סופר-פראנק, לא צריך השוואות

כשפרנק למפארד היה בקישור - היתה הרגשה שיש לקבוצה לב. כשהוא מסיבה זו או אחרת לא היה שם - היתה תחושה מוזרה וריקה, של יתמות.

המגיב דוד העיר אותי מבהייתי בחלל והזכיר שמוטלת עליי כנראה המשימה לכתוב על הפרישה של למפארד. אז הנה.

עבורי, זה היה מאד פשוט: כשפרנק למפארד היה בקישור – היתה הרגשה שיש לקבוצה לב. כשהוא מסיבה זו או אחרת לא היה שם – היתה תחושה מוזרה וריקה, של יתמות.

זה קרה מעט, בעונות הראשונות שלו בצ׳לסי הוא הפסיד 6 משחקי ליגה בשש עונות רצופות, והחזיק גם אם אני לא טועה בשיא ההופעות הרצופות לשחקן שדה בשלב מסויים. השיא פה אינו חשוב – מה שחשוב זה העקביות של השחקן הבאמת נדיר הזה, לא מישהו שאומרים שהיה חלש או שתפס יום פחות טוב.

למפארד הגיע לצ׳לסי בתקופה שבה מעבר של שחקן ממועדון יריב אחד למשנהו, ועוד באותה עיר, היה מלווה בכעס, עלבון, מחאות והרבה בוז. למפארד, שנחשב בעיניי רבים מאוהדי ווסט האם לשחקן בינוני הנהנה מפרוטקציה, לקח את כל העניין די קשה. ולמרות שהכעס מובן, אני לא חושב שהיו הרבה שחקנים אנגלים שעברו בצורה מדוייקת כזו באופן ששינה כל-כך את העשור הבא.

גם מאוחר יותר הכל תקתק טוב מדי, אבל למרות זאת מישהו למעלה החליט שצריך להרוס את השלד של מוריניו ולבנות חדש. הגעתו של מאמן צעיר שעוד לא קרע חליפה בחיים שלו בישרה את הפעם הראשונה שבו נבנה משהו לא סביבו בעידן אברמוביץ׳. זה נראה והרגיש רע מאד, אוריאל רומאו היה אמנם שחקן טוב ומוכשר אבל לראות אותו, חסון וחזק, אך עדיין נסחף ומיטלטל כעלה נידף במרכז השדה, היה קשה. למרבה המזל, עוד באותה עונה למפארד חזר להרכב והצעיד אותנו לגבהים שלא הגענו אליהם, אפילו בעונות דומיננטיות יותר.

הדילמה שבפניה קונטה ניצב כיום, אם ללכת עם קשר התקפי או עם קשר הגנתי (וקונטה בגדול בוחר כמובן בהגנתי) לא היתה קיימת במשך עשור – היה מישהו שעשה גם וגם, לא נמצא אמנם בכל פינה במגרש, אבל זז עם הגאות, והשרה סביבו הילה של הכל אפשרי, ותעזבו את העובדות.

המעבר מ-2-4-4 ו-3-3-4 ל-1-3-2-4 האופנתי פגע משהו ברלוונטיות של למפארד – שכן התפקוד שלו בצוות של שניים במרכז הפילה עליו משימות לא פשוטות, שלא נעשו קלות יותר עם רמירס כקשר הנוסף בפיבוט, ועם הגיל שהלך והתקדם. למרות זאת, למפארד המשיך בשלו. הוא שמר על תחרותיות גבוהה, מסר, הרים והכי חשוב – הגיח קדימה.

כמה פעמים ראיתם את הקבוצה האהודה עליכם במהלך מצוין, שרק בחוסר מזל נהדף והכדור מטייל לו אי שם על קצה ה-16, אבל אין שם מישהו כלל, או שיש אבל הוא אינו רוצה מספיק לעשות משהו בנידון? בשביל הדברים האלה בדיוק יש את פרנק למפארד. כי לפי התפיסה שלו, קשר לא סיים את עבודתו במסירה קדימה, הוא צריך להמשיך.

ואם יש משהו שהביא את למפארד לכמות השערים הפסיכית שהשיג זו היכולת להמשיך בכיוון שאליו זורמת ההתקפה ולא לוותר עד שהכדור נכנס פנימה, הרבה פעמים על-ידי מעוט על הכדור החוזר מחסימה, השמטה או מהקורה.

