ה-x בסוואנזי (וניק קייב החדש)

רדפתי קצת אחרי השדים של ניק כשגרתי כמה שנים במלבורן. הייתי יושב עם חברים בברנסוויק סטריט, והם היו מספרים לי שכאן הופיע, שם היה מסתובב, כאן הלהקה שלו היתה שותה. כרגיל אצלי, איחרתי

 

 

סיום מתסכל למשחק משוגע עם אווירה נהדרת וכדורגל קשוח וטוב.

סיום קשוח למשחק מתסכל עם אווירה משוגעת וכדורגל נהדר וטוב.

סיום טוב למשחק אווירה קשוחה עם ארץ נהדרת ומתסכלת וקוסטה משוגע!

המחצית הראשונה היתה המשך למשחק מול ברנלי. פתחנו בלי פוזשן, לאט שלטנו בקצב המשחק, גול, מצבים, לא מספיק שערים להזדמנויות.

השניה כבר היתה משהו אחר. תוך 2 דקות איבדנו את הראש ואת המשחק, עם כל כך הרבה קווי דמיון לטראומה ההיא לפני שנה, חבל שאווה לא היתה על הקווים כדי להיכנס, לכבוש את שער הנצחון אחרי בישול של בטשואיי ולהשלים את התיקון.

הקישור המרכזי שלנו עובד נפלא – כל עוד המשחק בשליטה ממש קשה לעבור דרכו, יש את האגפים המחוררים אבל את זה אלונסו אמור לנסות לפתור. כשהעניינים יוצאים משליטה נהיה משחק קצת הקטי – אבל עד עכשיו העונה בשלב המשחק ההקטי אנחנו ביתרון שערים של 0:3 לפחות ולרוב משיגים נקודות.

הזאר התעייף מוקדם מדי – לכן פספס את הכדור פעמיים ברגעים שיכלו להפוך להיילייטס. ולמרות זאת הציל אותנו ממבוכה עם חזרה מהירה יותר מכולם להגנה.

ודייגו – לאיש הזה יש פשוט יכולת להכתיב את הנראטיב, לרכב עליו, להשתעשע איתו כמו חתול שמשחק עם כדור צמר, להתווכח כשלא צריך ולעצבן את הקהל, ואז ברגע אחד טיפשי לתקל את הנראטיב ולקבל צהוב, ואחרי כל זה עוד לכבוש שער ניצחון או שוויון, שגם הוא מה שנקרא not without controversy. מזכיר את דרוגבה, האמת. אי אפשר איתו, אי אפשר בלעדיו.

 

 

וזה נכתב לפני:

 

 

f59d9dcd

אני כותב לכם את הפוסט הזה בזמן שאני מקשיב לראשונה לאלבום החדש של ניק קייב – שמו בתרגום לעברית ״עץ שלד״. האלבום יצא בסוף השבוע, ולא היתה לי הזדמנות להקשיב לו, אז הנה. אחרי שתי שורות שכתבתי אני יכול לספר לכם שזה מתחיל אפל.

אם אני לא אאזין לו עכשיו, יעברו עוד כמה ימים, שבמהלכם אני אחשוב לעצמי, ״שיט לא שמעתי עדיין את החדש של ניק,״ ואז אחרי שבועיים זה כבר יכנס לתוך הרשימה של דברים שאני ביחסים בעייתיים איתם כי לא עשיתי אותם כשהיה הזמן הנכון לעשות אותם. כמו מישהו שלא היית בלוויה של אבא שלו, אחר-כך לא הגעת לשבעה, ועכשיו כבר לא התקשרת והנה אופס, השלושים מתקרב, ואני לא אגיע לשלושים ככה פתאום, אעמוד מול הקבר כאילו הייתי שם בשבילו מאז ומתמיד.

ויש, יש יצירות כאלה, שנכנסות למדף, לא מדף, שק, שק פחם, ונתקעות בו, ואני צריך לסחוב את השק הזה מעכשיו ולתמיד, כי את השק הזה לוקחים לכל מקום. כשאני זורק את הדיסקים שלי אחרי שהחלטתי שאני עובר דירה ואחרי המעבר כבר לא אזדקק לדיסקים, כי אני אשתמש ב[הכנס שם של פורמט/מדיום מוסיקה עדכני], אני נפטר מהמוסיקה שאני אוהב ושהקשבתי לה, אבל מהשק של היצירות שלא הגעתי אליהן לא נפטרים.

