השארות בחיים כערך עליון

איך נשארים בחיים, איטליאן סטייל.

מנדזוקיץ' HEART לבנדובסקי
מנדזוקיץ' HEART לבנדובסקי

"אמריקה" הוא אומר "תפסיד במלחמה. ואיטליה תנצח אותה"

"אמריקה היא האומה האומה החזקה והעשירה בעולם," מעדכן אותו נייטלי. "והלוחמים האמריקנים הם הטובים שישנם"

"בדיוק," מסכים עמו הזקן, בנעימות המרמזת על עוקצנות משועשעת "ואיטליה הינה אחת האומות העניות ביותר בעולם, וחייליה נופלים מכולם, וזו בדיוק הסיבה שמולדתי מצליחה כל כך במלחמה זו שעה שמולדתך כל כך נחשלת בה. חיילים איטלקיים כבר לא מתים. אבל חיילים אמריקאים וגרמנים כן מתים. אני קורא לזאת הצלחה גדולה מאוד." 

"אתה מייחס יותר מידי חשיבות ניצחון במלחמה," לועג הזקן, "הטריק האמיתי הוא ההפסד במלחמות. הייתי פאשיסט כשמוסוליני שלט, ואני אנטי פאשיסט כעת, משהודח. הייתי פרו-גרמני קנאי כשהגרמנים היו כאן, וכעת אני פרו אמריקני קנאי." 

"אתה בוגד! שכיר יום! אופורטוניסט מחפיר וחסר עקרונות!" מתפרץ עליו נייטלי. 

"אני בן מאה ושבע".

 

תרגום עצל ביותר של אחד הקטעים האהובים עלי מאחד הספרים האהובים עלי, מלכוד  22. מתאר יפה מאד את המשחק אמש ביובנטוס סטדיום (או בתרגום לעברית, יובנטוס "היכל הארנה" צטדיון) (סוגריים שניים ברצף, זו כנראה המחשבה הלינגווויסטית המטופשת ביותר שנהגתה בישראל, לקרוא לארינה של הפועל היכל הפיס ארינה, משעשע מאד מצד אחד, מסביר לגמרי למה לעולם לא נהיה ביורוליג, יש להם סטנדרטים שפתיים גבוהים מאד.)

יובנטוס באה לעשות מה שהיא יודעת הכי טוב, לשלוט במשחק על ידי שימוש בשלושת הבלמים שלה כמכשיר להנעת כדור, ושחרור מבוקר של בונוצ'י כסוג של ליברו, מה שמאפשר לפוגבה להפעיל לחץ במרכז המגרש ולמעלה יותר על הקשר התורן של באיירן שיורד למטה לקבל כדור. הכל טוב ויפה רק שתי בעיות:

א) לא היו ליובה שלושה בלמים אתמול, מה שדפק את כל הטקטיקה הקבועה של הקבוצה תחת אלגרי.

ב) באיירן פאקינג טובים.

אז מה עושים במצב כזה?

כמובן שמפסידים. זו הטקטיקה העילאית לניצחון. מסתגרים מאחורה בפאניקה מוחלטת, מאבדים כדור אחרי כדור 30 מטרים מהשער, משתמשים בקוואדרדו כמגן ובליכשטיינר כשחקן התקפי/בלם וזו על מנת ליצור פאניקה נטולת טכניקה, נותנים הוראה לדיבאלה לא להצליח לבצע פעולה אחת חיובית במשך 62 דקות, ובכך מייצרים את התנאים האופטימלים להשארות בחיים.

