המשחק הזה הציג בפניי כמה דילמות לא פשוטות – ללכת להביא עוד כוסית וויסקי או אפרסק מהמקרר ולהסתכן בפספוס גול, לחתוך לריגול אחרי אתלטי ורומא במחצית או להישאר לצפות במשחק הארוך מאד הזה. בדקה ה-76 היה נראה שצ׳לסי יכולה להבקיע עוד 3-4 עד הסיום.

לעומת קראבג, מכבי תל-אביב עם שני טל בן חיימים נראתה מצוין לפני שתי עונות. היה נראה שהקבוצה לא יודעת להתגונן ולהרחיק את הכדור כשצריך.

קורטואה השתעמם אבל סיים עם אסיסט לזאפה. אזפי עשה טעות קשה אבל כבש בנגיחה של חלוץ. כריסטיאנסן מפחיד. קייהיל מפחיד אבל בקטע רע עם הצהוב המוקדם דקות אחרי שחזר מהשעייה. אלונסו ממוקם נפלא. זאפקוסטה בבכורה חלומית עם שער מטורף. קאנטה לא הזיע. פאב פושר בהתקפה אבל דווקא השקיע בחילוץ כדורים. בקאיוקו עזר. פדרו הוא חולץ הפקקים הרשמי של הקבוצה הזו. וויליאן היה מאד מעורב אבל בזבזני להחריד. הזאר עדיין חלוד. ומישי הוא חמוד לאללה אבל עדיין לא חלוץ שאפשר לסמוך עליו.

יום ראשון ארסנל. ויש לי עוד בלאגן אחרי האפרסקים והוויסקי, כי אני מציג את הסטארטאפ שלי מול משקיעים בדיוק ב-15:00… מקווה שהם יחליטו עד השריקה.

וזה נכתב לפני:

היום הדוור השאיר לי בתיבה מכתב, כשפתחתי אותו התברר שכתב אותו שאול פליידר המגיב הנאמן והכותב האורח. אז הנה מה שהוא כתב, מילה במילה:

גור היקר, (זו תוספת שלי)

אני לא אשקר. נורא התגעגעתי. מאז המשחק מול לסטר יש ציפייה כבר לתמונה של השחקנים לפני המשחק כשברקע מתנגן ההמנון. נכון. זאת עדיין לא ברצלונה או ריאל אבל הלילות האלה היו חסרים. לא עוד לחכות שבוע ממשחק למשחק. התגעגענו. באמת.

מהראיון של קונטה אתמול עושה רושם שהוא מתכוון לעשות רוטציה רצינית (בגלל המשחק מול ארסנל בראשון), ולכן הניחוש שלי הוא שנפתח בלי מוראטה והזארד. לטעמי, זהו בדיוק מסוג המשחקים של מיצ'י לצבור את הבטחון שלו חזרה. הוא היה השחקן הכי טוב שלנו במשחקי קדם העונה, ואיכשהו שכחנו ממנו לגמרי מאז. מקווה שיתן גול היום.  בנוסף, אני נורא מקווה שקונטה יתן גם לכריסטיאנסן דקות כי הייתה לו פתיחת עונה לא רעה בכלל.

בנוגע לאזרים, אסור כמובן לזלזל בהם ואנחנו כבר אכלנו מברנלי העונה בבית. הם עשו עד עכשיו חתיכת קמפיין בשביל להגיע למפעל (התחילו מהשלב שבו באר שבע התחילה) ובין השאר ניצחו את קופנהאגן במוקדמות. כאמור, זאת ההופעה הראשונה שלהם באלופות העונה ואני מאחל להם שיהיו סינדרלה, אבל לא היום. שייצרו כותרות במדריד וברומא.

מילה על האלופות השנה – אני חושב שניתן להגיד בזהירות שמצפה לצופה האובייקטיבי כנראה העונה הכי מעניינת בשנים האחרונות. אין קבוצות גדולות נפקדות (רק מילאן אולי), וסך הכל גם הבתים יצאו טיפה יותר מעניינים מבדרך כלל (כנראה בגלל ריבוי האנגליות ושינוי השיטה). יהיו יחסית הרבה משחקים טובים כבר בבתים (באיירן – פריז, יובה – בארסה , צ'לסי- אתלטיקו, טוטנהאם/דורטמונד – ריאל), ואם הכל יתנהל כשורה יהיה לנו חתיכת שלב נוקאאוט.

נראה לי שזו גם הזדמנות טובה להמר על צ'לסי ושאר האנגליות העונה במפעל.

צ'לסי, סיטי ויונייטד – כולם יגיעו לרבע כאשר לפחות אחת תגיע לחצי. ליברפול – שמינית. טוטנהאם – בתים.

וזה מה שקרה בפתיחת הקמפיין האחרון שלנו באלופות.

אז בדיוק כמוני, שאול התגעגע לעוד ערב אחד שבו הוא לא צריך לחפש מה לעשות או איזו סדרה לצפות בה. יש כדורגל. נכון, בדרך-כלל לא מהמשובחים ומעט ציני, עם נטייה למתח מינימלי בשלב הבתים, ונוק אאוט שנגמר לפני שהוא מתחיל עם איזה שער חוץ שסוגר עניין… אבל עדיין עם אנשים מאד רציניים, שמתרוצצים על דשא, חלקם בכחול, ולא, נניח דרקונים עפים מעל קרח. והעינוי של לעקוב אחרי לסטר וארסנל בעונה הקודמת ולהעמיד פנים שהמשחקים שלהם מעניינים לי את הביצה היה די אכזרי, האמת.

זו ההזדמנות להראות אם צ׳לסי היא קבוצה שמנצחת קבוצות אזריות בבית או שמא היא קבוצה שלא מנצחת קבוצות אזריות בבית.

הלאה וקדימה!

א-סימטריה
עוד אדום. התיקו מול ארסנל