שני שירים עברו. ניק קייב מדבר בעיקר, מדקלם. האלבום אפל, אמרתי לכם. לא הראשון האפל שלו, אבל הראשון אחרי הטרגדיה שקרתה לו. מה שמבטיח שהאפלה היא לא רק כי זה קול להיות אפל וכי פי ג׳יי הארווי אוהבת ברנשים אפלים, זה בגלל שהבן שלו פאקינג מת.

רדפתי קצת אחרי השדים של ניק כשגרתי כמה שנים במלבורן. הייתי יושב עם חברים, והם היו מספרים לי שכאן הופיע, שם היה מסתובב, כאן הלהקה שלו היתה שותה. כרגיל אצלי, איחרתי את המועד, הצלחתי להגיע למלבורן כשכבר לא היתה עיר של הרואין ופאנק ומוסיקה מחתרתית והפרברים הפנימיים (גרתי בקולינגווד שהיא פרבר כורים ופועלים בעברה) היו מלאים בעבריינים, סטודנטים וחסרי בית, לא, אני הגעתי כשקיילי מינוג כבר עמדה לעשות קאמבק, כשהעיר נהייתה הדבר וכולם רצו לגור בפיצרוי (לקולינגווד לקח עוד קצת זמן להמריא) וכשההופעות הפכו לרייבים בתוך האנגרים עצומים עם די ג׳ייז מאנגליה ומהולנד ולילות ארוכים שהדוף מדפדף בהם עד הבוקר.

ועכשיו, אחרי שניק הוריד אותי לתוך ייאוש בלתי נגמר, אני כבר לא יודע איך אפשר להציל את הפוסט הזה ולהפוך אותו ל״לקראת סוואנזי״ כמו שהבטחתי בכותרת. למה הוא בכלל הוציא תקליט? אז מה אם אתה מנסה להשתקם, למה על חשבוני? פעם קראתי את הרומן שלו ״והחמור ראה את המלאך״ ונכנסתי מזה לדכדוך שנמשך שבועות, אני לא לומד שום דבר. זה לא חומר לכתוב איתו פוסט על האם קונטה יעלה את דויד לואיז בהרכב, זה חומר לחמם על כפית ולהזריק!

אז הנה שיר אחד, האחרון ככה שעדיין לא הגעתי אליו. האם האלבום תופס מעט אופטימיות לקראת הסוף? אני מתקרב. נתראה אחרי.

 

ההפסד בדרבי
צ'לסי-ליברפול, לפני. דיאלוג פורה עם גור אילני

80 Comments

אסף the kop 11 בספטמבר 2016

ויש לך עוד את ליברפול על הראש בשישי הקרוב…

גור אילני 11 בספטמבר 2016

אתם שיחקתם נגד קבוצות טובות, תבואו יותר מוכנים למשחק ברמה הזו… אנחנו עד עכשיו כולל היום עם משחקים שעל הנייר אמורים להיות נצחונות. גורם לי לחשוב שאולי קונטה דווקא כן יעלה היום עם דוד לואיז או יכניס אותו מתישהו, אחרת לשתף אותו מול ליברפול יהיה מסוכן.

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2016

דוד לואיז מתקזז עם לוקאס

cookie-monster 11 בספטמבר 2016

חח לגמרי

גור אילני 11 בספטמבר 2016

הבעיה שלוקאס לא בלם. בקישור עשה פחות נזק. דויד לואיז בלם וקונטה הצהיר שישתמש בו ככה.

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2016

זהו, שגם דוד לואיז לא ממש. בדיוק כמו לוקאס, הוא קשר אחורי מאוד שנופל באמצע בין שני התפקידים. לזכות לואיז נגיד שהוא יודע מה לעשות מול השער (הגול של מול קולומביה במונדיאל, וואו)

גור אילני 11 בספטמבר 2016

גם בצ׳לסי וגם בפ.ס.ז לואיז שיחק 90% מהמשחקים כבלם. העונה אצל מוריניו היתה היוצא מן הכלל, ותצרף לזה 3-4 משחקים בפאריז שבהם תופקד כקשר אחורי.

