הכי פחות גרועים

בשביל העונה הזו, ליגה אירופית היה מושלם. איפשר לסארי ללמוד את הסגל ולהטביל כמה צעירים שלא היו מקבלים דקות ללא המפעל הזה

שתינו לסארי את הדם העונה לא מעט פעמים אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו – יש לו דרך. גם אי אפשר להזיז אותו ממנה. יכול להיות שעקשנות זו תכונה איטלקית מוכרת? כי גם קונטה וגם סארי הצטיינו ביכולת שלהם לעמוד בלחץ הקהל והפרשנים ולדבוק בשיטה שלהם ובשחקנים שלהם.

העונה הזו היתה מוזרה. כשהכוכבים קיבלו פתאום רישיון לשחק כדורגל בתחילת העונה הם פרחו, ניצחו וכבשו אבל אז קרו שני דברים:

  1. המאמנים היריבים למדו את השיטה
  2. השחקנים גילו שהם משחקים חופשי אבל בעצם הם לא משחקים את השיטה של סארי. וכדי לשחק את השיטה יש הרבה עבודה

כאן התוצאה המצופה היתה שצ׳לסי תמשיך להשתפר, אבל בפועל קרה ההיפך. סארי התלונן שלמעשה אין לו זמן לתרגל, דבר ידוע בטופ האירופי. זכינו בבערך חצי עונה מהגיהנום.

אל סוף המירוץ הגענו צולעים, אך בכל זאת במגמת שיפור מסוימת, כששאר הקבוצות (טוטנהאם, יונייטד וארסנל) פשוט מתפוררות. ובמקביל מקומות 7-9 ממשיכים להשתפר ומבינים שאם היו מאמינים בעצמם יותר אולי היו משיגים גם טופ 4.

לאחרונה שיחקתי קצת בפוטבול מנג׳ר בקבוצות ליגה רביעית (עליתי פעמיים רצוף עם מילטון קיינס דון עד לצ׳מפינונשיפ רק כדי לרדת בבושת פנים בעונה השלישית. ודרך אגב הדונס עלו אתמול לליג וואן) ונכון, זה סימולציה ובוודאי לא אינדיקציה למציאות אבל צ׳לסי במקביל לקרבות הליגות הנמוכות שאני השתתפתי בהם לא הצליחה ב-3 עונות להתקרב לטופ 4. הזאר נמכר ליונייטד. כריסטנסן לסיטי. אפילו זידאן בא ונכשל. בקיצור, כדי לסיים בטופ 4 צריך להיות טובים. או מזל – כשכולם מסביב מתפרקים. ואולי בכל זאת יש בו משהו בבנקאי.

*

אז מה היה היום?

תחילת משחק מזעזעת. אבל סארי לא נלחץ. הוא לא כ״כ אוהב להוביל מוקדם כי אז מתחיל לחץ גדול על ההגנה שלנו וזה יכול להיגמר רע ומר. ווטפורד לחצו מאד גבוה עם המון שחקנים, אבל גם הם יודעים שאין לנו מי שייקח כדור להתקפה בכל השטח שנוצר באמצע.

אבל אז קרה משהו חריג: קאנטה נפצע. שזה מחזה עצוב וקשה. אבל במקומו הייתי משוכנע שייכנס בארקלי, אבל סארי הפתיע והכניס את רובן העייף ודואב הגב. ותראו איזה יופי. פתאום מישהו שמסוגל להוביל את הכדור להתקפה.

הוא עושה את זה ביופי כזה שקשה לתאר. בעצם תיארו את היופי הזה השבוע: חצי אל-ניגוח, חצי בלרינה. פשוט אין דברים כאלה.

הגול הגיע דווקא מהצד של אל הניגוח, אבל מלבדו הוא שבר את המצור הווטפורדי והוציא את החברים להתקפות אינספור, ורק חוסר ריכוז של הזאר, חלודה איומה של היגוואין (מתי כבר יבינו שהוא לא מתאים לפה) והחמצות מסמרות של ז׳ירו (אין לו רגל ימין בשיט) מנעו מהתוצאה להיות גבוהה יותר.

