ארבע אנגליות ללא ספרדיות

The case for the nutcase

בצבא, התגייסתי לנח״ל בקו״ם. למי שלא יודע, וממש עדיף לא לדעת, מדובר בגירסה חיוורת ומיותרת של נח״ל גרעינים. 3 שנים של שירות רב משמעות – הרגע הזה שבו פגז מרגמה 52 מ״מ נורה לי מתחת לסנטר וחלף מילימטרים מהאף שלי בגלל טמטום שלי ושל שני חיילים עולים חדשים מדרום אפריקה, וכל זה בגלל חזיר בר שעבר את הגבול מלבנון והצריך הפעלת נוהל מטומטם ומסוכן – היה אחד היילייטים.

הכי אהבנו לשיר את השיר הזה של ״נח״ל בקו״ם – ללא גרעינים״. לא משנה שקינאנו בהם על היציאה להיאחזות, על הבחורות. עדיין התגאינו בכך שאנחנו ללא גרעינים. למרות שהיינו אוסף מקרי של נפלים מסיירות, מחובלים, מאיפה לא – היינו מחלקה מגובשת מאד, עם שני סטנדאפיסיטים קבועים בתפקיד, ועוד כמה מחליפים למקרה שאחד נפל פצוע. בשלב מסוים בזמן השירות בכפר דרום, נכנסתי לאוהל וראיתי מחזה כזה: ש׳, אחד הסטנדאפיסטים תלוי על עמוד, עירום כביום היוולדו מלבד אפוד קרב ומקלע מאג, אותו נופף באוויר בזמן שהוא צורח. שני כלי זינו התנוססו באוויר הדחוס בריח ברזנט. השאר יושבים על המיטות, מכינים קפה, עסוקים בשלהם, אדישים. אצלנו במחלקה, זה היה נורמלי לגמרי. הטירוף הוא מה שהחזיק אותנו במציאות לגמרי לא נורמלית.

*

ולד ראה ששחקני ברצלונה מסתכלים בהערצה על מסי בציפייה שיוציא אותם מהברוך, הוא תמיד אמור להוציא מהברוך, אבל אף פעם לא מוציא מהברוך, חזר על צעדיו לאחור והוציא בעיטה קצרה ומדוייקת מהקרן. אוריגי בעט את זה מעל ידיו של טר שטגן, מתחת לקורה ופנימה. כמו אותה נגיחה של דרוגבה ב-2012, הכדור הזה נכנס על בסיס של רצון בלבד. גם לא היה במהלך הזה שום הגיון. 0:4. תוצאה לא הגיונית. הפתעה מוחלטת. אנשים ויתרו על המשחק הזה, כמו שהיו כאלה שהלכו לישון ב-0:3 באיסטנבול. כנראה שלא יחזרו על הטעות הזאת שוב.

*

סון התעייף כשניסה, כבר לא היה לו חמצן במוח וההחלטות היו נוראיות. הארי קיין ביציע. אריקסן עם הראש במדריד. מי נשאר: יורנטה, שהפך לגיים-צ׳יינג׳ר אבל כמו בן דמותו לתפקיד מס׳ ה-9 המודרני, לחלוטין ללא יכולת לשים את הכדור ברשת. דלה עלי – שמנסה להפוך למשהו שקשור בהגשמת הנבואה שהובטחה אבל מהי בעצם, בכלל לא ברור. חוץ מלשים גולים בראש מול צ׳לסי שאת זה הוא מגשים. אבל יש עוד אחד – שבמשך כל העונה רץ, השתולל, אבל לא התאים כלל למשחק של פוצ׳טינו, ונראה לפרקים כמו הדמות המיותרת ביותר בקאסט. מין סרג׳ אורייר התקפי.

כשרוני רוזנטל ורונן חרזי רבו על הכדור, ובסוף רוזנטל הצליח להוציא את הכדור בתאקל מתוך הרגל של חרזי, רק בשביל ברקוביץ׳ להכניס את זה פנימה באופן מוזר – הם לא ידעו ששנים אחר-כך לוקאס מורה ודלה יעשו דבר דומה בחצי גמר הצ׳מפיונס. תלמידיו החרוצים של שלמה שרף ביצעו את התרגיל באופן מושלם, אבל זה הספיק רק ל-2:1.