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2016

זה שהוא תפקד שם לא אומר שהוא באמת כזה..

cookie-monster 11 בספטמבר 2016

זה כמו מורנו

omer 11 בספטמבר 2016

בכדורגל של היום, כדי להיות בלם בקבוצה מובילה עדיף להיות גבוה (ד"ש לדיילי בלינד), עם משחק ראש מעולה ובעיקר מהיר. ללואיס יש את כל אלו. אפשר לספור על כף יד את כמות הבלמים בעולם שיש להם שילוב של גובה-מהירות-משחק ראש ברמה של לואיס. בנוסף, טכניקת הבעיטה שלו ומשחק הראש שלו הופכים אותו לאיום מרכזי בכל מצב נייח. אגב, כל עוד זומה מושבת, הוא גם הבלם המהיר היחיד בסגל של צ'לסי.

מה שחסר ללואיס בתור בלם – אחריות והבנת משחק. אין כמו מאמן איטלקי, שיטתי ופדנט כמו קונטה כדי ללמד את לואיס את הדברים הנ"ל. אם ממנו לואיס לא ילמד, כנראה שאחרי הוא כבר לא יהיה יותר שחקן הרכב בקבוצה מובילה.

ההשוואה בינו לבין לוקאס קצת מופרכת, אפילו בהקשר של טעויות קריטיות. לוקאס הוא שחקן צ'מפיונשיפ לגיטימי ואילו לואיס הוא אחד משחקני ההגנה/קישור אחורי המוכשרים בעולם.

אביאל 11 בספטמבר 2016

אמן בקשר לקונטה מלמד את לואיז.

צור שפי 11 בספטמבר 2016

לאריאל – אחרי היום לוקאס מתקזז דווקא עם מקהייל.

אריק 11 בספטמבר 2016

יותר אופטימי מסטטיק ובן אל האחרון. עשה לי את היום. הציפורים שרות והשמיים כחולים.
אולי אחבר את האגזוז לצינור של ההשקיה ואשחיל מהחלון?

גור אילני 11 בספטמבר 2016

הכל יחסי, זה מתחיל הרבה הרבה יותר מדכא. דמיין הפסד בדרבי, נניח, ותכפיל בעורבים שחורים שמנקרים ללוק שואו את הפיקה של הברך

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2016

היית כותב דיילי בלינד וזה היה הופך לאלבום אופטימי מבחינתו

גור אילני 11 בספטמבר 2016

אתה כותב את זה וחושב על מורנו, אני יודע.

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2016

כל עוד מורנו יושב על הספסל, אני מאחל לו בריאות ארוכה ואורך ימים

אריק 11 בספטמבר 2016

כמו שלוק שואו נראה אתמול… זה החלק הטוב של היום.
תגיד את האמת, לדעתך מוריניו איבד את זה? כי אני בדיסוננס עם עצמי ועם חבר מעריץ ( שלו לא שלי, כמובן) … וחושש (מאוד) שאני צודק בדיון.
מצד אחד הוא יהפוך את יונייטד לחזקה כי הוא רות'לס, מצד שני משהו שם נראה לי קצת כבוי. מילא פלאייני, הוא מלכודת דבש למאמנים מהמון סיבות. בלינד כבלם זה הכי לא מוריניו שיש כנ"ל לגבי אמצי של שניים (שזה לא רק לא מוריניו אלא סתם מטומטם) מול קבוצה של הקטלוני הטרחן.

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2016

זאת עונה ראשונה של מוריניו, לוקח לו זמן להתאים את הקבוצה לרצונות שלו. באמת לא ברור איך הוא מעדיף את בלינד על סמולינג או את לינדרגארד על ראשפורד אבל לדעתי פפ קצת נכנס לו לראש והוא ניסה להתחכם יותר מדי. לדעתי יש לאוהדי יונייטד סיבה להיות אופטימיים כי הוא ידע לעשות את ההתאמות בחצי ובעיקר כי הקבוצה שלהם כבר לא משעממת כמו בשנתיים האחרונות (לטוב ולרע). מוריניו ייבחן באמת בחצי השני של השנה ובשנה הבאה. לדעתי המבחן העיקרי שלו יהיה הטיפול בסוגיית רוני. כרגע, אין לו מקום בחוד כי זלאטן, מארסיאל ורשפורד הרבה יותר טובים ממנו ובמיקום שלו מאחורי החלוץ הוא תוקע גם את ההתקפה וגם את פוגבה במיקום אחורי מדי. ביום שהוא יספסל את רוני לא בגלל פציעה אז נדע שיש לנו את מוריניו האמיתי פה, זה שלא דופק חשבון לאף אחד

צביקה 11 בספטמבר 2016

לדעתי מוריניו מתחיל לאבד את זה, אבל זה לא בשל היכולת בלבד, אלא בעיקר בשביל לרצות את אלו שטוענים שהוא לא מאמן התקפי, אם יתנו לו לאמן כמו שהוא רוצה ויודע לאורך זמן אני מאמין שהוא יחזור להביא תוצאות.

