ג׳ון טרי הודיע יחד עם הקבוצה שהוא נפרד. אמנם כבר העליתי פוסט סיכום לג׳ון טרי בעונה שעברה, וכבר אז אביאל לימד אותי שלא מעלים סיכום לפני סוף העונה. אז הנה עוד אחד.
אם מצמצמים את הקבוצה של צ׳לסי במאה הזו ל-5, אחרי שנופלים באלאק, אסיין, ג׳ו קול ועוד – מקבלים את טרי, למפארד, דרוגבה, צ׳ך ואשלי קול.
הבא שנופל הוא אשלי, אחריו צ׳ך, נשארים עם 3 הגדולים. דרוגבה, למפארד, טרי.
דרוגבה הבא שנופל. נשארים טרי ולמפארד.
שני ווינרים אדירים. למפארד ווינר עד הסוף. אין הרבה מה להגיד נגדו. שחקן ואדם פנומנאלי.
אבל ג׳ון טרי. צחצח את הנעליים של הגדולים, גדל במועדון דווקא בתקופה שהמועדון התחיל לפזול לאירופה, ונגד כל הסיכויים הגיע להרכב. התמנה לקפטן בגיל צעיר ואחר-כך קפטן אנגליה.
לג׳ון טרי מעולם לא היתה הפריווילגיה להיות שחקן ואדם מושלם. הוא לא הגיע מהרקע הנכון בשביל שיגידו שיש לך 150 איי קיו. הגרדיאן זלזל בו, יחד עם כל אניני הטעם הבריטים. בחדר ההלבשה הוא היה מקלל את כולם בשטף בלתי פוסק של דיבור מלוכלך, אבל החברים ידעו שזה הבנאדם, והוא המנהיג. טמנו לו מלכודות, ריכלו עליו, תפסו אותו עושה קומבינות בשביל כמה מאות פאונד. היו לו שערוריות מין, הוא נפל באמירות גזעניות וזכה לקלוז-אפים על לחיצת או אי-לחיצת היד שלו מספר פעמים.
טרי קיבל כרטיסים אדומים ברגעים קריטיים (חצי גמר מול ברצלונה לדוגמה), הוא נכנס לריבים עם שחקנים ועשה גליצ׳ים מסוכנים. הוא בעט את הכדור על שחקני היריבה, קילל ודחף. הוא בחש בחדר ההלבשה מול מאמנים שלא כיבד.
הוא לא היה בריון במובן הקלאסי, אבל הכתפיים החסונות שלו והילוכו הזקוף היוו תמיד דוגמה לשחקני המועדון הצעירים. הוא שיחק עם בוהן מרוסקת חצי עונה וחיכה לניתוח בקיץ, וחזר המון פעמים מוקדם ככל שיכל מפציעות קשות.
…והוא החמיץ פנדל שיכול היה להביא גביע אלופות ראשון למועדון, רק לשים אותו בפנים והגביע שלנו מול כריסטיאנו רונאלדו ויונייטד האגדית. לא סתם החמיץ, הוא החליק ובעט החוצה, ובכה אחר-כך. גם אנלקה החמיץ, אבל הוא התרסק. רק קפטן גדול כל-כך יכול להתרסק בצורה כזו. והוא כתב מכתב התנצלות לאוהדים, והבטיח לעשות הכל כדי לזכות.
כשכן זכינו בגביע, הוא החמיץ את הגמר (עקב האדום ההוא) ועלה להניף את הגביע בתלבושת מלאה, לקול בוז התקשורת ואוהדי הכדורגל.
והוא כבש שערים, הרבה שערים. המון שערים. יותר מכל מגן אי פעם בליגה. הוא כבש בוולה, ובבעיטה שטוחה, ומהריבאונד, ובדחיקה פנימה, אבל יותר מהכל הוא כבש בראש, וגם אם הכדור לא טס בגובה הראש הוא ידע לזנק אל הכדור ולנגוח אותו מגובה נמוך יותר. והיה לו ראש מדוייק כל כך שהכדור היה טס בין שחקני היריבה וידי השוער, הרבה פעמים ממש אל הפינה או החיבורים.
