זה היה אמור להיגמר אחרת

קונטה לקח סיכון גדול, למה דווקא הפעם מול ווטפורד זה עבד?

ההגנה של צ׳לסי מחוררת. כל התחום שנמצא בין הרחבה לבין מרכז המגרש הוא איזור הפקר שבו דה ברויינהאים וקולארובים שועטים ללא הפרעה לכיוון השער. ובאזור הרחבה כל כדור מוגבה עם קצת יצירתיות או מהירות מגיע לראש בלתי מכוסה של דז׳קו או (למזלנו הפעם) רישארליסון. כבר סיכמנו שצ׳לסי לא משחקת מספיק טוב העונה. אבל בלי קאנטה זה כבר ברמה של שכונה.

בקאיוקו קנה את עולמו כשסחב 90 דקות בנצחון המקרי מול טוטנהאם, אבל במשחקים השוטפים הוא לא מסתדר עם משימות סטנדרטיות כמו סתם להעביר את הכדור 10 מטר ימינה. וכל משחק יש לו את העבירה שמביאה לכדור חופשי של 90% גול.

לפני עונה וקצת, כתבתי כאן שכל מה שצריך לעשות כדי לנצח את צ׳לסי זה ללחוץ על החוליה האחורית, כי אנחנו לא יודעים לבנות מאחור ופשוט בועטים את הכדור למעלה. מה שקרה זה שקונטה עבר ל-3 בלמים, שיפר בהרבה את משחק הבנייה מאחור בעזרת מובילי כדור טובים כאזפי ולואיז, שילב היטב את מוזס ואלונסו ככתובת לכדורים באגפים ויצא לרצף של 13 נצחונות. כבר בנובמבר 2016, ללחוץ את צ׳לסי – משמעותו היתה לחטוף גולים אכזריים בהתקפות מהירות.

אבל העונה יש לנו שוב את אותו סיפור. המאמנים היריבים הבינו שצריך ומומלץ ללחוץ את אזפי וקורטואה המגמגמים, ומיד אחר-כך להעביר את הלחץ לפברגאס ולבקאיוקו על ידי הקשרים הקדמיים (ובכך במקום להעתיק את ה3-4-3 שלנו לנצל את היתרונות מולו). אף מסירה ארוכה לאלונסו לא מוצאת אותו חופשי, ומוזס הוא כבר די מזמן לא אפקטיבי ביציאה להתקפה, גם בעזרת לחץ נקודתי עליו. הזאר נשמר כפול, ואת מוראטה צריך רק לעצבן ולהתיש במשחק הבנייה עם הגב לשער, ולקוות שלא יקבל כדור מדוייק ישר לרגל או לראש.

לגבי החלק הקדמי – קונטה לפעמים נראה כמו שחקן ב-Tekken שמצא איזו שיטה להשיג נקודות, בעזרת לחיצה על כפתור כלשהו והוא ממשיך ללחוץ עליו עוד ועוד. מה שעובד לו עכשיו זה הגבהות. מה אני אגיד לכם – כל מנג׳ר אנגלי היה מתגאה במשחק ההתקפה שלנו. פברגאס מפטם את חבריו בכדורי פז שרובם הולכים לנבדל או לשום מקום, אבל אחד או שניים במשחק נופלים על הראש של מוראטה או לרגל של פדרו. דוד לואיז נוקט באותה גישה, אלא שאצלו הכדורים הם באורך של 60 מטר ורמת הדיוק שלהם אקראית.

במצב של 2:1 היה נראה שזה הולך לתבוסה שלנו. ואז קונטה התחיל בחילופים ההזויים שלו. מוראטה העצוב פינה מקום למישי שלא עשה כלום מול קריסטל פאלאס המחוררת שבוע קודם לכן, והפעם קיבל את ההשלמה ל-90 דקות יחד עם המשחק ההוא עם 30 דקות שעמדו להיות אומללות במיוחד. פדרו קיבל את התפקיד המיוחד שלו – ווינג בק ימני, ומאוחר יותר חזר לתפקיד השלישי כשחקן ספסל באדיבותו של זאפקוסטה. אלונסו קיבל דקות מנוחה יקרות לקראת גביע הליגה, וויליאן האיום ונורא העונה הצטייד בהוראות המדוייקות ״לנסות לעשות משהו״.

זפאקוסטה הכניס מימד שלא היה קיים כמעט בצ׳לסי מאז המעבר להזארד-אוסקר-מאטה ב-2012: קרוסים חדים וקטלניים שעוברים את המגן הראשון (!) ועושים שמות בהגנה. ופתאום כשאלונסו העייף והסחוט מהמשחקים המרובים ומהעובדה שלא דאגו לו למחליף ראוי נמק בצד שמאל – צד ימין הפך קטלני.  כשהוא הגיע, חששתי שמשחק ההתקפה שלו יהיה חלש פיזית והוא ייכשל שמו שקוואדראדו נכשל מול המגינים של ברנלי – אבל זפאקוסטה לא נפל למקום הזה, הוא מגונן היטב על הכדור ומראה המון כח ושליטה לא רעה.