גור אילני 11 בספטמבר 2016

דווקא נקודתית ביונייטד נראה שהגיע מוכן, התחושה בעונה שעברה היתה של דמות קצת טראגית של איש שלא מצליח להתאים את עצמו לעולם ששינה במידה רבה במו ידיו…

לא חושב שיש קשר בין ההרכב אתמול לבין המצב שלו, לפעמים המיוחד מפתיע בחוסר הרציונליות שלו וביכולת שלו לזנוח את העקרונות דווקא ברגע לא הכי מתאים. לדוגמה בקלאסיקו המפורסם שנגמר ב-5:0.

ההקרבה של שווייני לדוגמה – פתרה לו מעט מאד בעיות, הוא עדיין נשאר עם סגל רחב מדי, שדווקא שווייני לא היה מתלונן אם היה נשאר בו כשחקן משלים. השיטה עם 3 קשרים התקפיים גורמת בעקיפין לכך שיש אינפלציה של קשרים התקפיים בכל סגל שיהיה לו, מה שדורש רוטציה, ובעיות של כוכבים לא מרוצים (אצל צ׳לסי אלה היו מאטה, דה ברויינה, שורלה, מוזס, פדרו ועוד שסבלו)

אריק 11 בספטמבר 2016

ככה זה נראה כשהוא מגיע מוכן?
פפ הגיע מוכן והקבוצה שלו נראית מוכנה. מוריניו? לא יודע. מה שהיה אתמול לא יותר טוב מהקודמים בשום צורה. היה ממש מביך.

גור אילני 11 בספטמבר 2016

הוא היה מוכן עד אתמול. הזהרנו אתכם שההתפרקות אצלו מגיעה מהר :)

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2016

גור, אני מזהה מגמה אצלך בתגובות של תמיכה בקבוצה אדומה מסוימת בגלל המאמן שלהם. ראה הוזהרת

גור אילני 11 בספטמבר 2016

כנראה הובנתי לא נכון, הקבוצה שאני הכי שונא כרגע בליגה היא יונייטד. אתמול העדפתי תיקו אבל שמחתי בגולים.

מוריניו ספציפית זה אהבה שנאה קלאסי, אני מאד מעריך אותו בדברים מסויימים, אוהב שהוא באד-אס ושהוא מוציא את העניינים מאיזון בליגה או בכל מקום שהוא מגיע אליו. לא מת על העקשנות שלו, ועל הכדורגל שהוא מציג בדרך-כלל.

cookie-monster 11 בספטמבר 2016

איזה תאור מצוין של מוריניו

צביקה 11 בספטמבר 2016

אם לא צ'לסי, עם מי אתה? כי אני עם מוריניו.

אביאל 11 בספטמבר 2016

קשה מאוד לאהוד את יונייטד, למרות מוריניו וגם למרות איברימוביץ׳ שתמיד אהבתי אותו (חוץ מהעונה בברצלונה), מעדיף את הסיטי אלופה על יונייטד.

צביקה 11 בספטמבר 2016

אני עם מוריניו, כמובן שברגע שהוא יעזוב (או יפוטר, כרגיל) אני אחזור לתעב אותם תיעוב עמוק.

אסף the kop 11 בספטמבר 2016

אפרופו דיכאונות ועצב…
אני רק אניח את זה כאן:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4852076,00.html

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2016

זה כי אתם מסתפקים במועט. ביבי, ישראל היום. לא קשה לספק אתכם (מצטער, הזמנת את זה)

אסף the kop 11 בספטמבר 2016

זה כי אתם חושבים… לא יצריים..

אמיתי 11 בספטמבר 2016

בישראל, כרגיל, הכל הפוך

ק. 11 בספטמבר 2016

טוב ברור, זה כי אתם רוצים לז*** ל***** את הצורה, יתרון בתאוות הכיבוש

גור אילני 11 בספטמבר 2016

יש לזה פרשנויות מעניינות – בוב דול אומר לדוגמה ששמאלנים פחות מרוצים מכל האספקטים של החיים לעומת קונסרבטיבים, וסקס נכלל בזה. רמת ביקורת גבוהה, שאיפה לאוטופיה לעומת התמקדות ב״חיים עצמם״. בכל מקרה מברוכ, תהנו!

