כדי להיות גדול באמת צריך להיות גם מפסידן ענק

הוא לא הגיע מהרקע הנכון בשביל שיגידו שיש לך 150 איי קיו

ג׳ון טרי הודיע יחד עם הקבוצה שהוא נפרד. אמנם כבר העליתי פוסט סיכום לג׳ון טרי בעונה שעברה, וכבר אז אביאל לימד אותי שלא מעלים סיכום לפני סוף העונה. אז הנה עוד אחד.

אם מצמצמים את הקבוצה של צ׳לסי במאה הזו ל-5, אחרי שנופלים באלאק, אסיין, ג׳ו קול ועוד – מקבלים את טרי, למפארד, דרוגבה, צ׳ך ואשלי קול.

הבא שנופל הוא אשלי, אחריו צ׳ך, נשארים עם 3 הגדולים. דרוגבה, למפארד, טרי.

דרוגבה הבא שנופל. נשארים טרי ולמפארד.

שני ווינרים אדירים. למפארד ווינר עד הסוף. אין הרבה מה להגיד נגדו. שחקן ואדם פנומנאלי.

אבל ג׳ון טרי. צחצח את הנעליים של הגדולים, גדל במועדון דווקא בתקופה שהמועדון התחיל לפזול לאירופה, ונגד כל הסיכויים הגיע להרכב. התמנה לקפטן בגיל צעיר ואחר-כך קפטן אנגליה.

לג׳ון טרי מעולם לא היתה הפריווילגיה להיות שחקן ואדם מושלם. הוא לא הגיע מהרקע הנכון בשביל שיגידו שיש לך 150 איי קיו. הגרדיאן זלזל בו, יחד עם כל אניני הטעם הבריטים. בחדר ההלבשה הוא היה מקלל את כולם בשטף בלתי פוסק של דיבור מלוכלך, אבל החברים ידעו שזה הבנאדם, והוא המנהיג. טמנו לו מלכודות, ריכלו עליו, תפסו אותו עושה קומבינות בשביל כמה מאות פאונד. היו לו שערוריות מין, הוא נפל באמירות גזעניות וזכה לקלוז-אפים על לחיצת או אי-לחיצת היד שלו מספר פעמים.

טרי קיבל כרטיסים אדומים ברגעים קריטיים (חצי גמר מול ברצלונה לדוגמה), הוא נכנס לריבים עם שחקנים ועשה גליצ׳ים מסוכנים. הוא בעט את הכדור על שחקני היריבה, קילל ודחף. הוא בחש בחדר ההלבשה מול מאמנים שלא כיבד.

הוא לא היה בריון במובן הקלאסי, אבל הכתפיים החסונות שלו והילוכו הזקוף היוו תמיד דוגמה לשחקני המועדון הצעירים. הוא שיחק עם בוהן מרוסקת חצי עונה וחיכה לניתוח בקיץ, וחזר המון פעמים מוקדם ככל שיכל מפציעות קשות.

…והוא החמיץ פנדל שיכול היה להביא גביע אלופות ראשון למועדון, רק לשים אותו בפנים והגביע שלנו מול כריסטיאנו רונאלדו ויונייטד האגדית. לא סתם החמיץ, הוא החליק ובעט החוצה, ובכה אחר-כך. גם אנלקה החמיץ, אבל הוא התרסק. רק קפטן גדול כל-כך יכול להתרסק בצורה כזו. והוא כתב מכתב התנצלות לאוהדים, והבטיח לעשות הכל כדי לזכות.

ההחמצה

כשכן זכינו בגביע, הוא החמיץ את הגמר (עקב האדום ההוא) ועלה להניף את הגביע בתלבושת מלאה, לקול בוז התקשורת ואוהדי הכדורגל.