וכאן אני חייב מילה על פדרו. אם לפיאניץ׳ קוראים הצייר – פדרו הוא השרטט. הקשת בענן. המחוגה שהינדסו לו לתוך הרגל בברצלונה יודעת למתוח את הקו הכי מדוייק והכי מושלם שעובר בין הכי הרבה שחקני יריב, שוערים, אוהדים, צלמים וסדרנים – ולנחות במעמקי הרשת. והוא עושה את זה בדקות קריטיות כדי להפוך משחקים תקועים למשחקים זורמים.

וכשפדרו וזפאקוסטה מימין, זו רק שאלה של זמן עד שפדרו ישרטט את הגוגנהיים הבא שלו – קשתית נמוכה שאיכשהו עוברת מעל בלמי ווטפורד ההמומים ונוחתת על הראש של מישי המושמץ. ודקות אחר-כך, זפאקוסטה עושה את אותו דבר, רק שהכדור שלו מהמם גם את מישי ואת בקאיוקו (שעדיין מתלבט אם לעמוד בהבטחה ולצבוע את השיער בכחול) ופוגע כמעט במקרה באזפי – ראש ואז כתף – ועף פנימה.

במצב הזה, מול ברידג׳ שכבר נשלט קולנית על-ידי גרונותיהם של אוהדי ווטפורד – החבר׳ה פתאום רוקדים, ומישי מראה שיש לו אינסטינקטים של אוחנה עם שער רביעי.

…ופינקתי אתכם באילוסטרציה מקורית מעשה ידיי של מישי אז קדימה תודו שצ׳לסי זה הכי הכי

ההפסד לאלה בלי נקודה ובלי גול
התבוסה ברומא

תגובות

  • ניינר/ווריור

    גנבתם משחק שהייתם צרכים להפסיד בו שוב. חלוץ נורמלי היה מפרק אותכם אתמול. קראתי הבוקר בהארץ שימיו של קונטה ספורים-האמנם?
    ושוב אני שואל, איך לעזאזל הפסדנו לכם?

    • גור אילני

      שאול אדר אוהב להכריז על נפילתה של צ'לסי. יכול להיות שהוא צודק אבל.

      • ניינר/ווריור

        לכן כל כך קיויתי שתפסידו אתמול, זה היה מתחיל מחול שדים סביב קונטה

        • שאול

          אני לא רואה תסריט שמפטרים את קונטה גם אם נפסיד כמה משחקים רצופים כמו עכשיו.

          זה יכול להיות משחק משנה מומנטום רציני. מול אברטון ברביעי שיעלה עם ילדים מבחינתי, אבל חייבים לנצח את בורנמות בשבת.

          כבר שני משחקים (מול רומא ואתמול) אנחנו אמורים להפסיד ואיכשהו יוצאים מזה.

          געגועים לקאנטה. אגב, גם מוזס מתברר פתאום כבורג משמעותי. ממש מרגישים בחוסרו.

  • vered s

    על איזה נפילה של צ׳לסי אנחנו מדברים? המאמן מיתגעגע לאיטליה? הקבוצה שלכם בסדר יחסית לאפטר פארטי. חסר לכם שני שחקנים חדשים רצוי צעירים מאד שיש להם גרוב לא חשוב באיזה עמדה.

    • גור אילני

      הקבוצה בסדר כי כיף לראות אותה, יש הרבה אירועים, גולים וכרטיסים. המשחקים לא מדכאים בשום אופן גם אם נגמר בהפסד.
      אם מישהו בהנהלה מתכוון לאיים על המשרה של קונטה אז הם אפסים.

  • כחול

    זה היה חתיכת משחק. תגידו מה שתגידו על צ'לסי, כאלו דרמות לא רואים בכל מועדון.
    ב2-1 הייתה תחושה של תבוסה. הצרעות חתכו אותנו כמו חמאה שוב ושוב, ולא היה ברור מאיפה תבוא הישועה. כשקונטה העלה את מישי, אמרתי - אולי הוא מתרכז באירופה. בכל זאת צריך להשיג תוצאה ברומא. אבל מישי נתן את המשחק הכי טוב שלו אלנו עד כה, וסוף סוף הביא איכות מהספסל. וזה מה שבאמת חסר לצ'לסי העונה - רוטציה אמתית ותחרות על המקומות. כרגע לא ניתן לעשות תחרות כי אין מספיק שחקנים. ההיררכיה ברורה, ואפשר להגיד בוודאות דיי גבוהה מי יפתח מתי.
    ולכן צ'לסי לא תעשה משהו מעניין ככל הנראה העונה (אמן שאוכל את הכובע). יש 11-12 שיכולים לעשות צרות לכל קבוצה, אבל כששוחקים אותם הם מאבדים מהאפקטיביות. יכול להיות שזה קשור לעובדה ששנה שעברה לא שיחקנו כל כך הרבה והשחקנים לא רגילים או האימונים האינטנסיביים של קונטה לא מתאימים ללוז כזה צפוף. אני רק מקווה שהוא ישרוד את השנה כדי ששנה הבאה יוכל להביא את עצמו לידי ביטוי עם סגל עמוק ומנוסה יותר במאבק מרובה חזיתות.

  • אמיתי

    לדעתי פתיחת העונה הלא טובה הכניסה את צ׳לסי לanxiety’s.אצלנו הפתיחה הטובה נותנת ביטחון לשחקנים ולאוהדים.. ממ. במחשבה שנייה..
    ווטפורד בהחלט קופחו אבל הם פריכים מנטלית ופיזית.
    היה פה איזה דיבור על לעשות ממסי פירלו אז קונטה עשה מפאבריגס פירלו. רק שיובנטוס היו משחקים יותר מבוקר ופה חסר קאנטה. באקיוקו לוקה במסירה ובמיקום וזה בהחלט משפיע על כל הקבוצה.
    מצד שלישי ניצחתם. אם השיטי לא היו כאלה טובים כולנו היינו יותר אופטימיים ופחות ציניים

  • אביאל

    תמיד שאני נוסע לראות משחקים של צ׳לסי אני מעדיף מול קבוצות קטנות, אז הפעם בחרתי ווטפורד מראש, בלי לדעת שנגיע למשחק שהם מעלינו בטבלה, ב2-1 כמעט הלכתי כי לא האמנתי שאני טס עד לפה ומקבל מהפך ביתי, אבל אז המהפך ושוב אני רואה למה הקבוצה הזאת גורמת לי אושר וסבל באותה מידה וזה שווה הכל, אז 6 מ6 בשבילי.

    • כחול

      איזה כיף! אחלה משחק קיבלת
      המשחק הראשון שאני ראיתי היה ליברפול בבית בגביע הליגה לפני שנים, נגמר אחד אפס מגעיל לסקאוזרים אז מבחינתי כל משחק שאני רואה ואנחנו מסיימים עם נצחון משאיר טעם טוב

    • גור אילני

      תפסת חתיכת משחק. אבל כשהקהל נדם בשלב שווטפורד שלטו לא שמעתי אותך מעודד - חמור מאד!

  • בני תבורי

    אי אפשר להפיל על קונטה את האחריות למשחק הגנה שערורייתי של ווטפורד בעשר דקות אחרונות. אתם במצב לקחת נקודה מהאלופה בביתה אבל לא תורידו הילוך, תשאירו הגנה פרוצה ותנו לקונטה לעוף לאוהדים. המשאית עם המדליות בצומת בילו או משהו כזה.

  • כחול

    דרך אגב - עוד מישהו חושב שהשינוי בסוף המשחק ל4-4-2 שווה ניסוי חוזר? מרגיש לי שכל היריבים כבר למדו טוב טוב את ה3-4-3 ואנחנו בשלב שהוא כבר עובד נגדנו. להרגשתי גם מבחינת הסגל זה יאפשר רוטציה טובה יותר (כשמוזס ואלונסו יכולים להחליף את פדרו וויליאן באגפים אם יש צורך).

    • גור אילני

      בפרשנות מסויימת אפילו קראו למערך שלבסוף הגענו אליו 4-2-4 כמו שקונטה רצה במקור לעשות.

  • כחול

    אני בעד - אין לנו מה להפסיד מלבד כבלינו וכו׳. השאלה מי יהיה הקשר השני ליד קאנטה בסיפור כזה - הייתי כולי תקווה שבאקא יוכל להוות עוד powerhouse in midfield ליד קאנטה ואז יש על מה לדבר. עד כה כמו שאמרת - הוא מ׳לא בשל׳ ל׳מאכזב׳..

    • גור אילני

      אבל יכול להשתפר המון, במיוחד אם יקבל קצת מנוחה בין לבין

      • כחול

        יש פוטנציאל ככל הנראה, אבל עד כה לא בא לידי ביטוי באופן מיוחד - לא רואים ממנו לא דהירות לכיוון השער ואפילו לא סתם משחק פיזי (על המסירות באמת שאין מה לדבר).
        יכול להיות שעניין המנוחה יסביר את המצב של הרבה שחקנים - וויליאן למשל, שסחב מתחילת העונה כשהאזרד ופדרו היו פצועים. אבל אם זו אכן עייפות החומר אז אני עוד פחות מעודד(אני? היית מאמין?), כי הצפיפות לא תהפוך ליותר נוחה. כשבשאר אירופה יש הפוגה אחרי הבתים של הצ'מפיונס, האנגלים מתחילים בטירוף כריסטמס הזה שלהם, שהשנה כמעט הגיע לאבסורד כשרשתות השידור ניסו לארגן שליברפול ארסנל ישוחק בערב כריסטמס.
        בקיצור הרבה דרמה תהיה השנה, ואחלה של כדורגל אנחנו נראה מהקבוצה הזאתי.

Comments are closed.