העזיבה למנצ׳סטר סיטי דרך ניו יורק היתה קצת מפתיעה בנפתלותה, אבל גם שם פרנק שיחק 32 משחקים, והשוויון מולנו היה אחד הרגעים המוזרים. הרגשתי קצת כמו אלה שאוכלים את החוט הזה שיוצא להם אחר כך מאחור ואז מסתבכים בחוט ונופלים. למרבה המזל זה לא עצר את האליפות ההיא, אבל עורר זעם מסוים כלפי משהו – ההנהלה, בעלי ההון האמריקנים או המעגליות האינסופית של החיים.

אחר כך הוא הצליח שוב לעצבן את אוהדי ניו יורק סיטי, כשנחשב להחתמה הכי גרועה שלהם אי פעם (בהסטוריה הארוכה והמפוארת) אבל החזיר להם בענק עם המון שערים ועל הדרך שיתף פעולה עם ענק אחד אנדראה פירלו.

האיש פשוט לא נגמר, עד שיום אחד החליט שדי.

ואתם יודעים מה? יופי, אני אפילו לא עצוב. זה פשוט כיף לדעת שהקריירה הארוכה והנפלאה של השחקן הזה השיקה באיזשהו אופן לחיים שלנו.

 

lampard 2

 

ה-0-0 עם האל
הנצחון המשכנע על ארסנל

39 Comments

יאיר אלון 2 בפברואר 2017

המון הערכה יש לי למפארד. היה מהשחקנים הטובים בעולם באופן עקבי להרבה מאוד זמן.
שחקן שקשה לבוא אליו בתלונות כי הוא תמיד הראה מחוייבות.
הקשר עם החוש לשערים אולי הכי טוב שראיתי או לפחות מהטובים ביותר…

שניהם הרגעים הכי זכורים לי ממנו:
https://www.youtube.com/watch?v=r5hK_WoO9mQ השער בצ'מפיונס ליג נגד יונייטד
https://www.youtube.com/watch?v=zP_5QhKnt1k הגול הגאוני נגד ברצלונה בשלב הבתים

ואני חושב שהוידאו הקצר הזה https://www.youtube.com/watch?v=GPjvmCL07lU נגד קבוצת נעוריו מתאר אותו ואת יכולת המיקום המצוינות שלו בצורה מדויקת

צביקה 2 בפברואר 2017

בזכות הגול נגד ברצלונה התחלתי לאהוד את צ'לסי.

יאיר אלון 3 בפברואר 2017

רק בשביל זה היה שווה לשתף חח
מעניין, תודה.

צ׳לסקי 2 בפברואר 2017

ולחשוב שהפלופ אוסקר לבש את החולצה עם המספר שלו,אגדה סופר פרנקי;)

אריק 2 בפברואר 2017

מלך. שחקן כל כך חכם וכל כך ווינר שלא יכולתי לחוש אליו שום דבר חוץ מהערכה/הערצה גם שהסב לנו נזק בלתי נסבל.
המסע של צלסי לצמפיונס היה פשוט הופעה של ווינריות מדודה ומדוייקת של רב אומן. את המסירה ההיא ב10 שחקנים בקמפ נואו רק הוא יכול היה לתת.
השחקן האנגלי הלא גינגי הכי טוב שראיתי.

כחול 2 בפברואר 2017

שחקן צ׳לסי האהוב עליי מכל הזמנים.
אני חושב שמה שהכי הדהים אותי הייתה העקביות ברמת המשחק שלו. תמיד עלה מחויב, תמיד ידע איפה הוא צריך להיות ולאן הכדור צריך להגיע.
אנחנו באמת ברי מזל שזכינו בשחקן כמוהו.

Ivan Pedroso 2 בפברואר 2017

מתחבר לכל מה שכתוב.

אגדה. אחד השחקנים האהובים עליי ביותר.

הכובש הגדול ביותר מעמדת הקשר.

וגם כנראה אחד האנשים האינטליגנטיים בהיסטוריה שאי פעם שיחקו כדורגל מקצועני. לזכותו רשומה תוצאה פסיכית במבחן IQ שעשה לפני כמה שנים. לא ידוע כמה בדיוק, אבל השמועה מדברת על 150+.

3>

איאן ראש 3 בפברואר 2017

בדיוק, אחד האלגנטים והאינטיליגנטים. בשילוב עם לב הוא היה שתמיד העלה חשש ממשחק נגדו. קשר אדיר.

אמיתי 2 בפברואר 2017

למפארד הוא ווינר. נראה לי שאו שאתה נולד כזה או הנסיבות
עושות אותך כזה. אי אפשר ללמוד את זה. תמיד פחדתי מהבעיטות
שלו והכניסות שלו לרחבה. הוא (ביחד טרי) היו צלסי. גם השלד וגם
הלב.

רפאל זר 3 בפברואר 2017

היה קשה לתעב את צ׳לסי עם למפארד, פשוט ענק.
והפרחים לאייל ב. הדביל.