עוד מהלך לא שגרתי הוביל ל-2:2 אבל את מה שקרה בדקה ה-96 כבר קשה להסביר. הרמת כדור לא קשורה לכלום של סיסוקו. יורנטה מצליח לגעת בזה עם הברך או ספק להפריע לדה ליכט לנקות. הכדור יורד ללא אחר מאשר דלה. דלה מחכה שלוקאס מורה יתקל אותו וייקח את הכדור, כך גם כל הגנת אייאקס. יוהאן קרויף מחכה לדה ליכט, ההבטחה, שינצנץ באורו הצעיר ויעיף את זה למעלה. אבל רגליו של הבלם הצעיר קצרו מלהושיע. דלה עלי מחליט להשתלט על הכדור, אבל פתאום בזוית העין הוא רואה משהו ירקרק מתקדם באלכסון. זה אותו הירוק שעבד מול סיטי, ופתאום הפך מתלבושת מספר 3, זאת שרק אוהדים קנאים או עניים במיוחד קונים, לקיט הנבחר לכל משחק מכריע. ובמקום להשתלט על הכדור, הוא נותן מסירה קטנטנה, שאיכשהו יש רק שחקן אחד על הדשא שנותר לו בראש מספיק טירוף כדי להגיע אליה. ולמרות שהוא משמעותית רחוק יותר מהכדור מאשר נניח דה ליכט, לוקאס מורה עושה עוד צעד, לא, הוא רוקד את הצעד הזה, ומצליח לבעוט אותו באלכסון לפינה הנגדית, זו שמכיוונה הוא הרגע עשה מון-ווקינג.

פוט׳טינו בוכה. הוא לא דומע, הוא ממש בוכה, על המגרש, וכולנו איתו.

*

כאן אמורה לבוא פסקה על ארסנל. אני לא ארחיב יותר מדי, רק אציין את העובדה שאמרי משחק העונה עם שני חלוצים אמיתיים. זהו.

*

אוקיי, עכשיו ננשום עמוק ומעבור לקבוצה הרבה פחות מרשימה, אבל עדיין אני רוצה להתמקד דווקא בדמות אחת שמרגשת אותי.

חוסר ריכוז שלו הוביל את יוביץ׳ ל-10 שערים באירופה העונה. 1:1 כשצ׳לסי נמצאת תחת איום שכל שער חוץ עכשיו יגמור את ההתמודדות. כריסטנסן פתית השלג נפצע. אזפי על צהוב מוסט לעמדת הבלם. זפאקוסטה נכנס להחליף אותו מימין. פרנקפורט מבינה שיש מולה כרגע שני נקניקים בהגנה ומכניסה את האלה החזק והגובה. הוא ויוביץ׳ מול לואיז ואזפי זה לא כוחות. ובאמת הכדור מגיע להאלה, איכשהו נהדף אבל מעל קפה ההמום, בדרך הבטוחה לפינה. הנקניקים ממוקמים איפשהו, אבל זה בטח לא באזור. אנחנו רואים בסלו-מושן את העונה האירופית של צ׳לסי נגמרת, כשכדור מצייר לו קשת יפה ומושלמת, דאבל ריינבואו שמבטל את הזכיה שלנו בדאבל – גביע הטופ 4 והליגה האירופית.

אלא שפתאום, משום מקום, רגל לבנה חלקלקה. גוש תלתלים. נכון, הוא כבר לא מלא ומרשים כמו פעם, כיום גוונדוזי נושא את החיקוי המרשים ביותר למה שזה היה פעם, אבל הוא בצד הצפוני של העיר. אבל עדיין גוש תלתלים. עזר ויצמן היה מרוצה.

