הנצחון החשוב על ליברפול

אווירה של גמר גביע בין שמשון תל-אביב להפועל כפר-סבא: חולצות, דגלונים, ילדים, ובלי עידוד שניתן לזהות בו קול קוהרנטי של שירה או מזמור הלל לכובע הקסמים של פאב

אז למי שלא יודע – הבוקר, בשעה הנוחה 06:35, התקיים משחק בפסדנה ארה״ב בין צ׳לסי וליברפול.

ולמי שמורעב כמוני לכדורגל ״אנגלי״ – זו הזדמנות נהדרת לכוון את השעון בפעם הראשונה השבוע ועוד לשעה מוקדמת כמו 6:30. בעצם, כבר היתה פעם אחת – כשקמתי בבוקר ביום שני לקנות עוגת יום הולדת שתהיה מוכנה לפני שבת-הזוג שלי תתעורר. בסוף המאפייה היתה סגורה באופן חד-פעמי, נדדתי בין מקומות אלטרנטיביים, ואיכשהו הגעתי עם נרות (מצאתי רק ספיידרמן), עוגה, וגב נוטף זיעה רק כדי לגלות שהיא קמה. אבל לא משנה כרגע.

אז הפעם השניה היתה הבוקר. ומה ראינו?

גם קונטה וגם קלופ התייחסו למשחק ברצינות גמורה, אך שיתפו בו באופן מלא רק שחקנים שהתאמנו בשבועיים האחרונים. המשמעות היתה שהיו חסרים כמה כוכבים, ושכמה צעירים קיבלו הזדמנות במשחק עם אווירה טובה ביציעים. כלומר, אווירה של גמר גביע בין שמשון תל-אביב להפועל כפר-סבא: חולצות, דגלונים, ילדים, ובלי עידוד שניתן לזהות בו קול קוהרנטי של שירה או מזמור.

כבר בתחילה היה ברור שלא באנו להנות. שחקן ליברפול הפיל את וויליאן בעברה שהעיפה את הברזילאי אל מחוץ לקווים וזיכתה את המגן בכרטיס צהוב. בהמשך השופט התלהב והוציא בסה״כ 5 לליברפול, 1 לצ׳לסי, פלוס אדום לפאברגאס.

השער הגיע ממצב נייח, כראוי למשחקים מכריעים בין צ׳לסי לליברפול. הקרן השניה תוך שבוע שעולה מצד ימין ונגמרת בשער נגיחה פשוט ומלא עוצמה, בפעם הקודמת זה היה חלוץ הרכש רובן לופטוס צ׳יק והבוקר החלוץ הקבוע גארי קייהיל. עם עוד קרנות כאלה אני מאמין שנמצא עוד חלוצים לעת מצוא.

אחר-כך נשארנו עם משחק שבו הבחורים בכחול נהנו לשחק על התוצאה, ולגנוב נקודות יקרות בדרך לתואר הנכסף. אני חושב שקונטה הבין בשלב מסויים שזה מה שיש לו – הזדמנות לאטום באופן הרמטי את ההגנה של צ׳לסי, וזה נעשה באופן מושלם כמעט. אם יש משהו לקחת מהמשחק הזה, זו התחושה שאם אנחנו רוצים לא לספוג – יהיה מאד קשה לגרום לנו לספוג, וזו תחושה שקצת איבדנו בעונה האחרונה.

וזה היה המערך בלי הכדור:

טראורה או לחילופין RLC נסוגו לאחור ועזרו בלחץ על הובלת הכדור בהגנה, דבר שאמור להקשות על יריבות להניע כדור בקלות ולהתארגן להתקפות.

ברגעים שכן ניסינו לעשות משהו – והיו כמה כאלה – בלט ה-4-2-4 על יתרונותיו וחסרונותיו. מה שהשחקנים כפי הנראה התאמנו עליו בזמן האחרון היה להשיג את הכדור, להתארגן בקצרה בהגנה או במרכז המגרש, ולהפיק כדור ישיר לאגפים. באותו רגע מצטרפים קדימה ולוחצים כמעט כל השחקנים, ובמצב כזה, כשהכדור עף לאגף, כל נגיעה כמעט, גם של תוקף וגם של מגן, יוצרת מין בלאגן מתוכנן שיכול להוביל להזדמנויות כיבוש.

זה לא נשמע מלבב מדי, אני יודע – אבל זה כנראה הבסיס לשיטה שממנה צ׳לסי אמורה להשיג שערים, כשהיא תצטרך להשיג אחד.

לכן גם קונטה שמח שיש לו את לופטוס-צ׳יק כחלוץ שני בהתקפה. הוא צריך שחקן חזק ועם יכולת לעשות עם הכדור דברים כשהוא ברגל על סף הרחבה. כדי שזה ממש יקרה, רובן צריך להתגבר על ההרגל שלו להיראות אדיש וחסר עניין במה שקורה על הדשא ועל הדרך לעבוד על המיקום.

