צילום: Cindy Tang on Unsplash

המשחק התברר מהר מאד כמשהו אחר ממה שקונטה ציפה לו. אבל האיטלקי החליט להתבנקר בעמדתו ולעשות את השינויים מאוחר מדי כדי שחס וחלילה לא נצליח להגיב בזמן.

ורוס בארקלי התגלה כמציאה פשוט אדירה ב-15 מיליון.

וזה נכתב לפני המשחק:

*

העולם נמצא כרגע בקרב בין שתי פילוסופיות ניהול כשלונות: באחת מהן כשנכשלים, לא משנה כמה זה היה קרוב, זה ברור שיגיעו שינויים, לרוב מהותיים. בשניה, כשלון זו הזדמנות מצויינת ללמוד ולשפר, אבל בלי להתחיל הכל מחדש.

לחסידי הפילוסופיה הראשונה חשוב למזער נזקים, להיפטר משומנים עודפים ולצאת לדרך חדשה. למאמיני השיטה השנייה חשוב לנער את האבק ולהמשיך, תוך תשומת לב ויד על הדופק כדי לוודא שלא נכנסים בטעות עם הראש בקיר.

קברניטי ארסנל, לדוגמה, הרגישו שהם נכנסים עם הראש בקיר כבר כמה עונות, והחליטו לאתחל את המערכת. בצ׳לסי, לעומת זאת, המחזוריות הרבה יותר קצרה מסורתית, וגם אם ההנהלה מאד רוצה לתת לקונטה צ׳אנס נוסף לתקן ולהמשיך – החשש הוא שאת השיא כבר ראינו.

*

מבחינת גורלות, מלבד עתידו של המאמן אנחנו נצטרך להגות בסוגיות פרסונליות שונות: מה לעשות עם הרכש הכושל בארקלי ודרינקווטר? האם לתת אמון נוסף במוראטה ובקאיוקו או למכור אותם בטרם ערכם יורד עוד יותר? איך להתייחס לשועלים הוותיקים לואיז, קאהיל פדרו ופברגאס? והכי חשוב אולי – מה על עתידם החוזי של הבלגים הפרימדונות הזאר וקורטואה?

המונדיאל בפתח – ועם החוסרים בסגלים של הטופ האירופי נראה שהנהלות מקצועיות ישיגו רכש חשוב עוד לפני רוסיה. ברור שצ׳לסי לא יכולה להרשות לעצמה לצרף עוד שחקני רוטציה – מי שלא נכנס להרכב הראשון שלא יבוא. אז אין שום לחץ לדייק.

אבל לפני שמתחילים לקנות – צריך לעשות ביקור בערוגת הגינה. יש לנו שם את לופטוס צ׳יק, טאמי אברהם ואת קנדי שעושה חיל בניוקאסל ומבוקש לכאורה על-ידי אריות אירופה. ועוד לא מעט מושאלים מוצלחים למדי, כמו ואן-חינקל שטרם קיבל הזדמנות פז, למעט עונה אחת עם מוריניו בה חטף פציעה איומה בתזמון הגרוע ביותר. ובעצם גם זומה עונה לאותו סיפור כמעט, עם אותה פציעה מחרידה בברך שכשנזכרים בה הצרחות עדיין מהדהדות בראש.

*

זמן המשחק מתקרב, אז תהנו מהשידור המשולב, ונתראה בליגה האירופית!

לחשוף את הבלוף (הנצחון על ליברפול)
תיקון של חצות