שותים אספרסו וצוחקים על הכל

הפער בין אנטוניו למרינה

(תמונה: ארכיון הצלמת רות אורקין)

זה לא סוד שהעונה של צ׳לסי היא כישלון.

כל גול משוגע של פדרו הוא פתאום בעיטה עלובה החוצה. ההתלהבות של מוזס הפכה למשחק עם הראש בקיר. הסבסובים של הזאר לא עובדים במשחקים גדולים. הכדורים הארוכים של פאברגס פתאום לא מגיעים לקוסטה, והטיל לחיבורים של מאטיץ׳ הוא עכשיו בעיטה ליציע של בקאיוקו. האומץ של דוד לואיז נהיה לטעויות קריטיות של כריסטנסן. ההצלות של קורטואה נעלמו ובמקומן הוא חוטף בין הרגליים. הנצחונות הגדולים מול סיטי וספרס הפכו לתצוגות שפל ורצפים הסטוריים שהגיעו לסיומם הפתאומי, ובמקומם הגיעו רצפים שליליים חדשים.

אנטוניו קונטה שטפח על שכמי שחקניו והתחבק איתם לאחר כל משחק, שקפץ אל הקהל, נראה כמו טיפוס בודד מאד פתאום.

פספוס עם בקאיוקו הביא לכך שפברגאס קיבל תפקיד הרבה יותר גדול ממה שאמור היה לקבל העונה, ושלא מותאם כלל ליכולותיו. השינוי הטקטי שקונטה הכין מבעוד מועד, וכולל מעבר ל-2-3-5 עם 3 קשרים באמצע, הוביל באופן אפילו די מקרי (סתם כי מוראטה פתאום שכח לשים גולים) לארבעה משחקים של 0:0, שאחריהם הוא נאלץ לנטוש את השיטה מבלי שמוצתה. ירידה בכושר של 5 שחקנים (פאב, מוזס, פדרו, לואיז, קייהיל) הביאה לכך שהמסירות לא הגיעו ליעד, המתפרצות לא היו קטלניות והחלק האחורי נאלץ להפטר מהכדור במקום להעביר אותו בסבלנות קדימה. כל הרגעים הגדולים של העונה שעברה, שיש להודות שהרבה מהם היו ממש על הקשקש, פשוט לא קרו. הפוקסים הפכו לפספוסים.

*

כשלא בדיוק פוגעים ברכש, מנסים לתקן עם עוד רכש… ובעידן הנוכחי זה כולל כל מיני מציאות בשוק העברות, אם זה פאפי דג׳ילובוג׳י שנקנה בקצת יותר ממיליון פאונד או דני דרינקווטר שמתבזבז על הספסל שלנו בשביל 40 מיליון. אין לי התנגדות למדיניות של חיפוש מציאות, אני אפילו תומך נלהב, ככה מצאנו את קייהיל, אזפי, איבנוביץ׳ ואלונסו, אבל חשוב מאד לא להפריז ברכישות, כדי לא להיתקע עם שחקנים בינוניים שאין מה לעשות איתם. שימו לב דרך אגב למשותף להצלחות – שחקני הגנה. יכול להיות שבהתקפה קצת יותר קשה למצוא דילים מטורפים?

מקצועית לא הכל היה כושל. קונטה דווקא הצליח ליצור מצב שבו צ׳לסי יוצרת משמעותית יותר מצבים מבעונה שעברה. היא אפילו גילתה דומיננטיות לא צפויה במשחקים מסויימים. אבל מצד שני היא ניצלה הרבה פחות מהם וספגה הרבה יותר. ההגנה נכשלה בנעילה הרמטית של החלק האחורי ובאופן מובהק בעמידה מול לחץ עמוק בחלק המגרש שלנו – תנאי הכרחי להצלחה במשחקים גדולים ב-2018. תכל׳ס, גם קבוצות קטנות התחילו לבוא וללחוץ אותנו, מה שהביא להרבה מצבים מביכים למדי.

*

לכאורה, המעגל הקטן הושלם. קונטה הצליח, נכשל ועכשיו צריך להחליף אותו. כמו שטוענים אוהדי צ׳לסי לא מעטים – ליברטריאנים אם תרצו – צ׳לסי היא לא מנצ׳סטר יונייטד ואנחנו לא מחפשים יציבות של שנים. המועדון בנה יציבות מאחורי הקלעים בדמות דירקטוריון, בעלים, ובעזרת מדיניות חכמה של ניהול ורכש וגם הרבה מאד מאד כסף, הוא המועדון האנגלי המעוטר ביותר במאה ה-21 יחד עם אותה יונייטד.

לשים את המאמן (חס וחלילה אל תקראו לו מנג׳ר) קדימה כדמות שסופגת את האש זה טוב כשמנצחים, ונוח כשצריך לפטר. זה מאפשר לשמור על תחושה של מועדון עילית, שתמיד מצליח איכשהו למשוך מאמן טוב לכסא החם.

*

אבל אז נזכרים בדה בריינה, מוחמד סלאח ורומלו לוקאקו. אלה היו יכולים להיות הדילים המטורפים מהפיסקה למעלה.

הסיבה ששלושת אלה לא מככבים כרגע אצלנו בהרכב היא בדיוק הניתוק הזה בין המאמן לבין ההנהלה.

בצ׳לסי שכחו שצריך גם לחזק את הקשר בין הגורמים השונים. לדירקטורים נוח לשבת מאחורי שולחן המהגוני, להראות מאזנים משופרים ולשחק אותה הוט שוטס, אבל המציאות היא שהניתוק בין החליפות לבין הצוות המקצועי גורם לכך שאובדן הדרך נמצא תמיד מעבר לפינה.

 

לא ייתכן מצב שבו מאמן מקבל רכש שהוא לא רוצה, ולא ייתכן מצב שבו מאמן דורש רכש שהמועדון לא מאמין בו (שחקנים בני 30+ מאיטליה). לא הגיוני שמאמן צריך להחליט את מי מבין 38 שחקנים מושאלים הוא צריך לנסות לשלב בעונה הבאה. מה שצריך זה מערכת שעובדת יחד, עבור מטרות משותפות, מסמנת יעדים אסטרטגיים ומוצאת את הדרכים להגיע אליהם.

עכשיו, מאז עזיבתו של אמנלו, הפער הזה הולך ומעמיק. בין מרינה גרנובסקייה לבין אנטוניו קונטה יש כבר יותר מ-6 דרגות הפרדה. אלה עולמות שונים לגמרי.

נכון, אנחנו לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים. יכול להיות שמרינה ואנטוניו יושבים ברגע זה יחד, מתכננים את הפשיטה על שוק ההעברות בקיץ, שותים אספרסו וצוחקים על הכל.

אבל משום מה נראה לי שזה לא המצב. זה נשמע טוב, אבל משום מה, העולם שאנחנו חיים בו לא בנוי ככה.

מכונית שיתופית (ואחרי לסטר)
שון: סיפור לשבת

תגובות

  • dmc

    38 מושאלים זה מטורף

    הגב
    • dmc

      זה מנוגד לכל ההיגיון של בנייה וגיבוש קבוצה. אולי כלכלית זה עובד, ואני בספק אם זה המצב, אבל לקבוצה הבוגרת זה לא יכול להיות בריא

      הגב
      • גור אילני

        זה בדיוק העניין של הניתוק - יש מערכת אבל היא לא מתכננת איך לשלב בין החלקים באופן מהודק. 38 מושאלים ורק 5-6 מהם מקבלים הזדמנות בטרום עונה. כך קרה שקורטואה וכריסטנסן אמנם חזרו מהשאלות אבל לא לפני שאיימו בכל דרך אפשרית שאם לא מבטיחים להם את הבכורה הם לא חוזרים.

        הגב
  • כחול

    מצב עגום סה"כ. עצוב לא פחות שידענו שהפסדנו את העונה הזאת בקיץ. נכון שעקרונית לא יכולנו לדעת בוודאות, אבל זאת תחושה חזקה שהתממשה די מהר. היו שני מהלכי רכש שגמרו לנו את העונה - מאטיץ'-באקא-דרינקווטר (AKA הקשר שישחק ליד קאנטה) והכישלון בהבאת לוקאקו, שהסתיים עם מוראטה.
    הראשון ממש ברור - כל העונה היינו מאד לחיצים (כמובן שגם לואיז היה חסר לנו - אני עדיין לא בטוח אם היה מדובר בפציעה או בריב עם קונטה) והקישור שלנו היה רק סביר (כי בכל זאת קאנטה). באקא לא התאקלם בכלל, ולמרות שצריך לתת לו עוד הזדמנות - העונה הראשונה שלו הייתה ממש מתחת לכל ביקורת. הקטע עם דרינקווטר ממחיש את השטות שעשו במועדון. אותו הכסף ששילמנו עליו קיבלנו על מאטיץ'. יש ספק בכלל מי יותר טוב/יכול לתרום יותר לצ'לסי? (וזה לא שהוא פרוספקט גדול - דרינקווטר בן 28).
    בעניין החלוץ - בעיני, מוראטה הוא רכישה (אולי) טובה עבור מאמן אחר, אבל לא לקונטה. בכל מערך שקונטה משחק בו (גם ביובה), החלוץ המרכזי היה פיזי. זה הכרחי ל3-4-3, בלי חלוץ שיכול לזכות בכדורי גובה באמצע המגרש, לשחק עם הגב לשער ולהוציא את הסילונים מהאגפים לפעולה, השיטה לא עובדת. ומוראטה לא יכול לעשות את הדברים האלו בליגה האנגלית, אין לו את הפיזיות, הוא מאבד כדורים מהר מדי. מוראטה כמובן כן יכל להיות חלוץ שני ב5-3-2 אבל לא בשביל זה הביאו אותו (והזארד טוב ממנו בתפקיד הזה). למרות שהוא התחיל טוב, אני חושב שהוא לא מתאים לקונטה באופן בסיסי, ואחרי הכישלון עם לוקאקו (שהיה מתאים בול), היו חייבים להביא שם גדול, ומהר, אז זה מה שקרה.
    בסופו של דבר, נראה שהנארטיב של קונטה משכנע - לא נתנו לו מספיק כלים להצליח. האמת היא שהיה גם הרבה חוסר מזל (בצ'מפיונס, בפציעות, בכושר של השחקנים וכו'). שני הגורמים האלו מסבירים די יפה את העונה הכושלת הזאת, שאפשר תכלס לסכם אותה. (עם כל הכבוד לגביע, שני משחקים בוומבלי לא ישנו את המצב של הקבוצה הזאת)

    בנוגע לפסקאות האחרונות של הפוסט - הסיבה היחידה ששלושת הכוכבים האלו לא אצלנו היא מוריניו. תן העונה לקונטה כל אחד מהם והוא היה מקבל מספיק דקות כדי להתפתח, בדיוק כמו כריס (אולי סלאח לא בגלל העמדה, אבל היה מקבל יותר הזדמנויות משקיבל). הסיפור עם מוריניו אז היה שסמכו על המאמן יותר מדי וזרקו את מי שהוא לא רצה במקום להתעקש עליהם. זה עזר לנו לעונת אליפות אחת (השנייה היא נס + יתרון אדיר של לא לשחק באירופה), אבל המחיר היה חד משמעית גבוהה מדי. דווקא הלקח מכך צריך להיות הפוך ממה שכתבת - המועדון צריך לוודא שהרכישות הטובות שהוא עושה לא יזרקו לפח ושהמאמן הנוכחי ישתמש בכלים שיש לו עם חיזוקים נדרשים. אני לא חושב שהעונה נעשו רכישות מוצלחות במיוחד (אולי חוץ מאמרסון), ובטח ובטח שקונטה לא קיבל את החיזוקים שהיו דרושים בשביל שהוא יוכל להצליח. אבל מדיניות הרכש של המועדון עם המושאלים וההגבלות על 30+, שהיא הגיונית כלכלית, צריכה להישמר. ואם המאמן רוצה רכש שהמועדון לא מאמין בו, יש לו מספיק כלים בשביל לסגור חורים, ולא צריך להביא איטלקים בני שלושים פלוס רק כי זה מה שהמאמן הכי רוצה. צריך לעשות הבדלה בין הרכישות ההכרחיות (למשל חלוץ ראשון, שצריך להתאים בדיוק לדרישות המאמן) לבין רכישות משניות (למשל מחליף לווינג-בק כמו סנדרו או זאפה). ברכישות ההכרחיות צריך לעשות את כל מה שצריך, ובדברים המשניים המאמן צריך להסתדר עם הכלים שיש לו.