והוא כבש שערים, הרבה שערים. המון שערים. יותר מכל מגן אי פעם בליגה. הוא כבש בוולה, ובבעיטה שטוחה, ומהריבאונד, ובדחיקה פנימה, אבל יותר מהכל הוא כבש בראש, וגם אם הכדור לא טס בגובה הראש הוא ידע לזנק אל הכדור ולנגוח אותו מגובה נמוך יותר. והיה לו ראש מדוייק כל כך שהכדור היה טס בין שחקני היריבה וידי השוער, הרבה פעמים ממש אל הפינה או החיבורים.

לאט לאט ירד מנכסיו. הוא הודח סופית מהנבחרת האנגלית, הוסט לספסל מספר רב של פעמים רק כדי לחזור שוב. אפילו את העונה הזו הוא התחיל בתור המגן הטוב בסגל, וכשנפצע רבים אמרו שעד שיחזור ההגנה תקרטע.

הוא נחשב איטי יחסית לבלמים המהירים בליגה, ולחלוצים הסילוניים. למרות זאת המשיך לשחק, להציל שערים בטוחים, לגלוש ברגע האחרון ולנהל את משחק ההגנה.

קרב ההתשה עם המועדון בכל עונה לגבי הארכת החוזה נתן את אותותיו. הפנים שלו הפכו עייפות יותר, חרושות קמטים שנראים כמו קמטי צער או דאגה.

למטה: ראיון שנעשה העונה (לפני המשחק בין הקבוצות) – ג׳רארד מראיין את טרי, שני הלוזרים הגדולים והנהדרים בקטע מרגש.

הפסד צפוי של קבוצה צפויה
היו שלום, ותודה על השועלים!

82 Comments

גילעד 17 באפריל 2017

אשלי קול באמת נשאר אחרי אסיין?

גור אילני 17 באפריל 2017

אפשר להתווכח על זה. אבל תכל׳ס אני לא שייך לעדת המעריצות של אסיין.

צביקה 17 באפריל 2017

חד משמעית כן, אסיין נתן 3-4 עונות אדירות וזהו, בשאר הזמן הוא היה פצוע.

אמיתי 17 באפריל 2017

אחלה פרידה..
טרי הוא שחקן ואדם לא מושלם. וככה זה גם הכי אמיתי. באמת נלחם בשביל
החולצה והקריב חלקים בגוף בשביל המשחק. למי שלא אוהד צלסי היה קשה
לאהוב אותו. לאוהדי צלסי זה קל מאד. יחסר ולא יחסר לי

אריק האחר 17 באפריל 2017

את למפארד היה קל לאהוב מכול הבחינות
את טרי היה קל לשנוא מכול הבחינות
אבל מבחינתי טרי זה צלסי יותר מכל אחד אחר ( אינני אוהד צלסי )
שחקן ענק על המגרש שמקרין על כל הקבוצה .
אגדה .

אריק 17 באפריל 2017

יש לי חולשה לא פתורה לצלסי ההיא ובעיקר ללאפרד וטרי ממש שמחתי מההצחון על ברסה ובגמר, לא מצליח לפתור את זה עם עצמי.
חשבתי פעם שהם היו היריבים עם הכי הרבה רספקט. בלי דם רע. פשוט יריבות ספורטיבית בריאה אבל אני בטוח.

תומר חרוב 17 באפריל 2017

תודה שרצית לעורר דיון מרובה תגובות על הקשר בין הרקע שטרי גדל בו לאדם שהוא היום…;)

ואחלה פוסט, אני תמיד בעד כבוד לשחקנים ההגנה,, אבל בשבילי דרוגבה הוא האיש הגדול של צ'לסי (אחרי זולה, אבל הוא מעידן אחר). אני חושב למשל על חוסר ההצלחה של חלוצים גדולים שהביאו עליו לקחת לו את המקום (שבצ'נקו, טורס) כדי להבין כמה הוא היה גדול.

גור אילני 17 באפריל 2017

גם כשאני רוצה לעורר דיון, בדרך כלל אני גרוע בלחזות מה יהיה הטריגר היעיל… בחרתי את האיי קיו לכותרת משנה כי זה משהו שבולט בעונה שבה גם למפארד פורש.

