לקראת פלייאוף – שיחה סוקרטית

אריאל גרייזס הסכים לקשקש איתי קצת על כדורסל! יאיי! זה מה שיצא אחרי שעות של התכתבויות.

12369136_1239123059449549_5179033041130779778_n

 

 

לביל סימונס היו טורים כאלו של חילופי מיילים עם החברה שלו מ-ESPN, גרנטלנד ושאר האתרים האלו של הנוצרים, אז מכיוון שאני מחבב גניבות ספרותיות, ואריאל גם חשבנו גם לכתוב טור כזה. וזה נהדר, כי בחצי מהמאמץ, אנחנו מקבלים 100% מהכסף! אנחנו ממש לפני פלייאוף ה-NBA, אחרי עונה די מלאת סיפורים, וזו הזדמנות טובה להתקשקש על זה קצת. אז מוזיקה ומתחילים

 

ערן קאלימי מישייקר: אהלן אריאל,

חשבתי שלפני שנצלול לדיבורי כדורסל נסביר לקהל הקוראים הענקי למה זה טור משותף. אז ככה, אריאל ממש התחנן כי אני מדהים וזה אות כבוד בשבילו, בהתחלה סירבתי, אבל רק בלב.

רציתי לפתוח בלעבור מהר על מי נבחרי העונה שלנו.

אז ככה, קבוצת העונה זו ללא ספק הפועל ירושלים, שחקן העונה בר טימור, שחקן ההגנה של העונה דאנטה סמית', מאמן השנה בראד סטיבנס.

אם כי גם הבחירות הבאות קבילות בעיני:

MVP- סטף

שחקן שישי – אוון טרנר

שחקן הגנה – קוואי לאנארד, מקדים במעט את דריימונד האלילי ובראדלי האלוהי

רוקי – קארל אנטוני טאונס

מאמן – חובה לתת לסטיב קר, שיא נצחונות זה משהו שאסור להתווכח איתו.

חמישיה

סטף, ווסטברוק, לברון, קוואי, מארק גאסול.

בעיקרון דראמונד וקאזינס נתנו עונות טובות יותר סטטיסטית מאשר גאסול, אבל הוא בפלייאוף כשחקן הטוב בקבוצתו, וקאזינס בכלל לא, ודראמונד סיים רע את העונה. אבל כל אחד מהם לגיטימי כסנטר פותח.

חוץ מזה, מה לדעתך הסיפור הגדול של העונה?

 

אריאל גרייזס: אתה צודק ערן, אין מצב שאני מדהים כמוך. למרות שמעולם לא נפגשנו, אני מדמיין אותך יושב בטיולים שנתיים בספסל האחורי עם החבר'ה הקוליים בעוד אני עסוק בלחשב מה לארי בירד עשה אתמול בלילה. כי כזה אני, לבנבן גבוה שמעולה בכדורסל. חוץ מהגבוה. והמעולה בכדורסל. ועכשיו גם סגרנו שאני לא מדהים. טוב, גם אשכנזי פריבילג זה לא רע.

סך הכל אני בהסכמה עם הבחירות שלך (אולי הייתי מחליף את ווסטברוק בדוראנט בחמישייה, אני לא חושב שהוא פחות משמעותי לקבוצה אבל זה באמת הטלת מטבע בין שניהם), היחידה שאני מוכרח לחלוק עליה וכבר הצלחתי לעצבן את זאק לואו בטוויטר עם הערה בנושא, כי כזה אני – לבנבן ומעצבן, זה מאמן השנה. לא שקאר לא עושה עבודה גדולה אבל האם יש מישהו שיכול לדמיין את גולדן סטייט של השנה משיגה פחות מ-65 ניצחונות, לא משנה מי מאמן אותה? הרי חצי עונה ישב על הספסל שלה בכלל ילדון בן 30 שהקרדנשלס היחידים שיש לו זה שאבא שלו היה שחקן גאון ופרשן מזעזע, וזה לא הפריע לה לדרוס כל מה שזז. התשובה הזאת נכונה גם לגבי המאמן שמגיע שני ברוב סיכומי העונה. שניהם כמובן מאמנים מצוינים, אבל הדרך שבה הם מאמנים היא יותר התווית דרך מאשר אימון פרופר. וגולדן סטייט של העונה נראית לי כמו שוברת קרח עצומה שיודעת את הדרך שלה ולא צריכה יותר מאשר נגיעה קטנה בהגה פה ושם כדי לדרוס כל מה שעומד בדרכה.

