תה עם אנטוניו קונטה

יש משהו באי הבריטי שמעודד שמרנות. מצד אחד האנגלים הקימו ותחזקו במשך שנים את האימפריה הימית הגדולה בהיסטוריה, והיו כח קולוניאלי שתרם במישרין ובעקיפין לרב תרבותיות ולמיזוג הגלויות שאנחנו עדים לו בימינו.

ומצד שני – לאנגלי יש את הנוחות שלו, את הקוטג׳ שלו בפלך או הכוך בין ערבי הנחל,  את המטרייה ואת הטפטוף הבלתי פוסק של גשם שלא מפסיק לדכא אבל גם לא גורם להצפות פתאומיות בשכונה. יש לו את אוקספורד ואת קיימברידג׳, את המלכה ואת יורש העצר, את האוטובוסים האדומים ואת הטיוב.

אין לו שום בעיה, לאנגלי, לחיות בלב הג׳ונגל באפריקה, עם פילים שמתחככים לו על הצריף, שודדי דרכים שאורבים בין הסלעים ואריות שבוחרים כל לילה פועל רכבת לקחת איתם למחנה – ועדיין לשבת ולשתות את התה עם הסקונס, בדיוק בשעה ארבע.

ואיכשהו המודל הזה עבד אולי טוב יותר מכל מודל קולוניאליסטי אחר, ואיפשר להחזיק את קשרי המסחר, הניצול, היישוב וגביית המיסים למשך תקופות ממושכות.

כיום, כשחברת מזרח הודו כבר לא פעילה, משוטטים סקאוטים ברחבי העולם בחיפוש אחר תבלינים חדשים – שחקני כדורגל צעירים שכדאי יהיה להביא לאדמת אירופה, לאלף, ללמד ללחוץ על המגן כשהוא עולה באגף, ולמכור במיליונים לליגה האנגלית.

ועם זאת, כמו שטולקין ראה, הבטן של האימפריה רכה, ולמרות שעמדה בבליץ הגרמני ושרדה מלחמות ממושכות, היא רגישה עד מאד ל-reverse colonization.

***

כשז׳וזה הכובש הגיע לנמל התעופה הית׳רו, עם שניים-שלושה הקפטנים הפורטוגלים שלו ומזוודה אדומה-ירוקה, הוא הניח אותה על הרציף, מחה את אפו והביט סביב. ריקרדו קראבליו שלף את החרב המעוקלת, פריירה צחצח את האקדוח, והם התכוננו לקרבות שמצפים להם בכל פינה.

בפועל, זה היה קל יותר משהם צפו. לפני שאלכס פרגוסון התאושש מחופשת הקיץ, צ׳לסי כבר הובילה את הליגה בהפרש ניכר, ועל אף תקוותו של הסקוטי לעזרה מלוח המשחקים בכריסמס, לא נמצאה תשובה לקטר הכחול. במשך שתי עונות הבלוז ריסקו את הליגה 0:2, כשארסנל, יונייטד וליברפול מנסות למצוא תשובה.

למזלה של הליגה, ולדאבונם של אוהדי צ׳לסי שכבר התכוננו לשושלת מוריניו שתימשך 300 שנה – המיוחד הפיל את עצמו, ולא עמד בפיתוי להיכשל ולהמשיך הלאה, למשימה הבאה. הוא השאיר אחריו לבבות שבורים, אך גם ידע והבנות חדשות שהכשירו את הדרך בין היתר לכריסטיאנו רונאלדו וחבריו להשתלט על הליגה ועל אירופה למשך זמן מה.

כשמדברים על הליגה האנגלית כעל שיממון טקטי – לא מתכוונים שאין בה יישום של טקטיקה כלל, אלא שהקצב שבו מאמנים מיישמים חזון, מבצעים התאמות ומשנים את שיטת המשחק הוא איטי למדי.

השיח הוא מאד פרסונלי ומתעסק בשחקנים בבצורת הבקעות, במנג׳רים בסכנת פיטורים וב-hat trick שאגוארו כבש, אבל לא מאד מתקדם בכל הקשור לדיבור על המשחק עצמו.

