ערן: אהלן אריאל?
היכן מוצא אותך מכתבי זה?
חשבתי שהגיע הזמן שקצת נתקשקש על השגיבה שבקבוצות, אבל אז נזכרתי שאתה לא אוהד הפועל גאיידמק ירושלים, אז בוא נדבר על המעולה שבקבוצות במקום, בוסטון סלטיקס.
ואתחיל בשאלה חשובה יותר, מתי שמחת יותר, כשקלי אוליניק דפק דרימשייקים על מרקיף/קוס מוריס/ריס, כשהבנת שלברון מגיע להפסיד בבוסטון גמר המזרח, ברבאונדי התקפה של מרקוס סמארט שיעשה לי ילד כאן ועכשיו אמן אלוהים מהמם שהוא, או כשהבחירה הראשונה בדראפט הלכה לבוסטון?
התשובה שלי אגב, כשעלינו לגמר המזרח, גם הזדמנות לסגל המרגש הזה לשחק מול השחקן האהוב עלי בליגה שלא לובש ירוק בוסטוני, וגם אני חושב שבסופו של דבר אני לא אוהד פילי, כך שלנצח יותר חשוב לי ממשחק במוד פרנצ'ייז ב-NBA LIVE. אז כן, כשבוסטון עלו זה היה הכי משמח.

אריאל: שלום יקירי,

הרבה זמן לא דיברנו. חשבתי לעשות רצף מכתבים כזה כבר בתחילת הפלייאוף אבל אם בשנה שעברה לא היו לי שום ציפיות הרי הפחד מניחוס היה גדול מדי. אבל זהו, אנחנו בגמר המזרח! כל ניצחון מעכשיו הוא בונוס נקי. את שלנו עשינו. כמה טוב להיות אוהד קבוצות של בוסטון. אתה יודע שמאז הפעם האחרונה שקבוצה מוושינגטון הגיעה לגמר אזורי (1998) 26 קבוצות שונות מבוסטון הגיעו לאחד? We are truly blessed.

כמובן שהעליה לגמר המזרח היתה מרגשת הרבה יותר. היו הרבה מאוד שפקפקו ביכולת של הקבוצה הזאת לתרגם את היכולת מהעונה הסדירה לפלייאוף והיו גם כל מיני אנשים שבאו עם סטטיסטיקות על אחוזי ההצלחה של סטיבנס בפלייאוף (כשהם שוכחים שבעונה הראשונה שלו הוא פגש את קליבלנד בסיבוב הראשון) אז טוב לראות שהוא מסוגל גם לנצח בפלייאוף (לא שהיו לי ספקות, כן?) וכל פרי אייג'נט ופרי אייג'נט טו-בי בליגה רואה את זה עכשיו ורושם לעצמו.

לפני שנדבר על החצץ שנאכיל את לברון, אני בכל זאת רוצה שניה להוציא את הבחירה הראשונה בדראפט מהמערכת שלי.

קודם כל, הג'ינג'י שיחק אותה בענק. כמובן שהוא לא יכל לדעת את זה בזמנו, אבל בגלל שהוא החזיק את הבחירה הזאת וסירב לתת אותה באמצע העונה, הוא מחזיק עכשיו בקלפים הכי חזקים שיכולים להיות. יש לו מיליון אופציות על השולחן כשהדילמה מספר אחת היא – האם אתה לוקח את פולטס ומנסה בק-קורט שלו ושל איזייה ביחד? או שאתה שולח את איזייה בטרייד עכשיו כשהערך שלו בשיא ובונה על פולטס? או שבכלל אתה שולח את הבחירה הראשונה בדראפט בשביל שחקן מוכח בעמדה שאתה באמת צריך?

בוא נזכור, זאת השנה האחרונה בחוזה של האיש הקטן ומדובר בחוזה שעוד יותר קטן ממנו. הוא יבקש – ויקבל – חוזה ענק בשנה הבאה, האם אתה נותן לו אותו? התשובה שלי היא – אתה לוקח את פולטס ומנסה. לסלטיקס יש מספיק צ'יפים (כמו הבחירה של הנטס שנה הבאה) כדי עדיין לעשות טרייד שיביא פורוורד כוכב (סטייל ג'ורג' או באטלר) לקבוצה.

דעתך?