מהצד השני, יש לנו שני מאמנים – בראד סטיבנס בבוסטון (כן, אני משוחד) וטרי סטוטס בפורטלנד, שאת עבודת האימון שלהם אתה יכול למדוד בצורה דקדקנית. אישית, אני לא מאמין גדול מדי במאמנים. אני חושב שההשפעה שלהם על הצלחת הקבוצה היא בדרך כלל שלילית – כלומר, קל מאוד לדעת מתי מאמן הוא מאמן גרוע (הממ, ניקס מישהו?) אבל בדרך כלל קבוצות עם שחקנים טובים מנצחות כי – טוב, יש להן שחקנים טובים. תראה את קליבלנד, שהחליפה ממאמן מאסכולה אחת למאמן מאסכולה אחרת לגמרי והתוצאות שלה כמעט זהות. המקרים של פורטלנד ובמיוחד בוסטון, אותה אני מכיר בצורה פרטנית הרבה יותר, הם כאלו שאתה יכול ממש לראות את טביעת האצבע של המאמן (וסליחה על הקלישאה). קבוצה שיש לה בדיוק אולסטאר אחד – וכזה שהקבוצה הקודמת שלו בכלל לא רצתה אותו – ואוסף של רול פליירס במקרה הטוב. האם עם מאמן אחר היא יותר מאשר קבוצת לוטרי? אני ממש לא בטוח. וזאת בעיניי ההגדרה של מאמן העונה.

לגבי סיפור השנה, אני לא חושב שיש פה ספק, אין שום דבר שמתעלה על שבירת שיא הניצחונות של גולדן סטייט. אולי בעונה אחרת הפרישה של קובי היתה הסיפור המרכזי אבל השנה?

בעצם, על מי אני עובד, קובי פרש כבר לפני שנתיים ואף אחד לא סיפר לו. גולדן סטייט איט איז. מה שמעלה אצלי את השאלה הבאה – באיזה נקודה זה מתחיל להיות בסדר להיות נגד גולדן סטייט? אני זוכר את הימים של מייקל, אף אחד לא התכחש לגדולתו, אבל לא מעט אנשים (כולל עבדך הנאמן) הרגישו טוב מאוד לעודד נגדו. אני זוכר כמה התאכזבתי כשהסאנס של 92 הפסידו לו. אלוהים אדירים, אפילו עודדתי את ג'ון סטארקס והניקס נגדו! אבל נראה שאצל גולדן סטייט הנוכחיים, ובטח סטף קארי האלילי, להיות נגדו הופך להיות יותר חילול קודש מאשר להיות נגד בארסה ומסי לפני כמה שנים. האם אחרי שהם יקחו אליפות שניה זה כבר יתחיל להיות בסדר או שנצטרך לחכות לזאת השלישית כדי לצאת מהארון? 

ע.ק: שמע, אני כבר עכשיו יודע שאם הווריירס יגיעו לגמר המערב מול הספרס, אז אני בעד הספרס, בטח ובטח כשישחקו מול הסלטיקס בגמר. אבל אני גם אהיה בעד קליבלנד אם ישחקו מול הווריירס, ועכשיו כשדיוויד בלאט הבלתי נסבל פוטר משם ובצדק, גם יהיה לי קל יותר. רק צריך שקיירי אירווינג יעוף משם וזו קבוצה מושלמת.

אבל כן, אני לא שונא את הווריירס, ואת קארי אני ממש אוהב, כמעט כמו שאהבתי את רונדו כשזה היה בסלטיקס. ויש להם אחלה כדורסל ומינון מדוייק של חולי נפש בלי שזה הופך למעיק. קבוצה לא רעה בסך הכל.

לגבי מאמנים, כן, סטיבנס גדול וסטוטס מצויין, אבל אני לא יכול להתעלם מהמאזנים של קר ופופוביץ. מילה לגבי פורטלנד, הסיבה שסטוטס כל כך מצויין בעיני היא שעם שחקן מעצבן (רק פחות מוכשר)  כמו קיירי אירווינג כשחקן מוביל בדמותו של דמיאן לילארד הם היו תחרותיים במערב, וזה קרדיט ענק למאמן שהצליח להחביא את כל החסרונות ההגנתיים שלו ולמצוא שיטת משחק שבה הוא לא כופה עצמו על הכל בהתקפה בצורה כעורה כמו שעשה אירווינג לפני שלברון בא להציל לו את התחת ולקחת את כל האשמה עליו.

ועוד מילה קטנה לגבי דוראנט, שחקן על, אבל אני מרשה לעצמי להמשיך ולא לסבול אותו עד שבשנה הבאה יהיה בבוסטון.

בוא נעבור קצת לפלייאוף? אתה מתכוון לצפות בכמה שיותר, או לעשות כמוני ולגבש דעה על פי בוקס סקורים בלבד?

אלו הסדרות, איזו מהן הכי מעניינת אותך?

 

קליבלנד – דטרויט

טורונטו – אינדיאנה

מיאמי – שארלוט

אטלנטה – בוסטון

 

גולדן סטייט – יוסטון

סן אנטוניו – ממפיס

אוקלוהומה – דאלאס

קליפרס – לייקרס

 

א.ג: או, שיהיה ברור – לא שונא את הווריירס. קשה באמת לשנוא שחקן כמו קרי  או את הקבוצה הזאת באופן כללי. מה שאני מתחיל לתעב זה את ההייפ התקשורתי מסביבם. כמו שתמיד קורה עם קבוצות על, אנחנו שומעים כל היום לא רק על כמה הן טובות אלא גם על הכימיה הקבוצתית בין השחקנים, על כמה הם כולם צנועים, אוהבים אחד את השני ובכלל דובוני אכפת לי שרק בא לך לחבק אותם. כאוהד פטריוטס, אני זוכר את האהבה התקשורתית אליהם בשנים הראשונות אחרי שהם לקחו אליפות משום מקום, ואיך הדומיננטיות הזאת הפכה אט אט לשנאה יוקדת, שלא קשורה דווקא לרמאות שבה הן נתפסו (מה שבטח ובטח עזר). אז עוד שנתיים כשלכולכם הם יצאו מהאף, תזכרו מי היה שם ראשון!