אריק 11 בספטמבר 2016

פשוט צריך אישה ימנית.

אסף the kop 11 בספטמבר 2016

או אפילו סתם אישה…

גור אילני 11 בספטמבר 2016

אצל ימנים זה יכול להיות כבשה, נו פרובלם

אסף the kop 11 בספטמבר 2016

אתה מתבלבל עם אוהדי לידס

צור שפי 11 בספטמבר 2016

ממש מירוץ הזיון

צביקה 11 בספטמבר 2016

במילה אחת, פמניזם.

אמיתי 11 בספטמבר 2016

הקשבתי לאלבום. עדיין לא יודע מה אני מרגיש בקשר אליו. בגלל שיודעים את הרקע הטראגי של האלבום מרגיש טיפה מציצני. מועקה

יואב 11 בספטמבר 2016

הבהרה,
ההקלטות לאלבום החלו לפני הטרגדיה שמין הסתם זלגה פנימה.

ד"ר רזי הופמן 11 בספטמבר 2016

אח

הרמת לי עם ניק קייב. הרמת גבוה מדיי עם יותר מדיי זכרונות מהופעות בארץ ובחו"ל.
הייתה הופעה אחת בלתי נשכחת בניישונל בולרום בלונדון שנת 1989. אין על ניק ובליקצה:)

ד"ר רזי הופמן 11 בספטמבר 2016

אגב כדי שהתרגום יהיה יותר קייבי הייתי מתרגם את שם התקליט עץ העצמות….

גור אילני 11 בספטמבר 2016

יכול להיות, מתברר שיש קעקוע פופולרי כזה של עץ-שלד(עצמות)

סהר 11 בספטמבר 2016

אגב, בליקסה השבוע מופיע פה

ד"ר רזי הופמן 11 בספטמבר 2016

איפה הוא מופיע?
גרמניה?

יואח האדום 11 בספטמבר 2016

בתל אביב ביום למישי .
אגב הוציא לאחרונה תקליט אדיר

ד"ר רזי הופמן 11 בספטמבר 2016

רידינג 3, יפה לו ולתיאו תירדו

זיגי 11 בספטמבר 2016

אני ממליץ בחום על הסרט שיצא עם השקת האלבום ומתאר את ההקלטות ואת מה שנשאר מהאיש אחרי הטרגדיה. מתגנב אליך בלי שתשים לב ופתאום אתה מגלה שדווקא שמת את הלב שלך במלחציים והוא נסחט.
הסרט נקרא בעברית "עוד פעם אחת, עם רגש" והוא בתלת מימד ובעוד הרבה מימדים נוספים.

גור אילני 11 בספטמבר 2016

קצת מפחד לראות אותו האמת…

אמיתי 11 בספטמבר 2016

גם אני.אבל חייב. יש לו את הכח משיכה הזה

Amir A 11 בספטמבר 2016

אין דבר יותר גרוע מזה שהילד שלך מת. זה הפחד הכי גדול בעולם והוא נמצא שם כל הזמן. שהם היו קטנים הייתי הולך לחדר שלהם בלילה בשקט כשהם ישנו עם צלוחית זכוכית להחזיק מול הפנים כדי לראות שמתאספים עליה אדים. היום שהם גדולים, ובכן, אני הולך לחדר שלהם בלילה בשקט שהם ישנים עם צלוחית זכוכית להחזיק מול הפנים כדי לראות שמתאספים עליה אדים.
אני לא מסוגל לראות סרטים שבהם יש סיפור על ילדים שמתים (לא מבין למה לעזאזל מישהו עושה בכלל סרטים כאלו), לא מסוגל לקרוא ספרים כאלו ובכלל להתקל במקרים כאלו. פעם הייתי צריך ללכת ללוויה של ילד של קולגה שנפטר מחיידק אלים תוך 12 שעות וחשבתי שאני אמות. האבא והאמא עמדו שם בפתח הכנסיה מתים בעצמם. אולי כמו שיואב כתב כאן, ההקלטות החלו לפני הטרגדיה שלו, אבל אני יודע שאם אקשיב לאלבום הזה אחשוב כל הזמן על ילדים מתים אז במקום זה אני פשוט לא אקשיב לאלבום הזה.