דמיינו ליגה שבה שייע פיינגנבאום, דוביד שוויצר, לופא קדוש, שלמה שרף ודרור קשטן מאמנים את הנרי, למפארד, יאיא טורה, אשלי קול וברגקאמפ. זו באמת יכולה להיות ליגה מאד מהנה, עם חזרות מפיגור של 2:0 ל-2:3 בדקה האחרונה, מאבקי תחתית מרתקים שלא מוותרים בהם עד הרגע האחרון, תבוסות 5:0 שבוע אחרי נצחון קל, צבע, קהל, צעיפים ודגלים…

***

הבעיה היא, שכשמגיע לסביבה מאמן שמעוניין לעשות מסך כל הכוכבים, הצבע והנצנצים האלה יותר – והוא מזהה משהו שחסר כרגע בליגה, ויש לו גם את הכלים, הידע, והיכולת המנטלית – הוא מוצא את עצמו במשחק פיפ״א 2017 נגד המחשב ברמה normal. אם הוא מגובה גם בכסף גדול, עדיף מבחוץ – רמת הקושי כבר נושקת ל-easy.

זה לא כזה פשוט כמובן, עדיין אפשר להפסיד לבורנמות׳ בחוץ, לשמוט נקודות מול אברטון, ובכלל שום דבר בחיים האלה לא מובטח. אבל מה שכן ברור בליגה האנגלית הוא שהקבוצות יגיעו אחת אחרי השניה ויפלו בפני הכובש החדש.

והכובש ימצא את עצמו כל פעם באותו קרב בדיוק – כמו ג׳ינג׳יס חאן – מול עיר שדה אחת מוקפת חומה ועם התפיסה המקובעת של שריה ומפקדי צבאה לגבי העולם. ובעוד אנשי העיר מתכוננים לקרב מול המנהיג – שיהיה הקרב האחד והיחיד והמכריע, שבסופו כנראה ישועבדו – הכוח הכובש עובר קרב אחרי קרב, לומד ומתפתח. אבולוציה שרק מחזקת ומשפרת אותו לקראת הבאות.

כך שגם אם ניצח 0:1 אחרי 0:1, הרי שבסופו של דבר אחרי כמה קרבות כאלה למד והשתפר, בעוד עיר השדה הבאה תוהה מה עליה לעשות כדי לשרוד, וכבר שוקלת להיכנע ללא קרב כדי למזער נזקים.

מכיוון שגם במקום שמרני ישנו פעפוע של אינפורמציה – קבוצות הליגה האנגלית התחילו להתמודד עם המערך של קונטה לאחר 2-3 נצחונות משכנעים רצופים. אברטון עברה פתאום ל-3 מגנים כדי ליצור תמונת מראה של צ׳לסי. אולם היישום של שינוי כזה מול משחק אחד איננו ריאלי ואינו חכם. במשחק מול מידלסבורו כבר היה מאד קשה לפצח את ההגנה במגרש חוץ, ומול טוטנהאם וסיטי סבלנו מחצית שלמה ויותר של שליטה מוחלטת מולנו.

קונטה הבין, שחוסר הגמישות הטקטי של הליגה לא פועל רק בין המשחקים השונים – אלא גם בתוכם. הוא משתמש במחצית הראשונה בתור צלחת הפטרי שבה הוא לומד את היריבה ומנתח איך לעצור אותה. אמנם מול ארסנל זה כבר היה בפיגור 3:0, אבל במשחקים בהם היה בפיגור של שער אחד זה הספיק לניצחון דחוק לכל הפחות. ומאותה מחצית עצובה מול התותחנים, שניתן היה לשכוח ממנה, להכניס איזה שחקן צעיר ולתת לו דקות, קונטה בחר ללמוד, וכך נולד המערך המפורסם, ה-3-4-3.

האם המאמנים היריבים לא מבצעים בעצמם התאמות? האם הם עיוורים למהלכים על המגרש, או שהם לא מעוניינים לשנות תוך כדי משחק? יכול להיות שהתפיסה לפיה מכניסים בפיגור חלוץ במקום קשר הגנתי, או שחקן כנף שיודע ליצור מצבים של אחד על אחד, היא רק חלק קטן מהסיפור? ושבעצם, ישנן דרכים אחרות להשפיע על משחק?

