיות חכמים בעיניי עצמם. מישהו באמת מקבל ברצינות את ההשוואה של ג'קסון לשחקן זוטר?

7even 2 במרץ 2016

מג'יק צודק אולי שאייזאה היה ענק כי הוא שיחק נגדו אבל הוא לא יכול לדעת לגבי קארי כי הוא מעולם לא שיחק נגדו.
אבל אלו השוואות על בסיס יומי נו. האמריקאים עושים תוכניות וכתבות שלמות על השוואות בין שחקנים ששיחקו בהפרש של 70 שנה אחד מהשני.
זה לא רציני. וזה גם מצחיק לתפוס את זה ברצינות. סתם שעשוע להעברת הזמן.

אדם בן דוד 2 במרץ 2016

מראדונה תמיד מאוד פירגן למסי
הזמין אותו לתכנית האירוח שהייתה לו והציג אותו כיורש הבלתי מעורער
שלא לדבר על המחמאות ששפך עליו כשהיה מאמן הנבחרת.
פיל באמת יצא קטנטן.
גאליס היה ענק ובלתי עציר.
אם זהבי היה משחק בתקופה של חזום חזום הוא היה מסיים את הקריירה בגיל עשרים וחמש

7even 2 במרץ 2016

ללא ספק…זהבי משחק בתקופה הכי חלשה של הכדורגל הישראלי שאני זוכר. ואני מעל 30

MOBY 2 במרץ 2016

לא מסכים.
1. המשחק היום הרבה פחות פיסי. זה דבר אחד לרוץ במשך 48 דקות (יותר או פחות) ולהשתחרר לקליעה (אין על קרי כנראה בזה). זה דבר אחר לנסות לרוץ ולהיתכל במרפק של למבייר בחזה של רודמן בברך של סאלי או כל אחד מפורוורדים סנטרים במזרח של אותה תקופה (המרפקים של מקהייל או פאריש היו מחודדים לא פחות).
2. לפני שנתיים דיברנו על הספלאש ברדורס (אגב, למה אף כתב ספורט לא שואל את תומפסון על הפיחות במעמדו היחצני?) ומיאמי היתה הקבוצה לנצח (כן וויד לא וויד כן לברון לא לברון).ובמערב היו את סאן אנטוניו.
3. השנה מדברים על קארי ועל קליבלנד (ובמערב יש את הסאן אנטוניו- כן גם הגולדן שם).
4. מה נדבר בעוד שנתיים? שושלת? סוף עידן? תחילת עידן? מעבר של לברון לליקרס (זה בסוף תמיד קורה איכשהו) ובמערב? במערב תהיה את סאן אנטוניו?

7even 2 במרץ 2016

הדבר הברור היחיד הוא שאם במערב עוד יהיה את פופוביץ אז יהיה גם את זה סאן אנטוניו

דוד 2 במרץ 2016

שונא את ג'ורדן. ואת שיתוף הפעולה של מנהלת הליגה עם הפולחן להאדרת שמו. על העלמת העיניים מעבירות תוקף וצעדים, וקירוב קשת השלוש. יימח שמו.
השחקן הגדול מכולם (מודה) דאג בעיצומה של הקריירה שלו שנזכור אותו כך. ההבדל היחיד בינו לבין לברון זה שהוא הצליח.

גיל 2 במרץ 2016

ואני לא ממש מבין גם את ההתמקדות בעבר. השאלה המרכזית היא האם ניתן להאט אותו בחוקים של היום וכרגע התשובה לא ברורה.

אמיתי 2 במרץ 2016

כרגע התשובה ברורה..לא

7even 2 במרץ 2016

בתור אוהד הפועל מאז שאני זוכר את עצמי – אבי נמני אחד השחקנים הכי גדולים שיצא לי לראות. שחקן עצום.
בטופ 5 לדעתי של הכדורגל שלנו אי פעם.

