ה-0:3 בהאדרספילד

לא מדהים, אבל נותן לסארי זמן לנשום

מן הפתיחה, התברר שמעט השתנה לעומת הקבוצה ששיחקה בהדרכת קונטה לפני שלושה חודשים. הכדור הארוך אלכסונית מיד עם השריקה, כולל חוסר היכולת לשמור עליו.

בסופו של דבר סארי רצה כאן נקודות. כולם יודעים שייקח לו זמן להנחיל את הכדורגל המרתק שלו, אבל בינתיים צריך לקחת נקודות, והאצטדיון בהאדרספילד, שנושק ליער אורנים, הוא מקום מצוין ללכת בו לאיבוד. ומי כמונו יודע שבמוריניו סיזונס, אין דבר כזה ללכת לאיבוד מוקדם מדי.

בהמשך התפתח משחק. חובבי הכדורגל שתהו ובצדק איך יתופקד קאנטה כשז׳אורז׳יניו הוא הקשר האחורי, הופתעו לראות אותו בעמדה קדמית מאד. לפעמים היה צורך לשפשף עיניים רק כדי להיות בטוחים שהאיש בתוך הרחבה הוא לא מוזס, קאלו או בכלל האסלביינק. את הרמז לכך ראינו כבר במשחק הסיום של עונת המלפפונים נגד ליון, כשז׳ו סימן לקאנטה לעלות למעלה עוד בעיגול האמצע ומצא אותו בכדור מדויק על סף הרחבה.

אל מעלליו של מוראטה נצטרך עוד להתרגל ובדרך נזדיין בסבלנות מרובה. הדברים הפשוטים שהוא ניסה לעשות לא כל כך הצליחו, אז מספר 29 התחיל לתת כל מיני עקבים מוזרים והקפצות מעל שחקני יריב, שאכן היו יעילות יותר והביאו לכמה התפתחויות סבירות. החלוץ שלנו יצטרך להסתגל, לשנות את המשחק הדי חד גוני שלו, או להיעלם.

בטרום העונה היו ספקות לגבי היכולת של הסגל הזה לכבוש, והספקות האלה קיבלו אישוש בתחילת המשחק, כשבארקלי וחבריו נראו אנמיים וחלביים, אבל למזלנו פדלאלה של וויליאן הביאה אותו למצב טוב על קו הרוחב, הקרוס שלו היה כרגיל לא מדויק אבל כאן בדיוק נמצא האקס-פקטור שלנו נ׳גולו קאנטה שבעט לרצפה ולרשת.

ההמשך היה קל יותר. ראינו עוד פנדל שכולו מחול של ז׳ורז׳ו, בישול של הזאר לצ׳יפ מדויק של פדרו ואפילו את לופטוס צ׳יק עם 23 דקות ששידרו שסארי לא מוותר עליו. עדיין לא.

בשבת הבאה אני אהיה ביציע בסטמפורד ברידג׳ בדרבי מול ארסנל, אז בטח אכתוב לכם יותר ממה שתוכלו לסבול.

——

וזה נכתב לפני:

אחד הדברים המאכזבים והיפים בתחזיות זה העובדה שרובן לא מתממשות.
רק שלשום מצאתי את עצמי נכנס למתחם ״פארק השלג״ בנמל תל-אביב עם בתי, רק כדי לגלות שאחרי 110 השקלים שלקחו לראש (נכון, אף אחד לא שילם שם מחיר מלא, אבל זה עוד חלק מהבלוף) נשאר בפנים חלל עצוב, עלוב, עם כמה ערמות ״שלג״, מכונת שלג רועשת שכל פעם שהיא מתפרצת עומדים כמה ילדים עם דליים ואוספים את כל השלג לתוכם במקום שיותז על ההמון המצפה, תורים בלתי נגמרים ופתקים כמו בקופת חולים (היינו מספר 681 באבובים החשמליים, כשעזבנו נכנסו רק מספרי 250-265), ילדים נדחפים, הורים שמצדיקים אותם, אמהות שמתווכחות עם התיכוניסטים ששומרים על הכניסה ואומרות שהן מחכות שעתיים למרות שהן עקפו בערך 100 תמימים שחיכו בסבלנות, מגלשת ״שלג״ שבה מחליקים על נוזל לא מזוהה על גבי דשא סינטטי בצבע לבן, והחלק הגדול ביותר במתחם הוא הקיוסק וחנות המזכרות. אם אתם תוהים איך הגעתי לשם? אז גם אני תוהה, אבל הסיפור הזה התחיל בחברה של בתי שראתה פרסומת בתחנת האוטובוס. ומשם העניינים התגלגלו.

ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי הגרדיאן המכובד הקדיש כבכל שנה כמה עמודים וירטואליים לסקירה לכל אחת מ-20 קבוצות הפרמייר ליג, בתוספת תחזית לגבי העונה הקרובה. ומה כל כך עלוב בזה? לא שצ׳לסי דורגה במקום ה-6, אלא חוסר ההשראה שבתחזיות. כמו שבאוגוסט 2006 מומחי הגרדיאן חזו שצ׳לסי תיקח עוד עונה בהליכה רק כדי לראות את ז׳וזה עוזב תוך מספר שבועות, כך הגרדיאן, כמו גם רבים אחרים, חוטא בחטא הגרוע מהיוהרה – חטא חוסר הדמיון.

כמובן, לפי הפרשנים, כל מגמה פשוט תמשיך. סיטי תמשיך לדרוס, טוטנהאם תמשיך להתקדם, ליברפול תמשיך להשתפר, מוריניו ימשיך לפורר ולהתפורר, ארסנל תתרגל לחיים שאחרי ויירה והנרי, וצ׳לסי תמשיך להסתבך עם עצמה (כי עבור המומחים, היא עדיין לא שרדה את המעבר מהשלד של מוריניו). אברטון תתברג במקום המכובד שמיד אחרי הטופ 6, כל השאר זה כבר באמת רולטה, וגם לא אכפת לאף אחד. היורדות כמובן יהיו 2 עולות חדשות ועוד אחת שהראתה סימני התפוררות בסוף העונה שעברה. לסטר כמובן מחוץ לכל סקאלה, אבל גם ברנלי היא יוניקורן שהשיטה הזאת לעולם לא תחזה.

אלא שלמזלנו, במציאות זה לא קורה. כמו שאובמה לא השתלט על הרוב בארה״ב ל-50 השנים הבאות, כך סטיב בנון לא בונה אימפריה ל-100 שנים. פפ נמצא בדרך הנכונה לעוד עונת שיא, אבל גם מרחק עוגת יום הולדת אחת לא אפויה ממרד של שחקן בכיר. הזרעים לקיטוב הפנימי בסיטי כבר נשמעו כשיאיא פרש וסיפר על הדיקטטורה של פפ. אין לי כוונה להיכנס פה לויכוח כן או לא, מבחינתי זה לא מעניין, אבל מה שברור זה שככל שמצב מסוים נראה בלתי ניתן לערעור, כך הוא גם קרוב להתרסקות.

המפקד שלי בטירונות הבטיח לי ולחבריי בנח״ל בקו״ם בשפה ספרותית שהוא ״יפתח לנו את התחת״, מאז כבר יצאנו כולנו משירות מילואים אבל עודנו מחכים.

אנחנו נותנים לתת הרבה יותר מדי חשיבות למה שהיה בתור רמז למה שיהיה. והבעיות עם הגישה הזו רבות. אנחנו לא באמת טובים בהסטוריה, אנחנו לא באמת יודעים מה היה, הגישה הנראטיבית מספקת לנו הסתבכויות לא צפויות וכך גם הצורך שלנו כבני אדם להכניס את כל אלה לתוך כללי האתיקה שאנחנו מנסחים לעצמנו אך משנים מרגע לרגע.

מדד שאנשי הגרדיאן לא לקחו בחשבון, לדוגמה, הוא מדד המשחק הקבוצתי. זהו מדד שהכתיר כל אלופה ב-5 העונות האחרונות, ובוודאי רבות מהאלופות בכל תולדות הפרמייר ליג. אם מוספים את האלגוריתם הזה למשוואה, ועושים זום על הטופ 6, רואים שהמובילה היא טוטנהאם. אחריה ליברפול, אם כי הרכש החדש יכול לערער מעט את היציבות על ידי שינוי ההיררכיה. אחר-כך ארסנל, אחריה צ׳לסי ואחרונה יונייטד.

