תמיד צריך את השחקנים שיעשו את הדברים הקטנים בזמן שהכוכבים האמיתיים נושאים את עיקר המעמסה. והפועל פגעה בול עושה רושם עם השחקנים האלו שייקחו פה רבאונד אבוד, שם יחסמו זריקה, פה יסדרו מצב קל לשלשה בגלל חסימה על הגב לשחקן גבוה, פה יפלו לפרקט. ואני מדבר כמושן על קרטיס ג'רלס ועל אמרה סטודומאייר, פגיעה בול של הסקאוטינג של הפועל.

עכשיו, אני יכול להיות מרוצה מזה שהזרים של הפועל שיחקו בצורה חיובית גם ביום שבו כלום לא הולך להם (ג'רלס) ושלא מקבלים כדורים מחצית שלמה (אמרה). אני גם יכול לשים לעצמי תזכורת לבדוק בהמשך אם ג'רלס ממשיך להתקשות ככה מול הגנות חילופים אתלטיות, ולזכור שאמרה קיבל דווקא כדורים במחצית הראשונה, ולא סיים אותם טוב. בנתיים אני בוחר לשמור על אופטימיות זהירה הנוגעת לגישה.

מה שאהבתי מאד בהפועל, וזה גם ראו בגביע ווינר ובשאר משחקי ההכנה, הם מחפשים את הזריקה הקרובה ביותר לטבעת כאופציה ראשונה, אם זה לא הולך אז מחפשים שלשה, כמעט ואין תכנון למשחק חצי מרחק, פרט לקינסי וקצת אליהו, זה לא תמיד יוצר זריקות טובות עם השחקנים הנכונים (זה יבוא, עם עוד שפשוף) אבל זה כן יוצר ירידה הרבה יותר טובה להגנה.

טימור שיחק נחמד.

ואני ממש אבל ממש אוהב את משעור, יש לו את זה.

ומשהו אחרון לגבי הרצליה, לא יודע איזה מן שחקן האדום גקו הזה, לא מכיר ולא יודע מה הרמה שלו, אבל הוא עושה רושם שהוא עוד הולך לתת פה בליגה כמה דאנקים מטורפים, הוא היה קצת נרגש/עצור היום, אבל בכמה זינוקם לרבאונדים בהגנה ובהתקפה הוא הראה קפיצים מטורפים.

בסך הכל, נצחון פשוט, שהושג בגלל הגנה טובה לכמה דקות, ומשחק מאד מאד יעיל של טימור ואליהו ברבע השני. אבל היה צריך להרוג את המשחק הזה יותר מוקדם, נגד קבוצות אחרות אפשר היה להסתבך פתאום.

 

וזה נכתב לפני

לפני שאגיע לחלק על הפועל, יש בהרצליה שני שחקנים שמאד מאד מעניינים אותי. מאד. וממש כדאי לשים אליהם לב לפני שהם יעזבו את הליגה שלנו באמצע העונה, כי זה מה שיקרה.

טוריאן גרין זה הראשון, שחקן שמאד חיבבתי בפלורידה ההיא של הורפורד ונואה, והייתי בטוח שתהיה לו קריירה אירופית גדולה. כי יש לו הכל. חוץ מיכולת להביא את ההכל הזה לפרקט באופן עקבי. אז זה מעניין, כי אני מחבב אי התאמות כאלו במציאות.

השני, ג'ף אדריאן סתם שחקן מעולה. ודפוק בראש ברמות כנראה, אבל מה שממש מפתיע, זה שהוא היה דוגמא נהדרת לשחקן סופר חיובי וסופר חברותי, ועובד קשה ועם אופי מצויין. ואז הוא התחרפן פתאום בלי אזהרה, לא ידוע למה. אז זה מעניין כי יש את התקווה שהוא ייקח עצמו בידיים ויחזור להיות השחקן ההוא שבעזרת אופי מברזל וחיוביות הגיע לרוטציה של קבוצת NBA.

אני איכשהו מאמין ששניהם לא ישרדו עד לסיבוב השלישי. מקווה שאני טועה, כי יש לי חיבה גדולה אליהם ובכלל לבני הרצליה הזו. יש להם כמה שחקנים שאני מאד אוהב, בראשות מעיין, משעור והסטיה שלי, דני רובין.

ועכשיו, הפועל.

כתבתי כבר בקיץ, בנושא פיאנג'יאני שאולי זו החתמה שתכשל, אבל זו ללא ספק החתמה טובה מבחינת הרעיון שבבסיסה. אני חושב שאפשר לומר את זה בגדול על כל הקיץ של הפועל, על כל ההחתמות והשינויים, פרט לשני דברים שאתעכב עליהם קצת בהמשך.