    העונה כמובן, אין ספק שנכשלנו גם ברכישות החשובות וגם במשניות. לגבי העונה הבאה, אני לא בטוח אם אני רוצה שקונטה יישאר או לא. מצד אחד, אני באמת לא חושב שהסגל הזה אופטימאלי מבחינתו (ועכשיו שפאב גמר את הסוס סופית, על אחת כמה וכמה). מצד שני הוא מאמן מעולה, הרבה יותר טוב מהרוב המכריע של האפשרויות האחרות (השמועות על לואיס אנריקה ממש מדכאות). החלום הוא או שקונטה יישאר ויקבל כמה רכישות שהוא באמת צריך, או שיבוא אלגרי שהוא גם מאמן מצוין וגם בעל ניסיון בשיפור קבוצות של צ'לסי.
    בכל אופן עונה עם ליגה אירופית היא עונה ללא זכייה בליגה בוודאות (האם יש קבוצה שעשתה את זה בהיסטוריה של הPL?), אז אפשר להישען אחורה ולהנות מה"תהליך".

    הגב
    • כחול

      בשיפור קבוצות של קונטה כמובן

      הגב
    • גור אילני

      קל להאשים את מוריניו, גם בעיניי הוא אשם, אבל צריך לראות את זה גם בפרספקטיבה יותר רחבה: יש מאמן ויש דירקטור אוף פוטבול, הם מוכרחים לקיים ראייה משותפת של המטרות. לא למשוף בשני הקצוות ולעשות שרירים אחד לשני.

      מוריניו אמר בזמנו שסלאח יתאקלם ואנחנו נראה את זה בעצמנו ואז אחרי כמה החמצות זנח אותו - למה זה קרה? בין היתר בגלל שמוריניו נאלץ לתת תוצאות מיידיות. ככה זה כשהמאמן הוא רק מאמן וזורקים אותו ברגע שהוא מתחיל להכשל - הגישה הזו עוברת מיד במורד ההיררכיה ביחס אל שחקנים, שנזרקים אם הם לא מראים מיד עליונות.

      לגבי רכישות משניות - אני חושב שזו טעות לרכוש רכישות משניות. זה כמו ללכת לחנות בגדים ולקנות בגדים לארון. לעולם לא תלבש אותם. מי שלא נכנס להרכב או מינימום לספסל - לא קונים.

      הגב
      • כחול

        אני מסכים לגמרי שצריך ראייה משותפת. אבל הסיפור של התוצאות המיידיות הוא קצת 2010. גם מוריניו וגם קונטהלא נדרשו לכך, ולא פוטרו ברגע שהפסיקו להטיל ביצי זהב. לדעתי מאז שמוריניו חזר לא היה הרבה פוטאג׳ שאפשר לקחת לapprentice, הטירוף נרגע סהכ.
        אז השאלה היא למי תהיה ראייה משותפת עם ההנהלה. לא חושב שיש מאמן על שכזה, כי הראייה של ההנהלה היא מנותקת מהכדורגל, היא כלכלית. זה לא אומר שנועדנו להמשיך ולהכשל, זה אומר שצריך לתת לכל מאמן טוב שמגיע את הרכישות המשמעותיות שלו, ולא לבזבז משאבים על זוטות כמו שאמרת. לא יודע אם לצ׳לסי יש את הכוח הכלכלי להשיל לעשות רכישות גדולות, את זה נגלה בהמשך, ובלי זה אין למודל שלנו עתיד.

        הגב
        • איאן ראש

          ''לא יודע אם לצ׳לסי יש את הכוח הכלכלי ...''
          רומן התמוטט כלכלית ולא שמעתי?