באיירן היו מושלמים במשך השעה הראשונה ורבע השעה האחרונה, הם היו סתם טובים יותר במשך שאר הזמן, וחובה לומר משהו על קבוצות של גווארדיולה, אי אפשר לנצח אותן בכדורגל מסודר וטקטי, כאילו, צריך מולן טקטיקה מסויימת, אבל חובה גם התעלויות אישיות, הקבוצות שלו דורשות רגעים של גדולה מהיריבות שלהן, רק ככה הן נופלות, כי טקטית, הן פלואולס, והלחץ שהן מבצעות מונע כל סוג אחר של כדורגל. וזה בדיוק מה שבאיירן עשתה אתמול ליובנטוס בשעה הראשונה, פרט למרקיזיו קצת במחצית הראשונה, וברצאלי מאחור, אף שחקן של יובנטוס לא הצליח לייצר מסירה ששחררה קצת לחץ, כמובן שמרקיזיו הוחלף במחצית על ידי הרננס, שלא ממש יודע כדורגל, והוא הגיב כמובן כפי שמצופה משחקן ברמתו, שני איבודים רצופים תוך כדי כדרור במרכז המגרש.

אבל אלגרי עשה עוד משהו, הוא הבין שההפסד וודאי, וזה הסיכוי היחיד לנצח. הוא שחרר את פוגבה במחצית השניה, ובכך השאיר את הגנה יובנטוס בלי באפר בינה לבין קשרי באיירן והלחץ של לבנדובסקי, מגדיל בכך את הסיכוי לספיגת שער נוסף, שאכן הגיע, ובכך הבטיח את ההשארות של יובנטוס בחיים. כי מכאן, עשתה יובנטוס את מה שהיא יודעת הכי טוב בעולם כנראה, לצמצם נזקים, ולמנוע את הסיטואציה האופציונלית של משחק כדורגל הגיוני, במצב הזה, כשהמוות וודאי, רק דבר אחד עוזר, אופורטוניזם זול.

וזה, יש ליובנטוס. מנדזוקיץ' עשה את מה שהערתי עליו קודם, נתן שלושה מהלכים של התעלות אישית, דריבל שאין לו סיכוי להצליח, הצליח. לחץ שאמור להכשל, הצליח. חטיפה שהוא לא מצליח לבצע אפילו בליגה האיטלקית החלשה, צלחה. ובום טראח, נשארים בחיים. בונוצ'י וברצאלי, נזכרו שלפני שהם בלמים טכנים הם אוכלי אדם מטונפים, והתלבשו על לבנדובסקי, בופון קיבל את לוק האריה הזקן המטורף שלו, היה לו את המבט הזה של "בחייאת, אני בן 89 כבר, וזו עונתי המיליון בשער, למה אתם מתעקשים לבוא לרחבה שלי" ובאיירן אכן לא באו לרחבה שלו יותר. ופוגבה? לא עשה כלום, פרט ללהישאר בחיים. תיקול, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד דריבל חסר סיכוי על מטר מרובע במשך 17 דקות תמימות עד ששחקן יובנטוס יתפנה סוף סוף, ועוד פעם לזרוק את כל הגוף שלו בדרך של שחקן באיירן רץ, ולחסל בכך התקפה, בעצם, הוא עשה את המקללה, רק בגובה כפול.

ובאמת, אין יותר טובים מלהשאר בחיים מאשר האיטלקים הזקנים האלו. ואולי במשחק הבא הם ימותו שוב, ואולי יחיו שנית, ואולי יעברו, ואולי לא, אבל הם תמיד בחיים. אני עדיין מהמר על באיירן, וחושב שזו תהיה תבוסה, אבל יודע משהו אחד, יובנטוס תהיה בשלבים האלו עוד, ותגיע לגמרים ותיקח אותם עוד, בגלל שהם אופורטוניסטים מחפירים וחסרי עקרונות.

 

ברצלונה - ארסנל, מכבי - הפועל חיפה, קווים מקבילים
מחסור חמור בעובדי היטק, מי קבע?

40 Comments

ארז 24 בפברואר 2016

אדיר.

אריאל גרייזס 24 בפברואר 2016

אח, מלכוד 22. קח כל קטע רנדומלי ממנו ותקבל גאונות.
ומה שעשו יובה אתמול זה בדיוק ההיפך מארסנל. האחרונים ימותו גאים אבל ימותו. ישחקו כדורגל אמיתי עד הסוף. האיטלקים יפסידו אבל ינצחו.
ובשביל הרקורד, אני לא משאיר להם סיכוי לגומלין

ערן קאלימי 24 בפברואר 2016

שזה בעצם אומר שיובנטוס משחקים כדורגל וארסנל לא.