עוד נושא הוא עייפות החומר. סיטי חוזרת שחוקה למדי מהריצה בעונה שעברה ומהמונדיאל. טוטנהאם עייפה כבר כמה עונות ובמיוחד אחרי ההופעה המכובדת בקיץ של פ.צ. 3 אריות. צ׳לסי ללא הכנה נאותה אבל עם שחקני מפתח רעננים יחסית. ליברפול עם פציעה של סלאח אבל מלבדה מצב סביר. ארסנל קיבלה זמן סביר להתכונן. יונייטד יצאה לסיבוב בארה״ב שנראה שפגם בהכנות לא פחות משתרם.

מה שמנצח את הפרמייר ליג כבר הרבה שנים זה נצחונות על הקטנות. כדי לקחת נקודות מהקטנות צריך שילוב של מחוייבות בכל דקה ודקה, כשרון אינדיוידואלי, אופי ווינרי ויכולת ללחוץ על הגז גם כשמובילים 0:1, כי בפרמייר ליג כל קבוצה יכולה לשים גול שיוויון. עוד תכונה חשובה במדד זה היא ״בונקר באסטרס״, שחקנים ושיטות שיכולים לחדור הגנה של 10 שחקנים מאחורי הכדור באופן שיטתי. במדד הזה התוצאות הרבה יותר צמודות. סיטי ראשונה במעט (הסתבכה בלא מעט משחקים בעונה הקרובה), אחריה ליברפול ויונייטד, אחריהן צ׳לסי וטוטנהאם ואחרונה ארסנל, שיודעת להסתבך בכל משחק, אם כי עשויה להשתפר תחת מנג׳ר חדש.

מדד נוסף הוא מנהיגות. לא רק מאמנים, אנשי צוות ושחקנים מנוסים, אלא גם כאלה שיכולים לקחת אחריות ברגעים קשים ולייצב את הספינה. כאן מובילה טוטנהאם עם מנהיגות סדורה, ואחריה ליברפול, סיטי ובסוף יונייטד, ארסנל וצ׳לסי. בכל אלה יכולים לקום מנהיגים חדשים במהלך העונה, אבל חיזוי כזה כבר מעבר לרוחב היריעה של טור זה.

דירוג לפני אחרון הוא שפה. כמה אחידה וברורה היא השפה המדוברת, המכנה המשותף התרבותי, כמה קל יהיה להעביר את המטרות המשותפות לכדי הוראות ברורות. כמה קל יהיה לשחקן לגשת למאמן ולהסביר את עצמו, וכמה פשוט יהיה עבור אותו מאמן לתת לאותו שחקן את הטיפ המנצח בזמן האמת בדקה ה-80. האם נבנה בקבוצה מגדל בבל של שפות ותת-קבוצות, או שנבנה מארג בריא. רכש מאסיבי פה הוא מינוס. כאן אני מדרג את פוצ׳טינו ומוריניו במקום הראשון, אחריהם פפ, אחריו קלופ, אחר כך סארי ואחרון אמרי.

המדד האחרון הוא מדד ההתלהבות: כמה מצפים השחקנים לתחילת הקמפיין ומה היחס שלהם לעונה נוספת בליגה. מדד זה נשען בחלקו על הצורך של בני האדם בשינוי ובתחושת מוביליות אישית. כאן לדעתי (לא נכחתי באימונים) מובילות צ׳לסי וליברפול, אחריהן בהפרש קטן ארסנל, אחר-כך סיטי, ואחרונות יונייטד וסיטי.

לכל אלה ניתן להוסיף את גורם ההפתעה, האנושיות הקפקאית ואלילת חוסר המזל. כמו שכולם מצפים שהבורסה תיפול אבל הי לא נופלת, ככה המדדים המשוקללים שהם הפרמייר ליג של היום צריכים פקטור נוסף שהוא האקס פקטור. מכיוון שלא ניתן לכמת אקס פקטור, אני נאלץ להטיל כאן קוביה של 6 פאות ואתם תצטרכו להאמין לי (יותר נקודות = יותר טוב). כאן קיבלה ארסנל 5 נקודות, צ׳לסי 3, ליברפול 4, יונייטד 2, סיטי 1, וטוטנהאם 6 נקודות.