בגארדים, אני לא לגמרי חסיד של ג'רלס כשחקן מוביל, או של דייסון כשחקן אוף דה בול כמו שהוא אמור להיות, אבל אני מבין את הרציונל מאחורי ההחתמות האלו. אחרי שתי עונות בלי אתלטיות כמעט בקו האחורי, ובלי פיזיות בהתקפה ובעיקר בלי גארד פותח שמסוגל להגיע לטבעת בהתקפה העומדת, בהפועל החליטו לטפל בבעיות האלו, והביאו שני שחקנים שממלאים את הצרכים האלו, בנוסף להיותם שחקני הגנה סבירים פלוס (דייסון) או מעולים (ג'רלס). הלפרין כמחליף, זה לוקסוס בליגה שלנו, ואולי יעבוד גם באירופה, וטימור, כמו שציינתי אתמול, בשל לעליית מדרגה, כגארד המוביל מהספסל באירופה וכרכז הפותח בארץ. טימור אבל בבעיה, כי אני לא בטוח, ע"פ משחקי ההכנה הראשונים לפחות, שפיאנג'יאני רואה זו ככה. קיים סיכוי טוב מאד שטימור לא יראה כמעט פרקט באירופה, וזו בעיה בשבילו. בשביל לקבל את הדקות האלו, ואולי להיות גם הרכז הפותח ביורוקאפ, טימור יהיה חייב לשפר את ההגנה שלו ואת היכולת שלו לייצר בפיקנרול לעצמו ולאחרים. בקיצור, להפוך לפוינט גארד, ולא לאיזה יצור כלאיים ישראלי רגיל בעמדות הגארד. וזה גם יפתור את אחת הבעיות שהתייחסתי אליהן בפסקה הקודמת, אין רכז אמין להפועל. אין מנהל משחק אמין, בכלל. וזה על טימור, כי הזרים לא כאלו, הלפרין כבר לא אפקטיבי למשחקים שלמים לאורך עונה שלמה וגם אם כן, הוא בעייתי בחודשי ההכרעה, אז טימור צריך לקחת את זה עליו.

בעמדה 3 נמצאת הבעיה הבאה הגדולה של הפועל. שזו כבר ממש טעות חמורה בעיני. והיא שאין לנו עמדה 3 באמת. קינסי שחקן נחמד מאד, ואפילו שומר מצויין. רק מה? הוא יותר גארד מסמול פורוורד, ובאופן כללי לא מוסר כדורים, בכלל. לגמרי. אפילו כשהוא צריך להוציא חוץ הוא לא מוסר, האיזור במוח אצלו שאחראי על העברת הכדור למקום שאינו הטבעת לא מתפקד. זה סיפור טרגי האמת. והמחליף שלו? למחליף שלי יש הכל, כוח, מהירות, כדרור, קליעה סבירה, אתלטיות סבירה, יכולת מסירה. רק משהו אחד אין למנקו בכלל, אופי של שחקן כדורסל. כמו אצל טוריאן גרין בתחילת הטור, הוא לא מממש את הפוטנציאל בכלל. אולי זה יקרה השנה, אני מסופק.

והגענו לגבוהים. השנה, להבדיל מבשנתיים הקודמות, פותחים עונה עם נוכחות פנים, לא בהגנה אמנם, אבל יש סנטימטרים וכוח ויכולת בצבע. שוב, על הנייר, כן? וזו הפקת לקחים רצינית מהשנה שעברה ומהשנה לפניה. וזה היה נכון גם ללא ההחתמה הכי גדולה של הפועל בהיסטוריה, אמרה סטודומאייר. כי אליהו, ג'ונס ופטרסון, זה בשר, ואתלטיות ורבאונד וסיומת ליד הטבעת. ופטרסון שהוא לבן מאד. ובזה הוא ממש מצויין. ומחליף לגבוהים כמו רוזפלט זה אחלה בחלה.

ופה נכנס סטודומאייר. שלושה דברים יגרמו להחתמה הזו לעבוד, המצב הפיזי שלו (שכרגע נראה לא רע), הגישה שלו (שכרגע נראית לא פחות ממופתית) וצורך שהקבוצה תעבוד בשבילו. וכאן נמצאת השאלה הגדולה לגבי העונה הזו של הפועל, כי אם סטודומאייר יהיה יעיל, שזה אומר 12-16 נק' עם 6-8 רב' במשהו כמו 20 דק' משחק בליגה, זה יאפשר לגארדים להמטיר שלשות מסביב ולהפועל לגמור משחקים ברבע השני, ויאפשר לו לתת יותר דקות באירופה ומול הקבוצות הטובות בליגה. וסטודומאייר טוב יחפה על הרבה מהבעיות של הפועל, גם הגדולות שבהן.

איפה הברוך הגדול תשאלו? סטודומאייר אוהב נורא פיקנרולים ומשחק עם הגב לסל, שני תחומים שלא ממש בלטו במשחקי ההכנה של הפועל. בלעדיהם אני לא מאד רואה איך הוא אפקטיבי בקבוצה. וזה בעייתי קצת. הוא לא שחקן משלים בהתקפה, אם פיאנג'יאני ישתמש בו כמו בבנג'מין אזה ההוא של סיינה, זה לא יראה טוב. אבל זה לא שפיאנג'יאני לא יודע להשתמש בגבוהים.

ובנוגע להיום? נראה לי שנצחון לא פשוט, אבל לא מלחיץ מידי. כמו רוב מה שיקרה השנה בליגה.

 

ליגת הכדורסל הישראלית - חוזרים בדשדוש קל
המותחן בקרית גת - סיכום.