נפלאות הן דרכי הנ׳גולו

הטיגריס שכמעט אכל למטפלת את הראש

תכנית המשחק כפי שתאר אותה לחניכיו היתה כזו:

״צ׳לסי על הקרשים. אנחנו יוצאים מוקדם עם האוטובוס, יורדים בפולהאם ברודווי, מסתובבים ב-SW6, לוחצים את הקופאים בהארודס. פיל, אני אסביר לך מה זה הארודס.״

״באמת רציתי לשאול את זה, מנג׳ר.״

״אוקיי, פיל. עכשיו תקשיב. שמים 0:1, ואם לא, לא נורא, אנחנו מרדימים את המשחק. רומלו, תתעורר! להרדים, לא להרדם. ואז אללה, ג׳יזוס והשם כבר יודעים לאן זה יילך.״

״לא הבנתי, קואץ׳.״

״לא נורא. זה לא כזה מעניין, פיל. ואז אני מעלה מכל מקרה את פלאיני. או כדי להשוות, או כדי לנעול את המשחק.״

*

האמת שצ׳לסי שיחקה היום בסדר גמור. ומוריניו הפסיד את המשחק כי לא המשיך לתקוף אחרי הדקה ה-15.

האס היה בקאיוקו, שבמקום להתיש אותו בהגנה על ההגנה, קונטה נתן לו להיות בתפקיד רמירז עם שרירים ולאפשר לו להגיע ממש קדימה. זה עבד לא רע בכלל ואם כחול השיער היה קצת יותר מרוכז הוא היה גומר את המשחק מוקדם יחסית.

הסיכון עם לואיז השתלם, כריסטיאנסן לא שם העונה כמעט אף רגל במקום לא נכון והוא נראה כמו הסולידיות שאנחנו נבנה עליה לשנים. זה טוב כי היו הרבה שאלות לגבי ההזדמנויות שיקבל העונה עם 3 בלמים מוכחים לפניו בסדר ובנוסף רודיגר.

אני רוצה לקוות שקונטה דווקא יילך על המערך הזה באופן יותר קונסיסטנטי מעכשיו. נכון שזה לא עבד מול רומא ב-3:3 אבל עם קאנטה על המגרש הכל יותר קל. אבל על קאנטה עוד מעט.

מוראטה והזאר בחוד נתנו בדיוק מה שהיו אמורים – מול הגנה מעובה הם שמרו על אחוז סביר מהכדורים, סחטו אחוז סביר מהעבירות אם כי לא הבריקו ממש והיו יכולים שניהם לכבוש עוד.

מה שמוזר – העונה לצ׳לסי יש יותר מצבים קורצים ופחות שערים, בעונה שעברה אחוז הקונברשן שלנו היה גבוה מאד. אחד הגורמים למצבים הקורצים הללו הוא ססק פברגאס שמשחק הרבה הרבה יותר דקות, ובאמת היום הוא היה מצוין.

אבל כאמור, מעל הכל נסוכה דמותו המתוקה והחמדמדה של נ׳גולו קאנטה. היום ברור יותר מתמיד שהוא הביא בעצם את האליפות, או יותר נכון הוא על הדשא וקונטה על הקווים, ובלעדיהם אנחנו קבוצה בינונית.

—–

וזה נכתב לפני:

מה שבאמת מטופש במועדון הכדורגל צ׳לסי, זה שהצורה בה מצב הרוח נע באופן קיצוני בין זחיחות לבין אווירת משבר עמוק. למעשה, התנועה הזו מוכתבת כבר מלמעלה, כשהמרחק בין מאמן מכהן למאמן לשעבר הוא כמה תוצאות גרועות. אפשר להתלונן שהמדיה מנפחת את המשבר, אבל התקשורת מריחה דם, אז היא תוקפת. מופרכות השמועות ככל שיהיה, המרחק בינן לבין אמת מוחלטת הוא שפיץ של נעל.

פעם קראתי על וטרינרית שעבדה באיזו סיטואציה עם טיגריסים. היה לה טיגריס שהיא חיבבה מאד והוא חיבב אותה בחזרה. עד שיום אחד התחיל להיות תוקפני, וכמעט אכל לה את הראש. בערב, היא התקשרה לאיזה מומחה, כדי להתייעץ. הוא נאנח ושאל שאלות כדי לשלול אפשרויות שונות, ואז העיר משהו על כאב שיניים. ״כאב שיניים, באמת יש לי כאב שיניים,״ הוטרינרית אמרה. המומחה הציע שתלך לרופא שיניים ורק אחר-כך תחזור לעבוד עם הטיגריס. לפי ההשערה, הטיגריס הריח את הדלקת וכחיה טורפת – עבורו זהו סימן חולשה.

אז לפי הסיפור הזה ניתן אולי להסיק שגם רומן אברמוביץ׳ הוא טיגריס. גם אם הוא מאד רוצה, הוא לא מסוגל להריח את הדלקת מבלי להתנפל ולקרוע את האיש שסביבה לגזרים. אצלו בארגון אין דבר כזה ״יבריא״. אולי ככה הוא השתלט על משאבי הטבע של ברה״מ לשעבר.

*

כל התחזיות לקושי של צ׳לסי להתמודד בארבע חזיתות, מהן שתיים גדולות ומעייפות – התגשמו. אלא שזה לא קרה בדיוק באופן שבו חזינו את הקושי. בפועל היו פה כמה שלבים שסיבכו את העניינים:

  1. ריצה לאליפות ללא אירופה ועם סגל צר
  2. קיץ שבו במקום לצבור שחקנים ולהגדיל את הסגל – מצבת השחקנים הבכירים נותרה דומה: חלוץ חדש מהניילון וחלוץ מחליף שאינו מתאים להוביל את הקו אלא רק כאימפקט סאב. קשר אחורי עזב ליריבה מרה, קשר אחורי הגיע מהטרנד החם של 2017. אין שחקן כנף שמאלי לתת לאלונסו מנוחה. בלמים מצויינים אבל ללא היררכיה ברורה ביניהם. טרי עזב לצ׳מפיונשיפ. קייהיל לכאורה הקפטן אבל בנסיגה ביכולת
  3. פציעות משמעותיות בתחילת העונה. הבעיה היא שכרגע חלק מהחוזרים מפציעה משחקים עם חשש לפציעה חוזרת (הזאר) או שטרם חזרו. הפציעות האלה גרמו לרוטציה כפויה
    • הזאר – הוכיח שבלעדיו אין התקפה
    • מוראטה – הוכיח שמישי לא יכול להחזיק את הקו הקדמי
    • קאנטה – הוכיח שכל השאר זה דיבורים – הוא היחיד שתכל׳ס עושה משהו
    • מוזס – הוכיח שבלעדיו השיטה של ה-3-4-3 לא עובדת
    • דרינקווטר נפצע בטרם הספיק לתת את העומק שהיא אמור לתת
  4. חוסר יצירתיות של קונטה בקביעת ה-11. שגיאה דומה לזו של ז׳וזה בעונה האיומה ההיא. ההנחה שאפשר לרוץ על אותו הרכב, היריבות לא יעשו את ההתאמות, ושחקני הספסל ישארו מאושרים ובכושר מצוין ממשחקים בליגת ה-u23. שחקנים שהצטיינו כאימפקט סאבס בעונת האליפות (פאברגאס, מישי) הם כשלון כשחקני הרכב.
  5. העייפות ואי ההתאמה של שחקנים לתפקיד הכפוי שלהם גורמות לאובדן השליטה על הדשא. גם בעונה שעברה נתנו לשחק נגדנו, אבל בפועל נעלנו את הדרך לשער בצורה אפקטיבית שאיפשרה גם לצאת קדימה ולכבוש בצרורות. העונה, היריבות די מתעללות בנו במרכז השדה, באגפים ואפילו בתוך הרחבה. צ׳לסי לא מצליחה להניע כדור מאזור השער, לא מצליחה לחבר שתי מסירות, מעיפה כדורים קדימה.
  6. קונטה הראה יצירתיות בניהול משחק, אבל גם הוא הודה שאלה הימורים שלפעמים מצליחים ועם זאת לעיתים קרובות נוחלים כשלון. עוד אספקט שמזכיר את עונת 2014/15 – גם אז מוריניו שינה מערכים באופן היסטרי.
  7. כל הגורמים אלה יצרו מצב שבו שום תוצאה לא תפתיע אותי בשום משחק. שער נקי כן יפתיע קצת האמת.

*

עכשיו לקצת כדורגל. קאנטה יחזור, דרינקווטר כנראה יצטרף בקישור מעובה עם בקאיוקו או בלעדיו. אל תצפו להרבה החלטות פזיזות או הרפתקניות מצד קונטה. יש לו את דויד לואיז עם המעלות האלה גם ככה. למוראטה תהיה הזדמנות להוכיח שהוא בסך-הכל לא הכי שמח בכלוב הזהב שלו במערב לונדון אבל שעדיין לא שכח לשאוג. אם לא שאגה אחרי גול אז אולי לפחות אחרי ששחקן יריב מכניס לו איזה דרדל׳ה. אם ישנה דרך שבה צ׳לסי יכולה לתפוס את יונייטד פחות מוכנה זה בעשרת ההגבהות האלה שהיא לא מפסיקה איתן. להערכתי אם נצליח לשים גול זה יהיה מהרמה של זאפקוסטה או פדרו מצד ימין. לא מאמין שיונייטד יפלו לכדורים הארוכים מעל ההגנה, בטח אחרי הגול ההוא של פדרו בדקה הראשונה לפני שנה.

*

המשחק הזה חשוב למוריניו. אני מעריך שהוא רוצה להשפיל בחזרה את קונטה אחרי ה-0:4 ההוא והחגיגות מול הקהל, ואם תהיה לו הזדמנות לעשות את זה – הוא ילחץ על הדוושה ולא ירפה.

התבוסה ברומא
משחקים שפעם היו נגמרים ב-1:0

תגובות

  • ניינר/ווריור

    שכחת עוד שני סעיפים שסיבכו לכם את העניינים-הוויתורים על דה בריינה ולוקאקו. אתם תמשיכו לשלם על הנזקים שהשאיר "המיוחד"
    יאללה תיקו!

    • no propaganda

      לוקאקו באמת יותר טוב מהחלוצים שיש\היו לצ'לסי? לטעמי זו קצת דמגוגגיה. צ'לסי אמנם ויתרו על לוקאקו אבל הביאו את קוסטה ועכשיו מוראטה שהם לא פחות טובים.

    • אביאל

      ניינר - זה קרה כבר לפני שלוש ארבע עונות, לקחנו שתי אליפויות מאז, קוסטה הוכיח את עצמו הרבה יותר מאשר לוקקאו, בכל אלמנט.

  • משה

    להפועל אשדוד היה מאמן בשם ג׳קי דקל שהעלה אותה מליגה ב׳ לליגה א׳ בשנות השמונים. כששאלו אותו מה השיטה שלו הוא אמר שהוא מחפש לנצח בבית ולעשות תיקו בחוץ. הוא כנראה האב הרוחני של מוריניו, רק שאז הייתה שיטה של שתי נקודות לניצחון.
    שורה תחתונה, 0:0 מנומנם או 1:1 מפונק.

    • גור אילני

      הבעיה שלי עם התחזית שלך: עבור ז׳וזה סטמפורד ברידג׳ הוא הבית.

      • ק.

        גם בבית הזה הוא יודע לשחק על תיקו

        • גור אילני

          הפעם זו תהיה לדעתי טעות, דווקא אם ישחק על תיקו זה ייתן לקונטה בטחון לעקוץ.

  • אמיתי

    כבר השבנו לכם כגמולכם בעונה שעברה. העונה חושבים אסטרטגי. בטח לא על ניצחון רב שערים.
    מודה שמה שקורה בצ׳לסקי זה קצת משולש ברמודה- כל החלקים כמעט מהעונה שעברה אבל יש חריקות לא ברורות במכונה. מצד שני ממה שראיתי עדיין יש גאווה במשחק שלכם אבל מצד שלישי פחות חושש מאשר שבוע שעבר.. יהיה פיזי יהיה כואב

    • אביאל

      השבתם ? משחק לא חשוב ובסוף לקחנו אליפות והיה גם הפרש שערים יותר רציני.

      • אמיתי

        מבחינת הכבוד.. אליפות לא היינו לוקחים או מונעים ממכם כך או אחרת. לנצח ועוד בצורה ששיחקנו אלופה נכנסת זה מספיק טוב. לא רואה אותנו מובסים ככה היום. מולכם

        • אביאל

          אמיתי - זה בכל זאת לא ״השבנו לכם כגמולכם״, אבל לא משנה. נסכים שלמשחק הזה בעונה הקודמת (המשחק הראשון) לא אנחנו מגיעים כמו שהגענו ולא אתם ולכן כנראה התוצאה לא תיהיה כזו לצערי :)

  • אלי

    אחרי שהוציא תיקו בליברפול וניצח את טוטנהאם אין שום סיבה למוריניו לשנות את השיטה.

  • בליקי

    רק שאלה - מה זה אומר אהדת פעם את אברטון והיום את צ'לסי, איך זה עובד?

    • גור אילני

      לדעתך אני אמור לאהוד לפי איזה ספר חוקים?

      • matipool

        גור - לא צריך להתרגז אבל זה באמת קצת מוזר שזה קורה בגיל מאוחר (לצורך העניין - מעל גיל 20 נניח).
        נדמה לי שפעם כתבת על זה באחד הפוסטים שלך.

        • גור אילני

          ״קרה״ לי בגיל 21 כולה...
          לאברטון תכל׳ס לא היתה יותר מדי משמעות עבורי - לא צעיף, אולי בקושי פוסטר מ׳שבועספורט׳.
          זה לא שאבא שלי לקח אותי לפאב לפני המשחק, החזיק לי את היד ואמר: ״מהיום אתה תהיה אוהד אברטון, בני.״

    • עדי אבני

      אני אהדתי פעם את היונייטד והין אין לי קבוצה, אבל ממש מחבב את ליברפול דווקא.
      שיט האפנדס

      • אסף the kop

        שמתבגרים, מגיע גם השכל

  • איאן ראש

    מאוד מוזר לי שקבוצה של קונטה סופגת הרבה.

    • אמיתי

      ועוד עם אחד מהשוערים הטובים בעולם (לשעבר?)

      • גור אילני

        נכון, אבל רוב השערים לא באשמתו. מצד שני, קורטואה כן יכול להשרות יותר בטחון על ההגנה.

    • matipool

      היא ספגה הרבה בעיקר בזמן ההיעדרות של קאנטה, לא?

  • kirma der faux

    כל הכבוד שנתת לעקרב לנוח והעלית את הטיגריס לרענן קצת את רוטציית המטפורות.

    • גור אילני

      האמת - ואל תגלו את זה לאף אחד - את המטאפורה עם העקרב אני ממש מתעב.

  • כחול

    מצד אחד, משחק ששני המאמנים במצב שבו 0-0 משרת אותם. מצד שני כל חוסר איזון בשערים יכול להביא לדרמה גדולה.
    מצד אחד מוריניו במשחק חוץ. מצד שני, הדרמה קווין של הליגה.
    נקווה שיהיה מעניין ועם סוף טוב.

  • אביאל

    לואיז מחוץ לסגל שזו הפתעה, כי ראיתי אתמול בחשבון טוויטר (דיי אמין) שקונטה הוציא אותו, מעניין מה קרה שם.

    בכל מקרה קאנטה חוזר שזו הבשורה הכי טובה לצ׳לסי בזמן האחרון (קללות על פגרת הנבחרות, על אופ״א ועל פיפ״א).

    אני מגיע עם תחושות לא טובות למשחק, כמו שציינת קשה לנו להעביר את הכדור קדימה ומוריניו ילך על זה חזק עם לחץ על שחקני ההגנה עם הטיסנים שיש לו.

    נקווה לטוב !

  • אביאל

    איזה נצחון ! היינו עדיפים ויכלנו לסיים עוד צמד לפחות, מצד שני היה לנו הרבה מזל עם הסיבוב של פלאיני על כריסטיאנסן בתוספת הזמן, אבל זה מסכם את צ׳לסי של העונה פחות או יותר, השחקנים היו מותשים בסוף.

    • אביאל

      ומעל לכל, קאנטה, איזה שחקן, תמיד נמצא במקום שצריכים אותו.

    • גור אילני

      הייתי בטוח שהולך להגמר 1:1, אבל מה לעשות, פלאיני הוא אולי השחקן הכי טוב של יונייטד אבל הוא לא למפארד...

      • אביאל

        אם כבר הזכרת את למפארד, היום באקיוקו הראה שסוף סוף יש לנו שחקן שיודע להיכנס לרחבה מקו שני, שאני חושב שלמפארד היה הטוב ביותר בזה בעולם, הלוואי רק שהיתה לו את הרגל המסיימת של למפארד, אבל המשחק היום הראה שהוא פשוט צריך לצאת יותר קדימה ופחות להתעסק בהנעת כדור במרכז המגרש ובכלל המערך היום צריך להיות המערך למשחקים הגדולים, כמו שכתבת, קישור מעובה עם אתלטיות, כוח והמסירות של ססק, שחקני כנפיים שטסים קדימה והאזרד את מוראטה שיכולים להסתדר עם כל הגנה כמעט.

  • אריאל גרייזס

    כשהייתי השריון היינו אומרים שאין בעיה שאי אפשר לפתור עם פטיש חמש קילו. אז מוריניו ופלאיני

  • אולג נדודה

    קאנטה כרגיל עושה עבודה של 2 שחקנים במרכז המגרש.
    בקיוקו יכל לסיים עם שלושער אם היה מנצל את המצבים,עם קאנטה בקישור הייתי מחפש שחקן שיודע לאיים יותר על השער, כמו דלה עלי, אריקסן,קוטיניו...

    אחוז ניצול המצבים היה גבוה יותר שנה שעברה מכיוון שהיה את קוסטה בחוד,במצב של מוראטה שהוא התבלבל ברגליים מול דה חאה,קוסטה מינימום פוגע במסגרת

Comments are closed.