לאט לאט ירד מנכסיו. הוא הודח סופית מהנבחרת האנגלית, הוסט לספסל מספר רב של פעמים רק כדי לחזור שוב. אפילו את העונה הזו הוא התחיל בתור המגן הטוב בסגל, וכשנפצע רבים אמרו שעד שיחזור ההגנה תקרטע.
הוא נחשב איטי יחסית לבלמים המהירים בליגה, ולחלוצים הסילוניים. למרות זאת המשיך לשחק, להציל שערים בטוחים, לגלוש ברגע האחרון ולנהל את משחק ההגנה.
קרב ההתשה עם המועדון בכל עונה לגבי הארכת החוזה נתן את אותותיו. הפנים שלו הפכו עייפות יותר, חרושות קמטים שנראים כמו קמטי צער או דאגה.
למטה: ראיון שנעשה העונה (לפני המשחק בין הקבוצות) – ג׳רארד מראיין את טרי, שני הלוזרים הגדולים והנהדרים בקטע מרגש.
82 תגובות ל “כדי להיות גדול באמת צריך להיות גם מפסידן ענק”
גילעד (פורסם: 17-4-2017 בשעה 21:26)
אשלי קול באמת נשאר אחרי אסיין?
גור אילני (פורסם: 17-4-2017 בשעה 21:40)
אפשר להתווכח על זה. אבל תכל׳ס אני לא שייך לעדת המעריצות של אסיין.
צביקה (פורסם: 17-4-2017 בשעה 23:43)
חד משמעית כן, אסיין נתן 3-4 עונות אדירות וזהו, בשאר הזמן הוא היה פצוע.
אמיתי (פורסם: 17-4-2017 בשעה 21:50)
אחלה פרידה..
טרי הוא שחקן ואדם לא מושלם. וככה זה גם הכי אמיתי. באמת נלחם בשביל
החולצה והקריב חלקים בגוף בשביל המשחק. למי שלא אוהד צלסי היה קשה
לאהוב אותו. לאוהדי צלסי זה קל מאד. יחסר ולא יחסר לי
אריק האחר (פורסם: 17-4-2017 בשעה 22:29)
את למפארד היה קל לאהוב מכול הבחינות
את טרי היה קל לשנוא מכול הבחינות
אבל מבחינתי טרי זה צלסי יותר מכל אחד אחר ( אינני אוהד צלסי )
שחקן ענק על המגרש שמקרין על כל הקבוצה .
אגדה .
אריק (פורסם: 17-4-2017 בשעה 22:33)
יש לי חולשה לא פתורה לצלסי ההיא ובעיקר ללאפרד וטרי ממש שמחתי מההצחון על ברסה ובגמר, לא מצליח לפתור את זה עם עצמי.
חשבתי פעם שהם היו היריבים עם הכי הרבה רספקט. בלי דם רע. פשוט יריבות ספורטיבית בריאה אבל אני בטוח.
תומר חרוב (פורסם: 17-4-2017 בשעה 22:34)
תודה שרצית לעורר דיון מרובה תגובות על הקשר בין הרקע שטרי גדל בו לאדם שהוא היום…;)
ואחלה פוסט, אני תמיד בעד כבוד לשחקנים ההגנה,, אבל בשבילי דרוגבה הוא האיש הגדול של צ'לסי (אחרי זולה, אבל הוא מעידן אחר). אני חושב למשל על חוסר ההצלחה של חלוצים גדולים שהביאו עליו לקחת לו את המקום (שבצ'נקו, טורס) כדי להבין כמה הוא היה גדול.
גור אילני (פורסם: 17-4-2017 בשעה 22:49)
גם כשאני רוצה לעורר דיון, בדרך כלל אני גרוע בלחזות מה יהיה הטריגר היעיל… בחרתי את האיי קיו לכותרת משנה כי זה משהו שבולט בעונה שבה גם למפארד פורש.
יוסי מהאבטיחים (פורסם: 18-4-2017 בשעה 09:50)
גם אני עם דרוגבה במקרה הזה.