יוסי מהאבטיחים 18 באפריל 2017

גם אני עם דרוגבה במקרה הזה.
כאוהד יונייטד הסיוט הכי גדול שלי זה כדורים ארוכים לדרוגבה כשהוא עם הגב לשער. אתה פשוט יודע שזה יידבק לו לרגל איכשהו ואח"כ תבוא הדהירה.

הייתי בברידג' במשחק החזרה שלו לצ'לסי במדי גלאטסראי בשמינית הצ'מפיונס. כמה אהבה שהוא קיבל (יחסית, עדיין זה הברידג'…)

חז 18 באפריל 2017

באמת? דרוגבה בד"כ לא היה טוב נגד יונייטד. יש לו איזה שניים או שלושה שערים כולה אם אני זוכר נכון. אחד מהם הביא גביע, אין ספק. עוד אחד הבטיח אליפות, אבל היה מנבדל ברור, כלומר היה צריך להיפסל.
סה"כ זה לא בדיוק מאזן מחמיא במיוחד.

טרי היה שחקן ענק.

גור אילני 18 באפריל 2017

היה לו אפקט הרתעה משמעותי מעבר לשערים, זה כן. וזכור לי שכבש כמה שערים ב-1:1-ים הקבועים בין מוריניו לפרגוסון

ערן (המקורי) 17 באפריל 2017

לענין פסקת הסיום: על כל עונה בה סטיבי ג׳י החליק איבד אליפות אנגליה, יש עונה בה במו רגליו הניף גביע צמפיונס במהפך גמר מדהים, שלא לדבר על אלף שערים במאני טיים. אין אוהד ליברפול שמרגיש אליו רגש אחר מאהבה, הערצה והוקרה.

אביאל 17 באפריל 2017

תם סופית העידן של צ׳לסי שכל אירופה רעדה ממנה, הרבה מזה שייך לטרי וכמובן לכל השמות למעלה, הכי גדול מאז בובי מור, מנהיג אמיתי, כזה עם הרבה מגרעות אישיות כמובן אבל בתור אוהד אין סיכוי שאתה לא אוהב אותו.
האמת, חבל לי שהוא לא נשאר, אני מקנא ביונייטד שבחרו לתת לסקולס וגיגס להחליט על הפרישה ואני חושב שזו המדיניות המכונה, אני בטוח שהוא היה גם שמח להישאר, לשחק פה ושם ובעיקר להיות סמל ומנהיג על הספסל, עכשיו יותר מתמיד אסור לפספס את האליפות (ואולי גם גביע).

גור אילני 18 באפריל 2017

לפי הראיון איתו, הוא בחר לעזוב בגלל הרצון לשחק. כנראה שכן הציעו לו חוזה אבל קונטה הבהיר לו שהוא יכול לחלום על מגרש. עלול לשחק נגדנו בפרמייר ליג בעונה הבאה…

צביקה 18 באפריל 2017

הלוואי ויישאר באנגליה במקום ללכת לעשות כסף במקומות שאין שם יותר מדי כדורגל, נוכל להמשיך לראות אותו משחק ברמות הגבוהות.
ואביאל אני לא מסכים איתך, שחקן רוצה לשחק ופחות להיות סמל על הספסל, ולכן טרי עשה בחכמה.

אהד 17 באפריל 2017

ספורט(אי) זה יותר מכמה שערים ואליפויות לקחת. מנהיג הוא ממש לא, כן בלם נהדר, והכי – אדם קטן שבגד באשתו, שכב עם האישה של חברו לקבוצה והיה כנראה די גזען.. ברוך שפטרנו ומקווה שלא נשמע עליו יותר. עדיף רק על ראיין גיגס וזה לא הרבה
בטח לא הבנאדם שהייתי רוצה שהילד שלי יעריץ..

צביקה 17 באפריל 2017

השחקן הגדול בהיסטוריה של צ'לסי.
אני באופן אישי, יותר אהבתי למפארד ודרוגבה.