נ.ב – קלדרון הראשון:)

אריק י. 2 במרץ 2016

קלדרון הכדורגלן הכי מוכשר בהיסטוריה של המדינה ואני אומר את זה בתור אוהד ביתר (מוטלה שפיגלר אמר עליו פעם שביום בינוני שלו הוא היה משחק ברמה של רביבו וברקוביץ' כשהם בשיא שלהם, וביום טוב שלו הוא היה יותר טוב משניהם ביחד).

תומר 2 במרץ 2016

קלדרון הוא האורי שטרן של הכדורגל הישראלי
http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/585/221.html

אריק י. 3 במרץ 2016

וואו זה מרתק תומר, תודה. לא הכרתי את האיש ואת הסיפור שלו.

cookie-monster 2 במרץ 2016

סטף קארי עדיין לא מעיר אותי בלילה
בשביל לראות צליפה מכל הטווחים?
אין השוואה

matipool 2 במרץ 2016

בדיוק !
+6 ( היה יכול להיות +8 אם ההוא לא היה פורש זמנית .. )

חכם בדיעבד 2 במרץ 2016

https://youtu.be/xy0p42tfhsE

פור גוד סייק מאן!

תומר 2 במרץ 2016

למרות שלא ניהלתי מחקר סטטיסטי רחב היקף, הרושם שלי הוא שאתה במיעוט מבוטל
כל כך הרבה אנשים שלא נהגו לעקוב אחרי הליגה סיפרו לי בזמן האחרון איך הם קמים לראות משחקים של קרי (לא של גולדן סטייט!)

cookie-monster 3 במרץ 2016

הם לא ראו את השחקן השלם בתולדות המשחק משתלט טוטאלית על כל משחק שהוא משחק בו (וכן ..גם בלי להיות הסקורר הראשי בקבוצה).
הצליפות מכל מרחק נחמדות וזה חלק מהכדורסל אבל זה לא מתקרב לדגדג את מה שגורדן היה עושה
וכמו שנאמר פה גם קרי יצטרך לעמוד במבחן הזמן. ויש לו עוד הרבה.

תומר 3 במרץ 2016

אני לא כל כך מבין, אתה טענת ש"סטף קארי לא מעיר אותי בלילה", ציינתי שהרבה אנשים דווקא כן קמים במיוחד בשבילו, איך ג'ורדן פתאום נהיה קשור לעניין הזה? הוא השחקן היחיד שבשבילו קמו אנשים בלילה?

cookie-monster 3 במרץ 2016

אנשים מתרגשים ממה שמרגש אותם בזמן שלהם לרוב, זה נכון. לא אשמתם שהם לא היו בעניינים/צעירים מדי בזמנו של השחקן הטוב בתולדות המשחק. וכן.. הוא השחקן היחיד שגרם לי לקום בלילה.

תומר 3 במרץ 2016

שוב אני מתקשה לעקוב אחרי חוט המחשבה של הדיון הזה
אתה כתבת שאתה לא קם בשביל קרי, עניתי לך שאחרים דווקא כן, אני מתקשה להבין על מה ענית כשכתבת שאלו שקמים לא ראו את ג'ורדן או שאנשים מתרגשים ממה שמרגש אותם בזמן שלהם.

עזוב אותך מג'ורדן או מלברון או מקובי או ווטאבר, אין דרך להגיד שסטפן קרי כשחקן כדורסל לא מלהיב אנשים. אותך אישית הוא לא מלהיב, זה ברור, הרבה אנשים אחרים דווקא כן.

חכם בדיעבד 2 במרץ 2016

רק העובדה שהזכרת את היווני הקטן והבלתי סקסי בעליל ברשימה, נותנת לפוסט הזה נקודות זכות.
לגבי הדעות השונות, זה מצחיק מאוד.
כל אחד מביע דעה אישית, שמבטלת דעה אישית של מישהו אחר.