לעומת זאת, ברטרנד טראורה הולך ומתברר באופן בולט כמי שלא יהיה התשובה בעמדת החלוץ הראשון. למרות החוש לשערים, החולשה הפיסית שלו מול הברוטליות של הליגה תגרום לכך שדייגו קוסטה ומיצ׳י באטשואיי יקבלו את רוב הדקות בעמדה הזאת.

אבל ה-ההפתעה של הפרה-סיזן הוא לא אחר מאשר אולה איינה – המגן הצעיר שמסתמן כמוכן לקחת חלק ממשי העונה. פריקת הכתף של בראניסלב איבנוביץ׳ (איך אני אוהב בפוטבול מנג׳ר כששחקן ותיק ו-indispensable נפצע לי לשבועיים-שלושה ונותן לי גושפנקא להדיח אותו מההרכב) אולי תסמן את הסוף למלוכתו של הסרבי, ולפי משה שראינו בעונה שעברה וגם הקיץ – בצדק. מה בדיוק יקרה עדיין לא ברור, אבל עם אזפי, באבא ואיינה יש לנו התחלה לא רעה לצמד מגינים.

כמה תמים מצדי לחשוב שזה יקרה אני לא יודע, אבל לקונטה יש פה הזדמנות פז לקדם שחקן צעיר להרכב.

מוזס, לעומת זאת, הוכיח היום שוב שהוא יודע להיעלם במשחקים גדולים באמת. אחרי שני משחקים מצויינים באוסטריה, ההופעה הפושרת שלו מול ההגנה הקשוחה של ליברפול עלולה לגרום לקונטה להיזכר שבעמדה הזו הוא בכלל מחכה להזאר. גם אחרי הקיץ הקודם האמנתי שמוזס כשחקן home grown ראוי למקום בסגל, עוד לפני חואן קוואדראדו שבעיקר שכב על הדשא במשחקים ששותף בהם. אבל נחיה ונראה.

ואיך עובד מרכז השדה המוחלש? תשאלו את פאברגאס, שעבד קשה כדי להראות שהוא יכול להחזיק יחד עם מאטיץ׳ את הכדור ולהוציא אותו להתקפה. כל כך קשה שבדקה ה-67 כבר לא נשאר לו חמצן במוח ליותר מאשר לשלוח את הרגל באיחור ישר לקרסול של קלאבן, הרכש החדש של האדומים. עוד לפני שקלאבן התחיל להתפתל הכרטיס האדום כבר היה בחוץ.

אז מה השאלות שנותרו?

יש הרבה, אבל העיקריות שנותרו הן:

– מי יהיה בלם הרכש שיאפשר לשחק קצת יותר רחוק מהשער. כרגע קוליבאלי מועמד אבל נאפולי ממש לא צריכה את הכסף. עם תג מחיר של 60 מיליון יורו כבר עדיף לנסות דברים אחרים. או שנחכה לזומה שיחזור מהפציעה הנוראית?

– איך ישתלב בהרכב הזה קאנטה, האם במקום פאברגאס או מאטיץ׳?

– האם קונטה באמת חושב שהוא יכול לנצח בשיטה הזאת את הליגה? או שזו בשבילו דרך להתחיל לגשש לכיוון השיטה שתביא תארים בעונות הבאות?

אז זהו, המשחק הבא נגד ריאל בשבת. פאקינג ריאל מדריד! מתי בפעם האחרונה שיחקנו נגדם במשחק כל-כך קובע?

והיי, שוב ניצחנו את ליברפול!

 

 

מתי בדיוק גנבו את אמריקה?
תתחדשי - דרור ברן

18 Comments

כחול 28 ביולי 2016

תודה על הניתוח המעמיק! מקווה שתמשיך עם המגמה הזאת. גם נחמד מאד שיש פרי-סיזן עם משחקים מאתגרים, ולא משחקים נגד Malaysia all-stars לשם שינוי…
קאנטה לדעתי יבוא במקום מאטיץ׳, שיעבור ליונייטד אני משער(לצערי).
ולגבי המערך- לא הייתי קופץ למסקנות עדיין. תהיה לנו הרבה למידה בתנועה העונה, ולא הייתי מייחס הרבה למשחקים האחרונים, בטח במצב שלא כל חברי הסגל הבכירים נכנסו לעניינים.
ההרגשה שלי היא שנראה הרבה מאד מערכים שונים העונה, וייקח לנו זמן להיסגר על מערך מועדף.