והוא מכניס את הרגל בצורה עקומה, הגוף שלו קרוב מדי לקורה והוא לא רוצה להתרסק עליה, את זה תשאירו למשוגעים אחרים, לא דוד לואיז. יש לו עוד עבודה. ופנדל להשחיל בקור רוח, פנדל שסארי לא מסוגל לצפות בו כי זה מתנגש עם איזה עשר אמונות טפלות שונות.

ואמש חתם על חוזה חדש. עוד שנתיים של הגיזר. וצ׳לסי שברה חוק מועדון בשבילו.

*

הכדורגל מנסה להיות הרבה יותר מדי רציונלי. שחקנים מנוטרים בכל מיני כלים. בודקים את ההתנהגות שלהם מגיל 6. מנסים להימנע מבאלוטלים. רוצים אלופים, אבל מתבלבלים בין שחקני כדורגל לכוכבי אינסטגרם.

לא חברים – כדורגל זאת אמנות. תרחיקו את הדוגמנים והמהנדסים ליציע. ותנו לאלכסנד-ארנולד, דוד לואיז ולוקאס מורה לעשות אותה.

*

הכדורגל החכם, המתוכנן, ההגיוני, הבנוי, זה מבית מדרשו של x, או בדרכו של y… או בניהולו הספורטיבי של שחקן עבר z… הלך הביתה.

המוץ הופרד מהתבן. שנים של תסכול נגמרו. של אתלטיקו מגיעה לשלבים הגבוהים עם אנטי כדורגל. של פורטו מגיעה לשלבים הגבוהים בחמש תחפושות שונות. של שתי ספרדיות שמכירות רק דבר אחד. של צרפתית אחת שקונה הכל. של פרוייקט השבחת שחקנים שמצליח קצת יותר מדי. פוטבול איז קאמינג בום*

ומה שנשארנו איתו זה שתי אנגליות מטורפות ומעולות. ושתי אנגליות (קצת פחות) מטורפות ו(קצת פחות) מעולות.

ואנשים מאוכזבים שיש לנו עוד משחק ליגה אנגלית בגמר.

*

ואינשאללה נתעורר היום בשבע לאלופה חדשה בפרמייר ליג.

*זמנית

הכי פחות גרועים

תגובות

  • סער

    מעולה.
    רק חבל שדרבי לונדוני ישוחק בבאקו!! פשוט גועל נפש של בצע כסף.

    הגב
    • Ollie Williams

      אצטדיוני הגמרים נקבעים מראש ללא קשר לזהות העולות.
      אם באקו מקום ראוי או לא, מסיבות אלו ואחרות, זה דיון קצת אחר

      הגב
  • אמיתי

    איבדתי אותך ב״אינשאללה״..

    הגב
  • יאיר אלון

    אין לי ממש מושג מה קראתי כרגע ומה ניסית להגיד אבל אהבתי את זה ונהנתי מהפוסט..

    הגב
  • matipool

    אמן ואמן.
    לגבי ארסנל - רוב העונה, אמרי פחד לשחק עם שניהם ביחד (בעיקר ע"ח לאקזט) ואולי גם בגלל זה ארסנל נמצאת היכן שהיא נמצאת.
    ב-26/05/2005 בבוקר, נכנסנו גיסי ואני לרכב בבן גוריון אחרי שנחתנו מאיסטנבול (היינו מאלו שטסו ביום רביעי בבוקר/ צהריים וחזרנו מיד אחרי המשחק). פותחים את הרדיו והדבר הראשון ששומעים זה את טל ברמן מבואס לגמרי ובוכה לאביעד קיסוס על זה שבגלל שהם צריכים להגיע כל כך מוקדם לרדיו, הוא הלך לישון במחצית כי חשב שאין טעם למשחק..

    הגב
    • גור אילני

      אני חושב שלא סתם הוא פחד, כמעט אף קבוצת צמרת אנגלית לא משחקת קבוע עם שני חלוצים מאז כמעט תחילת המאה. פעם היו הנרי וברגקאמפ. והיתה לנו אפיזודה עם סוארס וסטארידג, דרוגבה ואנלקה. שאלה של להתאים את השיטה לסגל, אנצ'לוטי היה מספיק גמיש לזה, אבל היתה לו קבוצה דומיננטית וגם כך זה לקח עונה וחילופי מאמן.