          הגב
          • כחול

            חבר, אנחנו לא ב2005... תתעורר.
            כמובן שצ'לסי לא מסכנים חלילה - ההפך. מה שניסיתי להגיד זה שהמודל שלנו מבוסס על לעשות רכישות גדולות. אם לא נוכל להמשיך לעשות אותן, והשנה נכשלנו (בעיקר עם לוקאקו, שאם היו מציעים לו ולאברטון מספיק כנראה שהיה ממשיך בכחול, אבל גם עם סנדרו ואחרים), לא נחזור להיות מועדון מעוטר באנגליה. אני באופן אישי ממש לא בטוח שרומן יכול להתחרות בשייחים וביונייטד. בטוח שבשנים הקרובות הוא ישקיע פחות כי המועדון מתכנן לשדרג ולהגדיל את האצטדיון בעלות של 500 מיליון פאונד, אז ככל מה שיקרה זה שצ'לסי תהיה חזקה ואקטיבית בשוק ההעברות בערך כמו ארסנל שאנחנו מכירים עד כה (באופן יחסי לשנים האלו, לא אבסולוטית).
            כמה לינקים בשביל לתת קונטקסט:
            ינואר 2017: https://www.totalsportek.com/money/premier-league-clubs-transfers-net-spend-last-5-years/
            לפני החלון האחרון:
            https://www.reddit.com/r/soccer/comments/7kd5l7/spending_figures_for_premier_league_clubs_for_the/
            מעודכן לגמרי:
            http://www.transferleague.co.uk/premier-league-last-five-seasons/transfer-league-tables/premier-league-table-last-five-seasons

            לדעתי איך שלא תסובב את זה, אנחנו יכולים לשלם פחות מחצי ממה שהמנצ'סטריות יכולות לשלם. לא שזה לא אשמתנו - אנחנו יצרנו את העולם הזה. השאלה היא מה המועדון יעשה בשביל לשרוד בצמרת.

            הגב
  • בני תבורי

    דה ברוינה וסלאח כן, לוקאקו לא.

    הגב
    • גור אילני

      לוקאקו, כן או לא, עדיין נכס

      הגב
  • אריאל גרייזס

    הייתי תמיד ביקורתי כלפי הרוטציה במאמנים בצ'לסי וזה שאפילו אליפות לא מבטיחה לך עוד עונה אבל כשחושבים על זה לעומק - זה עובד, אז למה לגעת? בארסנל, יש סנכרון מושלם בין המאמן לזה שקונה שחקנים ולא יוצא מזה כלום כבר שנים. צ'לסי בממוצע לוקחת אליפות פעם בשלוש שנים ככה, מצליחה באירופה כמו קבוצה אנגלית ממוצעת בשנים האחרונות (כלומר, לא יותר מדי) ובסוף יש המון עניין של שפיץ של הנעל. שנה שעברה נהניתם המון ממזל, השנה קצת פחות, מה שחשוב שעם המבנה הזה אתם יודעים שתמיד תהיו קונטנדר, לא?

    הגב
    • גור אילני

      אני חושב שדברים משתנים. פעם היה מספיק להיות הכי חזק עם הסגל הכי טוב. אבל הכדורגל זז לאנשהו. היום יש מאמנים כמו פוצ׳טינו וקלופ שמיישמים שיטה לאורך כמה עונות, ואז רואים את ההבדל למרות שאין להם את הסגל הכי יקר. שיטת הלחץ מצליחה דווקא לצמצם פערים.
      קלופ כנראה לא היה שורד בצ׳לסי אם היה מביא את התוצאות של 2 העונות הראשונות. מצד שני וונגר זה פשוט סטגנציה. אני לא מקנא בליברפול או ארסנל, כל קבוצה והסיפור שלה, אבל אני חושב שלהניח שמה שעבד ימשיך לעבוד - זה לא הימור וודאי. מי שחושב ככה שיחתים עכשיו את מוריניו.

      הגב
      • זה משנה

        ובעיקר אברמוביץ' לא מוציא כסף כמו פעם. הוא כבר לא הטופדוג שהוא היה.

        הגב
  • ניק

    מצד אחד זה נכון שזה מצב בעייתי מאוד כשמאמן בא ומחליף חצי סגל ואחרי שנתיים בא אחד אחר ועושה את זה שוב, אבל מצד שני אף מאמן רציני לא יתן שיכתיבו לו את מי לקנות ואיזה צעירים לשתף.
    המועדון שיש לו את שדרת הניהול אולי הכי בריאה בעולם זה באיירן וגם שם כשפפ הגיע הוא די עשה מה שרצה - למשל מכר סמלים כמו קרוס ושווני ורק בחצי נס לא מכר גם את מולר.

    הגב
  • משה

    שתי שאלות שמעניינות אותי בקשר לעתיד של צ׳לסי :
    1. האובדן של טרי, קייהיל, לואיז ואיבאנוביץ׳ הוא המשמעותי ביותר בעיני. אני חושב שהתחליפים שלהם מוכשרים אבל רחוקים כמה שנים מלתת יציבות. האם תהיה בנייה נוספת של ההגנה ?
    2. אני עוקב לפעמים אחרי הנבחרות הצעירות של אנגליה ובכולן יש נוכחות משמעותית של שחקנים מהאקדמיה של צ׳לסי. לאור ההצלחות של הנבחרות האלה לאחרונה האם מחכה לכם בסיס חזק של שחקני בית בעתיד הקרוב ?

    הגב
    • גור אילני

      משה, אני חושב שההבדל העיקרי בין השחקנים שתיארת לנוכחיים הוא באופן מפתיע - השליטה בכדור והיכולת הטכנית. טרי, לואיז ואיבנוביץ׳ הם שחקנים עם טכניקה ברמה הגבוהה ביותר. לעומתם, רודיגר הוא קרש מהלך, כריסטנסן חנון נורדי ואזפי הוא שחקן נשמה אבל בטח לא טכני.

      לגבי הסגלים הצעירים - כולם מחכים לזה, אבל החלטות גרועות בתוספת הקשיים הטבעיים של מעבר מהצעירים לבוגרים כנראה עלולים לטרפד את החלום הזה.

      הגב
  • Gil - Zimbabwe

    גור,
    אני מודה שאני לא כל כך מכיר את קונטה המאמן של צ'לסי, במיקרה ראיתי אתמול את המשחק (הוא חתיכת קפצון - היפר אקטיבי), ואת המשחקים שלהם נגד יונייטד. האם הוא מהסוג של המאמנים עם טקטיקה מסויימת כמו פפ, קלופ, ההוא של טוטנהאם או שהוא בנוי על יכולות של שחקנים. כי לפי אתמול יש להם שחקנים טובים אבל משהו שם לא מסודר...

    הגב
    • גור אילני

      לא מסודר בעליל, קונטה טקטיקן טוב אבל יש משהו כאוטי במשחק שהוא יוצר, כנראה בכוונה, כתבתי על זה בעבר. העונה כמו שאני טוען בפוסט למעלה הכל קצת מתפרק ככה שרואים את הצד הפחות מוצלח של זה.

      הגב
  • אביאל

    עונה באמת מאכזבת, לראות איפה היינו לפני עשרה מחזורים ואיפה אנחנו היום ובלי ליגת האלופות זה בכלל איום ונורא.

    ההימור של קונטה, להיפטר מקוסטה ומאטיץ׳ תמורת מוראטה ובאקיוקו נראתה במבט ראשון כעניין חכם, אבל זהו טבעם של הימורים, אם שניהם היו מציגים את היכולת שלהם כמו בקבוצה (במקרה של מוראטה קבוצות) זה היה בינגו שיכל לקחת את צ׳לסי גבוה בטבלה (קשה לי להאמין שלאליפות עם הקצב של הסיטי) ובליגת האלופות, כאמור הימור, שגרם לקונטה דיי להסתגר ולהיות בעיקר עקשן, עם באקיוקו בחצי הראשון של העונה ועם חילופים מאוחרים, הספסול של וויליאן, ההתעקשות על פדרו וגם ההתעקשות על מוראטה כאשר ז׳ירו מראה שהוא בהחלט מתאים יותר, כמו שכתבת, חלוץ פיזי באמצע.

    בליגת האלופות הנפילה היא לא בגלל ברצלונה אלא בעיקר בגלל צמד המשחקים מול רומא ובכלל עלינו עם הרבה מאוד מזל, בזכות שני משחקי התיקו של האזרים מול אתלטיקו, בכמעט כל עונה אחרת אנחנו לא מגיעים לנוק-אאוט ושם האשמה מרוחה על קונטה, שהוא כנראה לא מאמן כל כך טוב בזירה האירופית וטוב יותר בליגות (ראה גם התקופה שלו ביובנטוס).

    בקשר לעונה הבאה, זו באמת תהייה גדולה, מקווה להתאוששות כמו בעונה הקודמת ואם יהיה למאמן הבא קצת שכל הוא עולה רק עם שחקני ספסל ונוער לליגה האירופית שהיא בזבוז לשמה וכמובן שמהלך צריך להיות בתיאום עם ההנהלה, כדי לצפות לתואר שם באמת יכול לפגוע לנו בליגה.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *