בכדורגל המודרני, כשרושמים על הלוח 4-3-3 – החוליה הקדמית היא כבר מזמן לא 3 חלוצים סטייל רוזנטל-ארמלי-סלקטר של שלמה שרף אלא יותר אטו כמגן ימני קדמי ועוד מישהו באגף שמאל כמו אצל מוריניו באינטר.

גם את ההרכב של צ׳לסי ניתן לצייר בשתי דרכים: כ- 3-5-1-1 עם הזארד מאחורי מוראטה, וכ-3-5-2 עם הזארד בקו אחד עם מוראטה. למרבה המזל וההפתעה, מה שאנחנו רואים בפועל במשחקים האחרונים זה יותר את האפשרות השניה. וזה יופי.

פעם היה לנו למפארד, שהשכיח את הצורך בחלוץ שני עם ריצות נפלאות קדימה ו-20+ שערים בעונה. בדרך עברו גם גודיונסן ואנלקה אבל זה היה בעידן אחר. גם סלומון קאלו, אבל הוא לא שיחק הרבה ועוד פחות כחלוץ שני ממש.

אבל אנחנו ב-2017. והתרגלנו כבר ל״חלוץ בודד״. כמו במשימה המטופשת הזו בשנת בר-מצווה בערבה, הוא זה שנמצא רחוק ולבד, אפשר לזהות אותו בקלות לפי המבט המיואש על הפנים. כי הוא לא מקבל כדורים, כי כשהוא כן מקבל, הוא מאבד אותם מיד מול הלחץ, וכי לא שורקים עליו פאולים בכלל. זובי כדור חופשי עכשיו.

אבל כשיש עוד חלוץ, דברים קורים. יש מסיבה קטנה בחלק המגרש של היריבה, וכך במקום חניך מסכן בחולצה כחולה שמחכה לסוף הלילה, אנחנו רואים את הזארד ומוראטה מדליקים מדורה וצולים מרשמלו בכיף ליד הרחבה.

עוד כמה דברים:

  • היום ניוקאסל כבשו ראשונים, ובאולפן של TSN דיברו על כך שעיצבנו את צ׳לסי מוקדם מדי. זה גרם לי לחשוב – האם קיימת תוכנית משחק שממליצה להימנע מכיבוש מהיר מדי כדי לא לעצבן יריבה עדיפה? או שזה בולשיט של קנדים?
  • מאז שפאברגס קיבל עזרה משמעותית בקישור, והוא לא צריך להחזיק לבד צד של מרכז המגרש (הוא גם לא יכול), פתאום רואים גם את התרומה ההגנתית שלו, גניבות כדורים ותיקולים חביבים ובלתי מזיקים שלא מביאים לאדומים או לבעיטות חופשיות ליד הרחבה.
  • דרינקווטר נראה כמו תחליף טוב לבקאיוקו. אוריינטציה טובה על המגרש, מאבד פחות כדורים, אחראי וגם רץ קדימה לא רע. בקאיוקו צריך להוריד את הראש, להבין שפה זה לא ליג 1, לעבוד קשה ולחזור לעניינים מוכן יותר. אני מאמין שיעשה את זה.
  • קונטה ממשיך עם האמון שלו בשחקנים של high risk, high reward, ולכן פאברגאס מקבל אצלו כל כך הרבה דקות העונה. יש קשרים עם אחוזי מסירות מדוייקות גבוהים יותר – אבל אין קשרים עם מסירה מדוייקת יותר. גם מוזס ואלונסו עונים להגדרה הזאת.
  • כבר היו דברים מעולם, אבל העונה נראית כרגע די סגורה מבחינת מאבק האליפות. ספרס כבר נשברו מהמרדף התלת-שנתי חסר התוצאות ועלולים להתפרק בסוף העונה. לא יקרה כלום אם לא נזכה בכלום העונה, אבל ישנה חשיבות להגדיר את החזון ואת הצרכים להמשך. לדוגמה קמפיין סביר בצ׳מפיונס.
  • לכן צריך גם לנצח בשלישי את אתלטיקו.
התיקו המתורבת באנפילד
חיים על הקצה