ניינר / ווריור 18 באפריל 2017

אחד השנואים. הרגע בו הוא מחליק בפנדל הוא טופ 10 של כל הזמנים

דיזידין 18 באפריל 2017

צחקתי. טופ 10.
תביא את כל הרשימה.

ק. 18 באפריל 2017

זה טופ 10 רק כי זה הציל אותנו מגניבת דעת היסטורית של מי שענד אז על הקווים

אריק האדום 18 באפריל 2017

הוא גם ענד. אבל במשחק אחר

ק. 18 באפריל 2017

:)… נכון

פראליה 18 באפריל 2017

+1

אלכס דוקורסקי 18 באפריל 2017

זכורה לי הצלה מרשימה שלו מהקו, באותו הגמר מול היונייטד לפני תשע שנים. אחת מני רבות שלו, כמו שכתבת.
אחד מהסמלים של צ'לסי ההיא, שאביאל כתב במדויק – הקבוצה שהילכה אימים על מועדונים רבים ביבשת.

Ivan Pedroso 18 באפריל 2017

+1

רודג'רס אהרון 18 באפריל 2017

Chelsea, Chelsea, wherever you may be",
Don't leave your wife with John Terry.
His dad deals coke,
His mum steals tea
He cried when he missed a penalty..

אמיתי 18 באפריל 2017

(-:
לחן עממי?

בני תבורי 18 באפריל 2017

אני בז למי שחומד את אשת רעהו ועוד יותר בז למי שמגדיר את טרי כלוזר. אדם שלא הייתי רוצה בקבוצה שלי, עם תכונות מנהיגות שהייתי רוצה שיהיו גם לקפטן של קבוצתי.

גור אילני 18 באפריל 2017

בליברפול בטוח שאף אחד לא חומד את אשת רעהו. כולם נופת צופים

אמיתי 18 באפריל 2017

גם לא מחליקים שם

בני תבורי 18 באפריל 2017

אתה יודע, מגיבים כמוך ממש מעשירים אותנו, תן לנו עוד מזה בבקשה

אמיתי 18 באפריל 2017

אפשר לקחת את זה באיזי..

בני תבורי 18 באפריל 2017

אפשר גם להתבגר

אמיתי 18 באפריל 2017

עובד על זה. אעדכן

איציק 18 באפריל 2017

יש לך מידע עדכני כלשהו בנידון, או שאתה פשוט לא רוצה להשאר עם מנצ'סטר בלבד?

גור אילני 18 באפריל 2017

זה בדיוק העניין – אין לי מידע, ולא מעניין אותי, אבל זה מצחיק בעיניי לקטול שחקן שיש עליו מעקב תקשורתי צמוד ועוין בגלל שהוא נתפס לכאורה במשהו שמחקרים מראים שלפחות אחד מכל 3 אנשים (באנגליה, אבל בתכלס בכל מקום) עושה, במיוחד כשזה לא פלילי.

איציק 18 באפריל 2017

אני מסכים, אבל ההצהרה שלך נראת כאילו זה קרה בודאות, כאשר זה רק סטטיסטית כנראה קרה. לכן, לא במקום באופן שהוצג. לעצם העיניין, אתה צודק. קרטריון צהוב זה משנה בודאות לסביבה הקרובה של המעורבים בעיניין (אצלם זה לא צהוב, כי אם אישי). לגבי השאר, זה לא מין העיניין.

אמיתי 18 באפריל 2017

מין זה ה-עניין

בני תבורי 18 באפריל 2017

מה הבעיה בלחוש בוז לאדם שחומד את אשת רעהו? איפה זה לא מסתדר עם עולם הערכים שלך?

איציק 18 באפריל 2017

אני חושב שזה לא עניין של ערכים. אנשים מעריכים סופרים, מוזיקאים, שחקני קולנוע ואחרים שהיו חרה של אנשים ויוצרים מעולים. אותו דבר יכול להיות עם ספורטאים. אפשר להעריץ את היכולות האתלטיות, יכולת משחק, מנהיגות, ולא להזדהות עם התנהגותו.