קונטה ציין לא מעט פעמים העונה את העיניים שלו. הוא טוען שהן הכלי החשוב ביותר שלו. בעזרתן הוא רואה – מי עייף, מי התאמן עם הראש למעלה, איפה נמצאים כיסים של שטח פנוי. בעידן שבו את מירב הנתונים מקבלים מהמחשב, ולמעשה ישנם מנג׳רים שלא לוקחים חלק מרכזי באימונים – הגישה המאד hands on שלו היא משב רוח מרענן. תוסיפו לזה את העובדה שבמשחק הוא כמעט נכנס לדשא בתור השחקן ה-12 מרוב התלהבות וכבר קיבלתם משהו מיוחד.

***

ומלבדון, על רקע כל האפור הזה, בולטים כרגע שלושה:

ראשון היה וונגר, שנותר עם הפילוסופיה שלו. גמישה או לא, היא משיגה לו בדיוק את מספר הנקודות הדרוש להמשיך בטופ האירופי, אם כי לא ה-very top, עוד עונה. זה כן נראה שיום אחד זה הולך להתחבר לאליפות, אולי אפילו העונה, אבל במשחק הצ׳יקן בין העצבים של האוהדים לגילו המתקדם, מישהו הולך למצמץ ראשון.

פוצ׳טינו עם שיטת המשחק שלו, של לחץ על כל המגרש, כמעט עשה את זה בעונה שעברה. הבעיה היתה ונשארה הסתמכות על עצירת ההתקפות המתפרצות בכל מחיר, העייפות וסכנת הפציעות מהעומס הכבד שבריצה בלתי פוסקת.

ואחרון הוא קלופ – מוכשר ומגובש מאד טקטית, עם שילוב של הלחץ של פוצ׳ ומשחק מסירות חכם יותר והיקפי על כל המגרש. הבעיה של קלופ כרגע לדעתי היא הסתמכות יתר על היכולות המנטליות שלו, זה יוצר בליברפול תחושה של גן ילדים עם גננת נהדרת, ששרה שירים, אומרת מילה טובה ומחבקת, אבל איכשהו הילדים נשארים קצת ילדים.

מוריניו ופפ עדיין נאבקים כל אחד עם ובתוך עצמו. כשיסיימו את המאבק הזה ויתפנו לקרבות בליגה – יהיה עוד יותר מעניין.

 

Share on FacebookTweet about this on Twitter

46 תגובות ל “תה עם אנטוניו קונטה”

  1. משה

    אולי העיניים שלו הם הכלי הכי חשוב אבל קצת רחמים על העיניים שלי שבשלב כלשהו אתמול בחרו בחיקה החם של השנ"צ על פני השעמומון הזה.
    צ'לסי מובילה בפער ניכר תוך עבודה מדהימה של קונטה, חגיגה גדולה לאוהדיה ובאסה גדולה לכולנו שצריכים לראות את הכדורגל האיטלקי הזה.
    מעניין איך תראה הקבוצה אם וכאשר קוסטה ייעדר, התלות בו עצומה.

    להגיב
    • גור אילני

      למי שלא סבל מלצפות בלסטר בעונה שעברה אין סיבה לסבול מלצפות בצ׳לסי, אני טועה? פה ושם יש גם הברקות יפות, אם כי ברור שבמשחקים האחרונים השטף כבר לא ממש עובד.

      להגיב
      • ניינר / ווריור

        לסטר זה סיפור נפלא אז סולחים להם על הכל. מצ'לסי מצפים לקצת יותר

        להגיב
      • משה

        בדיוק מה שאמר ניינר, לסטר זה סיפור סינדרלה, ההתייחסות לכדורגל שלהם (שהיה הגנתי ומשעמם בעצמו) נדחקה לשוליים. צ'לסי היא קבוצה גדולה.

        להגיב
        • גור אילני

          מסכים שצ׳לסי לא מרשימה במשחקים האחרונים, אבל אל תשכח שרק לפני שבועיים היה המשחק מול סיטי שהוגדר כאן בפי רבים כמשחק הטוב ביותר העונה, מבחינת קצב, התקפיות, ובכלל

          להגיב
    • אביאל

      משה – יש רצף ויש מומנטום, כרגע הרצון הוא לאגור כמה שיותר נקודות, צ׳לסי אכן בשניים וחצי המשחקים האחרונים קצת כבויה (המחצית השנייה מול סנדרלנד היתה טובה), אפשר לתלות את זה בעיקר ברצף ובכך שהקבוצות מגנות עם עשרה שחקנים מאחורי הכדור מול צ׳לסי.