אם כבר לבסס משהו אז אני מחזיר אותך לפוסט של דורפן
מעבר לעובדה שהוא קולע 50 או 5 נקודות, כבר השנה הוא משנה לליגה שלמה את שיטת המשחק המקובלת.
בין אם זה כדורסל או כדורגל, מגיע לך להיות בין הגדולים, אם אתה גורם לשינוי מחשבתי במשחק סטייל קארי, ג'ורדן, מג'יק, בנקנבאור קרויף וכו'.

אריק 2 במרץ 2016

ווי גור, גם אתה?
מתחילה אצלי תחושת המיאוס מג"ס וקרי.
אתם חייבים להפסיק.

גור אילני 2 במרץ 2016

אריק, האמת שלא, קארי פחות מעניין אותי מכובע המצחייה של טוני פוליס.
הרעיון לפוסט התעורר דווקא בעקבות ההתעסקות המרובה בנושא. זה הביא אותי למחשבות על מה גורם לנו להעריך, להמליך, ומצד שני להמעיט בערך ולהתנגד. אם הייתי שם תמונה של טוני פוליס – היו כאן 3 תגובות, לא היה מתעורר דיון, ולא היינו זוכים לדיון הפחות שכיח כאן על ניקי גאליס, לדוגמה…

אריק 2 במרץ 2016

שלוש תגובות של בלמים.

cookie-monster 3 במרץ 2016

את הדיון על גאליס באמת אהבתי
יאללה דהבאזר

NoONE 2 במרץ 2016

קודם כל יש אמת בטענות של שחקני עבר להגנות , אני טוען את זה תקופה ארוכה בלי קשר לקרי
מצד שני אני מניח שהיו מאמנים ושיטות התקפיות שהיו מוצאות לזה פתרון מסוים
צריך גם לזכור שחוק נוסף זה היכולת לשמור הגנה איזורית שמיועדת בעיקר למנוע נקודות בצבע אבל משאירה קלעים חופשים או במצב יותר נוח לזרוק
זה לא מפתיע שמאז שאישרו הגנה איזורית ב NBA יש פיחות במעמד הגבוהים ועלייה במעמד הקלעים
פיל ג'קסון לא הישווה את קרי למחמוד עבדול ראוף הוא רק הגיב לאנשים שאמרו לא ראו שחקן שעושה דברים כמו קרי בעבר ופיל ג'קסון צודק, מחמוד היה שחקן יוצא מן הכלל עם מחלה מאד בעייתית שעשה דברים מדהימים אבל לא לאורך זמן.

עופר 3 במרץ 2016

מה שעשה את רוב העבודה בלהפחית את מעמד הגבוהים הוא חוק חמש שניות עם הגב לסל. החוק הזה הומצא, אגב, כדי לעצור את מרק ג'קסון, לא שחקן גבוה במיוחד, שהיה עושה פוסט אפ מעמדת הרכז. רוב הגבוהים לא מספיק מהירים כדי להיות יעילים בחמש שניות.

קלבדוס 3 במרץ 2016

פוסט שהיה מעניין לקרוא הוא, המשמעות הכלכלית של עונה היסטורית, שיא היסטורי, והקמת שושלת ג"ס.
לא שאני חושד במשהו, חלילה – הרי מערכות שיפוט הן תמיד נקיות כידוע – אבל דו"ח של האנ.בי.איי מצא לא 1, גם לא 2, אלא 5 טעויות שיפוט קריטיות לטובת גולדן סטייט, ב-2 דקות ההכרעה מול אטלנטה. משחק שהסתיים – תראו ציפור! – בנצחון ובהמשך ה"שיא ההיסטורי" של ג"ס בבית:
http://www.ajc.com/news/sports/basketball/nba-reports-five-incorrect-calls-against-hawks-in-/nqcRL/

קלבדוס 3 במרץ 2016

נ.ב. ואני הכי מפרגן, קארי עורר אותי לחיים כמו שרק מסי עשה, זה קסם בל יתואר. רק יש קו עבה בין השחקן הדמיוני הזה, שניהם בעצם, לצורך הכפייתי למכור 100 מיליון גופיות ברחבי העולם, בכל מחיר תרתי משמע.

Comments closed