אסף the kop 11 בספטמבר 2016

כתבת יפה.
כמו שרשמתי לרן לפני כמה ימים בטור שלו על ניק דרייק, ככל שאני מתבגר יש לי פחות סבלנות למוסיקה מלנכולית.

אריק 11 בספטמבר 2016

לגמרי. מלנכוליות כן. זעם כן. אבל ברמות האלה של דכאון קליני, זה כבר לא בשבילי. נכון גם לספרים וסרטים

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2016

כן. ראיתי את "עדיין אליס" וחשבתי שאני מת, נשבעתי לא לראות שום דבר כזה בקרוב

אביאל 11 בספטמבר 2016

גור – עזוב את לואיז, הייתי שמח לראות את אלונסו כמגן שמאלי היום ואת אזפליקוטה בימין, מה גם שממשיכים בקו של מאטיץ-אוסקר בקישור שאני לא מת עליו, מעדיף את פאברגס.

גור אילני 11 בספטמבר 2016

כנראה שטרי נפצע, ככה שלואיז יהיה בהרכב מול ליברפול… מטריד משהו

צביקה 11 בספטמבר 2016

אני ראיתי עבירה על קייהיל בגול השני, ובלי להזכיר את הצהוב השני שהיה מגיע לאמאט דקה לפניי הגול הראשון של סוונסי, מה שכן סוונסי נתנו אחלה משחק, וקוסטה היה פנטסטי (צריך להמציא תואר סחיטת כרטיסים צהובים, אני בטוח שהוא ייקח אותו).

אלי 11 בספטמבר 2016

אל תנסה אפילו להתחיל עם השיפוט.
התחזויות של קוסטה…
וגם הגול השני של קוסטה היה צריך להפסל, משחק מסוכן כולל כרטיס צהוב לפחות. כל בעיטה כזאת מחוץ לרחבה זה כרטיס אדום.

צביקה 11 בספטמבר 2016

לא אמרתי שהשיפוט היה חד צדדי אמרתי שהוא היה גרוע, פשוט אני כאוהד צ'לסי יותר רואה את מה שלוקחים לי.
ולגביי האדום לקוסטה בוא תגזים ותדרוש הרחקה ל-10 משחקים, השחקן ניסה להגיע לכדור יכול פגע בלי כוונה בשחקן יריב, הייתי מבין אם היית דורש לפסול את הגדול אבל אדום??

אלי 11 בספטמבר 2016

כתבתי צהוב…

צביקה 11 בספטמבר 2016

מצטער האדום נתפס לי בעיניים, ואני גם חולק עליך לגביי צהוב, בוא נסכים שהשיפוט היה מתחת לכל ביקורת, וזה אחרי הדרבי של אתמול, צריך להתחיל לטפל בזה כי זה כבר מתחיל להימאס.

אביאל 12 בספטמבר 2016

אלי – תראה הילוך חוזר, הרגל של קוסטה פנויה והשחקן של סוואנזי מכניס את הראש באיחור.

אלי 12 בספטמבר 2016

זה לא משנה, זה עדיין משחק מסוכן.
כל הנושא של בעיטות מספרת הוא בעייתי, זה נראה מאוד יפה אבל במידה ששחקן ההגנה מתקרב עם הראש זה פאול + לפחות כרטיס צהוב.
הרי אם שחקן הגנה ינסה לעשות מספרת ושחקן הגנה ינסה לנגוח כולם יגידו שזה פנדל.

גור אילני 12 בספטמבר 2016

בעייתי? יש דבר יותר יפה בכדורגל ממספרת לחיבור? או עוד יותר טוב, לפרצוף של שחקן סוואנזי?

אמיתי 11 בספטמבר 2016

קוסטה זה דמות ממשחקי הכס שהלכה לאיבוד בעונה השנייה. אליל ושחקן מלוכלך

משה 11 בספטמבר 2016

לא סבלתי את דרוגבה אבל כיבדתי אותו מאוד בתור יריב. אני לא מכבד את המלוכלך הזה, זבל של טיפוס, אל תשווה ביניהם.

אביאל 11 בספטמבר 2016

משה – אותם דברים נאמרו בדיוק על דרוגבה, זה תלוי קבוצה, שקוסטה היה טובח בריאל מדריד וברצלונה זה היה רומנטי בצ׳לסי זה לא, בקיצור צביעות טיפוסית.

צביקה 11 בספטמבר 2016

לא מסכים, כל עוד הוא בצ'לסי אני שמח בכל גול שהוא מבקיע, אבל הלוואי שיביאו לו כבר מחליף ויעיפו אותו לכל הרוחות.

משה 12 בספטמבר 2016

אתה מכניס לי מילים לפה או מחשבות לראש. אני לא אהבתי את דרוגבה אבל הוא היה אינטנסיבי, לא לכלוך כמו קוסטה ומעל הכל כיבד את היריבים שלו. אני לא זוכר את דרוגבה מתעסק עם מגינים בלי כדור חצי משחק.
דרך אגב, כאוהד ליברפול היו מספר תקריות (לא כולן ) שחשבתי שסוארס חצה את הגבול כולל הסכמה עם טור של בני או אריאל שאמרו אחרי הנשיכה על איוונוביץ׳ שכלו כל הקיצים וצריך למכור אותו. זה שהוא שחקן שלך לא הופך אותו למוגן אוטומטית וקוסטה (כמו סוארס לפעמים ) לא מכבד את היריבים שלו ואת הספורט.

צביקה 12 בספטמבר 2016

לפעמים?

ישראל 12 בספטמבר 2016

סוארז אמנם נשך, שזה ככל הנראה איזה בורג משוחרר אצלו, (וזה אמנם כמובן הרבה מאוד), אבל חוץ מזה הוא לא היה מאוד מלוכלך.

קוסטה זה פשוט מניאק של שחקן. כואב לי בעיניים לראות את הגועל נפש הזה משחק. אפס כבוד, כאילו מחפש כל הזמן רק לריב עם כולם, לכסח, להתחזות, לכלוך מהלך.

הספיק לי מוריניו בשביל לשנוא אתכם. וההפסד במשחק ההחלקה עם החגיגות שלו. אבל קוסטה – זה כבר יותר מדי.

צביקה 12 בספטמבר 2016

היה פה פעם דיון על זה וחשבתי כמוך, עד שמישהו העלה סרטון עם כל הקטעים המכוערים של סוארז, זה מה שאני מצאתי (אז הוא הביא משהו הרבה יותר טוב).
https://m.youtube.com/watch?v=6WS55QXatrQ
אני מסכים שמאז המעבר לברצלונה הוא התמתן (עכשיו הוא רק בועט ב…, לא נושך), אבל עדיין אני מקווה שהוא יפרוש מכדורגל ביחד עם קוסטה (לא לפניי שימצאו לו מחליף כמובן).

אביאל 11 בספטמבר 2016

האמת שמעל לכל התגעגעתי אחרי העונות של מוריניו לחמיצות החיובית הזאת, של היינו יותר טובים ועשינו תיקו ועדיין יוצאים בהרגשה טובה כי באמת הגיע לנו, זה היה חסר בשלושת העונות עם מוריניו, ששם החמיצות היתה שלילית, משחקים משוגעים עלו לנו בתארים בעבר (בעיקר שהיינו רצים צמוד עם יונייטד וכל נקודה חשובה).

ואני מתחיל לחשוש מאוד מההגנה שלנו + ההתקפה של ליברפול, למרות שאני מניח שהדאגה היא הדדית.

cookie-monster 12 בספטמבר 2016

נשמע כמו מתכון לאיזה 4-4

צביקה 12 בספטמבר 2016

הלוואי, א"כ 5-4 לנו עדיף.

איתן 12 בספטמבר 2016

מעניין שעם שלל התגובות,לא נכתב כלום על זה שקורטואה מספק יציאות הזויות מהשער ומחלק פנדלים ליריבות, כמו שפדופיל מחלק סוכריות לילדים שיעלו אליו למכונית…
על כך שסוואנסי הייתה מאוד חלשה לא שלטה,או הגיעה למספיק מצבים, ושבשער השני של סוואנסי הייתה עבירה ברורה מאחור על קייהיל, שהינו עדיין אחד הבלמים הטובים בליגה…מסתבר שבאופן נדיר גם הגדולות מקופחות מהשופטים.

קוסטה מרוב שיש כל כך הרבה פרובוקציות שקשורות עליו,גם כאשר הוא מעורב באירוע גבולי ששחקן אחר היה מקבל את השריקה עליו, בפועל השופט פשוט מתעלם ממנו

אביאל 12 בספטמבר 2016

התרגלנו לשטות הדו עונתית של קוורטואה, כמו שכתבתי אז, היינו צריכים להישאר עם צ׳ך.

Comments closed