מצד שני —-

זה ממש לא היה משחק של 3:0. לווטפורד הגיעו לפחות 2-3 שערים. אבל הם באו לעשות כיף בלונדון, אז אמנם שיחקו משוחרר אבל גם לא נלחמו עד הסוף.

ז׳ורג׳יניו אמנם התחיל לעזור הרבה יותר בהגנה, וזה שינוי חשוב, אבל היא עדיין מחוררת. ואת זה צריך לשפר לקראת העונה הבאה.

*

משהו לגבי הצ׳מפיונס שאליו כנראה העפלנו. אני חושב שהעונה ליגה אירופית היה מושלם. איפשר לסארי ללמוד את הסגל ולהטביל כמה צעירים שלא היו מקבלים דקות ללא המפעל הזה. אולי לא מספיק – סארי לא השתמש באמפאדו וכמעט שילם על כך עכשיו כשהתחילו פציעות. אבל זה עבד מצוין עם לופטוס צ׳יק והאדסן הודוי – עד שהאחרון נפצע באופן טראגי כמובן.

הבעיה העיקרית עם הליגה האירופית היא הפגיעה בליגה – צ׳לסי כמעט לא ניצחה משחקים ביום ראשון אחרי חזרה ממשחקים בחמישי. מצד שני, היא מאפשרת להעביר את הסתיו והאביב הרבה יותר בסבבה.

בסך הכל – הצ׳מפיונס זה לחלוטין אוברייטד- אלא אם כן אתה מתכוון לזכות בו. ובשביל זה צריך לחזור להיות כוח משמעותי באירופה, מעמד שאנחנו כרגע בכיוון ההפוך ממנו.

מגש הכסף
ארבע אנגליות ללא ספרדיות

22 Comments

אריאל גרייזס 5 במאי 2019

ההרגשה שאני מקבל מהעונה האחרונה זה שהליגה האנגלית מתקרבת להפוך לליגה הספרדית בשנתיים-שלוש הקרובות (אם לא הפכה לזה כבר), עם קבוצה אחת, מקסימום שתיים, שאוגרות מיליון נקודות וכל השאר הרחק מרחוק. יונייטד צריכה לפחות שנתיים כדי להשתקם וגם אז זה יקרה עם מאמן/מנהל ספורטיבי טוב, מה שלא נראה באופק. ארסנל גם רחוקה לפחות שנתיים. יש לה סוג של בסיס אבל ההנהלה לא הולכת להתפרע ובלי זה קשה להשתפר. טוטנהאם נראתה מצוין בתחילת העונה אבל חוסר העומק והתחרות באירופה פגעו בה קשות. עם החובות של האיצטדיון החדש אני מתקשה לראות את זה משתנה ופוצ'טינו יצטרך להמשיך לעשות קסמים שלא יספיקו. צ'לסי נמצאת תחת איסור ההעברות וכנראה תאבד את השחקן הכי טוב שלה. גם שם, אין תקווה אמיתית לתחרות.
זה משאיר את סיטי ואיזה תחרות שליברפול תוכל לתת לה – קשה לי להאמין שליברפול תוכל להמשיך ככה עוד עונה. זה קצת עצוב אבל הכסף של סיטי בשילוב המאמן הכי טוב בעולם בדרך לדרוס לגמרי את הליגה הזאת

פיש אנד צ'יפס 5 במאי 2019

זה כבר מזמן ככה פסז בצרפת, באיירן בגרמניה,יובה באיטליה.
יובה יכלו לקחת אליפות באיטליה גם בלי רונאלדו, כמו שפסז' יכלו גם בלי ניימאר ואמבפה.
הפייר פליי הפיננסי הוא בולשיט

D! פה ועכשיו 5 במאי 2019

הפיירפלי הפיננסי עושה את מה שהוא אמור היה לעשות 0 להגן על הגדולות ולקבע את מעמדן.

אודי 6 במאי 2019

לא בטוח שפסז לוקחים בלעדיהם. הם היו צריכים את זלאטן כדי לקחת אליפויות, והיו צריכים לשים עוד 400 מיליון יורו כדי לקחת אליפויות בלעדיו.