גור אילני 28 ביולי 2016

מאטיץ׳ ופוגבה… אמאלה, לא מת על המחשבה הזאת…

שלחתי לך כמה שאלות בפייס, תסתכל

כחול 28 ביולי 2016

שלחתי חזרה :)

ק. 28 ביולי 2016

מצחיק שאתה מחפש אותו פה כדי להפנות לשאלות – אשתי אומרת שדה באזר הוא הפייסבוק שלי… (ואין לי פייסבוק )

גור אילני 29 ביולי 2016

כשהאיש לא עונה בפייסבוק, לא במייל, לא בטלפון האדום ולא בווקי טוקי אין ברירה :)

איתן 28 ביולי 2016

no more football manager for you sir :)

מעניין שקונטה עדיין לא נוהג כמהפכן ,ולא מנסה את ה 352\532 שהוא כלכך רגיל ואוהב…למרות שקשה לראות מגמות במשחקי ההכנה האלה,ששני הקבוצות משחקות בחצי הילוך,לאחר טורנירים בין לאומיים ועונות ארוכות של ליגה סדירה,במיוחד שערך המשחק הוא כקליפת השום,אלא אם כן את השחקן צעיר שמקבל הזדמנות ורוצה להוכיח את עצמו.

גור אילני 28 ביולי 2016

הוא התייחס לזה – למעשה הוא טוען שאהבתו הגדולה היא ה-4-2-4 שניצח איתה את הסרייה B פעמיים, וכשהגיע ליובה הבין שאם הוא רוצה לשחק עם פירלו הוא צריך להגן עליו עם עוד קשרים ולכן התאים את ה-3-5-2 לקבוצה.

אריק 28 ביולי 2016

גור. אני עדיין גמור מזה שעקפתם אותנו ואתם הכי שנואים באנגליה. אנחנו באמת מראים חולשה.

גור אילני 28 ביולי 2016

התפרסם מדד חדש ופיספסתי את זה?

אריק 28 ביולי 2016

http://m.calcalist.co.il/article.aspx?guid=3694202

אחד התארים שהכי אהבתי…

Lior 29 ביולי 2016

Arsenal came fifth in this poll. Wenger must be very disappointed: his team did not manage to finish among the first four, and will not participate in the champions league of most hated teams next year.

שאול 28 ביולי 2016

כתיבה נהדרת גור.

רק לציין שהשער נגד האוסטרים של RLC היה בקרן מהצד השני.

לא ראיתי את המשחק (שמתי את שעון, התעוררתי ואז ויתרתי).

כמה נקודות:

א) יש לי הרגשה שמאטיץ' הולך להיות שחקן מאוד מכריע העונה.
ב) ההגנה שלנו עדיין לא השתנה באמת עדיין ביחס לעונה המחפירה שנה שעברה – נכון שהתוספת של קאנטה היא חיזוק משמעותי אבל אין לנו בלם חזק עדיין (במקום טרי) או מגן ימני מתאים (במקום איבנוביץ') – קשה לי להאמין שאיינה יהיה שחקן מפתח. נכון שקונטה משדרג את משחק ההגנה, אבל האטיות הנוכחית תעלה לנו בהמון שערים – חייבים לרענן שם (ולדעתי מצריך קנייה כפולה.
ג) אני מניח שזומה יתפוס את העמדה של הבלם הפותח, לכן אנו צריכים בגדול בלם אחד WORLD CLASS סטייל בונוצ'י.
ד) RLC חייב להשתלב השנה ברוטציה, אנחנו חייבים שחקן אנגלי בהרכב. הצפי לדעתי הוא שהמעמד של טרי וקיהייל ירד ביחס לעונה שעברה ואנחנו נשארים בלי אנגלים בהרכב.

גור אילני 28 ביולי 2016

תודה על התיקון. אני עיוור צבעים אז כנראה שזה השפיע.

גור אילני 28 ביולי 2016

ותראו את זה:
https://www.youtube.com/watch?time_continue=112&v=dxyE96wq1l8
אולי תשנו את דעתכם לגבי אולה איינה.

Kirma der faux 28 ביולי 2016

בעוונותי ראיתי גם את המשחק, שהיה מנומנם כמוני רק עם מכות. נראה לי שאת הסגירה של ההגנה ניתן יהיה למדוד יותר טוב כשתשחקו מול קבוצה עם חלוץ.
אצלנו נהניתי בעיקר מקוטי כרגיל וילד שפעם ראשונה שאני רואה ונראה לי שקוראים לו אג'ריה שעשה מהלכים יפים גם אם קצת חסרי תוכלת.

גור אילני 29 ביולי 2016

מסכים שאין מה להתלהב בינתיים מההגנה.

ירוק 29 ביולי 2016

בדיוק חזרתי ממשחק שהפגיש בין ארסנל לכוכבי ה- MLS (אפילו פירלו שיחק!) – כמובן שהלכתי רק כי הייתי חייב (אירוע מהעבודה).
האמת שהיו אלפי אוהדי ארסנל, ביניהם אפילו כמה מאות ששרו שירים ונראו אוהדים "רציניים". זה היה מעניין. בכלל, היתה אווירה טובה למרות המשחק המשמים כמובן.

ויש לך ד"ש מדרוגבה. כמובן שהוא כבש.

שאול 29 ביולי 2016

הגול של דרוגבה מול ארסנל – inevitable .

צריך לשים את התמונה של דרוגבה חוגג מול ארסנל תחת ההגדרה במילון.

Comments closed