לגבי מי הייתי רוצה שיקח את הפלייאוף – כמובן, בהנתן הסיכוי הקלוש שלא מדובר בסלטיקס – הרי שזאת בחירה לא קלה. עם קליבלנד אני מאוד חצוי – אני אשמח לראות את לברון ג'יימס, שעומד בפני סטנדרטים בלתי אנושיים  – רבאק, לאיש יש שישה גמרים ושתי אליפויות ואנשים עדיין קוראים לו לוזר וצ'וקר (הרווחתי לנו עכשיו פלוס מינוס 100 תגובות, דרך אגב, תודה לי אחר כך) – משבית את כל המלעיזים וגם אין לי כח לכלי התקשורת בארץ שיחגגו כשלון של טיירון לו, אם וכאשר. מצד שני – הכדורסל של קליבלנד כל כך לא אלגנטי, שלא לדבר על אינטלגנטי, שקשה לי מאוד להיות בעדם.

עם מי זה משאיר אותי? בדיוק הקבוצה שאתה לא אוהב. אני חולה על דוראנט והמחשבה עליו במדים ירוקים גרמה לי להרטיב קצת במכנסיים (זה לא יקרה, דרך אגב. דוראנט בסלטיקס, הכוונה, לא הרטיבות במכנסיים). הוא בדיוק היה בשנת הקולג' שלו כשגרתי בארה"ב והתאהבתי בו תוך כדי, כולל לראות משחק שלו בלייב. כמה רציתי שהוא יגיע לסלטיקס וכמה התאכזבתי שזכינו רק בבחירה החמישית בדראפט. כמובן, יש בקבוצה הזאת גם את ווסטברוק, שביום טוב הוא השחקן הכי מלהיב בליגה (סליחה, קרי) וביום רע – טוב, אתה יודע. בקיצור, שחקן שגם אחרי חמש שנים אני לא יודע בדיוק איך לאכול אותו. אבל לדעתי זה יהיה עוול לא קטן אם גם הוא וגם דוראנט יסיימו את הקריירה בלי טבעת. היו לי תקוות מאוד גדולות בתחילת העונה לגבי בילי דונובן, שעשה קריירה מעולה בקולג'ים, אבל מסתבר שלא כולם בראד סטיבנס (זה נכון גם לגבי פרדי הויברג בשיקגו). אם הייתי צריך לתת סיכוי לאליפות של אוקלוהומה הרי שלא הייתי שם אותו על יותר מ-5%, אבל היי – אני אוהד ליברפול, אני רגיל להיות האנדרדוג.

נעבור לסדרות. אני מוצא את זה משעשע שהחלפת את פורטלנד בלייקרס. אני מניח שלפרויד היה משהו להגיד על זה. האם אני קם בלילות? אודה ואתוודה שקשה לי צפייה במשחק NBA שלם, בטח בגילי ובטח באמצע הלילה. זה כ-ל כ-ך א-ר-ו-ך. כל כך הרבה הפסקות ופסקי זמן וריוויו של השופטים. חיפשת את היתרון של הכדורסל האירופאי על זה האמריקאי – ובכן, הנה מצאנו אותו. לפחות באירופה משחק לא לוקח יותר משעתיים! בינינו, הפלייאוף של ה-NBA כל כך ארוך שממילא תוך חודש אף אחד בכלל לא זוכר מה קרה בסיבוב הראשון. אז אני דוגם. רואה את הסוף של משחקים מהחוף המערבי בבוקר. נשאר קצת מאוחר במשחקים המוקדמים – זה היתרון של הסיבוב הראשון שיש לא מעט כאלו בשעה סבירה. ואת השאר אני משלים מהבוקס סקור. וכמובן, יש לי דיעות נחרצות על המשחק רק באמצעות צפייה בבוקס סקור. כי כזה אני, אהבל.

הסדרה שהכי מעניינת אותי, חוץ מהאובייבס של בוסטון-אטלנטה, שעוד מעט נתייחס אליה, היא כנראה אוקלוהומה – דאלאס. אני מתקשה לראות את המאבריקס המזדקנים מצליחים לעשות משהו נגד הרגליים הצעירות של ווסטברוק ודוראנט אבל נוביציקי הוא אחד האלילים שלי והקרב בינו לבין דוראנט עשוי להיות מיתי. גם קליפרס-פורטלנד עשוי להיות מעניין מאוד, בין קבוצה מאומנת להפליא לקבוצה שלא מצליחה למצות את הפוטנציאל שלה. זוכר את הימים שחשבנו שדוק ריברס הוא מאמן אדיר? אז כן, כמו שאמרתי קודם – קבוצות עם שחקנים טובים מנצחות משחקים.