אמיתי 5 במאי 2019

לפי המדד שלך גם האנביאיי כבר לגמרי בספרדית..

רני 5 במאי 2019

מה שעצוב אריאל זה שחוסר האמון טבוע בך כל כך עמוק ואולי אתה ״דור מדבר״ שאין לו תקנה. אני כמובן לא יודע מה יהיה בשנה הבאה ומקבל את הקביעה שלך שבמבחן הקבלות יש לסיטי עדיפות בעמדת המאמן, אבל מאיפה הפסימיות לעזאזל ? מה לא סביר בתרחיש של המשך מגמת השיפור, סגירת פער האיכות הקטנטן שנשאר, ועקיפת סיטי בעונה הבאה לעמדת האלפא דוג ? נראה לך שכסף הוא הבעיה ? לאף אחת מהגדולות לא חסר כסף. החיסרון העיקרי של ליברפול היה נעוץ בכח משיכה נמוך ותקן אותי אם אני טועה, נראה שגם הבעיה הזאת נפתרה השנה.

גור אילני 5 במאי 2019

לפני 15 שנים מוריניו לקח אליפות שניה ברציפות, כל הפרשנים חזו עוד אחת למוריניו ואז משהו קרה. בעולם שבו יש כל כך הרבה פרמטרים ומצד שני הדברים עומדים על השפיץ של הנעל אני לא אתפלא אם סיטי ייחלשו בעונה הבאה.

ליברפול תצטרך לקוות לפתיחה טובה ולהתרגל להמשיך לרוץ גם כשרודפים אחריה בטבלה, זה לא כזה כיף האמת, אני כאוהד חווה יותר חרדה כשאני במקום הראשון מאשר ב-3-4.

וחוץ מזה טרם נסגרה האליפות, אחת הקבוצות עוד תשמוט נקודות לתחושתי.

ק. 6 במאי 2019

גרייזס המדגם של שנתיים הוא די קטן… לפני זה צ'לסי לקחו ללא תחרות ממש וגם לסטר בעונה איומה של כל הטופ 6.
הגלגל מסתובב, יש פציעות, יש ירידות מתח.
ב2017 כולם היו בטוחים שריאל הולכים לשלוט באירופה כמה שנים ובארסה המפוארת צריכה מהפיכה מהיסוד- באו ולוורדה ומסי ולקחו שתי אליפויות ברצף עם אופציה לדאבל-טראבל.
אנחנו אפילו לא יודעים איך ייראו הבדלים לעונה הבאה ולאן יתפזרו נערי אייאקס…

פיש אנד צ'יפס 5 במאי 2019

לסארי היה את הסגל השלישי באיכותו לאחר סיטי וליברפול,וגם התוצאות עד לאחרונה לא היו מרשימות,עבור אחד שעשה קסמים בנאפולי,הזארד לא נותן תיגר למסי או אמבפה,קאנטה הולך לאיבוד במרכז השדה.מוראטה בתקופת סארי פשוט רצה לפרוש ממשחק. לא ראיתי שחקנים שממש התקדמו,אולי למעט האדסון אודוי.
ואם כבר מנג'ר וקבוצות קטנות-קח את לוזאן,יש שם שוגר דדי,אם יש הצלחות,ישפוך הרבה כסף

Jhkj 5 במאי 2019

סך הכל, עכשיו כשצ'לסי תגיע לליגת האלופות העונה הבאה באופן רשמי, לדעתך העליהום על סארי היה מוצדק? אני לא ראיתי את צ'לסי הרבה העונה, אבל נראה שמצד אחד ההתעקשות על דברים מסוימים יש שחקנים בסגל שהוא הוציא מהם יותר ממה שציפיתי