כאוהד יונייטד הסיוט הכי גדול שלי זה כדורים ארוכים לדרוגבה כשהוא עם הגב לשער. אתה פשוט יודע שזה יידבק לו לרגל איכשהו ואח"כ תבוא הדהירה.
הייתי בברידג' במשחק החזרה שלו לצ'לסי במדי גלאטסראי בשמינית הצ'מפיונס. כמה אהבה שהוא קיבל (יחסית, עדיין זה הברידג'…)
חז (פורסם: 18-4-2017 בשעה 15:54)
באמת? דרוגבה בד"כ לא היה טוב נגד יונייטד. יש לו איזה שניים או שלושה שערים כולה אם אני זוכר נכון. אחד מהם הביא גביע, אין ספק. עוד אחד הבטיח אליפות, אבל היה מנבדל ברור, כלומר היה צריך להיפסל.
סה"כ זה לא בדיוק מאזן מחמיא במיוחד.
טרי היה שחקן ענק.
גור אילני (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:20)
היה לו אפקט הרתעה משמעותי מעבר לשערים, זה כן. וזכור לי שכבש כמה שערים ב-1:1-ים הקבועים בין מוריניו לפרגוסון
ערן (המקורי) (פורסם: 17-4-2017 בשעה 22:44)
לענין פסקת הסיום: על כל עונה בה סטיבי ג׳י החליק איבד אליפות אנגליה, יש עונה בה במו רגליו הניף גביע צמפיונס במהפך גמר מדהים, שלא לדבר על אלף שערים במאני טיים. אין אוהד ליברפול שמרגיש אליו רגש אחר מאהבה, הערצה והוקרה.
אביאל (פורסם: 17-4-2017 בשעה 23:02)
תם סופית העידן של צ׳לסי שכל אירופה רעדה ממנה, הרבה מזה שייך לטרי וכמובן לכל השמות למעלה, הכי גדול מאז בובי מור, מנהיג אמיתי, כזה עם הרבה מגרעות אישיות כמובן אבל בתור אוהד אין סיכוי שאתה לא אוהב אותו.
האמת, חבל לי שהוא לא נשאר, אני מקנא ביונייטד שבחרו לתת לסקולס וגיגס להחליט על הפרישה ואני חושב שזו המדיניות המכונה, אני בטוח שהוא היה גם שמח להישאר, לשחק פה ושם ובעיקר להיות סמל ומנהיג על הספסל, עכשיו יותר מתמיד אסור לפספס את האליפות (ואולי גם גביע).
גור אילני (פורסם: 18-4-2017 בשעה 08:17)
לפי הראיון איתו, הוא בחר לעזוב בגלל הרצון לשחק. כנראה שכן הציעו לו חוזה אבל קונטה הבהיר לו שהוא יכול לחלום על מגרש. עלול לשחק נגדנו בפרמייר ליג בעונה הבאה…
צביקה (פורסם: 18-4-2017 בשעה 11:17)
הלוואי ויישאר באנגליה במקום ללכת לעשות כסף במקומות שאין שם יותר מדי כדורגל, נוכל להמשיך לראות אותו משחק ברמות הגבוהות.
ואביאל אני לא מסכים איתך, שחקן רוצה לשחק ופחות להיות סמל על הספסל, ולכן טרי עשה בחכמה.
אהד (פורסם: 17-4-2017 בשעה 23:20)
ספורט(אי) זה יותר מכמה שערים ואליפויות לקחת. מנהיג הוא ממש לא, כן בלם נהדר, והכי – אדם קטן שבגד באשתו, שכב עם האישה של חברו לקבוצה והיה כנראה די גזען.. ברוך שפטרנו ומקווה שלא נשמע עליו יותר. עדיף רק על ראיין גיגס וזה לא הרבה
בטח לא הבנאדם שהייתי רוצה שהילד שלי יעריץ..
צביקה (פורסם: 17-4-2017 בשעה 23:41)
השחקן הגדול בהיסטוריה של צ'לסי.
אני באופן אישי, יותר אהבתי למפארד ודרוגבה.