אריאל גרייזס 24 בפברואר 2016

שאלו פעם את לארי בירד מה הוא משחק הכדורסל המושלם בשבילו והוא ענה שזה משחק בלי יריב ובלי לוח תוצאות. זה בדיוק ונגר, מנסה לשחק את הכדורגל "המושלם". ושוכח שיש מטרה מסוימת למשחק הזה. אנשים שאומרים שארסנל שיחקה טוב והיתה קרובה מאוד לנצח שוכח שזאת בדיוק הארסנל של כל שנה, זאת שעוד שניה מנצחת. הססמא שלהם מעל הדלת צריכה להיות "ארסנל, מפסידים בכבוד מאז 2004"

גיל שלי 24 בפברואר 2016

ארסנל אתמול שיחקו בונקר, ממש לא השאיפה של ונגר לכדורגל מושלם, הם פשוט לא טובים בזה

אריאל גרייזס 24 בפברואר 2016

שיחקו בונקר בחצי הראשון ויצאו ממנו עם רשת נקיה. אבל בחצי השני, כמו העקרב שזה האופי שלו, הם התפתו לעלות קדימה – ואז הם חטפו.

רועי 24 בפברואר 2016

השאלה איזה שלט עדיף, זה, או "לא מעניינים אף אחד מאז 1990"

אריאל גרייזס 24 בפברואר 2016

נו באמת, תראה כמה בלוגים יש לך על ליברפול וכמה יש לך על ארסנל בדה באזר, ברור שאנחנו מעניינים יותר!

רועי 24 בפברואר 2016

אתם מעניינים את עצמכם יותר. :)

אריאל גרייזס 24 בפברואר 2016

אוננות היא נפלאה, זה סקס עם הבן אדם שאני הכי אוהב בעולם, כמאמר וודי אלן

אריק 24 בפברואר 2016

ון חאל דווקא מתאים לך נראה לי.

משה 25 בפברואר 2016

זה לא מדד, תראה כמה בלוגים יש על מכבי תל אביב באתר, כדורגל ישראלי מעניין מישהו ?

karim the dream 24 בפברואר 2016

ענק. ואני מאמין שיובה יכולים להפתיע בגומלין.

בני תבורי 24 בפברואר 2016

קילייני ישחק בגומלין ויובנטוס תתן שער אחד ובאיירן לא.

בילבו באגינס 24 בפברואר 2016

+100 וחשוב לא לשכוח שבסופו של דבר כדורגל זה משחק של ניצול הזדמנויות . יובה עשתה את זה ארסנל לא . נקודה

אדם בן דוד 24 בפברואר 2016

מלכוד 22. יא רבנן. יצירת מופת מושלמת שככל שאתה חי יותר אתה מבין עד כמה מדויקת היא.
אין להם הרבה סיכוי לצאת עם ניצחון מגרמניה- אבל זה בדיוק מה שהם רוצים.
מנדקוביץ יאלץ לנדוד שוב לאיזה קבוצה שלא תהיה שתפסיד בגמר- אני מהמר על פסז.
בון וויאז' מריו:)

no propaganda 24 בפברואר 2016

1. יובנטוס נהנתה מאוד מזה שלבאיירן היו 4 בלמים פצועים והם שיחקו עם מגן שמאלי וקשר מרכזי בן 21 כבלמים. אותו קשר אשם בשני הגולים( כלומר הוא לא אשם, כי זה לא תפקיד שהוא יודע לעשות, האשם האמיתי הוא גוארדילה)
2.מה שאמרת על גוארדיולה, זה בדיוק ההיפך מהאמת. הוא קיבל נוקאאוט טקטי מאנצ'לוטי לפני שנתיים בלי שום התעלות של שחקנים. אתמול הוא לא ידע לסגור את המשחק ב2:0. כשקלופ עוד היה בדורטמונד, גוארדיולה הפסיד לו המון משחקים בגלל חוסר הבנה בטקטיקה. בברצלונה הוא קיבל נוקאאוט טקטי ממוריניו במשחק הראשון נגד אינטר ועוד אחד מהידינק במשחק ארבעת הפנדלים. גוארדילה מעולה בלנצח קבוצות פחות טובות מהקבוצה שלו, נדיר ראות אותו מפשל במשחקים כאלה, לעומת זאת מול קבוצות חזקות הוא נופל ולא מעט.
3. אף על פי שהתוצאה נראית מחמיאה לבאיירן, אני מעריך את הסיכויים ב50:50.
4. הנחמה היחידה היא שהוא עוזב בסוף העונה.