      הגב
    • Jhkj

      הסיבה העיקרית שארסנל איפה שהיא נמצאת, היא שמאחורי שני השחקנים הנעדרים האלה משחקים שחקנים שהם באמת כבר לא ברמה של מועדון שמחפש צ'מפיונס כמו מוסטאפי ונאצ'ו.

      חשוב לציין שאובה הוא לא בדיוק חלוץ לצד לקאזט אלא יותר שחקן כנף שמאל שנכנס המון פנימה, בנתיים המערך הזה מיטליינד ניילס ימין והוא שמאל מתחבב עליי לא רק לאור התוצאות מול היריבות הלא קלות באירופית, אלא גם בגלל היכולת הרבה של אובה לנצח במהירות באגף, וגם להשפיע ולהכריע את ההגנות בכניסה מהירה לשטחים פנויים באמצע המגרש.

      הגב
  • שי

    כדורגל זה הרבה פעמים קרב בין האמנות להנדסה. בין המערך המסודר מצד אחד לבין השחקן שמנסה ומאלתר ומתאמץ מצד שני. ושני הסיפורים יפים בעיניי. אבל בעיקר הוא משחק של 11 מול 11, אנחנו אלה שמתבלבלים מכל השמות והמותגים ונהיים בטוחים שזה מבטיח משהו.

    הגב
  • ממן

    שאפו לליגה האנגלית שמוכיחה שההשקעה בכסף ובתשתיות נושאת פירות, שאפו עוד יותר שזה לא בא על חשבון הרגש (הקהל באנפילד, ההתפרצות של פוצ'טינו והדמעות של מורה כשמשמיעים לו את שידור השער באנגלית - וואו).
    רק הערה: להגיד "מסי אף פעם לא מוציא מהברוך" זה אולי מגניב לכתוב אבל פשוט לא נכון.
    הוא אמנם לא הווינר האולטימטיבי (אני מכיר רק אחד כזה - ג'ורדן) אבל את חצי הגמר ב2015 מול באיירן וב2011 מול ריאל הוא ניצח ממש לבדו. השנה היתה לו קבוצה סופר חלשה שהוא הביא מרחק שער מהשתתפות בגמר.
    אתה מכולם אמור לזכור שבשנה שעברה עפתם בגלל מסי ולא אף אחד אחר, מה לעשות - בסוף זה ספורט קבוצתי.

    הגב
    • דוד

      דרך אגב- מסי לא הוציא מברוך, לא מול ריאל ולא מול באיירן שהזכרת. ברצלונה לא היתה שם בברוך.
      זכורות לי בצ'מפיונס 2 פעמים שמתקרבים קצת להגדרה: רבע גמר מול מילאן כשהבקיע צמד שמחק פיגור של 2-0, ורבע גמר מול ארסנל כשהבקיע רביעיה שמחקה 1-0.
      2 משחקי בית, מול קבוצות דרג 2 (עם הגנה דרג 3).
      הוא לא הוציא מברוך בגומלין (כלומר לא הבקיע ולא בישל ולא כלום) לא מול צ'לסי 2009, לא מול אינטר 2010, לא מול צ'לסי 2012, לא מול באיירן 2013, לא מול אתלטיקו 2014, לא מול אתלטיקו 2016, לא מול יובנטוס 2017, לא מול רומא 2018, ולא מול ליברפול 2019. בעצם אולי היה לו איזה בישול לאינייסטה ב2-2 נגד צ'לסי ב2012. לא זוכר בדיוק (ולדעתי הוא החמיץ שם פנדל בדקה 50).
      כל זה נכתב בלי קשר כמובן לביצועים שהוא כן נתן (שבמקרים שציינת נתנו לברצלונה פור מספיק גדול בשביל שלא יצטרכו לבנות עליו אח"כ).

      הגב
      • ק.