Jhkj 5 במאי 2019

ההתעקשות שלו על דברים מסוימים לא תמדי משתלמת * ומצד שני יש שחקנים בסגל…

גור אילני 5 במאי 2019

סארי לא נתן עונה טיפוסית של צ׳לסי בעידן אברמוביץ׳ – אם כבר זה הזכיר את תקופת ויאלי וזולה בשנות ה-90. קבוצה טובה סה״כ אבל ללא דומיננטיות בשום פרמטר. יכולה לתת הצגות אבל חוטפת מפלות. כדורגל משמים לפרקים ארוכים. כוכבים מזדקנים. צעירים שהם העתיד אבל לא ההווה.
הייבוש של האדסן הודוי היה מכעיס אבל מצד שני בחצי השני של העונה הוא שיתף אותו המון וקאלום נפצע פציעה קשה מאד. לא יודע אם זה קשור לעומס הפתאומי, אולי מקרי.
עם דבר אחד בביקורת ממש לא הסכמתי – אני חושב שהעליהם על סארי בנושא קאנטה מטופש – אין לסארי את התפקיד של קאנטה כקשר אחורי בשיטה, הוא לא יכול לשים אותו במקום ז׳ורג׳יניו – כמה קשה לאנשים להבין את זה? ועם זאת, אני צופה מצב שבו קאנטה יעזוב בקיץ. וזה יהיה נורא כי הוא השחקן האהוב עליי.

Kirma der faux 6 במאי 2019

אם יש לך שני שחקני וורלד קלאס בסגל ואתה מביא מאמן שאין לא את העמדה של אחד מהם כנראה שלא עשית את העבודה שלך גמו שצריך. השאלה בצ'לסי כיום היא של מי העבודה הזאת, מי לוקח את ההחלטות האלה?

Jhkj 6 במאי 2019

חוץ מפסז ואולי עסקת היגואין-קאנטה שסארי עלול לעשות אני לא רואה קבוצה שיכולה להביא את קאנטה. ריאל ברצלונה וסיטי יש שחקנים בעמדה שגם אם לא עדיפים (בחלק מהמקרים הם כן) יונייטד תוציא את הכסף על הגנה ועושה משחק התקפי לדעתי. לכן קשה לי לראות את קאנטה עוזב.

גלעד בלום 6 במאי 2019

זה לא מדויק שהפרמייר הופכת ללה ליגה, סיטי עוד לא זכו בפעם השניה ברציפות ואם ליברפול יזכו אז זה פעם ראשונה מאז ימי טרום פרמייר ליג, אמנם זה שתי קבוצות שפרצו והשאירו אבק לליגה אבל זה יכול להיות בשקט מרוץ משולש אם צ׳לסי/ארסנל/ספרס/יונייטד יתעשתו ( לפחות אחת מהן תיצור כבר משולש צמרת ), בנוסף פפ יעזוב מתישהו וסיטי תחזור להיות עוד קבוצה, כנל לגבי קלופ, הגלגל מתהפך יותר מהר בפרמייר, בניגוד ללה ליגה שם השלטון של ברסה-ריאל אינו מוטל בספק למרות צ׳ולואים שמנסים לנגוס בעוגה ומצליחים לעתים רחוקות

matipool 6 במאי 2019

הקבוצה עם הסיכוי הכי גבוה וסביר לצמצם פערים היא טוטנהאם שלך שרק בגלל מכת פציעות אימתנית וחוסר עומק שנובע מאי רכישת שחקנים שני חלונות ברצף, היא נכנסה לסחרור אחרי שהייתה צמודה לצמרת 3/4 עונה למרות ששיחקה באצטדיון לא ביתי.
אם פוצ'טינו יישאר ולוי יאשר רכישת 3 שחקנים מובילים (כמובן ללא שחרור אריקסן, אלדרווירלד ושחקנים חשובים אחרים), אתם תהיו חזק למעלה.

Jhkj 6 במאי 2019

לא חושב שיש להם כסף לשלושה שחקנים מובילים, אם הם פוגעים באנקר במציאות זה יכול לעבוד ואולי יניחו את ידם על כל מיני מסיימי חוזה כמו גודין, אבל בעיקר עם האיצטידיון החדש והדיבורים מסביב למועדון לא נראה לי שיקצו כסף לשלושה שחקנים מובילים

Dr.van nostrand 6 במאי 2019

מסכים עם גלעד.
עצם כך שנוצר ראש חץ העונה לא מלמד על ההבדלים בחלוקת הכספים וחוזק המועדונים בליגה. באנגליה יש עתה לכל הפחות טופ 6, בספרד זה לכל יותר טופ 3.
והפער הכלכלי/תדמיתי של הצמד בארסה-ריאל לשאר הוא לאין שיעור גדול יותר מהפערים באנגליה.