      להגיב
  2. אמיתי

    בקטנה מנוויל
    הוא אמר השבוע ביחס לזה שהיום מנגרים עומדים על הקווים ו״חיים״ את המשחק שפעם זה היה פחות נהוג ושפרגי היה יורד מדי פעם במחצית השנייה.. היום כל התקפה למרכוס אלונסו וקונטה מישהו צועק מהקו ומנהל אותם.
    דווקא אני מתרשם שהשיח באנגליה על כדורגל הוא די טוב ולא רק פרסונלי

    להגיב
    • אמיתי

      אהבתי את הפיסקה על הגן הסקאוזרי- מונטסטני

      להגיב
  3. ק.

    נהדר!

    להגיב
  4. גורביץ'

    מדהים שאותה קבוצה שבקושי גירדה מקום עשירי בליגה שנה שעברה, עם שדרוגים קלים בסגל (טוב דה ברוינה זה קצת יותר מקל, אבל לא עד כדי כך..), סוגרת ניצחון 11 רצוף.
    מאמין שהרצף המפגר הזה ייעצר בסוף, ויגיע עוד איזה משבר / מיני משבר העונה, השאלה זה רק כמה הם יהיו רחוקים מהאחרים כשזה יקרה.

    להגיב
    • ארז

      דה בריינה עבר?…

      להגיב
      • גור אילני

        דה קאנטה אולי :)

        להגיב
      • גורביץ'

        אופסי.. יותר מדי סטרימינג בזמן האחרון, התבלבל לי..

        להגיב
        • גור אילני

          כנראה עלית על סטרים מ-2013

          להגיב
  5. דונטה פישטה קונטרה ונטה

    כרגיל, כיף גדול לקרוא.
    מה שיהיה מעניין לראות , זה מה יקרה כאשר צ'לסי יתחילו לאבד נקודות בשיטה הזאת (והגיע הזמן שתתחילו). אני מניח שלקונטה כבר יש תוכנית מגירה.

    להגיב
    • גור אילני

      לדעתי מבחינתו הוא כבר היה מזמן שולף את תכניות המגרה שלו, אם לא היו מנצחים כל כך הרבה וברצף.
      – קוסטה אמור להיות מושעה/פצוע בירך ואז צריך את בטשואיי, הזארד, לופטי בתור חלוצים
      – שינויים פרסונליים וארגוניים בהגנה, זומה חוזר להרכב וכו
      התכנית היחידה שכבר שלף היתה חזרתו ובגדול של פברגאס, זה היה נחוץ מול בונקרים ויהיה נחוץ בבוקסינג דיי כשקאנטה מושעה.
      ואכן יהיה מבחן אחרי העצירה, שתבוא מתישהו, ואז נראה מה הכח המנטלי האמיתי של המכונה.

      להגיב
      • ארז

        הזארד כחלוץ נשמע לי בעייתי מאוד (שאלה בסגנון עדות אבי מלר: כשעדן בן בסט שיחק בצרפת – האם קראו לו שם עדן הזר?).

        להגיב
        • גור אילני

          זה אכן לא עבד עד היום, הזאר כמספר 9 מזוייף לדוגמה הביא בערך 0 שערים.

          להגיב
          • צביקה

            מתי הזאר שיחק 9 מזויף?

            להגיב
            • גור אילני

              אצל מוריניו הוא ושורלה קיבלו תפקיד כזה כמה פעמים שנגמרו ב0:0 משמים לרוב

              להגיב
      • אביאל

        גור – גם קאנטה מושעה ? זה כבר מטריד לקראת יום שני.

        להגיב
        • גור אילני

          קוסטה וקאנטה… מתוך ארבעה שהיו על הקצה לפני המשחק אתמול

          להגיב
  6. רובי פאולר

    הגן ילדים של ליברפול גדול!!! מתחשק לי להיות שם, נשמע כיף! רק שמישהו ינעל את קאריוס בפינת המחשבה…

    להגיב
    • גור אילני

      נראה לי שזה בדיוק מה שקלופ עשה השבוע, הוא אפילו תיאר את זה ככה כמעט אחד לאחד כמו גננת שמסבירה להורים למה הילד לא ייצא לטיול שנתי

      להגיב
      • רובי פאולר

        כן, קראתי… אפילו לרמת הלמה-הוא-לא-קיבל-חיבוקי…
        נו, מה יהיה? מתי קוסטה מקבל איזה אדום עסיסי?

        להגיב
        • ג. סמסא

          דייגו קוסטה לא מקבל אדומים שכחו מזה. אולי בזכות התדמית שלו השופטים באנגליה מחכים שיעשה משהו "מיוחד" בסטנדרטים שלו. בינתיים בשלוש שנים בפריימרליג 0 אדומים.

          להגיב
          • צביקה

            לא מדויק, הוא קיבל אדום אחד שנה שעברה וזהו.

            להגיב
      • אריאל גרייזס

        יותר מזה, הוא לקח את החבר'ה לטיול שנתי לברצלונה שבוע שעבר. אחלה דימוי. אני חושב בהקשר של ליברפול שזה באמת הדבר הנכון לעשות, זאת עיר וקבוצה שחיה כל כך הרבה זמן תחת האמירה הזאת שכדורגל הוא הרבה יותר מעניין של חיים ומוות (שאנקלי, כזכור) שצריכה מישהו שיכניס קצת קלילות ואווירה חביבה. מה שכן, אני מסכים שקצת קשה לרוץ על אמוציות כל העונה

        להגיב
        • גור אילני

          אני חושב שקלופ הוא מנהיג נהדר והייתי שמח לשחק תחתיו או להיות אוהד של מאמן כמוהו. עם זאת, אף מנהיג איננו מושלם, ואצל קלופ נראה שלדגש על החיבוקים יש צד שני והוא רכות מסויימת שבדרך-כלל בעולמנו יהיה מי שיידע לנצל ולהכשיל.

          וכמו שהחיבוקים והטיפול הקבוצתי עלולים להישחק – גם מנטליות ה-work work work של קונטה יכולה להיסדק בקלות, השאלה מה בא אחר-כך ואם יש בסיס שעליו אפשר להתקדם או שחוזרים שוב לנקודת ההתחלה, בד״כ עם מאמן אחר.

          להגיב
          • ריצ'י מקאו

            נדמה לי שהחיבוקים הם החצי שרואים כלפי חוץ. שחקנים שלו אומרים שהוא דורש מאה אחוז בכל רגע והוא קפדן על כל פרט ואין אצלו שום מקום לעיגולי פינות.

            להגיב
  7. רומן

    כתבה מרתקת!

    להגיב
  8. רני

    גור כתיבה מופלאה

    האם שכחת או בחרת להתעלם מכך שבהפסקה במשחק מול הסיטי אנטוניו נזכר בטבעת שקיבל מרומן, זרק אותה לאש ומהחום יצא התחת שאברם השאיר בחדר ההלבשה של צ'לסי ?

    להגיב
  9. dmc

    האמת, עם פער לא גדול מהבאות אחריה נרעה לי מוקדם מדי לדבר על עליונות טקטית כלשהי. צ'לסי נראית כמו קבוצת הגנה אדירה אבל ההתקפה לא הרשימה אותי בכלל. לפחות 3 קבוצות יכולות לעשות ריצה ולעקוף אותה, ואז דיבורים על עליונות יראו מיותרים

    להגיב
    • גור אילני

      בתכל׳ס הכל יכול להשתנות, אבל איך אתה מגדיר עליונות טקטית? אם מדובר על שליטה במגרש והחזקה בכדור זה דבר אחד, אבל אם הכוונה היא לתוצאות אז כרגע ברור מי מביא תוצאות ומי מסתבך איפה שאפשר, ויש איפה.

      להגיב
  10. צור שפי

    פוסט טוב וחכם. כמי שלפני כמה שבועות התלונן על כך שצ'לסי איננה מלהיבה אני מרגיש צורך להודות שה-0-1 אתמול שיקר: צ׳לסי היתה טובה מהמארחת בכמה דרגות, וזה במגרש שהוא מסורתית קשה לאורחות. אם זה היה נגמר אתמול 0-3 פאלאס לא היו יכולים לבוא בטענות. וכמו שהם שיחקו אתמול הם לא היו מבקיעים גם אם המשחק היה נמשך עד עכשיו.