ניינר / ווריור (פורסם: 18-4-2017 בשעה 00:30)
אחד השנואים. הרגע בו הוא מחליק בפנדל הוא טופ 10 של כל הזמנים
דיזידין (פורסם: 18-4-2017 בשעה 00:43)
צחקתי. טופ 10.
תביא את כל הרשימה.
ק. (פורסם: 18-4-2017 בשעה 06:44)
זה טופ 10 רק כי זה הציל אותנו מגניבת דעת היסטורית של מי שענד אז על הקווים
אריק האדום (פורסם: 18-4-2017 בשעה 08:24)
הוא גם ענד. אבל במשחק אחר
ק. (פורסם: 18-4-2017 בשעה 08:49)
:)… נכון
פראליה (פורסם: 18-4-2017 בשעה 14:09)
+1
ק. (פורסם: 18-4-2017 בשעה 06:45)
עמד
אלכס דוקורסקי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 00:32)
זכורה לי הצלה מרשימה שלו מהקו, באותו הגמר מול היונייטד לפני תשע שנים. אחת מני רבות שלו, כמו שכתבת.
אחד מהסמלים של צ'לסי ההיא, שאביאל כתב במדויק – הקבוצה שהילכה אימים על מועדונים רבים ביבשת.
Ivan Pedroso (פורסם: 18-4-2017 בשעה 15:43)
+1
רודג'רס אהרון (פורסם: 18-4-2017 בשעה 01:13)
Chelsea, Chelsea, wherever you may be",
Don't leave your wife with John Terry.
His dad deals coke,
His mum steals tea
He cried when he missed a penalty..
אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 02:32)
(-:
לחן עממי?
בני תבורי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 10:41)
אני בז למי שחומד את אשת רעהו ועוד יותר בז למי שמגדיר את טרי כלוזר. אדם שלא הייתי רוצה בקבוצה שלי, עם תכונות מנהיגות שהייתי רוצה שיהיו גם לקפטן של קבוצתי.
גור אילני (פורסם: 18-4-2017 בשעה 10:49)
בליברפול בטוח שאף אחד לא חומד את אשת רעהו. כולם נופת צופים
אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 10:53)
גם לא מחליקים שם
בני תבורי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 12:37)
אתה יודע, מגיבים כמוך ממש מעשירים אותנו, תן לנו עוד מזה בבקשה
אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 12:41)
אפשר לקחת את זה באיזי..
בני תבורי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:06)
אפשר גם להתבגר
אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:09)
עובד על זה. אעדכן
איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 11:01)
יש לך מידע עדכני כלשהו בנידון, או שאתה פשוט לא רוצה להשאר עם מנצ'סטר בלבד?
גור אילני (פורסם: 18-4-2017 בשעה 11:32)
זה בדיוק העניין – אין לי מידע, ולא מעניין אותי, אבל זה מצחיק בעיניי לקטול שחקן שיש עליו מעקב תקשורתי צמוד ועוין בגלל שהוא נתפס לכאורה במשהו שמחקרים מראים שלפחות אחד מכל 3 אנשים (באנגליה, אבל בתכלס בכל מקום) עושה, במיוחד כשזה לא פלילי.
איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 11:47)
אני מסכים, אבל ההצהרה שלך נראת כאילו זה קרה בודאות, כאשר זה רק סטטיסטית כנראה קרה. לכן, לא במקום באופן שהוצג. לעצם העיניין, אתה צודק. קרטריון צהוב זה משנה בודאות לסביבה הקרובה של המעורבים בעיניין (אצלם זה לא צהוב, כי אם אישי). לגבי השאר, זה לא מין העיניין.
אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 12:24)
מין זה ה-עניין
בני תבורי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 12:29)
מה הבעיה בלחוש בוז לאדם שחומד את אשת רעהו? איפה זה לא מסתדר עם עולם הערכים שלך?
איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:09)
אני חושב שזה לא עניין של ערכים. אנשים מעריכים סופרים, מוזיקאים, שחקני קולנוע ואחרים שהיו חרה של אנשים ויוצרים מעולים. אותו דבר יכול להיות עם ספורטאים. אפשר להעריץ את היכולות האתלטיות, יכולת משחק, מנהיגות, ולא להזדהות עם התנהגותו.
אלכס(אחר) (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:52)
בני, אני מסכים איתך והכל נכון (כאוהד ליברפול), אבל מה עם בוז לאשה שבגדה, מה היא עציץ?
בני תבורי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 12:28)
גור,
אני לא יודע לגבי ליברפול, אני יודע לגבי טרי. גם אתה יודע.
דורפן (פורסם: 18-4-2017 בשעה 10:54)
אני בז לאלו ולאלו. אבל גם לא ממש מבין את מי שממש מתעניינים עם מי כדורגלנים מזדיינים.
ארז (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:52)
גם אני.
למזלי, הכדורגלנים שאני אוהב לא מזיינים אלא עושים אהבה.
אופיר (פורסם: 18-4-2017 בשעה 15:46)
באבא ימים (פורסם: 18-4-2017 בשעה 12:38)
לחמוד את אשת רעך זה בסדר. לאנשים אין באמת שליטה על המחשבות שלהם. לזיין את אשתו של חברך לקבוצה זה גועל נפש. קל וחומר כשמדברים על מנהיגות.
matipool (פורסם: 18-4-2017 בשעה 12:40)
+1 באבא. הוצאת לי את המילים מהמקלדת.
איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:10)
אתה מתכוון כאשר החבר לקבוצה לא מסכים (המקרה המדובר), אחרת, זו לא הבעיה שלנו אם כולם מבסוטים מהעניין.
תומר חרוב (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:41)
היה ברור שהדיון יגרר לשטות הזאת ושיגיעו הצדקנים להטיף מוסר לאדם שהם בכלל לא מכירים, אבל אתה יודע שהיא לא רשומה עליו בטאבו והייתה לה גם בחירה מושכלת ובוגרת וזה לא פאקינג ענייננו!
אדם (פורסם: 18-4-2017 בשעה 14:00)
מה קשור הטפת מוסר? זה שמישהו טוען שהמעשה לא עומד בסט הערכים שלו זו לא הטפה אלא הבעת דיעה.
והטענה שכם לא יש דיעה לא רלוונטית כשמדברים על מוסר (אלא אם כן היא שמה לו כדור במשקה).
בקשר לזה שזה לא עניינו, זה נכון. זה גם לא מעניין באמת.
באבא ימים (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:31)
שאלת הבחירה החופשית שלה איננה רלוונטית. זה שהיא החליטה לבגוד בבעלה לא אומר שטרי חייב לשתף פעולה עם זה. אתה מתייחס אליו כאדם נטול בחירה חופשית. הוא גם אמור לדעת את ההשלכות על הקבוצה שהוא עומד בראשה. זה גם העניין בעיני. לא אכפת לי שגיגס עושה את זה עם אשתו של אחיו. זה עניין פרטי. זה שהוא עושה את זה עם בת הזוג של חברו לקבוצה זה כבר לא עניין פרטי. זו בעיה של הקבוצה או למצער משהו שיכול היה להפוך לבעיה של הקבוצה. קפטן שטובת הקבוצה לנגד עיניו לא צריך לעשות את זה.
איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:06)
אולי הוא חשב שזו טובת הקבוצה, ואז במקסימום אפשר להאשים אותו בשיקול דעת מוטעה.
אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:20)
תתבגר
איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:33)
למה?
חוץ מזה, זו הבעיה שלך, ואתה צריך לטפל בה. אל תשליך זאת על אחרים.
אני באמת חושב שהוא האמין שזה תורם לקבוצה. הוא היה בורג מרכזי, מצב הרוח שלו השתפר, כנראה זה השפיע לטובה גם על היכולת על המגרש.
אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:42)
צודק
באבא ימים (פורסם: 18-4-2017 בשעה 20:19)
האמת איציק, הערך העיקרי של התגובה שלך היא בכך שהיא מעשירה את השפה שלנו. מעתה לא נאמר עוד ״חשב עם הזין״ נאמר במקום ״האמין עם הזין״.
איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 20:23)
איש באמונתו יחיה.
Guss (פורסם: 18-4-2017 בשעה 11:09)
יש לי קטע מוזר כזה – אני יכול לשנוא קבוצות (נניח ברצלונה או סיטי) אבל לא יכול לשנוא שחקנים מהקבוצות השנואות עלי. זאת אומרת, אני יכול לשנוא שחקנים, אבל זה בגלל משהו בהם, לא רק בגלל שהם מהסיטי או מצ'לסי. ואת ג'ון טרי הייתי אמור לשנוא, הוא היה הקפטן והסמל של היריבה העיקרית שלנו למשך כמה שנים שיונייטד והכחולים התחרו ראש בראש כמעט כל שנה על האליפות (והצ'מפיונס). אבל אף פעם לא הצלחתי לשנוא אותו, הוא היה שחקן טוב מדי לעזאזל. אולי בגלל שהוא היה שחקן "פרגוסוני" שהצליח בצורה עצומה גם בלי להיות תחת פרגוסון. ואולי כי הוא היה מעין נבל לאוהדי היונייטד, מסוג הנבלים שאוהבים לשנוא (אבל קצת אוהבים).
יצא לי במקרה לטוס ללונדון ב-18 באפריל 2012 מטעם העבודה, כשבעצם הפגישות שלי התחילו רק למחרת. הלכתי לברדיג' באותו הלילה וקיוויתי להשיג כרטיס מאיזה ספסר, רק שהשתפנתי כשראיתי את כל השוטרים מפקחים מסביב ומונעים מכירות לא חוקיות (או כך נראה לי מתוך לחץ). אז את המשחק ראיתי באחד הפאבים ליד האיצטדיון (טוב, חצי פאב וחצי פיצריה…) עם מאות אוהדי צ'לסי שיכורים. מלבד החיבוקים המאושרים שקיבלתי מאוהד נרגש ומיוזע (כמובן בלי חולצה, כמובן מזיע ושמן, כמובן שיכור מהתחת) בגול של דרוגבה, זה היה משחק הגנתי מפואר של צ'לסי, אחד מהטובים שראיתי, בניצוחו של טרי. לא יכולתי שלא לשמוח בשמחת האוהדים בסוף המשחק, וכמובן שמחתי מאוד בעצמי כי בארסה הפסידה.
אז נאני אתגעגע אל טרי, הלקס לות'ור שלנו, ואחד מהשחקנים האדירים של 20 השנה האחרונות
גאזה (פורסם: 18-4-2017 בשעה 12:40)
אולי אני פשוט לא מספיק אוהד, אבל אף פעם לא הצלחתי לשנוא קבוצה או שחקן. כולל המלוכלכים ביותר וכולל אלו שניצחו את הקבוצות "שלי". ספציפית לגבי טרי- בלם אדיר, חש רק הערכה מקצועית כלפיו
matipool (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:29)
מילא שחקנים אבל מה הבעיה לשנוא קבוצות ?
יונייטד, צ'לסי , סיטי …
יואב (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:14)
גם אני לא מצליח לשנוא שחקנים יריבים.
matipool (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:27)
גם לא את סטיבי ?
יואב (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:38)
לא. גם לא אוייבים מרים ממנו בליגה המקומית. שנאה ספורטיבית למועדונים קיימת, לא לבודדים.
ישנם שניים מהליגה שלנו, והם יוצאים מהכלל.
אדם (פורסם: 18-4-2017 בשעה 14:28)
אצלי השנאה לרוב נובעת מדברים שלא קשורים ליכולת. לדוגמה בוסקטס – מלך הפלופים בכדורגל העולמי.
כנראה שאני בעיקר שונא את מי שאני תופס כרמאי (שלא משחק בקבוצה שלי)
פראליה (פורסם: 18-4-2017 בשעה 14:13)
ג'ון טרי הוא הפנים של צ'לסי , עוד מהעידן הקודם , של מאת'יו הארדינג וקן בייטס , דמות ואגדה , לפני שחקן ענק , בשל העובדה הפשוטה שהוא אחד הבודדים שגרם לך לחשוב ולהאמין , שלא משנה מה , נגד מי וכמה זמן נשאר על השעון , כלום לא אבוד והכל אפשרי .
ניינר / ווריור (פורסם: 18-4-2017 בשעה 14:41)
יש שחקנים שאין לך ברירה אלא לשנוא ולייחל למפלתם אלא אם הם מהקבוצה שלך. רוי קין, בוסקטס, טוני אדאמס לדוגמא וכמובן שני יהלומי השנאה – טרי ודייגו קוסטה.
כמובן שגם שני המגעילים האלה מתגמדים בהשוואה לריי לואיס ימ"ש.
Gil - Zimbabwe (פורסם: 18-4-2017 בשעה 14:43)
ליגת העל: גיגס, סקולס, ג'רארד, למפרד וטרי.
בכל שנות הצפייה שלי בליגה האנגלית מעולם לא שנאתי שחקן של יריבה, עד לשנתיים האחרונות – דייגו קוסטה!!
אריק האחר (פורסם: 18-4-2017 בשעה 14:57)
גיל כל מילה
קוסטה מוציא ממני ממש שינאה .
לא זוכר שחקן שגרם לי לשנוא אותו לאורך זמן
כל הזמן
Zak (פורסם: 18-4-2017 בשעה 15:07)
אזכור תמיד את הפעם הראשונה שראיתי אותו במדי צ'לסי – בבלומפילד מול הפועל ת"א בגביע אופ"א, גורם לפנדל אחרי נגיעת יד ברחבה. רגע קסום.
יואב (פורסם: 18-4-2017 בשעה 15:43)
אוף טופיק ואולי עם קשר:
אורי ידליק משואה. זה כל כך מרגש אותי. מהמוצדקים. איזה יופי.
ניינר / ווריור (פורסם: 18-4-2017 בשעה 15:53)
הכי מוצדק! מרגש
יואב (פורסם: 18-4-2017 בשעה 15:57)
ניינר, איזה יופי זה אה?
גור אילני (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:24)
בחירה יפה – מצליחה לקלוע לטעם של כולם
איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:30)
היה צריך לתת לו להדליק יחד עם דני נוימן, אחרת זה מרגיש כמו טריניטי בלי סמבינו; קיד בלי קסדי; ביבי בלי שרה.
יואב (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:50)
איציק, אתהטועה. נויימן אפילו לא היה סייד קיק בדיעבד. שלא לדבר על על כישרון אמיתי.
איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:56)
אבל בזמן אמת, כן.
באבא ימים (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:13)
עם הקשרים של נוימן במרכז הליכוד קטן עליו לסדר לעצמו הדלקת משואה.
רטקסס (פורסם: 18-4-2017 בשעה 17:09)
אחת התגובות שלו ששמעתי הייתה פשוט אדירה, משהו בסגנון הזה:
"כן, מתרגש מאוד, כבוד גדול, אם לא הייתי בבית"ר אין סיכוי שהייתי מגיע למעמד הזה, וזהו, עכשיו רק מחכה ליום להדלקה"
כאילו זה עוד מחזור ליגה
גאון!
יואב (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:50)
נפלא.
Ivan Pedroso (פורסם: 18-4-2017 בשעה 15:48)
איך בשנים האחרונות נפרדנו מכל הענקים של אז.
בלם אגדי, שריד לתקופה אחרת, שיחק עוד עם זולה ושות'.
אחד שתמיד הייתי סומך עליו שייתן את הכל עבור הקבוצה, ש"יתאבד על המגרש" כדי למזער סיכוי שהקבוצה תחטוף שער. תמיד הוא ופויול היו קופצים לי לראש כארכיטיפים של הבלמים מהסוג הזה.
נתגעגע.
אגדה
3>
איאן ראש (פורסם: 19-4-2017 בשעה 19:01)
בלם מעולה, היתה תקופה שכל מצב נייח היה סכנה ממשית לגול. ידעת שזה יהיה הוא ולא יכלת למנוע.