איזה סדרה אתה הכי מחכה לה? ואיך אתה רואה את את הסדרה של הסלטיקס מול אטלנטה מתפתחת? עד כמה יתרון הביתיות שאבד לנו במשחקים האחרונים בעונה, ובכלל המומנטום הלא ממש חיובי שאיתו אנחנו מגיעים לפלייאוף משמעותי?

 

ע.ק: אז בדיקת העירנות לא הפילה אותך, רציתי להרים להנחתה כדי קצת ללעוג ללייקרס (לעג שיחזיק מעמד עד שהם יבחרו ראשונים בדראפט, ובוסטון שניים, אבל השחקן של הסלטיקס ימות משחפת האיידס הסרטני חודש לתוך העונה). הלייקרס היו ממש ממש ממש ממש ממש ממש מחורבנים השנה, וכדי להוכיח את זה הם סיפקו הופעת קרקס מביכה של הסופרסטאר הקשיש שלהם במשחקו האחרון, שהוכיחה סופית שמדובר בלא יותר מרוברט הורי משודרג.

הכוונה היא לקליפרס – פורטלנד, כמובן.

לגבי לברון, כל מילה. כשהוא בשיא הוא השחקן הכי מדהים שראיתי מאז שלארי פרש. כשהוא סתם משחק רגיל הוא כולה טופ 10. לא יודע מה המעמד ההיסטורי שלו, ולאיפה הוא עוד יגיע, וזה גם לא כ"כ מעניין אותי, לצורך העניין ובשביל לחסוך 63 הודעות של "אין לך מושג יא פרסי טיפש" (אגב, אני טיפש כי אני טיפש, לא כי אני פרסי, אל תהיו גזענים), הוא בבוטום של הטופ 10, טוב? מתחת למייקל שלכם, טוב? מתחת ללארי בירד שלי, טוב? מתחת, תרגעו. רק אומר, שאחת הסיבות שהוא כל כך שנוא היא כי הוא אומר מלא דברים "לא נכונים". יודעים למה זה? כי להבדיל מרוב הפלסטיקים בעולם הספורטיבי היום, לא רק NBA, אגב, ואולי בכלל בעולם התרבותי, להבדיל מרוב מוחלט של האנשים, הבן אדם אשכרה מדבר ועושה ושם אופי אמיתי מול העולם, הוא מבוקר רבות על fl שהוא מוצר יח"צ, אבל זו הסתכלות שגויה לדעתי. אנחנו בעצם רואים מישהו שלא מסתיר OCD, ומישהו שלא מסתיר את הפחד מלהיות לא אהוב, ואותו הוא הופך לאישיות פאסיב אגרסיב כל כך מרהיבה. שבאה עם כדורסל, ששוב, הוא בטופ של הטופ של הטופ.

אז כמו שאתה מבין, אני מחכה לסדרה של לברון, כל סדרה של לברון. דאלאס אוקלהומה זו סדרה שמדגדגת לי קצת, דירק, בשקט בשקט נותן כמה שבועות די דומיננטים לאחרונה, וזה תמיד מעניין, ואצל הת'אנדר, דוראנט זה תמיד פוטנציאל למשחק של 50 נקודות ואני מת על ראסל. בנקודה הזו, בשביל לסגור את הדיון על הגדולה שלו, ווסטברוק זה בעצם גרסה מואצת פי מהירות הקול של מאיר טפירו. ובהתחשב בכך שטפירו זה האירופי הכי גדול מאז היטלר, זה אומר שווסטברוק הוא שחקן אחלה שבאחלות.

מיאמי-שארלוט זו סדרה מהאייטיז, למה לארי ג'ונסון לא פה? בזיון.

לגבי הסלטיקס, המומנטום השלילי לא מטריד אותי, אין בראד ווי טראסט, ואני בהחלט סומך על המדרובים קראודר את סמארט שיהפfו לבד מומנטום שלילי, הם עד כדי כך חסרי הגיון כדורסלני, אבל מעבר למומנטום השלילי? פאדיחות. רציתי לסיים במקום השלישי ולקבל את מיאמי, שזה גם יתרון ביתיות, וגם קבוצה שיחסית קלה לסלטיקס, במקום זה קיבלו את הקבוצה שהכי מפריעה לי, ובחוץ. יש להם מאמן נהדר, קו קדמי שעושה את מה ששל בוסטון עושה, רק ממש טוב, הגנה נפלאה, וכסאות ריקים ממש מאיימים. ואם בטעות הסלטיקס יעלו, אז שלום לך קליבלנד. שזה בעצם אומר להתמודד סיבוב אחרי סיבוב עם שני השחקנים שהכי נהנים להשמיד בוסטונאים, מילסאפ ולברון. אני לא אופטימי בכלל. 

בקיצור, דיכאון

 

 

אם כבר שיר יפה ששמתי, איזה שיר היית מקדיש לאיזה שחקן בליגה? לי יש שניים.