    להגיב
    • אמיתי

      הגזמת..בטח במחצית הראשונה צלסקי לא היו עדיפים. פאלאס
      שיחקו לא רע אבל עדיין סובלים מהגנה רכה מדי. יש להם סגל
      בכלל לא רע.
      לטעמי השיחוק של קונטה הוא דויד לואיז. בזכותו המעבר לשלושה
      בלמים מצליח ככ טוב. ואני ממש לא סובל אותו. עד כה הפתעת העונה

      להגיב
      • אביאל

        אמיתי – ללא ספק, סוף סוף נמצא תפקוד ללואיז, בלם מרכזי במערך של שלושה בלמים, חצי בלם חצי קשר אחורי, שני תפקידים שהוא דיי נכשל בהם בעבר.

        להגיב
        • גור אילני

          מבחינת מיקום על המגרש אני רואה אותו בד״כ כשחקן האחרון, מאחורי אזפי וקייהיל שיותר קדמיים – קייהיל תומך בהתקפות בחצי-שמאל ואזפי בחצי-ימין. מה שנכון – שהכדורים הארוכים של לואיז הם חלק אינטגרלי מתכנית המשחק, במיוחד כשקשה לעבור דרך מרכז השדה או להשתחרר מהלחץ.

          להגיב
      • צור שפי

        אמיתי, לא זוכר מצב אמיתי אחד לגול של פאלאס כל המשחק. קורטואה ממש לא התאמץ ובצד השני היו כמה ״כמעטים״. מסכים ביחס ללואיז.

        להגיב
        • אמיתי

          ממש בקטנה צור – הנגיחה של קוסטה בדקה ה44 הייתה
          האיום הראשון על השער. מצד שתי הקבוצות. לא טוען
          שלא הגיע לצלסי אבל היה משחק די שקול. אני לא הכי
          אובייקטיבי. פאלאס הם סקאנד צוייס שלי..

          להגיב
  11. גלעד בלום

    גור, אחלה טור, קונטה במסיבות עיתונאים שונה לגמרי, ממש אינטלקטואל כדורגל. על הקווים הוא דוגל בסגנון שייע, זה בגנים של האיטלקי העצבני שבו אבל הוא הכי מחושב , שיטתי ורציונלי שיש.

    אני אישית חובב הסגנון האיטלקי, כיף לראות אותם, לא יודע למה מיהו פה אמר שהם משעממים, הוא הוציא את פברגאס מהבוידעם וקיבל שלוש 1-0 רצוף, הוא מקבל עונה לא פחות מדהימה מ קוסטה שבלעדיו הכל מתמוטט. אבל הכל מתחיל בהגנה ושמירה על השער , תאום מאחורה, שוער שמביא נקודות ועושה שאט אאוט משחקים רצופיםמהבחינה הזאת מתאים לצ׳לסי כמו כפפה. אליפויות של דוביד שווייצר, הרבה 1-0 ושימותו הקנאים, זה יפה למרות שאני ספרס

    להגיב
    • טל 12

      אנטוניו (הכריש) קונטה

      להגיב
  12. תומר חרוב

    כיף לקרוא וכיף לראות את צ'לסי של קונטה, מלך.

    להגיב
  13. אריק

    צלסי משחקת מעולה.

    להגיב
  14. איאן ראש

    אליפות לא לוקחים בכריסטמס (מה גם שאנחנו עוד לא שם). כמו שאמור קונטה עצמו, עוד לא עברו 4 חודשים בעונה ככה שאי אפשר לעשות סיכומים. לפני חודשיים פפ היה בדרך לדרוס את הליגה והכיסא של קונטה התנדנד. לפני חודש קלופ היה שוס. עוד כמה צמדים של זלטן ומוריניו שוב מיוחד. בכל מקרה צריך לחכות.

    להגיב
    • Dr. van nordstrand

      לוקחים כן.
      אבל צריך גם לדעת לשמור על זה… זה סיפור שיכול תמיד להסתבך.

      להגיב

מה דעתך?