        דוד, הרב נכון, אבל בישל ב2009 מול צ'לסי וגם מול אינטר ב2010 בגומלין ומול באיירן לא שיחק בגומלין אז באמת לא יכל להושיע. מול חובה בחוץ היו לו שתי מסירות זהב כמו השלוש בשבוע שעבר אבל בשביל לבשל צריך שייגמר ברשת...

        הגב
      • ממן

        מול באיירן החזקה הם היו ב0-0 ביתי עד הדקה ה75, מול ריאל הוא כבש במשחקי הבית והחוץ, כשאתה כותב כמה הוא לא כבש זה נראה כלכך הרבה, שקשה לזכור שזה מצג שווא בעצם כי מדובר בכמה משחקים בודדים לעומת קרוב ל20 שערים בשלבי הנוקאאוט (שני אחרי רונאלדו שהוא ללא ספק שחקן נוקאאוט יותר טוב ממנו).
        אגב 1 - בישל גם את הגול המפורסם של אינייסטה מול צ'לסי.
        אגב 2 - תודה על התופסת המבורכת לגבי מילאן ואסנל, מהכוכביות שהוספת אני אבחר להתעלם, בכ"ז - יש לי קצת כבוד לכדורגל.

        הגב
        • דוד

          זה לא סתם משחקים בודדים; לדעתי זה פחות או יותר כל רגעי הברוך של ברצלונה בליגת האלופות בעשור האחרון ללא יוצא מן הכלל, ובכולם היה מכנה משותף בולט.
          כמובן אפשר לתת פרשנות הפוכה (רגעי הברוך הגיעו בדיוק במשחקים הבודדים, בהם מסי לא היה טוב). אבל קשה להתעלם מהדפוס: אם ברצלונה בסכנה ממשית וחייבת שער דחוף, אל תבנו עליו.
          נ. ב. אני לא שם כוכבית על ארסנל ומילאן כדי להקטין את ההופעות שהוא נתן מולן, אלא כדי להראות שאז הלחץ עליו היה יחסית נמוך; הן היו קבוצות עם הגנה רעועה שכולן ציפו מברצלונה בקמפ נואו לעבור די בקלות.
          לא מנסה להוריד ממנו, הוא עושה כמעט הכל חוץ מלהוציא את הקבוצה מברוך. אז מה? כאוהד ריאל כבר עברתי מזמן את השלב הילדותי בו אני מנסה להכחיש את הגדולה שלו או לערוך השוואות מטופשות, אבל יותר קל לי להסתכל למציאות בעיניים. וזה בסדר. רונאלדו לא עובר שחקנים, ולא מבשל כמו מסי. מסי כמעט אף פעם לא יחלץ את הקבוצה שלו מבור עמוק. העולם לא מת.
          הייתי מצפה ממך לכנות דומה.

          הגב
          • ממן

            קודם כל - ההגדרה שלך לברוך לא מקובלת עלי. ברוך הוא גם מצב שבו קבוצה מנסה למצוא פתרונות, בד"כ מסי הוא הפתרון היחיד. לפעמים זה עובד, לפעמים זה לא. (שלא לדבר על כך שבליגה הוא החזיר את ברצלונה מפיגור לא מעט פעמים. בעצם - כמעט היחיד שמחזיר אותה מפיגור.
            אז נכון, הוא גם הרבה פעמים לא, והוא כאמור *לא* יזכר (אלא אם כן משהו ישתנה מהותית ב3 השנים הבאות, בדיוק השינוי שרונאלדו עשה - בדיוק בגילאים האלו) כשחקן נוקאאוט מדהים אבל באופן כללי, 166 מתןך השערים של מסי בקריירה מוגדרים כ"שערים מנצחי משחק". זה יותר מרבע מסך השערים שלו!
            אבל דוד מצפה ממני לכנות דומה, אז איך אני מעז לפנות לסטטיסטיקה ולעובדות.

            הגב
    • גור אילני

      אופיר, אולי זה לא נכון עובדתית אבל נכון עבורי חוויתית (יעני פייק ניוז), במיוחד כאוהד ארגנטינה. סה״כ אני אוהב את מסי ואין לי שום צורך להתנגח בו, אבל בדרך-כלל הוא לא זה שיוציא אותך מבור ממש עמוק. זה עניין של אופי. במצבים קשים רואים אותו עם הראש באדמה, מכונס בתוך עצמו.