רונדו

דניס שרודר

א.ג: טוב, לקחנו הפסקה מתודית קצרה בשביל לראות איזה משחק זניח של ליברפול, לא משהו מרגש במיוחד, וחזרנו.

בהקשר של הלייקרס, אני רק רוצה לחלוק איתך מחשבה שעברה לי בראש בנסיעה חזרה הביתה, על כמה הכינוי של קובי – "ממבה שחורה" – משקף את האיש עצמו. קודם כל, הוא השחקן הראשון אי פעם, נראה לי, שהמציא לעצמו כינוי. אתה חושב שקארל מאלון היה קורא לעצמו "הדוור"? או שמסי חושב על עצמו כעל "הפרעוש"? וזה מביא לבעיה השניה איתו – הוא אפילו לא מקורי. כמו השחקן עצמו, שלא מסוגל להמציא משהו בפני עצמו, הרי שגם הכינוי שלו לא יכול להיות משהו שהוא המציא אלא גניבה מסרט, טוב ככל שיהיה. או בקיצור, כמו השחקן – זה פשוט כינוי שנראה מתאמץ ברמות. והנה, זכינו בעוד 200 תגובות, איך אני בשבילך היום?

 

עכשיו נדבר על הסיבה שלשמה התכנסנו, והיא הסלטיקס. כמובן שאטלנטה נראית כמו מאץ' אפ קשה מאוד. וכמובן שהייתי כותב את זה גם אם היינו פוגשים את מיאמי או שרלוט. הרי וויד, עם כל הקילומטרז' שלו הוא עדיין ווינר, וקמבה וולקר? האיש ווינר בנשמה, חולה עליו עוד מימי יוקון העליזים. האיש הביא שם אליפות בכוחות עצמו. אבל כן, אטלנטה מפחידה. בסופו של דבר, זאת אותה אטלנטה פחות או יותר (רק עם קייל קורבר ולא החייזר ששיחק עם הגוף שלו שנה שעברה) שלקחה את המקום הראשון במזרח שנה שעברה.

 

בינינו, אני לא מפחד מהסדרה הזאת כי אין לי יותר מדי ציפיות. אם נצליח לנצח את הסדרה, לפני שלברון ידרוס אותנו, אז זה יהיה נחמד מאוד ויראה התקדמות משנה שעברה, אבל את ההתקדמות האמיתית כבר עשינו השנה. כל דבר מעכשיו יהיה בונוס. ולהרגשתי, חלק גדול מהשחקנים שאנחנו רואים עכשיו בקבוצה לא יהיו שם בעוד שנה-שנתיים. כמו שציינתי בהתחלה, מדובר בסופו של דבר ברול פליירס שסטיבנס יודע להוציא מהם את המקסימום. אם יהיה סיכוי להשיג באמצעותם, יחד עם איזה בחירת דראפט או שתיים, שחקן באמת טוב – דני איינג' לא יהסס לפרק את החבילה. וראינו שנה שעברה שאין לסטיבנס בעיה להנחיל את השיטה שלו למי שלא מגיע.

 

וזה מזכיר לי משהו שרציתי לשאול אותך – כאוהד ירושלים, איך אתה מרגיש עם ההצלחה של ברדלי? אתה שמח עבורו, בטח כשהוא משחק לקבוצה שאתה אוהד, או קצת מבואס שלא הצלחתם להוציא משחקן פותח ב-NBA  קצת יותר מזה? בכלל, איך אתה מסביר את העובדה ששחקנים כמו ג'ורדן פארמר לא מצליחים להשתלב בליגה הישראלית (עזוב יורוליג – ליגה ישראלית!) אבל מסוגלים להיות חלק מרוטציה של קבוצת פלייאוף ב-NBA? האם זה מעיד יותר על סגנון כדורסל שונה לחלוטין או על אימפוטנטיות מוחלטת של המאמנים הישראלים?

 

הא, וביקשת שיר, אז הנה מה שמזכיר לי את איזייה תומאס – כמוהו הוא קצרצ'יק וגורם לך לצרוח בעונג (שזה בכלל מה שבא לי לעשות מאז אתמול בלילה):

 

 

ע.ק: איזייה כ-Song 2 זה מאד נכון.

ורק להבהיר כאן משהו, אני אוהד יובה ואברטון, אז אני חושב שאני זכאי להמון קרדיט על זה שאני מתאפק ולא מגיב לפרובוקוציה הזולה שלך בפתיחת המייל הקודם.

מאד זולה.

ממש זולה. פרובוקציה נוראית.

הדבר היחיד שאולי יותר נורא ממנה זו הצורה שבה ג'רארד החליק אז. אבל אני לא אגיב לפרובוקציות שלך.

לגבי קובי, לא מאד מסכים, אני בהחלט יכול לחשוב על עוד שחקנים שיתנו לעצמם כינוי, ויש לציין גם, שכמו הרבה דברים אצל קובי, יש המון דיוק בכינוי שבחר לעצמו, יש בו משהו, בשיאו, מן התנועה החלקה והקטלנית של נחש, צודק. מה שגרם לי לחשוב על עוד כינויים מעולם החי שהייתי נותן לשחקנים, שישקפו את פרסונת הכדורסל שלהם.

