self-sb

כנראה שמזג האוויר החמים, המשחק ביום חמישי, השינויים בהרכב וההיעדרות של מורגן שניידרלין הפריעו לאברטון להוות יריבה טובה יותר, אבל בסך הכל המשחק שלה היה אכזבה גדולה. צ׳לסי כמעט לא רגילה לשחק בתנאים נוחים כאלה, ואולי זו היתה התכנית של קומאן, אבל אם זו אכן היתה התכנית – הוא היה חייב לצייד את החלק הקדמי ביותר מהירות ואת מרכז המגרש בשחקנים שיכולים להוציא את רוני והחלוץ האלמוני התורן שמשחק לצידו קדימה. מבין שני הווריאנטים, קאלוורט לואין היה לאין שיעור יותר טוב, אבל גם איתו נראה שאברטון זקוקה לחלוץ מוכח, בהקדם.

פברגאס קיבל בדיוק את המשחק שרצה: אינסוף זמן בחלק הקדמי של מרכז המגרש להוציא קדימה אינספור מסירות באיגוף אנכי. הוא לא היה מבריק, אבל זה הספיק לשער מיוחד בשיתוף פעולה עם יחידת ההליקופטרים של מוראטה. ואין כמו פאב להכין כרטיסיות הטסה ולשתף פעולה עם המספר 9 שלו.

אם כבר הגענו למוראטה – מספרים מצויינים, אבל משחק קצת מוזר שלו. הוא היה נראה כמעט לא מעוניין, אדיש ורך. לא ניסה להגיע לכדורים, לא קרא את המסירות של וויליאן, ולא תיקשר עם החברים. היה נראה כאילו הוא עסוק בתוך הראש שלו בהתלבטות אם לקנות סמסונג או לחכות לאייפון 8, או במחשבות על מזג האוויר מדריד. הוא באמת בחור כל-כך מוכשר אבל אני מקווה שה-absence שלו הוא אופטי ואם לא, שישתלב בהמשך, גם מהבחינה הרגשית (טוב, עכשיו אני נשמע כמו פסיכולוגית התפתחותית אבל ניחא).

אבל אם כבר מדברים על רגשות, נראה שכמה מהבחורים בכחול חווים איזה משברון אישי. לעומת ליברפול לדוגמה, שהמשחק שלה משוחק כרגע בשטף ובפרגון, שחקני הרכב כוויליאן, מוזס, פדרו ועוד מנסים יותר מדי לסיים את המהלכים בעצמם ופחות מחפשים את המסירה המנצחת. יכול להיות ששער בכורה בעונה ישים לזה סוף, ויכול להיות שאדן הזאר דרוש, אצלו החוטים מחווטים ההיפך בנושא הזה. אלונסו ופאב כבר השאירו את זה מאחור. על מישי אני כבר בכלל לא מדבר, הוא כרגע על תקן ה-comic relief במשחק, וכדי להשתלט על יותר דקות הוא יצטרך להשתפר הרבה יותר, או שמשהו יקרה למוראטה.

בחלק ההגנתי, רודיגר אולי נראה קצת כמו גירסה עייפה של רמירז, אבל צבר בטחון ומתחיל להשתלב ולהעלות שאלות לגבי קייהיל כשזה יחזור. דויד לואיז לא מצליח לעשות אף פעולה שלילית. ואזפי מראה סימנים מסויימים של התעייפות בדיוק כשהוא חגג השבוע 5 שנים מאז שחתם בעט כחולה על נייר כחול.

לאלונסו היה מאצ׳אפ הגנתי מעניין עם וויין רוני. הספרדי יצא כשידו על העליונה בערך ב-120% מתוך המאבקים ביניהם, וזה שיחרר את כל מרכז המגרש האחורי לקאנטה ושות. אם ימשיך להשתפר התקפית, קומאן עשוי להיות מעוניין. ואם ימשיך להשתפר הגנתית, הוא עלול להיות על הכוונת של המיוחד שזומם בסופו של דבר להעביר את כל צ׳לסי למנצ׳סטר.

אבל נראה לי שעכשיו יוצאים לפגרה. בסך הכל הנקודות הגיעו מהמקומות הפחות צפויים, ובלי הברבור השחור שהופיע פתאום במחזור הפתיחה היינו עכשיו בראש הטבלה – אבל אין תלונות. רק שהזאר לא ייצא עם רוברטו מרטינז לבלגיה. בקשר לכל השאר אני סומך על קונטה.

 

שער האליפות של אלונסו
סיכום חלון ההעברות של דה באזר