karim the dream 24 בפברואר 2016

אני חושב שהוא עשוי מאותו חומר כמו וונגר במובן שהוא לא מתייחס כמעט ליריבה שנמצאת מולו(אתמול היה משחק יוצא דופן מבחינתה של ארסנל).
צריכים לתת ליובה הרבה קרדיט על הקאמבק המרשים גם אם מול באיירן חסרה, אך אם אפשר להאשים מאמן בתוצאה אתמול זה חייב להיות אלגרי,שהחליט שמוטב ליובה לתת לבאיירן לשלוט לגמרי בקצב בבית.
ליובה יש כישרון, ומה שאני אוהב אצלם זה שכל השחקנים עושים הגנה והם נראים חסרי אגו, ובמיוחד פוגבה שעם הכשרון העצום ומעמדו כסופרסטאר לכל דבר ועניין, הוא עושה המון עבודה שחורה.
ואני מסכים איתך שהסיכוייים הם 50:50, ורק בגלל שמנטאלית יובה היא קבוצה שקשה לשבור (גם שנה שעברה עמדו בפיגור בברנבאו והצליחו עם נחישות לעבור את ריאל).

אחד 24 בפברואר 2016

אתה מגזים. באיירן צריכים סך הכל 0-0 כדי לעלות והם משחקים בבית. הם רק צריכים להתנהג באחריות ולא לצאת להרפתקאות מיותרות שישאירו אותם חשופים מאחורה.

אחד 24 בפברואר 2016

למרות שבלאו הכי אין לנו מה לחפש מול ברצלונה או אפילו ריאל. עדיף לעוף עם 1:1 בבית ולחסוך את ההשפלה.

no propaganda 24 בפברואר 2016

אני מסכים לגמרי עם החלק של להתנהג באחריות, הבעיה היא שכפי שראינו אתמול גוארדיולה פשוט מסרב לעשות את זה.

Amir A 24 בפברואר 2016

אוי, לראות את ארט גרפונקל כל כך צעיר…

אמוץ כהן-פז 25 בפברואר 2016

את the only living boy in new york כתב פול סיימון בעצבים כשארט גרפונקל היה בצילומים של הסרט במקסיקו וההקלטות נתקעו.
הזונה של נייטלי עדיין רודפת אחרי יוסאריאן…

שלומי 8 24 בפברואר 2016

העניין הוא שלא משנה מי היריבה, פשוט אי אפשר להמר נגד יובה.

פוסט אדיר!

יואב 24 בפברואר 2016

ערן,
מעולה ממש.

אבי ערך מוסף 24 בפברואר 2016

אחלה טור.
רק נקודה אחת, לא יצא לי לראות את הרננס כל כך במשחקיה של יובה, אבל ראיתי משחקים רבים שלו בלאציו והוא היה פשוט תענוג. קשר 50:50 עם כל החבילה – טכניקה, כוח מתפרץ, פיזיות וגולים נהדרים. אז להגיד עליו "לא יודע ממש כדורגל" זו התנסחות פרימואית. אבל אם זה היה בגדר הלצה, שכח מזה.

ערן קאלימי 24 בפברואר 2016

יש לציין שגם בלאציו לא סבלתי אותו.
אבל ברור שהוא שחקן כדורגל סביר, פשוט זה שהוא עוד לא עשה פעולה חיובית אחת כל העונה ביובה, אז אני קצת מריר.