שאקיל – הגריזלי המסתער

דאנקן – מרמיטת המוות הסטטי

ג'מאל קרופורד – הגמל העבדול נאצרי

אדי קארי – דה יומן היילייט פיל

דונלד סטרלינג – שרשור המעיים הוורדרד

שאלת אותי על בראדלי, אני מבסוט בשביל ההצלחה שלו, ושמח שלא היה צריך להישאר אצל קטש והכדורסל המחריד שלו בשביל לשחק עבור הפועל. רק לתקן, הוא דווקא לא היה בינוני בכלל בהפועל, אלא די טוב בהתחשב בזה שרק חזר מפציעה. הפועל לא היו מעוניינים בו כי רצו שבעמדה הזו יהיה שחקן התקפה מלוטש יותר שישאר ליותר מעונה אחת, לכן שחררו את בראדלי כשתמה השביתה והחתימו את אגדת הפועל ירושלים דמיטרי מקיימי. ואז את ראמל בראדלי.

וגם צריך להבדיל בינו לבין מישהו כמו פארמר, בראדלי הגיע לשלושה משחקים כאן כרוקי פצוע, פארמר הגיע לכאן כשחקן עם קילומטרז' מסויים, גם באגו. אלו לכשעצמם גורמים משמעותיים יותר מאשר מאמן גרוע כזה או אחר. בראדלי באמת השתפר מאד ב-NBA, אבל מאד יכול להיות שזה היה קורה לו גם פה, או בקבוצה אירופית אחרת. פארמר לעומת זו, הוא רול פלייר במהותו, וכשהוא מוגדר ככזה אז הכל טוב, באירופה הוא תמיד הוגדר ככוכב, במצב כזה הוא הופך לדי מחורבן.

יש לי עוד כמה צירופי שחקן-שיר

קלי אוליניק

עומרי כספי

זאק רנדולף

טימי דאנקן המהמם כפרה עליו איך שאני אוהב את הזקן הזה

 

טוב, אני צריך ללכת לסירים, רוצה שככה לקראת המייל או שניים האחרונים נהמר על הסיבוב הראשון?

קליבלנד – דטרויט ב-6

טורונטו – אינדיאנה ב-7

מיאמי – שארלוט ב-6

אטלנטה – בוסטון ב-5

 

גולדן סטייט – יוסטון ב-4

סן אנטוניו – ממפיס ב-5

אוקלוהומה – דאלאס ב-6

קליפרס – בלייזרס ב-6

 

נראה לי בגדול שהולך להיות סיבוב די צמוד בחריגים של הווריירס והספרס.

 

 

א.ג. וואו, אוהד אברטון והפועל פתח תקווה, ואני חשבתי שאין שילוב לוזרי יותר מאשר הפועל כפר סבא וליברפול. כבוד! בכלל, איך זה עובד הקטע הזה של אוהד אברטון, אתם עושים מפגשים במתנס? עושים מצעד כשאתם מבטיחים את המקום השמיני? לחגוג על החלקות של סטיבי, אתה באמת לא רוצה להתדרדר להיות אוהד יונייטד, נכון?

 

אהבתי את בחירות השירים, אם כי אני חושב שאי אפשר להתעלות מעבר לשיר הגרמני המופלא הזה. אני מוכרח להוסיף אחד אחרון שמוקדש לג'ארד סלינג'ר, האיש והתחת:

גם אני חייב להזדרז. לא לסירים, סתם לראות בפעם השלישית את השידור החוזר מאתמול, אז נתייחס לבחירות. הימור מאוד אמיץ על אינדיאנה, לא רואה את זה קורה. אם הייתי צריך להמר על הפתעה (יחסית) אולי זה היה שרלוט על מיאמי (אמרתי, יחסית. הן כן סיימו עם אותו מאזן, אבל לשניה יש הרבה יותר ניסיון פלייאוף) ואולי, אולי פורטלנד על קליפרס.

 

הנה ההימורים שלי:

קליבלנד – דטרויט ב-5

טורונטו – אינדיאנה ב-6

מיאמי – שארלוט ב-7

אטלנטה – בוסטון ב-6 (מטעמי אנטי ניחוס גרידא)

 

גולדן סטייט – יוסטון ב-4

סן אנטוניו – ממפיס ב-6

אוקלוהומה – דאלאס ב-5

קליפרס – בלייזרס ב-7

בוא נסיים עם הימור לגמר – אתה חושב שיש סיכוי שנראה משהו שונה מאשר שחזור צפוי של הגמר משנה שעברה?

ע.ק. הימור לגמר? נראה אותו במקלטים. לדעתי זה יהיה ווריירס מול הספרס בגמר. אני מתעלם מהמזרח. אבל אם חובה, אז אני חושב שהקאבס אכן יעלו לגמר, לא מאד אפול מהפתעה אם אטלנטה או טורונטו ידיחו אותם (כן, כן, אני חושב שהרפטורס יעופו מול אינדי, אבל לא שולל שיעיפו את הקאבס, ראית?). לא רואה את שארלוט מעיפים את ווייד והעונשין.

יאללה, אריאל,זה היה כיף! אולי נעשה עוד כאלה, מתאים? בכל אופן, שיהיה לנו פלייאוף שמח!

א.ג. אני הולך על הימור קיצוני משהו וחושב שיהיה גמר של גולדן סטייט מול אוקלוהומה. הגמר הפיקטיבי יהיה אותו גמר. והוא ייגמר אפילו יותר קצר משנה שעברה.

גם לי היה תענוג, בהחלט נעשה עוד כאלו בעתיד. ויאללה, תביאו את אטלנטה!

ע.ק. היה כיף, ברור לכולם שאני ניצחתי, נכון?

 

 

 

 

 

קלופומניה (2) - לפני דורטמונד
מכור, עם מלאי בלתי מוגבל

30 Comments

Amir A 15 באפריל 2016

ארוחת ערב עם אנדרה כלב לידכם.

ערן קאלימי 15 באפריל 2016

באמת היתה ארוחת ערב פה עכשיו, איך ידעת?

גיל שלי 15 באפריל 2016

אני ניצחתי

אריק 15 באפריל 2016

חייב להתוודות. עשיתי חיפוש על החלקה אחרי
שנהיה ארוך. ואז מצאתי. יצאתי מסופק. זה מאזן שלושה פוסטים צוהלים בשלוש שעות. סופש נעים.

ערן קאלימי 15 באפריל 2016

לא היה שום דבר על החלקה, כי לא הגבתי לפרובוקציה.

שמעון 15 באפריל 2016

הימורים:

קאבס ב-6 מול דטרויט
טורנטו ב-7 מול אינדיאנה
מיאמי ב-6 מול שארלוט
בוסטון ב-6 מול ההוקס

חצאי גמר מזרח

קאבס ב6 מול בוסטון
מיאמי ב-7 מול טורנטו

גמר מזרח

קאבס ב-5 מול ההיט

מערב

גולדן בסוויפ על יוסטון
ספרס בסוויפ על ממפיס
אוקלוהומה ב-6 מול המאבס
הקליפרס ב-6 מול פורטלנד

חצאי הגמר

גולדן ב-5 על הקליפרס
הספרס ב 7 על אוק

גמר מערב

גולדן ב-6 על הספרס

גמר הליגה

גולדן ב-סוויפ על הקאבס

תארי העונה:

אמויפי: קרי

חמישיית העונה לפי סדר הצייטנות-ללא קשר לתפקידים

1.קרי
2. לברון
3. ווסטברוק
4. דוראנט
5. ליליארד

השחקן המשתפר: איזייה תומאס
שחקן ההגנה: קוואי לאונרד
הפתעת העונה-קבוצה: בוסטון
מאמן העונה: פופוביץ
הפתעת העונה שחקן: קמבה ווקר
השחקן המאכזב של העונה: הארדן
אכזבת העונה קבוצה- יוסטון (לנ"א היו פציעות רוב העונה אז הם לא פה)
השחקן הכי פח בליגה: התלבטתי הרבה בין דוויט האוורד לדיון וויטרס. וויטרס כ"כ גרוע שזה מחריד, השחקן ללא פוטנציאל וחושב שהוא כוכב והולך ראש בקיר ורק מאבד כדורים ומחטיא זריקות. מצד שני יש את דוויט הפח שמביא את עצמו משנה לשנה לביזיונות יותר ויותר גדולים. הבן אדם מקבל חוזה מקסימום ושם זין על כולם אבל זה נורא לראות אותו ומה נהיה ממנו, פשוט בדיחה עצובה, פאקן קומידיאן, עסוק בלמרוח משחות על כדורים לזורקי עונשין וכל משחק 4 נקודות קולע, חרפה. הפרס בסוף הוךף לדוויט כי אותו עדיין מחשיבים לכוכב בעוד שמוויטרס של א מצפה לכלום.

המאמן הגרוע של העונה: בילי דונובן- פיטרו את ברוקס ואמרו שצריך מאמן שיודע לארגן את הקבוצה, במציאות הביאו מאמן נוראי וחלש להחריד, מנהל משחק מהגרועים שראיתי וללא כל הגנה!! המילה הגנה זה מילת גנאי עבורו ועבור קבוצתו ואוק רק נחלשה איתו. קייס טוב יש גם לפרד הויברג שהתגלה כפלופ על ומהקבוצה השנייה באמת במזרח הצליח לדרדר את הבולס מחוץ לפלייאוף במזרח החלש!!!

רוקי העונה: טאונס

מילים טובות: מגיעות לפול ג'ורג', אנדראה דראמונד, קייל לאורי, איוון פורנייה, בראד סטיבנס, פרנק ווגל וסטן ון גנדי.

AdamB 15 באפריל 2016

גמר במקלטים ? לדעתי בקייצים של יורו עוד לא הייתה פה מלחמה או ששכחתי משהו?

אריאל גרייזס 15 באפריל 2016

כל שנתיים, לא?

ערן קאלימי 15 באפריל 2016

כל פעם שקצת מתרבים הערבים

גור אילני 16 באפריל 2016

הפעם לא צריך מלחמה בעזה, הפצצות יהיו ביורו עצמו

יהושע פרוע 15 באפריל 2016

מעולים

רודג'רס אהרון 15 באפריל 2016

נבחרי השנה:
אמ וי פי סטפ.
שחקן ההגנה : קאווי
שחקן שישי: ג'אמאל
השחקן המשתפר : אנטטקומפו
מאמן: קאר ואז סטוטס
מהלך השנה : ראסל על ניק יאנג
רוקי השנה קריספי פרינגלס
אכזבת השנה: שיקגו
שיא האיבודים לעונה : גיימס הארדן.

זוועת השנה: דניאל זיברשטיין וגיל ברק באולסטר

AdamB 15 באפריל 2016

ההימורים שלי –

קליבלנד על דטרויוט
בוסטון על אטלנטה
מיאמי על שרלוט
טורונטו על אינדיאנה

קליבנלנד על בוסטון
טורונטו על מיאמי

גמר מזרח
קליבלנד על טורונטו

ג"ס על יוסטון
ספרס על ממפיס
אוקלהומה על דאלאס
קליפרס על פורטלנד.

ג"ס על הקליפרס
סאן אנטוניו על אוקלהומה

גמר מערב
סאן אנטוניו ב 7 משחקים על ג"ס

גמר – סוויפ של סאן אנטוניו על קליבלנד

אמיתי 15 באפריל 2016

כל הכבוד לצהל. ועוד בשישי. ועוד אחרי אתמול

מתן גילור 15 באפריל 2016

אין שום תרחיש סביר שמקולום לא זוכה ב-MIP.

ערן קאלימי 15 באפריל 2016

אתה צודק, אבל אני הומר

red sox 15 באפריל 2016

רק 7500 מילה – סימונס הביע את מחאתו.

גור אילני 15 באפריל 2016

בואנה חבר'ה זה היה מצוין. אתם naturals.

ערן קאלימי 15 באפריל 2016

חן חן

Kirma der faux 15 באפריל 2016

אחלה טור.
איך לא היה לאף אחד ממכן אומץ לשים את דריימונד גרין כסנטר של קבוצת העונה?

ערן קאלימי 15 באפריל 2016

אני לא חושב שהוא שחקן טופ 10 בליגה, וזה נראה לי המינימום הדרוש בשביל להיות בחמישיה.

kirma der faux 15 באפריל 2016

מארק גאסול טופ 10 בליגה?

טיפה סרוחה 16 באפריל 2016

אף סנטר לא טופ 10 בליגה,אולי קאזינס כשהוא שפוי

ערן קאלימי 16 באפריל 2016

א. התכוונתי לטופ 10 בעמדה שלו.
ב. ספציפית גאסול, יכול להיות שכן, הוא טופ 10 בליגה.

Kirma der faux 16 באפריל 2016

לדעתי גרין כשהוא משחק כסנטר הוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על המשחק מכל שחקן ששיחק כסנטר השנה. זאת התחכמות, אבל זה ההרכב האפקטיבי ביותר בליגה.

dmc 16 באפריל 2016

גאסול טופ 10 אבל פצוע כבר שלושה חודשים כמעט ולא יחזור העונה, אי אפשר להגיד על עונה כזו שהוא היה הסנטר הטוב בליגה

Abby Wambach בדימוס 16 באפריל 2016

רק שיהיה לרקורד, היה לי ממש עצוב לראות את הווריורס בורחים לספרס במשחק השני, ואת הספרס אובדי עצות עם איבודים מטופשים.
גם בגלל שלא רציתי שישברו את השיא של ג׳ורדן, כי בכל זאת, אבל בעיקר כי היו לי פלשבקים למשחקים נגד מכבי כשהם היו מתחילים לברוח עם עוד שלשה ועוד שלשה ופתאום היה 10 (או 20) הפרש, וידעת שהכל אבוד.
גם ככה קשה לי להיות בעדם עם הצבעים המזעזעים שלהם. (שלא לדבר על חולצת הרוגבי המוזרה שהם התחילו לדגמן במשחקים. (שלא לדבר על הזקן של קרי.))
באסה שהם משחקים כל כך יפה.

נתן 16 באפריל 2016

מאוד מפתיע שאנשים נבונים שראו ספורט בחייהם ,מתבטאים בכזאת קלילות על זהות האלופה. כאילו שהאליפות מובטחת והכל פורמליקה. אם הייתי צריך לשים כסף הייתי שם על קליבלנד .אליפות סבירה ביחס טוב. היחס לגולדן סטייט ממש גרוע יחסית לדם שהם יצטרכו לירוק.

ערן קאלימי 16 באפריל 2016

אני לא נבון

7even 17 באפריל 2016

מיאמי בגמר המזרח אינשאללה

Comments closed