צביקה 3 בפברואר 2017

ממליץ לקרוא את הפוסט של טרי על למפארד באינסטגרם.

דוד 3 בפברואר 2017

תודה גור (-:
אמנם צ'לסי מובילה את הטבלה בגאון. אבל תמיד כשחושבים על העבר יש מין הילה כזאת, קסם בלתי מוסבר. כאילו גיבורי ההווה הם גמדים לעומת הענקים של אז, ואני לא מדבר על כישרון ברגליים- זה משהו אחר! דידיה דרוגבה, פרנק למפארד, על זה אני מדבר… צ'לסי הגדולה, שחקנים עם קרח בעורקים. תקופה בה צ'לסי עולה לשחק מול אריות היבשת ואף אחד לא חושב שרונלדיניו, מסי, כריסטיאנו או אפילו סר אלכס, הם קלף מכריע נגדה.
מבחינתי הדעיכה של סופר פרנק והמעבר של הקבוצה להסתמכות על כוכב טכני וזריז (גם אם מוכשר יותר במונחים מודרניים) חתמו סופית את התקופה הגדולה.

דוד 3 בפברואר 2017

ואגב עכשיו קלטתי ש"מעוט" זה כמו "מירוץ". מילה מגניבה!

אביאל 3 בפברואר 2017

דוד – בדיוק, איזה שחקנים, באלאק, לאמפרד, מקאללה, טרי, צ׳ך, קראבליו, דרוגבה, אסיין – כל אירופה היתה רועדת.

ניינר / ווריור 3 בפברואר 2017

לי יצא די הרבה לראות את אבא שלו משחק. במאות משחקים במדי ווסטהאם הוא לא שם גול אחד ואני בספק אם אי פעם עבר שחקן בכדרור. מדהים לראות איך הבן של המוגבל הזה הפך לשחקן על. רק חבל שלא הלך לו יותר טוב בנבחרת. אם צריך לבחור בינו לבין סטיבי ג'י אני לוקח את פרנקי בלי לחשוב בכלל

ק. 3 בפברואר 2017

איזה תפקיד אבא שלו שיחק?

גור אילני 3 בפברואר 2017

מגן שמאלי

ק. 3 בפברואר 2017

יפה מאוד.
תיאור מדויק של מי שכמעט תמיד הייתי בעד הקבוצה שמולו ועדיין אי אפשר שלא להעריך אותו.
אהבתי את הניתוח של היכולת להמשיך אל הכיוון אליו זורמת ההתקפה, מטובי תוקפי הגל השני

אורי 3 בפברואר 2017

זה הגול הכי יפה שלו
https://www.youtube.com/watch?v=gcAH4Qm5M84

יאיר אלון 3 בפברואר 2017

הבעיטה כי יפה למסגרת*

אריאל גרייזס 3 בפברואר 2017

עדיין לא מאמין שהקוון לא ראה פה גול

פראליה 3 בפברואר 2017

כתבת יפה, אכן, סופר-פראנק הוא פסקול של תקופה וכך ישאר בלבבם של מאות אלפי אנשים.

הייחוד שלו הוא התקווה שהוא נותן לכל שחקן שלא נולד סופר-טאלנט או סופר מהיר, שגול תמיד יכול לבוא מחכמה של כדורגל ומנחישות ועבודה קשה.

זכינו.

היסטוריון של ספורט 3 בפברואר 2017

שאלה :
לאמפרד או ג'אראד ?
אחרי ששתיהם פרשו אשמח לדעת .
אני בדילמה .גאראד היה יותר מנהיג אך מבחינת מספרים ותארים זהו למפרד .
בנבחרת זה היה יותר גאראד.
בעיני הרגע הכי גדול שלאמפרד היה בגמר צ'מפיון 2012 כשידע שמעשית זה סיכויו האחרון להניף את הגביע עם האוזנים הגדולות.
כשקבוצתו בפיגור פנדל ויש לו הרבה מה להפסיד …אך הוא שם זאת כמו גדול (כמדומני בעיטה שלישית …או רביעית).
ולבסוף מינכן החטיאה צ'לסי השוותה ואז ניצחה.