זה לא אומר שאין מה לשפר בפריימרליג, אבל למצב הנורא של הליגה הספרדית זה לא יגיע.

אילני 6 במאי 2019

כלומר, באנגליה ההגמוניות הן של 5-10 שנים, בעוד בספרד 100-200 שנים.

Jhkj 6 במאי 2019

זה לא על המבנה של הליגה וסוגה כמו שזה בארסה וריאל, אני חושב שגם בליגה כלל אירופאית או בליגה האנגלית בארסה וריאל היו שולטות ביד רמה, פחות מבליגה הספרדית, ועדיין. הסיבה לדומיננטיות ההיסטורית היא השחקנים ההיסטוריים שעברו שם בקצב שאפילו ביונייטד וליברפול לא עברו. ביחס לכל זה העובדה שהליגה הצמיחה את אתלטיקו מדריד שתתחרה איתם לא פחות ממדהימה, ואם אוהדי סביליה לא היו דבילים וקראפט היה רוכש את המועדון יש מצב שגם סביליה הייתה נכנסת חזק למירוץ

ק. 6 במאי 2019

צ'ולו סיים לפני היריבה העירונית שלו 3 פעמים ב6 שנים…

Dr.van nostrand 6 במאי 2019

אין ספק בכלל שזו היתה עונה קשוחה אבל צ'לסי הצליחה להשאר במירוץ למקום לצ'מפיונס ליג ועתה אף תלויה בעצמה לסיים שלישית, הישג לא ייאמן ממבט על הטבלה בפברואר.
יש גם את היכולת לקחת את האירופה ליג שאומנם לא היה כוחות עד עתה, אך בוא לא נשכח שפראנקפורט ככל הנראה תהיה קבוצת צ'מפיונס בעונה הבאה והיא יריבה עיקשת ואיכותית וכמובן גם בגמר אם תגיעו יהיה מאתגר ומעניין.
זה לגבי צ'לסי

אבל הנקודה שבאמת מעניינת היא המרקם העדין שבין הליגות המקומיות להעפלה וסיכויי הצלחה בטורניר הצ'מפיונס.

בגדול, מועדונים הבינו שחייבים הכי הרבה כסף בליגות שלהן בשביל לקחת את מירב הנקודות ולסיים במקום הראשון ולקחת אליפות.
ואז באים ואומרים…אבל זה לא מספיק.
על מנת להתחרות בשלב הבא, טורניר האלופות או טורניר האירופאית, יש צורך בחיזוק נוסף והטיעון הוא שזה גם עוזר למדינה כי הם מייצגים אותה ביבשת כך שזה לא פחות מצורך לאומי.
ובהירארכיה של שוק השחקנים אותו הדבר.
שחקן רוצה לקבל חשיפה, אתגר וכסף.
איפה מקבלים את שלושת הדברים?
מקבוצות שיש להן לשלם, יש להן על מה לשחק ויש אפשרות לחשיפה דרך טורניר בינלאומי יוקרתי או לכל הפחת סיכוי להגיע לשם.

ותמיד אלו אותן קבוצות שמתחרות על אותן תארים ואותו קאדר שחקנים.
וכל השאר משוכות בדרך ותו לא.

בקיצור, העשירות נהיות מגה עשירות ומגה דומיננטיות והאחרות נהיות פחות ופחות רלוונטיות בתחום התחרותי ומיועדות בעיקר לצרכים מקומיים ולהשבחת שחקנים וניקוד בטבלה הפנימית בין העשירות שהן מזמן אימפריות בינלאומיות.

מי שטוב לו ושמח עם זה שיצחק.. חה חה חה

6.5

Comments closed