בשקלול המדדים להלן, אני רואה מגמה ברורה. וזהו הטופ 6 שאני חוזה:
1. ליברפול
2. סיטי
3. צ׳לסי
4. טוטנהאם
5. ארסנל
6. אברטון

היום כבר יונייטד – לסטר, מחר צ׳לסי… מתחילים!

אחרי ההפסד במגן הקהילה

תגובות

  • אורי

    ואני חוזה שהגארדיאן יפגע יותר ממך. ליברפול ראשונה ויונייטד לא ב6...

    באותה הזדמנות גם הפועל חיפה אלופה וב"ש גומרת שמינית

    הגב
  • D! פה ועכשיו

    קניתי

    ובעיקר קניתי את היצירתיות והדמיון!
    בגלל זה אני קורא בממוצע יותר פוסטים שלך מכתבות בגרדיאן

    הגב
  • שאול

    טור נהדר גור.
    הרבה זמן אני לא זוכר כזאת אי וודאות לגבי היכולת של הקבוצה. לאף אחד אין באמת מושג איפה נסיים העונה. מצד אחד, כמו שקרה עם קונטה בעונה הראשונה, צ'לסי יכולה לקחת אליפות מכלום. מצד שני, גם מקום 8 והתפרקות בעקבות אי הסתגלות של הרכש החדש והכושר הלקוי של מוראטה וההגנה לא יפתיע אף אחד.

    הגב
  • סער

    קניתי מראש את התחזית שלך.
    החלק הראשון של הטור נורא עצוב. הייתי עם הילדים שלי בכמה וכמה פארקי שעשועים ומים באירופה, במזרח ובארה"ב ובכולם ההרגשה היתה שהכל זורם ואף אחד לא מפריע לשני, כולם עומדים בתור ולא נדחפים. מדוע בישראל זה תמיד הרגשה של קרב?

    הגב
    • גור אילני

      שילוב של סיבות לדעתי לתחושת הקרב:
      - צפיפות גבוהה. במקום שפוי אף אחד לא היה מגיע בכלל למתחם המפוקפק הזה, וגם אם היית מגיע היית לבד.
      - מנטליות של ניצולים, אין מה לעשות, אנחנו עדיין בפוסט טראומה מהרדיפות והגטאות השונים.
      - לא סומכים על המערכת. במדינות מערביות בד״כ (בצדק או שלא) האזרחים סומכים על מערכות ואם אומרים לעמוד בתור הם מניחים שאם יעמדו בתור יהיה בסדר.
      - מיקרו אנרכיזם שמתפתח בארץ בשנים האחרונות במקביל למקומות אחרים בעולם, מה שעובר עובר, מבחן התוצאה, ואם בסוף לא תפסו אותי אז זה בסדר.

      הגב
      • דנידין

        הגדרת המיקרו אנרכיזים מעולה.

        הגב
      • אבי 2

        מעולה ומדויק גור.

        הגב
  • אביאל

    אני הולך נגד תחושת הבטן וחושב שמוריניו ירוץ חזק, לא יודע להסביר, יותר הימור נראה לי.

    אנחנו (צ׳לסי) במצב לא ברור כל כך, ההגעה של קובצ׳יץ הרגיעה אותי ביום האחרון, כי אני חושב שעכשיו יש לו הרבה מאוד אופציות בקישור וחזרנו קצת לקישור שהוא מעל לכל אתלטי וזה תמיד מזכיר לי את ימי אסיין הגדולים, בכל מקרה, הכל תלוי בהסתגלות של סארי, אמנם שיחקנו נגד סיטי ובלי שחקני מפתח במגן הצדקה, אבל היתה נרפות גדולה שאני מקווה שהוא יכול למחוק כבר מחר.