אלכס(אחר) 18 באפריל 2017

בני, אני מסכים איתך והכל נכון (כאוהד ליברפול), אבל מה עם בוז לאשה שבגדה, מה היא עציץ?

בני תבורי 18 באפריל 2017

גור,
אני לא יודע לגבי ליברפול, אני יודע לגבי טרי. גם אתה יודע.

דורפן 18 באפריל 2017

אני בז לאלו ולאלו. אבל גם לא ממש מבין את מי שממש מתעניינים עם מי כדורגלנים מזדיינים.

ארז 18 באפריל 2017

גם אני.
למזלי, הכדורגלנים שאני אוהב לא מזיינים אלא עושים אהבה.

אופיר 18 באפריל 2017

:-)

באבא ימים 18 באפריל 2017

לחמוד את אשת רעך זה בסדר. לאנשים אין באמת שליטה על המחשבות שלהם. לזיין את אשתו של חברך לקבוצה זה גועל נפש. קל וחומר כשמדברים על מנהיגות.

matipool 18 באפריל 2017

+1 באבא. הוצאת לי את המילים מהמקלדת.

איציק 18 באפריל 2017

אתה מתכוון כאשר החבר לקבוצה לא מסכים (המקרה המדובר), אחרת, זו לא הבעיה שלנו אם כולם מבסוטים מהעניין.

תומר חרוב 18 באפריל 2017

היה ברור שהדיון יגרר לשטות הזאת ושיגיעו הצדקנים להטיף מוסר לאדם שהם בכלל לא מכירים, אבל אתה יודע שהיא לא רשומה עליו בטאבו והייתה לה גם בחירה מושכלת ובוגרת וזה לא פאקינג ענייננו!

אדם 18 באפריל 2017

מה קשור הטפת מוסר? זה שמישהו טוען שהמעשה לא עומד בסט הערכים שלו זו לא הטפה אלא הבעת דיעה.
והטענה שכם לא יש דיעה לא רלוונטית כשמדברים על מוסר (אלא אם כן היא שמה לו כדור במשקה).
בקשר לזה שזה לא עניינו, זה נכון. זה גם לא מעניין באמת.

באבא ימים 18 באפריל 2017

שאלת הבחירה החופשית שלה איננה רלוונטית. זה שהיא החליטה לבגוד בבעלה לא אומר שטרי חייב לשתף פעולה עם זה. אתה מתייחס אליו כאדם נטול בחירה חופשית. הוא גם אמור לדעת את ההשלכות על הקבוצה שהוא עומד בראשה. זה גם העניין בעיני. לא אכפת לי שגיגס עושה את זה עם אשתו של אחיו. זה עניין פרטי. זה שהוא עושה את זה עם בת הזוג של חברו לקבוצה זה כבר לא עניין פרטי. זו בעיה של הקבוצה או למצער משהו שיכול היה להפוך לבעיה של הקבוצה. קפטן שטובת הקבוצה לנגד עיניו לא צריך לעשות את זה.

איציק 18 באפריל 2017

אולי הוא חשב שזו טובת הקבוצה, ואז במקסימום אפשר להאשים אותו בשיקול דעת מוטעה.

אמיתי 18 באפריל 2017

תתבגר

איציק 18 באפריל 2017

למה?
חוץ מזה, זו הבעיה שלך, ואתה צריך לטפל בה. אל תשליך זאת על אחרים.
אני באמת חושב שהוא האמין שזה תורם לקבוצה. הוא היה בורג מרכזי, מצב הרוח שלו השתפר, כנראה זה השפיע לטובה גם על היכולת על המגרש.

אמיתי 18 באפריל 2017

צודק

באבא ימים 18 באפריל 2017

האמת איציק, הערך העיקרי של התגובה שלך היא בכך שהיא מעשירה את השפה שלנו. מעתה לא נאמר עוד ״חשב עם הזין״ נאמר במקום ״האמין עם הזין״.

איציק 18 באפריל 2017

איש באמונתו יחיה.

Guss 18 באפריל 2017

יש לי קטע מוזר כזה – אני יכול לשנוא קבוצות (נניח ברצלונה או סיטי) אבל לא יכול לשנוא שחקנים מהקבוצות השנואות עלי. זאת אומרת, אני יכול לשנוא שחקנים, אבל זה בגלל משהו בהם, לא רק בגלל שהם מהסיטי או מצ'לסי. ואת ג'ון טרי הייתי אמור לשנוא, הוא היה הקפטן והסמל של היריבה העיקרית שלנו למשך כמה שנים שיונייטד והכחולים התחרו ראש בראש כמעט כל שנה על האליפות (והצ'מפיונס). אבל אף פעם לא הצלחתי לשנוא אותו, הוא היה שחקן טוב מדי לעזאזל. אולי בגלל שהוא היה שחקן "פרגוסוני" שהצליח בצורה עצומה גם בלי להיות תחת פרגוסון. ואולי כי הוא היה מעין נבל לאוהדי היונייטד, מסוג הנבלים שאוהבים לשנוא (אבל קצת אוהבים).
יצא לי במקרה לטוס ללונדון ב-18 באפריל 2012 מטעם העבודה, כשבעצם הפגישות שלי התחילו רק למחרת. הלכתי לברדיג' באותו הלילה וקיוויתי להשיג כרטיס מאיזה ספסר, רק שהשתפנתי כשראיתי את כל השוטרים מפקחים מסביב ומונעים מכירות לא חוקיות (או כך נראה לי מתוך לחץ). אז את המשחק ראיתי באחד הפאבים ליד האיצטדיון (טוב, חצי פאב וחצי פיצריה…) עם מאות אוהדי צ'לסי שיכורים. מלבד החיבוקים המאושרים שקיבלתי מאוהד נרגש ומיוזע (כמובן בלי חולצה, כמובן מזיע ושמן, כמובן שיכור מהתחת) בגול של דרוגבה, זה היה משחק הגנתי מפואר של צ'לסי, אחד מהטובים שראיתי, בניצוחו של טרי. לא יכולתי שלא לשמוח בשמחת האוהדים בסוף המשחק, וכמובן שמחתי מאוד בעצמי כי בארסה הפסידה.
אז נאני אתגעגע אל טרי, הלקס לות'ור שלנו, ואחד מהשחקנים האדירים של 20 השנה האחרונות

גאזה 18 באפריל 2017

אולי אני פשוט לא מספיק אוהד, אבל אף פעם לא הצלחתי לשנוא קבוצה או שחקן. כולל המלוכלכים ביותר וכולל אלו שניצחו את הקבוצות "שלי". ספציפית לגבי טרי- בלם אדיר, חש רק הערכה מקצועית כלפיו

matipool 18 באפריל 2017

מילא שחקנים אבל מה הבעיה לשנוא קבוצות ?
יונייטד, צ'לסי , סיטי …

יואב 18 באפריל 2017

גם אני לא מצליח לשנוא שחקנים יריבים.

matipool 18 באפריל 2017

גם לא את סטיבי ?

יואב 18 באפריל 2017

לא. גם לא אוייבים מרים ממנו בליגה המקומית. שנאה ספורטיבית למועדונים קיימת, לא לבודדים.
ישנם שניים מהליגה שלנו, והם יוצאים מהכלל.

אדם 18 באפריל 2017

אצלי השנאה לרוב נובעת מדברים שלא קשורים ליכולת. לדוגמה בוסקטס – מלך הפלופים בכדורגל העולמי.
כנראה שאני בעיקר שונא את מי שאני תופס כרמאי (שלא משחק בקבוצה שלי)

פראליה 18 באפריל 2017

ג'ון טרי הוא הפנים של צ'לסי , עוד מהעידן הקודם , של מאת'יו הארדינג וקן בייטס , דמות ואגדה , לפני שחקן ענק , בשל העובדה הפשוטה שהוא אחד הבודדים שגרם לך לחשוב ולהאמין , שלא משנה מה , נגד מי וכמה זמן נשאר על השעון , כלום לא אבוד והכל אפשרי .

ניינר / ווריור 18 באפריל 2017

יש שחקנים שאין לך ברירה אלא לשנוא ולייחל למפלתם אלא אם הם מהקבוצה שלך. רוי קין, בוסקטס, טוני אדאמס לדוגמא וכמובן שני יהלומי השנאה – טרי ודייגו קוסטה.
כמובן שגם שני המגעילים האלה מתגמדים בהשוואה לריי לואיס ימ"ש.

Gil - Zimbabwe 18 באפריל 2017

ליגת העל: גיגס, סקולס, ג'רארד, למפרד וטרי.
בכל שנות הצפייה שלי בליגה האנגלית מעולם לא שנאתי שחקן של יריבה, עד לשנתיים האחרונות – דייגו קוסטה!!

אריק האחר 18 באפריל 2017

גיל כל מילה
קוסטה מוציא ממני ממש שינאה .
לא זוכר שחקן שגרם לי לשנוא אותו לאורך זמן
כל הזמן

Zak 18 באפריל 2017

אזכור תמיד את הפעם הראשונה שראיתי אותו במדי צ'לסי – בבלומפילד מול הפועל ת"א בגביע אופ"א, גורם לפנדל אחרי נגיעת יד ברחבה. רגע קסום.

יואב 18 באפריל 2017

אוף טופיק ואולי עם קשר:
אורי ידליק משואה. זה כל כך מרגש אותי. מהמוצדקים. איזה יופי.

ניינר / ווריור 18 באפריל 2017

הכי מוצדק! מרגש

יואב 18 באפריל 2017

ניינר, איזה יופי זה אה?

גור אילני 18 באפריל 2017

בחירה יפה – מצליחה לקלוע לטעם של כולם

איציק 18 באפריל 2017

היה צריך לתת לו להדליק יחד עם דני נוימן, אחרת זה מרגיש כמו טריניטי בלי סמבינו; קיד בלי קסדי; ביבי בלי שרה.

יואב 18 באפריל 2017

איציק, אתהטועה. נויימן אפילו לא היה סייד קיק בדיעבד. שלא לדבר על על כישרון אמיתי.

איציק 18 באפריל 2017

אבל בזמן אמת, כן.

באבא ימים 18 באפריל 2017

עם הקשרים של נוימן במרכז הליכוד קטן עליו לסדר לעצמו הדלקת משואה.

רטקסס 18 באפריל 2017

אחת התגובות שלו ששמעתי הייתה פשוט אדירה, משהו בסגנון הזה:
"כן, מתרגש מאוד, כבוד גדול, אם לא הייתי בבית"ר אין סיכוי שהייתי מגיע למעמד הזה, וזהו, עכשיו רק מחכה ליום להדלקה"
כאילו זה עוד מחזור ליגה
גאון!

יואב 18 באפריל 2017

נפלא.

Ivan Pedroso 18 באפריל 2017

איך בשנים האחרונות נפרדנו מכל הענקים של אז.

בלם אגדי, שריד לתקופה אחרת, שיחק עוד עם זולה ושות'.

אחד שתמיד הייתי סומך עליו שייתן את הכל עבור הקבוצה, ש"יתאבד על המגרש" כדי למזער סיכוי שהקבוצה תחטוף שער. תמיד הוא ופויול היו קופצים לי לראש כארכיטיפים של הבלמים מהסוג הזה.

נתגעגע.

אגדה
3>

איאן ראש 19 באפריל 2017

בלם מעולה, היתה תקופה שכל מצב נייח היה סכנה ממשית לגול. ידעת שזה יהיה הוא ולא יכלת למנוע.

Comments closed