קונטה אמר פה משהו חשוב עם ההרכב – שהוא לא נעול על ה-3-4-3 וכך מאלץ את מאמני היריבות הבאות לחשוב לקראת מה הם מכינים את ההגנה ואת הקישור. זה לא היה 3-5-2 קלאסי, שכן פדרו הוא לא ממש חלוץ ובעיקר כי לא הרגישו אותו כל כך.

עוד דבר שקונטה בונה בעונה הזאת זו א-סימטריות מכוונת על המגרש: צד שמאל גבוה עם רודיגר, אלונסו, ובקאיוקו. מוראטה גם לפעמים. צד ימין נמוך עם אזפיליקווטה, מוזס, קאנטה ופדרו. המשמעות היא שכדורים גבוהים פונים שמאלה, ומצד ימין משחקים על הרצפה. גם ההגבהות יגיעו יותר מצד ימין – עם זאפאקוסטה החדש שיש לו קרוסים מצויינים (לפחות באיטליה) ואזפי שכבר בישל פעמיים העונה למוראטה.

ומה תגידו על החלוץ הספרדי? נגיחות מושלמות, תנועה נהדרת ללא כדור, משחק טוב עם הגב לשער, ואפילו על הכדור ברגליים הוא כבר מצליח לשמור טוב יותר אחרי טבילת האש. מי שציפה לפלופ התאכזב. הוא לא שחקן של שלושה שערים למשחק, אבל לשיטה של קונטה הוא נראה מתאים. מאד.

הצד הפחות חיובי הוא שאנחנו כבר יכולים לראות את הקשיים בהכנה למשחקים כמו אתלטי ואחריו סיטי. הסגל כבר נראה יותר שלם, אבל אני מאמין שנראה את הקבוצה עולה פחות סגורה על עצמה עם שני משחקים בשבוע.

היררכית – קונטה יכל להכניס את הזאר קודם אבל בחר לתת לוויליאן הכי הרבה דקות כמחליף – כדי לתגמל את השחקנים שנמצאים על המגרש מתחילת העונה ולא לתת מתנות. בקאיוקו שעלה חצי פצוע מול טוטנהאם מקבל אמון, ולמרות משחק לא מושלם אפשר כבר לדמיין את הפריצות החזקות שלו קדימה ואת מרכז המגרש היותר פיזי כשהוא שם. דרינקווטר יצטרך לחכות קצת.

המשחק המבולגן בסיום הראה שהכושר של השחקנים לא במקום שבו קונטה רוצה. הרבה טעויות שמקורן פחות חמצן במוח.

חזרנו מהפיאסקו מול ברנלי, מהפגרה ועכשיו צריך להתחיל לעבוד.

מהי תכנית העל?
ה-0:6 על קרבאג