רומן 3 בפברואר 2017

שטות גמורה להגיד שגררד יהיה יותר מנהיג.
לראיה כמות התארים המטורפת של גררד וההחלקה המפורסמת.
מנהיג זה לא אחד שצועק ועושה רוח, מנהיג זה אחד שמשרה שקט על המגרש וגורם לכוכבים לידו לפרוח ולשחק עם בטחון. לאמפ היה גם מנהיג וגם כוכב(ואפילו ידע לבעוט בשמאל).
מגוחך להשוות ביניהם, ליגה אחרת

היסטוריון של ספורט 3 בפברואר 2017

מתי לאמפרד עשה מעשה סטיבי ומחק 3-0 לניצחון בגמר צמפיון ?
כמות התארים המטורפת כוללת אולי את החברים צך,טרי ,קול,דרוגבה ,בלאק,אסיין ועוד כמה שהיו טופ שבטופ בצמרת העולמית.
לעומת סטיבי גי' שהיו לו לפרקים את מסצראנו ,אלונסו ,טורס וסווארס (אף פעם לא ביחד).

רומן 3 בפברואר 2017

גררד זה שחקן שאתה לוקח אם אתה רוצה מלחמה, הקרבה ובסוף הפסד טראגי ודמעות. לאמפ זה שחקן שאתה לוקח אם אתה רוצה פשוט לנצח בשקט.

אלי 3 בפברואר 2017

לפי BBC ההרכב שלקח צ/פמיונס לליברפול היה שווה 40 מיליון פאונד לעומת 140 מיליון פאונד השווי של צ'לסי, לא כולל 50 מיליון על טורס שהיה על הספסל.
אכן קשה לעשות השוואה.
פשוט שניהם גדולים וזהו.

גור אילני 3 בפברואר 2017

אורי מלמיליאן ומשה סיני

אריק 3 בפברואר 2017

שאלה קלילה. סליפי ג`י לא כשיר לצחצח ללאמפרד נעליים.

רומן 3 בפברואר 2017

לגמרי

יואב מקטמון 3 בפברואר 2017

כשהוא שיחק בווסטהאם עם ברקוביץ, תמיד היה נראה שהוא הרבה פחות מוכשר ממנו ושהוא משחק רק כי הוא אנגלי ויש לו קשרים.
מאז זרמו מעט מים בתיימז, ולמפארד הפך להיות אחד השחקנים הטובים באנגליה.
יכולת ההבקעה שלו היתה יוצאת דופן, וגם כשהבעיטה יצאה לו חלשה ומדורדלת, ידעת שהכדור יפגע בדרך במגן, ישנה כיוון ויתגלגל לרשת.
במיוחד אם צ'לסי היתה בפיגור והמשחק עמד להיגמר…

רומן 3 בפברואר 2017

בוא נאמר את האמת, גם ברקו לא היה קוטל קנים.

רומן 3 בפברואר 2017

למפארד היה שחקן עצום, מיחידי הסגולה שהכניסו משהו לכדורגל לפחות עבורי הצופה , משהו לא ראיתי.
זיזו הכניס את ההרגשה הזאת של המשחק נעצר כשהכדור אצלו כנראה בזכות נגיעה ראשונה וטכניקה מושלמת, זלאטאן הכניס עוד מימד למערכת הצירים, להבקיע מכל זווית מכל מקום , בכל תנוחה.
לאמפ הכניס את מציאת השטח המת, כל פעם שראיתי אותו התאהבתי, הבחור פשוט ידע באופן מאגי לקבל כדור לבד לבד, כנראה השחקן ההכי חכם שראיתי בחיי, השפיע עליי רבות.

מאיר (חדש בשכונה) 3 בפברואר 2017

מבחינת סוג השחקן, וסליחה על הפרובינמיאליות, הוא היה זהבי לעשירים

רומן 3 בפברואר 2017

לגמרי!
עם כל השנאה שלי לערס השמנמן מזמן אני טוען שהוא מאוד מזכיר את לאמפ

יואב 3 בפברואר 2017

רומן,
זהבי כלל לא שמנמן. ממש לא. מאיפה הבאת את זה?
וכל מילה על פרנק.

אביאל 3 בפברואר 2017

לא אשכח דווקא את הבישול לרמירז בקאמפ נואו, גדול שחקני צ׳לסי והשחקן האהוב עלי בכל הזמנים חוץ מאלי אוחנה.

שי ס. 4 בפברואר 2017

המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת ללאמפרד העא שבניגוד לטרי ודרוגבה אותו לא היית שום סיבה מוצדקת לשנוא, ועדיין שנאתי אותו הכי הרבה.
הוא פשוט היה כל כך טוב, שהפחד ממנו גרם לי לשנוא אותו, קצת כמו הנרי בזמנו.

איתן 4 בפברואר 2017

פוסטים בניחוח נפתלין,או כמה יפה השמלת כלה שבארון שכבר לא מתאימה לי.

ואם נדון בנושאים אקטואלים: שום פוסט לגבי המשחק של היום צ'לסי ארסנל?

Comments closed