אריאל גרייזס 24 בפברואר 2016

הוא כבר כמה שנים לא ממש שחקן. לאציו עשו עסקה מצוינת כשנפטרו ממנו

בני תבורי 24 בפברואר 2016

אמר זה שמחזיק בקבוצה שלו את לוקאס

אבי ערך מוסף 24 בפברואר 2016

האוהדים שם התאבלו כשמכרו אותו, זה כבר אומר הרבה.
אבל שוב, הפסקתי לעקוב אחריו בתקופה האחרונה באינטר ויובה, אז ייתכן כי פיספסתי ירידה דרסטית ביכולת.

מוטי בננה 24 בפברואר 2016

פוסט מצוין, תמיד כיף להזכר ביצירת המופת הזו. ניסיתי אחרי שקראתי להחליט מי מבין עסקני הספורט שלנו הוא מילו מינדרבינדר, והיחידי שמתקרב לגאונות עסקית צרופה שמשולבת באופי של צלופח הוא א. טביב.

ערן קאלימי 24 בפברואר 2016

בחייך, ברור שמילו זה שירצקי.

אריק 24 בפברואר 2016

הגמישות המחשבתית של אלגרי היא מבחינתי פסגת האימון.
וזה אחרי שהעמיד קבוצה לא נכון בבעיטת הפתיחה.
כמו בפתיחת העונה בליגה.

ערן קאלימי 24 בפברואר 2016

בכלל, מאמן אנדרייטד לגמרי.

אביאל 24 בפברואר 2016

מצוין, התרגשתי שעדיין זכרתי את הקטע הזה מהספר.

הלוואי שיובנטוס יעשו את זה, למרות שלבאיירן יש יותר סיכוי לעצור את ברצלונה.

גור אילני 24 בפברואר 2016

כתבת מאד יפה, יישר כח!
לא צפיתי במשחקים אמש אבל הפרשנות שלך יותר טובה מהדבר עצמו.

ערן קאלימי 24 בפברואר 2016

הדבר עצמו = כדורגל? אם כן אז לא נכון, כדורגל זה ספורט טיפשי. כתיבה על כדורגל זה טיפשי אפילו יותר. וכתיבה על כדורסל ישראלי הכי הרבה :(

תומר חרוב 25 בפברואר 2016

נהדר נהדר נהדר. מבסוט עליך שכתבת על המשחק הזה.
הייתי השנה ביובנטוס סטאדיום וגם הלכתי למוזיאון של יובה, חוויה פשוט נהדרת. העניין שכל הסביבה הזו של האצטדיון, מוזיאון והקבוצה מלאה במוטו הבלתי פוסק של הגרינטה והרוח היובנטינית עם מלא ציטוטים של הגדולים ביותר מכל העולם לגבי התשוקה לניצחון ובהתחלה זה נראה לי קצת האדרה עצמית מלאת פאתוס כאילו שאפילו את הבצל לסלט הם חותכים לפי הרוח היובנטינית אבל מהר מאוד אתה מבין שהמועדון פשוט חי את זה ללא הפסקה וזה מחלחל לשחקנים וכשיובה חזרה למשחק זה פשוט הייתה הרוח שהחזירה אותה.
ובלי קשר לכל השטויות האלה, יובה אלגרי היא פשוט קבוצה מצוינת עם המון יכולת לשנות דברים תוך כדי משחק. הבנאדם באמת מאמן מבריק והוא הסיכוי הכי גדול של יובה לגומלין.
והרנאנס היה טוב לדעתי.
ומנדז'וקיץ מלך.

גל ד 25 בפברואר 2016

כמו שמספיק לשמוע שלושה אקורדים משיר של פינק פלויד כדי לזהות במי מדובר, כך מספיק לקרוא חצי מהמשפט הראשון בשביל לזהות את המקור, זו גאונות. וזה מתקשר גם עם הפוסט של דורפן על קרי וג'ורדן, לדעתי.

אייל 26 בפברואר 2016

מעולה

Comments closed