בסוף התרגשתי מאד בתחילת המשחק, זה היה קצת מלחיץ במיוחד עם הבעיטה של פירמינו. בשלב מסוים היה נראה שהתייצבנו וחזרנו לימים האלה שקשה לשים לנו גול. עזרה העייפות והשאננות של האדומים.

לגבי העתיד, קשה לראות איך זה ממשיך עם קונטה, למרות שמבחינתי אני חותם היום על עוד עונה איתו ואולי עוד. זה לא שסארי או שם חם אחר כלשהו ייקחו את הליגה בהליכה עם הסגל הזה.

התחושה היא שקונטה בסך הכל על פני 2 העונות עשה את המקסימום עם הסגל, שינה דברים, השפיע על כל הליגה והביא אליפות נהדרת. הכדורגל לא מדהים, אבל מצד שני המשחקים של ליברפול מעניינים יותר רק ב-15-20%, שזה משמעותי אבל בעוד שאצלנו ראינו העונה לא מעט משחקים משמימים – היו גם הרבה דרמות.

יהיה מאד חשוב להביא שחקן או שניים שנכנסים להרכב הראשון. קשר מרכזי במיוחד, אם עוד יש דבר כזה בכלל בעולם של פוסט פוגבה.

וז׳ירו הוא שחקן נהדר.

וזה נכתב לפני:

הפרוייקטים של קונטה וקלופ נפגשים היום בדרך – זה שעולה וזה שיורד. זה ששמח וזה שנרגן. אבל צריך להזכר במשהו חשוב לפני שמתלהבים יותר מדי מליברפול.

זה קל מאד כשאין לך מה להפסיד. ולליברפול לא היה עד עכשיו מה להפסיד. היא שיחקה ללא ציפיות. בפעם הקודמת שנתקלה במצב כזה היא קרסה – בעונה ההיא אחרי סוארס. וזה בלי להזכיר את ההחלקה. כלומר עם להזכיר. ניחא.

קלופ ממלא את מקומו של רודג׳רס, את פלאנגן החליף רוברטס, אוקס בא במקום אלן, את סוארס החליף סלאח ואת סטארידג׳… סטארידג׳ פשוט נמוג לתוך הכלום בלי צורך בחילוף.

אז מה כן עובד שם?

ליברפול משחקת כמו גבוצה. המוראל גבוה. אין אגו, אין מלחמות, לא נשברים גם כשמובילים 0:4. המיקום של השחקנים פנטסטי, היציאה למתפרצות קטלנית, ומתפרצות יש הרבה כי הלחץ מביא לאיבודים.

סלאח שומר על הכדור אולי הכי טוב בליגה העונה, וזה נראה שהוא אפילו לא מתאמץ. הוא מוביל את הכדור בנונשלאנטיות לכיוון הרחבה, ומשם קורים הרבה דברים.

כשליברפול כן מחליטה לנעול את המגרש, היא הוכיחה שהיא מסוגלת לעשות את זה, הרבה בזכות השקט היחסי של ואן דייק.

מה פחות עובד שם?

חוץ מהדברים הרגילים, ליברפול מתעייפת מההתלהבות של עצמה. לכן אין גם היום שום סיבה לתקוף אותה בטירוף מהרגע הראשון. צריך לתת לשחקני הכנף לעשות את האורך של המגרש 9-10 פעמים ורק אז להתחיל ליזום.

כשקונטה בונה דומיננטיות לא צפויה על המגרש זה קורה רק אחרי שהוא מחליט להשתלט על מרכז השדה, וזה בדרך-כלל קורה מול קבוצה שנותנת לשחק. כך עשה העונה מול אתלטיקו וברצלונה. אם יעשה זאת מול ליברפול – הוא יחטוף מכדור מהיר לאגף, ולכן מעניין מה יעשה עם הקישור כשפחות יעיל לעבות אותו.

טקטיקן קלאסי (בניטס לדוגמה) היה שם בצד שמאל שני שחקני אגף בעלי יכולות הגנתיות – כמו ברטראנד ביום ההוא, היום זה היה יכול להיות אמרסון ואלונסו באותו אגף.

ואחרי שקראנו את הראיון גלוי הלב עם מוראטה (תקציר: סבל מאד מהפציעה בגב, למד מהעונה הלא קלה באנגליה, הבין שכדי לקבל שריקות צריך להתחבר עם השופטים(!), רוצה להיות במונדיאל בקיץ) אפשר אולי לפנטז שוב על שני החלוצים יחד, עם הזארד מאחוריהם, כשמאחורי החוליה הזו יש כמה נגרים וקאנטה.

לפברגאס אין מה לחפש במשחק כזה לצערי, הוא הביא המון אינטנסיביות בשבועות האחרונים והיה לדעתי המצטיין בשבוע שעבר, אבל בסיטואציות המלחיצות שיווצרו היום אחר-הצהריים אין לו הרבה מה לתת.

אז מה התכנית שלי? להגן עמוק כמו מניאקים עם 5 מאחור. להעיף כדורים רחוק. אני ממש מקווה שלא נעלה ליתרון מוקדם – ושלא נחטוף שניה לפני המחצית. החל מהדקה ה-46 אני מצפה מהחבר׳ה שיתחילו לשחק, בשביל החולצה, על הכבוד, עבור המונדיאל, ווטאבר. למרות התקווה הקלושה טופ 4 כבר לא יהיה.

ליברפול טובה מול קבוצות מצויינות, אבל פחות טובה נגד קבוצות לא מצויינות.

ואנחנו ממש לא קבוצה מצויינת.

 

 

״מה״
אחרי מחזור סיום העונה