      הגב
      • ממן

        יש בזה יותר משמץ של אמת, וזה מבאס גם אותי.
        מצד שני, הוא מביא קבוצות הרבה מעבר לתקרת הזכוכית שלהן, וגם לו יש מעצורים בסופו של דבר. גם זו דרך להסתכל על זה.

        הגב
      • קלבדוס

        "במיוחד כאוהד ארגנטינה?" נשאלת השאלה, מה ראית?
        רמז... משחק אחרון להעפלה למונדיאל...
        עוד רמז... ארגנטינה חייבת לנצח... בחוץ...
        עוד רמז... היא סופגת על ההתחלה...
        מצלצל משהו?
        שלושער לבד במשחק ההעפלה בחוץ אחרי פיגור, זה מה זה, אם לא ההגדרה של נס ע"י אדם אחד?
        ההייטריזם למסי שובר כל יום שיאים חדשים, בחיי. וגם אם האיש הוא "אוהד ארגנטינה", יעני לא הייטר פר הגדרה - הוא יצטרף לפזמון החוזר, שמנוגד לעובדות.
        יש אגב עוד מקרים, אבל זה מספיק.

        הגב
  • דוד

    פוסט נהדר ואני מקווה שהכדורגל באמת חוזר.
    אני אגיד רק משהו על טוטנהאם- קבוצה שאין לה הגנה, והיא יודעת זאת. היא אפילו לא מתאמצת בחצי הזה של המגרש כי חבל על הזמן.
    ובאופן פרדוקסלי (ומאוד אנגלי) זה היתרון הענק שלה.

    הגב
    • גור אילני

      אתה חושב שאין לה הגנה? ברור שבשיטה חלק גדול מההגנה מתבצע רחוק מהשער, אבל עדיין יש לה בלמים מצויינים ומגינים נהדרים (העזיבה של קייל ווקר פגעה כמובן). לדעתי הסגל פשוט סובל מעייפות מצטברת של 3 עונות - ולראייה מי שמצטיינים בחלק הזה אלה היחסית טריים.

      הגב
      • דוד

        אני לא רואה הרבה ליגה אנגלית. ראיתי אותם בצ'מפיונס, מול ריאל מדריד שנה שעברה (ב3-1) ונגד סיטי השנה פעמיים ברבע, ומול איאקס בגומלין.
        התרשמתי שכקבוצה אין להם משחק הגנה- זו משמשת בעיקר כריבאונדרית להתקפה וזה מתבטא בעיקר בהעדפה 'אברי סינגל טיים' של מסירה שתוציא מתפרצת, על פני החזרת כדור אחורה והרגעה של המשחק.

        הגב
        • אלכס

          זה רק בגלל שהם בסגל חסר, הם בד"כ הרבה יותר מאורגנים ומסודרים.

          הגב
          • פאבריציו רבאנלי

            אכן, בעונה זו ההגנה של טוטנהאם היא זוועה לעומת עונות קודמות. סיבות לא חסר- רוב ההרכב הראשון כמעט ולא הספיק להתאמן יחד לפני פתיחת העונה, בגלל המונדיאל, ואחר כך היו צריכים לשחק בוומבלי ולא בוייט הארט ליין הישן שהיה קומפקטי מאד, עם המידות הצרות ביותר מכל מגרשי הפרמייר ליג. ואז כמובן הגיעו הפציעות, שהגיעו כי אין לקבוצה כסף לשחקני ספסל מהשורה הראשונה, ולכן משתמשים במה שיש עד שאין ברירה והם בגבס או בדרך לניתוח. אז אתם צודקים, ההתעלות ההתקפית של סון ומורה ויורנטה היא שהביאה את טוטנהאם לגמר ליגת האלופות ולמקום 4, לא ההגנה המרוטה והמחוררת.

            הגב
            • דוד

              יכול להיות שהמגרש הרחב דווקא עזר מאוד- בחלק ההתקפי (באירופה בעיקר, עם המגרשים הגדולים).
              זה נראה ששחקני ההתקפה של טוטנהאם למדו לרוץ עליו כמו משוגעים. יש להם משחק כנפיים מדהים והם גם מתפעלים מצוין את יכולת המסירה למרחק של אריקסן.
              באנגליה להרבה קבוצות יש מגרשים צפופים יותר (אני זוכר את סטוק סיטי מפעילה את הראש של פיטר קראוץ' באמצעות זריקות חוץ של רורי דלאפ) וזה מקשה לנצל את היתרון שיש לטוטנהם בשטח פתוח. וגם מסביר קצת איך סיטי מגיעה כמעט ל-100 נקודות בעונה.

  • Nil satis nisi optimum

    למה דרושה אלופה חדשה לפרמיירליג ? אני מאוד מרוצה מהריפיט , בהתחשב באלטרנטיבה .
    וכמה כיף שאהובתי מגודיסון פארק היא זו שלקחה לקלופים השחצנים בראשית מרץ את הנקודות האחרונות שאיבדו והעלו את הסיטי לפסגה עד לסיום.
    עכשיו אחזיק אצבעות חזק לתרנגולים החביבים , שישלימו את העבודה במדריד .

    הגב
    • גור אילני

      לא דרושה אלופה חדשה, אבל עדיין בין השתיים מעדיף את ליברפול. סיטי היא כרגע מבחינתי הכוח שצריך להלחם בו ועד שזה לא ישתנה תכלס נסבול.

      הגב
  • Jhkj

    פוטצ'ינו (אספניול), פפ, אמרי הגיעו ומשחקים פילוסופיה ספרדית, קלופ גרמני עם כי למען ההגינות זה מספיק דומה לאנגלי, סארי איטלקי, וסולשאר לא יישר עמנו לנצח. אתה יכול לקרוא לזה כדורגל אנגלי אם אתה רוצה, אבל אי אפשר להעתלם מזה שהסיבה שהכדורגל האנגלי חזר לבמות הגדולות זה שהוא התרחק קצת מהאנגליות שבו.

    הגב
    • אילני

      לא טענתי שהכדורגל יותר אנגלי, אבל כן טענתי שהכדורגל האנגלי יותר ״מחורע״ מהאירופי, יותר נאיבי. סארי תכל׳ס בא מהאסכולה של אריגו סאקי, אבל אני לא זוכר מספיק מהתקופה של סאקי כדי להרגיש את זה. צ׳לסי שלו היא גם הקבוצה הפחות התקפית בין ה-4. מחזיקה יותר מדי בכדור ולא מבקיעה מספיק, אבל בטח שלא קבוצה צינית או הגנתית.

      אבל מה שעוד יותר מרשים זה העובדה שההחלטות שהובילו למצב הזה הן החלטות אמיצות. טוטנהאם הצליחה לפתח חצי הרכב בעצמה ולהחתים לחוזים ארוכים, ובמקביל לבנות אצטדיון. ארסנל ניסתה משהו חדש, צ׳לסי גם, וליברפול הלכה עם דרך מסויימת עד הסוף, כשהרכישות הגדולות הן (למרות הסכומים) עדיין מילוי רשימת חוסרים ולא עליהן מתבססת השיטה.

      הגב
      • jhkj

        לדעתי דווקא אייאקס היא זו שמשחקת כדורגל נאיבי, להשתלט עם על הכדור, מסירות כמו בכדורגל רחוב, גם אם מולך משחקים ריאל מדריד או יובה, אין בהם טיפת ציניות.
        בנוגע למה שאתה אומר על הקבוצות אני לגמרי מסכים, אני אומר שהמהפכה הזו התחילה כשהקבוצות הבינו שלא יצליחו יותר לנצח עם כדורגל אנגלי את אירופה או אפילו את הליגה. ונגר היה מחלוצי המהפכה, אבל זה התבשל לאט מאוד השינוי בליגה

        הגב
  • 7even

    Football is coming home!

    חבל רק שמנצ'סטר נעדרת מהמשוואה

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *