מהארת׳סטון ועד ג׳ון סטונס

מה הקשר בין משחק הוידאו הממכר Hearthstone לכדורגל, איזה קלף היה מתאים לערן זהבי ואיזה לדניאל סטארידג׳, ובאיזה אור זה מעמיד את ואן חאל, מוריניו, וונגר, ומעל כולם - רוברטו מרטינס?

בשבועיים האחרונים התחלתי לשחק במשחק הארת׳סטון של Blizzard, אם אתם לא מכירים את המשחק, 2 הפיסקאות הבאות בשבילכם, אם אתם כבר מכירים תדלגו הלאה.

הארת׳סטון הוא משחק מחשב (זמין לאייפון, אנדרואיד, פי סי ומק) שמבוסס על הקונספט של משחקי איסוף קלפים, דוגמת Magic: The Gathering ועוד. בנוסף לצורך הרב של אנשים, במיוחד כנראה גיקים ומשחקי משחקים, לאסוף דברים, ישנה שכבה עבה מאד של גיים דיזיין שיושבת מעל הקלפים. ככה שאם אתם בכלל לא אוהבים לאסוף, או בכלל מעדיפים לא לאסוף ולהיפטר מכל מה שאתם לא חייבים (כמוני), עדיין תוכלו להנות ממשחק מאד מושך.

השיטה היא כזו: לכל שחקן יש 30 קלפים. לכל קלף יש מחיר, ויכולת הגנה והתקפה שמתוארות ע״י מספר. כל שחקן מתחיל עם 3-4 קלפים שנשלפים באופן אקראי מתוך הערמה של 30 הקלפים. בתור הראשון כל שחקן מקבל נקודה אחת שאיתה הוא יכול לשלוף קלפים, בתור השני 2 נקודות, בשלישי 3, וכן הלאה, עד 10, אז נשארים על 10 נקודות לתור.

הארת׳סטון מבוסס על תמה נדושה מעולם ה-fantasy. אבל כדי שזה יהיה יותר קל עבור חובב ספורט, דמיינו נניח שזה היה כדורגל:

יש לכם קלף של דור מיכה שעולה נקודה אחת. יש לו התקפה 1 והגנה 2. ויש לכם קלף של ערן זהבי שעולה 7 נקודות, יש לו הגנה 3 והתקפה 5. אתם יכולים לשלוף את דור מיכה כבר בתור הראשון, אבל את ערן זהבי רק מתור 7 והלאה, כלומר עד אז אתם יכולים בכלל להפסיד את המשחק.

לחלק מהשחקנים יש רק נתונים יבשים. אלה שחקנים ״רגילים״. לדוגמה, אבי גולדר: התקפה 5 והגנה 1.

אבל הטוויסט הוא כזה: להמון מהקלפים יש תנאים מיוחדים. לדוגמה: ההתקפה של ערן זהבי מקבלת +1 עם סיום כל תור. לג׳ון טרי יש הגנה 8 והתקפה 5, אבל הוא ב-30% מהמקרים תוקף את השער של עצמו. אנדראה פירלו מקבל +2 התקפה על כל קשר-על שמחפה עליו. אוסקר נעלם בחלק המכריע של המשחק. לסטארידג׳ יש 7 התקפה, אבל רק אם הוא משחק עם חלוץ וורלד קלאס לידו. דייגו קוסטה עם 4 הגנה ו-7 התקפה, אבל הוא עצמו מקבל השעייה מ-3 משחקים אחרי כל כמה משחקים. לואיס סוארס כובש 4 שערים במכה, אבל יש סיכוי של 5% למשחק שינשוך את היריב.

ויש גם נתונים של הגיבורים (במקרה של הכדורגל – המנג׳רים): מוריניו מוציא מהקלפים שלו 50% יותר עד שהם מתחילים להישחק, והקלף הכי יקר שלו פונה נגדו. ואן חאל נותן לכל הקלפים הצעירים +1 הגנה והתקפה בכל תור שני, אבל הקלפים שלו מתבלבלים מהטקטיקה המסובכת. ארסן וונגר נותן השראה לקלפים שלו, אבל הם הנתונים שלהם יורדים בכל משחק מכריע או טורניר חשוב. קלופ מטריף את הקלפים שלו במוראל גבוה אבל גם מנחס אותם לפציעות.

בקיצור, אם לא הבנתם את הקונספט, לא נורא. אבל הרעיון היפה שלו והוא מביא אותנו או-טו-טו לחלק הבא של הפוסט הוא שפחות משנה אם יש לך קלפים עם מספרים גבוהים או נמוכים – החוכמה היא להכיר אותם, לדעת לעבוד עם הקלפים שיש לך נכון, והכי חשוב – ליצור שילובים קטלניים.

וזה לוקח אותי לאברטון. על הנייר, אני לא חושב שיש הרבה אוספי קלפים טובים יותר בפרמייר ליג מאשר זה שבידיו של רוברטו מרטינס. זה פשוט לא ייאמן כמה כשרון, איכות, קשיחות, נסיון וגם flair יש בסגל הזה. בכל פעם שנראה שכבר הבנו מי נגד מי שם ואיך הם מבקיעים שערים, מגיע עוד שחקן נהדר ומשנה את זה. העונה לדוגמה זה דאולופאו – שהוא מעיין מגן תוקף שהפך לווינגר, שפורץ על האגף ונותן קרוסים קטלניים, וגרם להעדרותו הממושכת של לייטון ביינס להיראות בעייתית פחות בכל הקשור למשחק האגפים (אם כי מצד אחר של המגרש).

ואפשר לעשות סקירה כזו על כל אזור על המגרש – נייסתמית׳ נמכר כי למרות שהוא שחקן מצויין – הוא לא השתלב באופן מספק בקבוצה שיש בה את רוס בארקלי, ובינתיים מיראלאס שהיה הכוכב העולה לפני 2 עונות כמעט נעלם. ארונה קונה הוא אחלה שחקן אבל מתייבש הרבה על הספסל, ובמקומו ארון לנון משחק. פינאר, קלברלי, מקארתי וגארת׳ בארי נלחמים על 2-3 עמדות על המגרש.

וכמובן שלפני כל אלה יש את מפלצת הים העונה לשם רומלו לוקאקו. אותה כבר קצת קשה להזיז, אבל כשכבר נראה שהוא תפס כיוון עם התיאום יחד עם קונה, שוב השתנתה צורת המשחק בהתקפה.

התחושה של מי שצופה במשחקים של אברטון באופן קבוע פחות או יותר, היא שהמנג׳ר כושל באופן גורף להוציא מהסגל שלו את היתרונות היחסיים ולבנות מהם דבר גדול יותר. וזה למרות שיש לו סגל כל-כך מוכשר, ואולי אפילו בגלל זה.

גרוע מכך – באברטון של מרטינס, גם גרף ההתפתחות כל משחק בפני עצמו הוא הרבה פעמים שלילי – איבוד יתרונות מוקדמים, ספיגת שערים מאוחרים, אדומים בדקות מכריעות. אם יש עקרון חשוב בהארת׳סטון – זה שהמשחק לא גמור עד שהוא גמור. אתה יכול להוריד את היריב שלך לרצפה, אבל אם הוא לא מתייאש הוא יכול לקום מהקרשים ולהפיל אותך כשאתה לא ממש מוכן.

וזה אגב פונס מורי – רכש מוצלח מאד סך הכל, דחק את ג׳ון סטונס מההרכב, יחד עם פיל ג׳אגיילקה יש לאברטון חוליית בלמים מצויינת עם מהירות ומשחק ברגל. בדיוק במהלך הדרבי מול ליברפול חשבתי להחמיא לו באיזה פוסט, כבש מול צ׳לסי שער חשוב העונה, מקבל בטחון וזמן משחק, והנה בדרבי עשה עברה נפשעת ונוראית שגמרה לאוריגי את העונה. מנג׳ר טוב לא היה מתעל את האנרגיה של הקבוצה שלו בשלב הזה לעברות מכוערות, אלא לטובת חזרה למשחק.

אז אם לסכם ברוח הארת׳סטון – זה לא טוב שיש לך בקבוצה הרבה מדי שחקנים באותה איכות. צריך גיוון לא רק ביכולות – אלא גם בדרגת האיכות. אם כולם טובים באותה מידה בערך (לאברטון 12-15 שחקנים בעלי נתונים ״טובים מאד״) – אז צריך לעשות יותר מדי רוטציה בהרכב, ואז השיטה פחות ברורה והשחקנים לא מקבלים הזדמנות להוכיח את עצמם לאורך זמן.

זו בעיה שיש באופן מובהק פחות בהרבה מועדונים – גם בליברפול שלפני קלופ היו די הרבה שחקנים סבירים, באותה דרגת איכות בערך, שלא הצליחו ליצור היררכיה ברורה ומה שנקרא בהארת׳סטון ״tempo״ – קצב משחק שמתבסס על זרימה של קלפים והתפתחות על הלוח.

בטוטנהאם היתה אותה בעיה בערך לפני פוצ׳טינו – אוסף שחקני עידן פוסט גארת׳ בייל – הסמל שלהם בעיניי היה ונשאר אריק לאמלה, שחקנים איכותיים יחסית שאינם בונים שום טמפו, שום צורת משחק ברורה, הם בגדול פשוט עולים ומנסים לעשות כל מיני דברים ובדרך אולי יצליחו לכבוש ומי יודע אולי לנצח. ואז הגיע פוצ׳טינו, ראה שיש אתלטיות, עבד על כושר רצחני, וגרם להם ללחוץ על כל המגרש. בעונה הראשונה זה יצר חורים במרכז המגרש מאחורי השחקנים הלוחצים והביא לתבוסות. והעונה הכל מתחבר באופן די מפחיד – קשה לכבוש מול טוטנהאם ויש להם מפלצת משלהם בחוד עם הארי קיין ואת הסקוטי פיפן האידיאלי – דלה עאלי.

B_sm1EIWcAA8FAT

בהארת׳סטון יש מודל כלכלי של רכישות קלפים – אתם יכולם לזכות בקלפים טובים יותר אם תרכשו חבילות קלפים בכסף אמיתי. אני טרם השקעתי שקל אחד במשחק (המשחק עצמו חינמי, שנאמר: אם השירות בחינם – כנראה שאתה המוצר), אבל יש שחקנים שמוציאים מאות דולרים על רכישת חבילות קלפים, וברשותם אסים מנצחים כמו מקבילותיהם של ליאו מסי (קלף עם 10 התקפה, מקיא לפני גמרים), רונאלדו (9 התקפה, אי אפשר להרוג אותו, אבל הוא גם כמעט אף פעם לא מנצח) וניימאר (קלף שעולה הון, אבל בפועל אף אחד לא מבין בדיוק מה הוא שווה). כשמשחקים מול שחקנים בזבזנים אלה, האפשרות היחידה לנצח היא היצמדות ליכולות הקלפים שלך וחסימת היכולות המרכזיות של הקלפים של היריב…

אצל מאמנים טובים, גם קלפים פשוטים כמו כריסטיאן פוקס או ריאד מהרז יכולים להתגלות כבעלי ערך. תשאלו את קלאודיו ראניירי.

_QxZihAY

תפס אמריקה בבוואריה
קליבלנד קונטנדרית

25 Comments

dorigil 24 באפריל 2016

ענק.

גיללתר 24 באפריל 2016

חנון

ניינר / ווריור 24 באפריל 2016

רוברטו מרטינז הוא אכזבת השנה בגזרת המאמנים באנגליה. לפני שחתם באברטון התפללתי שיבוא לספרס. איזה מזל שזה לא קרה ואיזה מזל ושכל שהבאנו את פוצ' כפרה עליו

shadow 24 באפריל 2016

משחק במשחק כבר שנתיים ומי שמספיק טוב לא צריך לשלם שקל.

אגב, לעשות הסבה למשחק הזה לתחום הכדורגל זה רעיון גאוני. זה אשכרה משחק שיהיה אפשר למכור אותו אחרי זה.

Kirma der faux 24 באפריל 2016

אם נשאיל מושג מפוטבול , מרטינז צריך לשכור מתאם הגנה שיעביר חצי מהאימונים של הקבוצה ויתן לה מבנה הגנתי סביר. פשוט מביך כמה הם מתדרדרים משנה לשנה בתחום הזה.

גור אילני 24 באפריל 2016

אולי, מה שלומדים ממשחק בהארת'סטון לעומת זאת זה שאין דבר כזה הגנה בפני עצמה, כלומר אם ההגנה שלך מחוררת זה קשור להתקפה לא פחות מאשר להגנה. אם לשאול מהמשחק עצמו, אז לא מספיק לשים 4 גרזנים עם taunt (מעין מגן שמסוכך על השער) בהגנה, צריך מערך שלם שיעבוד סביבם.

שי 24 באפריל 2016

בהקשר הזה, תמיד תהיתי למה מאמנים ברמה של מוריניו וסימאונה משתמשים שוב ושוב בפרננדו טורס (שהשנה השתפר דווקא, אבל נעזוב את זה בצד). הוא פותח יותר שטחים בהתקפה עם התנועה שלו? או שיש לו גם אפסייד הגנתי?

wiz-! 24 באפריל 2016

פוסט גדול!

אחד 24 באפריל 2016

וואו, אפילו לכאן hearthstone הגיע.
משחק מעולה, אני מכור כבר שנתיים

גור אילני 24 באפריל 2016

מגניב, לא ידעתי האם קיימת השקה בין קוראי דהבאזר לבין שחקני הארת'סטון, מתברר שיש דבר כזה. בתור שחקן מתחיל אני מקווה שההסברים לא היו שטחיים מדי…

דורום מזר 24 באפריל 2016

hearthstone רדוד ושטחי MTG שולתתת11111!!!

dor 24 באפריל 2016

פוסט נהדר שעשה לי חשק להיחשף למשחק, תודה :)

הארכיון 24 באפריל 2016

הורדתי עכשיו לאנדרואיד ומנסה להינות.
בתור שחקן עבר של מג'יק זה נראה גרסה קלילה של המשחק.

יש גם את ה"כאוס אנד אורדר" החביב.

לגבי הטור, אהבתי מאוד למעט הקטע עם רונלדו. (אף פעם לא מנצח? WTF…)

גור אילני 24 באפריל 2016

רונאלדו מנצח בעיקר חלשים, אני תופס אותו עדיין כלוזר. האמת לא השקעתי יותר מדי בגיים דיזיין של הקלף שלו…
אולי: מחיר: 9, התקפה: 10, הגנה: 7, גורם לכל כוכב (עם התקפה מעל 5) לצידו להיות עם מינוס 3.

Rodrik Harlaw 24 באפריל 2016

לא יודע מי זה אבי גולדר, אבל האם ההשוואה ל- magma rager הוגנת?

גור אילני 24 באפריל 2016

אבי גולדר היה הגול(ד)ר המשלים יחד עם אוחנה בשנות ה-80, הרגע הגדול שלו היה שלושער ב-0:3 על הפועל תל-אביב ב-1984/5 שנקם ולו במעט את הפסד האליפות.
אתה משתמש בקלף הזה? נדיר שאני רואה מישהו שולף אותו…

Rodrik Harlaw 24 באפריל 2016

לא, זה קלף שאין לו שימוש (למעט מול חלק מהבוסים עם החוקים הייחודיים וה-AI הגרוע, ואולי אולי אולי בעתיד עם steward of darkshire) חוץ מלהיות אנקדוטה:
http://www.hearthpwn.com/decks/293749-rager-mage-future-meta

גור אילני 24 באפריל 2016

היום קיבלתי את ה-legendary הראשון שלי! Tirion… כדי לחגוג את הזכייה צירפתי אותו מיד לפלדין האהוב עליי, חיכיתי חיכיתי לתור 8 והלאה, התאפקתי עוד תור… וחטפתי polymorph. בהההה…

קאז 24 באפריל 2016

והכותרת בידיעות ״גול גול גולדר!״

אלמותי כמעט כמו – לו היה בכושר סי(לבר)

גור אילני 25 באפריל 2016

הימים שבהם לפתוח את עיתון הספורט היה מרגש

גאזה 24 באפריל 2016

פוסט נהדר גור, צחקתי בקול רם כמה וכמה פעמים…לא מכיר את המשחק, אבל מכיר את הקונספט בערך

גאזה 24 באפריל 2016

ומסכים מאה אחוז בנוגע לאברטון, אם פוטצ'ינו ומרטינז מחליפים קבוצות סיכוי טוב שאברטון רצה בטופ 4 וטוטנהאם מקרטעת במרכז הטבלה

שי 24 באפריל 2016

תמיד התרשמתי מזה שמאמנים סופר טקטיים וסופר מצליחים כמו מוריניו וסימאונה בוחרים שוב ושוב להשתמש בפרננדו טורס. אבל אין לי מושג אם ואיך הוא עוזר להם בהגנה…

אילן 25 באפריל 2016

אחד הפוסטים הטובים.

עדי אבני 25 באפריל 2016

אתה כותב "אברטון" ואני קורא "מכבי חיפה".
בדיוק מה שאני טוען בפני חבריי החיפאים כבר 3 עונות: יותר מדי שחקנים עם יכולות דומות וחוסר היררכיה יציבה

Comments closed