    שיהיה לנו בהצלחה :)

    הגב
  • Matipool

    טור נהדר גור (אם כי, עושה רושם שלא היה לך זמן לעשות הגהה או בדיקה לפני ששלחת לעורך המאיים עם הדד ליין.. (-: יש כמה כפילויות וטעויות סופר).
    כמובן שקונה את התזה שלך וגם אני אגב, קראתי חלק גדול מהטורים הללו בגארדיאן.
    אני חושב שאתם יכולים להעמיד הרכב ראשון טוב מאד עם שלישיית קישור חזקה ושלישייה קדמית טובה מאד. צופה לכם מקום רביעי.

    הגב
  • אסף שלום

    ביאסת עם פארק השלג - קניתי כרטיסים לילדים
    שימחת עם התחזית של האלופה

    אבל תכלס זה כל כך לזכות בלעג שאי אפשר לדעת מה יקרה באוגוסט

    הגב
    • גור אילני

      תתנחם שנפלנו בזה יחד... מקווה שחסכתי למישהו את עוגת הנפש.
      אולי שווה להגיע מוקדם ואז יותר רגוע.

      הגב
  • דני

    לא נראה לי שהיית שם שקל על זה שארסנל מסיימים לפני יינייטד.

    הגב
    • גור אילני

      אני לא חייב 'לשים כסף' כדי לכתוב תחזיות. יש דברים שהם בחינם. ואם אתה חושב שכסף מנבא מחויבות, אז כל המהמרים הכפייתיים הם אנשי אמת.

      הגב
      • דני

        אתה באמת מאמין בזה? והתכוונתי פשוט להערכה סבירה ולא לחרטוטי מלר שבחיים לא הימר על ריאל או בארסה באלופות

        הגב
        • גור אילני

          ההערכה הסבירה בעיניי היא שמה שצפוי שיקרה - לא יקרה. מעבר לזה - השאר הם נסיונות לזהות פרטים בחשכה.

          הגב
  • פרסלני

    אחת הבנות שלי הייתה בימים הראשונים של הפארק בחמש בערב והיה בדיוק הפוך ממה שאמרת. מעט אנשים והרבה הרבה שלג. מאד נהנתה.

    חבל שהרסו את זה כ*כ מהר.

    הגב
    • גור אילני

      גם אני שמעתי ממשפחה שנהנתה, אולי באמת בסמוך לפתיחה.
      אבל זה לא העניין. מה שחבל לי זה חוסר המחויבות של המארגנים לכך שאנשים, וזה כולל הורים דרך אגב, אנחנו גם בני אדם, יהנו ויקבלו תמורה לכספם. מה שראיתי שם זה חוסר אכפתיות ברמה של יריקה בפרצוף.

      הגב
  • אופיר

    טוטנהאם הולכים ליפול על הפרצוף. המחשבה שלא מתקנים משהו שטרם התקלקל מובילה בכדורגל (ובעולם העסקים כנראה גם) לעייפות החומר והתדרדרות. לא להוסיף אפילו שחקן אומלל אחד לסגל עייף לאללה? רשלנות פושעת, ואותי זה משמח.

    הגב
  • ארם אבירם

    טור מצוין גור. נסיון יפה לנאחס אבל זה לא מפחיד אותנו. אצלנו רק השנה הבאה היא שלנו..

    הגב
  • רומן

    פוסט אדיר!
    אני דווקא הרבה יותר אופטימי לגבי העונה של יונייטד.
    מוריניו נראה חד ורענן על הקוים, ההרכב שהוא העלה אתמול מראה על שינוי גדול אצלו.

    הגב
  • Gil - Zimbabwe

    ז'אורז'יניו זה חתיכת שחקן. המון בטחון במשחק הראשון שלו באנגליה.
    עם הזאר ביחד, בסוף העונה אתה עוד עלול לחגוג.
    צ'לסי שיחקה אתמול כדורגל נהדר, לצערי....

    הגב
  • איאן ראש

    מקווה שההימור/תחשיב יתממש. לי נראה עדיין סיטי, הם עוד לא עייפים או שבעים. גם לא מספיק זמן עם פפ כדי להגיע לפיצוץ וגם התחזקו עם מחרז. אולי לא יהיה ההפרש משנה שעברה אבל עדיין יקחו בדומיננטיות.

    הגב
  • רומן

    בינתיים גם סיטי לא ממש הרשימה למרות הנצחון.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *