אחרי התצוגה של דה-חאה בשבת, אובלאק התעצבן והראה שהוא יכול להיות לא פחות טוב. בסופו של דבר רגל של שחקן אתלטיקו הטעתה אותו, אחרת לא בטוח שצ׳לסי היתה כובשת.

לקראת הסיום היה נראה שהשחקנים השלימו עם ההגרלה הצפויה מול פ.ס.ז׳ וויתרו על הלחץ. גם העייפות אחרי שבוע עמוס במטלות היתה גורם. אבל יותר מהכל זה האופי של המועדון בתקופת אברמוביץ׳ – שומרים על מתח בריא עד הרגע האחרון.

המערך היה טוב ואיפשר לזפאקוסטה הזארד ומוראטה להגיע למצבים טובים. למעשה זאפה היה יותר טוב בצד שמאל מאשר בימין עם האפשרות לחתוך פנימה ולאיים על השער. פברגאס לא התרגש מהלחץ של אתלטי והתפנה לפטם את חבריו בכדורי פז.

גם החילופים היו מצויינים ואלמלא גבשושית הפאנטום (ווליאן סתם האשים את הדשא) זה היה נגמר בנצחון.

בצד השלישי, בקאיוקו שוב היה החוליה החלשה. קאנטה לשם שינוי לא היה בצ׳יט-מוד ואיבד כדורים שביום רגיל הוא משחיל בין כמה קשרים ומוציא התקפה.

ואולי בכלל נקבל את בשיקטאש…

בשבחי החלוץ השני ועוד מסקנות
כיתת האמן של דיוויד מויס