קונטה הצליח בסופו של דבר להשיג את מה שרצה – יציבות, אבל זה היה רק אחרי כמה שינויים.

התחלתי להבין מה פפ מנסה לבנות בסיטי. שזה יפה, כי אני קשה תפיסה. מול קבוצות שלא מסתגרות, פפ יצר משחק התקפה סופר דינמי שמבוסס על מסירות קצרות מאד מאד מהירות שמשאירות את הקבוצה השניה עם כאב ראש אחרי כמה דקות רצופות של התקפות כאלה. צריך לעשות המון חילופי שמירות, דבר שצ׳לסי העונה טובה בו יחסית, אבל זה עדיין משאיר פה ושם את הרווח שבין הגבר לחולצה. אם סיטי תמשיך לבנות את המשחק הזה, ולבנות אותו על סאנה, סילבה וז׳סוס (פחות מתפעל מההסתגלות של סטרלינג לסגנון כזה) – יש להם מה לחפש בצמרת של אירופה. כמובן שצריך להחליף חצי קישור, שושלת רבעי הגנה ואת כל שלושת השוערים לזרוק לעזאזל.

בסופו של דבר השערים, גם של סיטי, נבעו מטעויות, כשהדבר הכי קרוב למהלך כדורגל שהוביל לשער היה הגול הראשון של הזאר, אותו הצלחתי לפספס עקב תקלה טכנית.

הטעויות הובילו לעצבנות, העצבנות הובילה למתח גדול עד לסיום, והגולים של ספרס בדקות האחרונות לא עזרו למתן את התקף הלב שאיים לפרוץ.

מצד שני מה שיפה היה שגם אלה ששגו – הצליחו לתקן, דויד לואיז טעה אבל נתן משחק הירואי, קורטואה מסר ישר לסילבה אבל הציל בהזדמנות הבאה. אפילו קבז׳רו סוג של תיקן, רק שאדן הערמומי היה שם כדי לדחוק את הריבאונד.

אפשר לנשום.

וזה נכתב לפני:

***

מעבר לגורם המזל (לא מומלץ להאשים את המזל, או לריב איתו בכל מקרה, הוא עלול להתגלות כאויב מסוכן עוד יותר בהמשך, ע״ע פוגבה והקורות) התקלה בשבת נבעה לדעתי מאפקט הפסטיבל שסביב הקבוצה ובתוכה.

אני לא נגד פסטיבלים, אבל בזמן האחרון אווירת הצחוקים והדאקחות עברה קצת את גבול הנורמלי בקבוצה אפורה ומשעממת כמו שלנו. אדן הזאר אוהב לעשות פאן, וזה מה שמנחה אותו בקריירה לדבריו, אבל כששחקנים כמו אזפי, בטשואיי וקאנטה הופכים בהדרגה לאושיות מדיה ויראלית, אני מתחיל לדאוג. אחרי הכל, הנראטיב של work, work, work הוא זה שהביא אותנו לאן שהגענו, ולא אתגר ריסוק הכוסות ביו-טיוב.

אני נשמע שמרן, אבל תנו לי את הכדורגל שלי כמה שיותר נקי מחסויות מביכות, אתגרים דביליים של להכניס את הכדור מאחורי השער עם עיניים קשורות ועוד ״קשר עם הבוחר״ לסוגיו. אל תטעו, אני מבין את המשקל של כל זה בכלכלת הכדורגל של היום, אבל עדיין מעדיף לראות את שחקני היריבה מנסים לאתר את השקרים אחד של השני מאשר את קורט זומה מנסה להבין מה קורה בסשן של פיפא 17.

כשזה פוגש את סטמפורד ברידג׳ בצהרי שבת שמשית, עם תיירים שבאו לראות את צ׳לסי תוקעת עוד יתד בטיפוס על הצוק הלא מאד קצר הזה שנקרא התואר – האפקט הוא הרסני.

ולראיה השער הראשון. אחרי שהוא הובקע, השתחררה בברידג׳ מין אנחת רווחה, אבל יחד איתה, במקום שנידרש לזהירות, לחזרה לשורות ולהתארגנות לקראת התקפות נגד של היריבה – התחלנו כבר לחשב כמה ייגמר. זה היה נראה בדרך לטיול, ולא רק בגלל הדרך היפה שפברגאס עשה בין השחקנים של פאלאס ועד לבעיטה לקורה ופנימה.

כל זה טוב ויפה, והלילה אנחנו לבטח לא נירדם על המשמרת אחרי יתרון, אם יהיה כזה, אבל פפ גורר לאחרונה את הקבוצות שלו למשחק גאנג הו פתוח ועם הרבה הזדמנויות. אם אכן יתפתח משחק כזה במערב לונדון, יהיה מעניין לראות איזו קבוצה מסוגלת להבקיע יותר. ואם קונטה יבחר לא להשתתף במשחק ללא הגנות ויחנוק את המשחק, בהנחה שהוא יכול לעשות דבר כזה, יהיה מעניין לראות אם צ׳לסי עדיין קטלנית במתפרצות.

מבחינת הבת שלי, סיטי היא עדיין היריבה העיקרית, וממרום 9 שנותיה על הכדור, השכנה הרעשנית של יונייטד נחשבת כרגע בעיניה ה-arch rival של הבלוז. עוד מאז מאבקי יאיא-מאטיץ׳, התרגלנו שמשחקים מול סיטי הם מתכון לכדורגל מרתק.

ככה שאנחנו דרוכים, קונטה מאמין שאנחנו קבוצה חזקה, פפ נהנה מהחיים באנגליה, ויש מה לצפות.

*

בפוסט בשם נסיך הגיבוב והשפל, תיארתי עוד באוגוסט השנה את התהליכים השליליים בסנדרלנד ואת התרומה של מויס לאי היציבות. קוראים יקרים באמת (יוסי מזרחי, טל המנצ׳סטרי, אריק ועוד) ביקרו אותי על הביקורת המוקדמת מדי לטענתם אחרי שני מחזורים.

לצערי, לא טעיתי, ומויס באמת עשה עבודה עלובה בצפון אנגליה. הוא כשל ברכש, איחר בתגובה להתפתחויות, ולבסוף מעט ייצב את השורות אבל רק כשזה היה מעט מדי ומאוחר מדי. זה חבל, כי במקום לבנות, הוא הרס, והביא מועדון נהדר עם סגל סביר וסקורר נפלא ממצב של אי וודאות למצב של וודאות שיהיה רע.

יסלחו לי המקטרגים, אבל רכש של פאני מקנייר, אדנן ינוזאי ופאפי דג׳ילבודג׳י הוא עלוב ומראה על שאיפות מאד נמוכות. מויס לא הפנים את העובדה שקבוצות תחתית באנגליה משחקות עם כוכבים גדולים בקנה מידה אירופי (רק בשבת ראינו את ההתקפה האדירה של פאלאס עם בנטקה וזאהה מפרקת את צ׳לסי ב-2 דקות).

ראיתי לא מעט משחקים של סנדרלנד העונה. זה נשמע פופוליסטי, אבל כואב לי על הקהל הנפלא שמגיע לאצטדיון האור ורואה את החבורה הזאת, מנסה לדחוף אותה, אבל יש לה מנטליות של ילד הכאפות שנקרא דיוויד מויס.

המרוץ נפתח היום?
הפסד צפוי של קבוצה צפויה