mordillo-sm

תרשים אילוסטרציה: מורדילו

1. מסירות רוחב מצויינת ללא רגל מסיימת: מכירים את זה ששחקן כנף עולה לעמדה קדמית, ומעביר קרוס מושלם, שטס על-פני שחקני ההגנה, השער, חולף ליד השוער ההמום, וכמעט הופך לשער, אם רק היה שם שחקן תוקף? ואז השדר אומר שזה היתה הגבהה מצוינת, והפרשן מוסיף שחבל רק שלא היה שם שחקן תוקף? אז זהו, שכאן נמצאת הנקודה: אם לא היה שחקן תוקף בסביבה, מסירת הרוחב היא לא מצויינת, לא משנה אם היתה בטכניקה עילאית של בננה על ראבונה בפאלש של הנעל. וחוץ מזה, יכול להיות שאף שחקן כולל השוער לא נגעו בזה כי הם ראו שאין שם אף אחד?

2. אם היינו מבקיעים בדקה הקריטית ההיא, המשחק היה נגמר אחרת: ואם לא היו מתנקשים בארכידוכס פרנץ פרדיננד יורש העצר האוסטרי, מלחמת העולם לא היתה מתחילה. או שכן. ווטאבר.

3. החלוץ המרכזי היה חלש: בדרך-כלל, במשחקי כדורגל מודרני, לחלוץ מרכזי אין הרבה הזדמנויות לשערים. אין לו זמן עם הכדור כדי להתל בשחקני ההגנה סטייל פאייט, הזארד או מרסיאל. במשחק מצויין ייבנו עבורו 1-2 מצבים מול השער. הוא יכול לבנות עבור עצמו אולי עוד 1-2. אולי. הוא כן יכול לשחק טוב עם הגב לשער, להשהות התקפות ולתת פאסים טובים, אבל נדיר שזה מה שיזכה אותו בתואר השחקן המצטיין. מי שעוקב אחרי אברטון לדוגמה, יכול להיות מאד מתוסכל מהתפקוד של לוקאקו. הכדורים לא מגיעים אליו, הוא לפעמים לא זז מספיק, קשה מאד להעביר לו כדורים בדיוק כמו שהוא מבקש אותם, וכשהם לא מגיעים טוב הוא מתעצבן על הקשרים ומסמן להם עם היד איפה הוא כן היה רוצה את הכדור. ואז פתאום הוא מכניס אחד משום מקום, ושוכחים את כל השאר. האם הוא היה חלש במשחק? מאד סובייקטיבי.

4. דווקא היינו יותר טובים במחצית השניה: קלאסי בהפסדים במשחקים בין גדולות. משחקים זהיר, נקלעים לפיגור, ואז במחצית השניה מתחילים לתקוף כדי להשוות. רבותיי, זה לא חוכמה להיות יותר טובים בפיגור. רוב הקבוצות נלחצות לאחור במצבים כאלה. אם השגתם במצב הזה שער או אפילו מהפך – יופי, אבל בכל מקרה לתקוף במצב פיגור זה לא אינדיקציה לעליונות כלשהי.

5. אנחנו לא יודעים להוציא שום דבר ממצבים נייחים: רוב הקבוצות לא יודעות להוציא שום דבר מרוב המצבים הנייחים. מבחינה סטטיסטית כבר התדיינו כאן בעבר ביעילות הגבהת קרנות ובכלל המרת קרנות לשערים. אבל עזבו סטטיסטיקה. הכח של מצבים נייחים הוא להוציא משהו משום דבר. יש מאין. שיחקתם חושך כל המשחק והשגתם איזו בעיטה חופשית או קרן? לפחות יש כאן 5% סיכוי לשער אחרי הדד-לוק המתסכל הזה. בנוסף, יש פה כח מנטלי של התשת היריבה על-ידי הכנסתה למצב מגננה, עם מוכנות מנטלית מקסימלית ופוקוס גבוה. לא בכדי, סביב ואחרי מצבים נייחים נופלים הרבה שערים.

6. גבריאל פרננדו דה לוס ארויוס לא שווה 70 מיליון פאונד: למי שלא שם לב, יצאנו מהעידן שבו לכסף ישנה איזשהי משמעות עמוקה. זה לא רק תופעה של הכדורגל, אלא בכלל תופעה גלובלית. יש את מי שכל אגורה משמעותית עבורו, ויש מי (או מה) שהכסף הוא רק מספר חסר משמעות. זה עדיין לא מונע מאותו משהו (לדוגמה מועדון כדורגל) לפטר מנקה כי הוא עולה 100 פאונד בחודש יותר משיעלה במיקור חוץ, אבל אין בין הדברים קשר: בתחתית הסולם ישנם אנשים שתפקידם לאזן מאזנים של פאונדים בודדים, ובראש הסולם יש אנשים שגם אם לא ישמרו על איזון בטריליונים לא תהיה עם זה שום בעיה. בין היתר כי אף אחד לא מבין את הסכומים האלה, ולאף אחד אין מושג מה לעשות כדי לאזן אותם.

7. צ׳לסי וסיטי הן קבוצות של כסף זר: בטח, כי האל טייגרס זו קבוצה אנגלית, ובגלל זה הם סובלים כל-כך. גם מנצ׳סטר יונייטד, ליברפול ואברטון נשלטות על-ידי כסף זר. טוטנהאם בבעלות בריטית, למרות שהבעלים חי בבהאמאס, והחברות שבבעלותו כוללות חברות נפט ואנרגיה, למי ששואל.

 8. זכויות השידור זה דבר שהולך רק לגדול ולגדול: אולי. אבל תנו לי לתת הסבר למה זכויות השידור לא נפלו יחד עם ההתמוטטות בתעשיית המוסיקה והסרטים. מוסיקה ניתן להוריד ולשמוע. סרטים אפשר לראות בצפייה ישירה או בהורדות. מה שנפגע פחות הוא הופעות חיות וקולנועים, כי אנשים עדיין מעוניינים בחוויה הזאת בלי קשר לכסף. אז איך זה קשור לכדורגל? כדי לראות כדורגל באיכות טובה, אני צריך למצוא סטרים טוב. שום דבר לא מבטיח לי שהוא לא ייפסק פתאום, שיהיו בעיות טכניות, ואז אני אפסיד משחק שחיכיתי אליו שבועיים של פגרה בינלאומית. המשחק קורה כאן ועכשיו, ואם אני אפספס אותו זה לא יעזור לי שאני אמצא שידור טוב יותר עוד חצי שעה, אחרי שהגול כבר היה. כך שזו בעצם בעיה טכנית. של שרתים, חברות שצדות את מפרי זכויות היוצרים, שיתוף פעולה עם הממשלה וחברות הטכנולוגיה ועוד. יכול להיות שזה ימשיך לעבוד ככה, ויכול להיות שיימצאו פתרונות שיאפשרו לכל הדיוט לצפות בחינם. ואז נראה מה יהיה עם הזכויות.

עוד הצעות לרשימה?

הנוק-אאוט מטוטנהאם
צ׳לסי יומן פירוק - חלק ג׳