ערן: האמת, לי יש רק מטרה אחת בדראפט, לא לצאת ממנו עם לונזו בול, הזריקה שלו מכוערת כל כך ואני לא יכול להתגבר על זה. ואני אחד שאוהב זריקות מכוערות.
שמע, תומאס זה אישיו, מדובר בגמד בן 32 שמתבסס על מהירות ורצה 200 מיליון דולר עוד שנה, זו שאלה רצינית. אבל האופציות האחרות לא הרבה יותר מתאימות לטרייד. את מי יעבירו אז בשביל לפנות מקום לגארד? את בראדלי? הוא גם מעולה, ובליגה עם כ"כ הרבה PG טובים, הוא נכס הגנתי לקונטנדרית. אולי הפתרון הוא בכלל טרייד כלפי מטה, אולי הבחירה הראשונה לניקס, תמורת הבחירה שלהם ופורזינגיס? יכול לעבוד, זה יהיה מעניין, ואפשר יהיה לקחת שם את אחד מהסווינגמנים כנראה לתת עומק בכנפיים.
ואולי טרייד מול פילי, הבחירה שלהם+עוד איזה משהו שאני לא יכול לחשוב עליו תמורת הבחירה הראשונה. אפשר לקחת שם את טאטום, שמדברים עליו כאחלה סקורר. בגדול, מה שאני חושב שיקרה, זה שהבחירה+בראדלי+סמארט+רוז'ייר כל אלו פתוחים למו"מ אני מניח, אם משהו מזה יביא גבוה סטאר, אני די בטוח שאיינג' ילך על זה.
ואם כבר עונה הבאה, לאוליניק אין חוזה, נכון? מה אתה חושב צריך לקרות כדי שכן יקבל חוזה שנה הבאה? אתה חושב שממוצע 25 מול הקאבס, בתוספת שינוי לתסרוקת עם קוקיות יעניקו לו את זה? כי אני די בטוח ש-25 מול הקאבס זה הגיוני. אבל באמת, הוא די קריטי מול הקאבס, הלברונים משמידים קבוצות כשהספסל שלהם על המגרש, פריי ודרון יורים בלי הכרה מכל טווח, ובשביל שהסדרה הזו תהיה תחרותית בוסטון חייבת מישהו מהספסל שיכול לתת המון נקודות בזמן קצר, רק כדי לעמוד בקצב, וזה יכול להיות או אוליניק, או במקרה נורא מוזר שבו מתפתח ראן אנד גאן אז עוד רזרקשן של ג'ראלד גרין. אני מתקה לראות את הסלטיקס אפילו קרובים בלי ספסל שנותן 30+ נקודות לערב.
ויש לקליבלנד את לברון, עכשיו, לברון זו בעיה קשה. הוא קצת השחקן הכי טוב בהיסטוריה שאינו לארי בירד, ושחקנים כאלו מאד קשה לנצח עם סגל כל כך לא מוכשר, תשאל את פיפן ופיל ג'קסון למשל, שנאלצו לחכות שהסלטיקס והפיסטונס יזדקנו ויפרשו בשביל להתחיל לאייים על תארים. אני לא יודע מה עושים עם לברון האמת. אין לי מושג, הבן אדם משחק את הכדורסל הטוב בקריירה שלו, בעונה ה-14 שלו בליגה, זה חולני.
פתרונות?

אריאל: פרוזינגס אני לוקח עכשיו בשביל הבחירה הראשונה בלי לחשוב בכלל, אבל קשה לי להאמין שפיל ג'קסון, על כל יכולות הניהול המשובחות שהוא הפגין בשנים האחרונות, יוותר עליו בשביל משהו. בכלל, אם דיברנו על הניקס, יש לי פחד מוות שאיכשהו דני בוי ישתכנע לקחת את כרמלו. אני חושב שהשנתיים האחרונות הראו עד כמה אופי זה קריטי לשחקנים בקבוצה של סטיבנס. כרמלו, וגם בוגי קאזינס ששמעתי אנשים מדברים עליו, פשוט לא מתאימים לנו.

תשמע, קליבלנד מפחידה. יש משהו מאוד מרגיז בליגה של השנים האחרונות. אתה מסתכל על הפלייאוף הזה והוא בדיוק פניה של הליגה. שתי קבוצות על, עוד שתי קבוצות טובות שלא ממש יכולות להתמודד עם קבוצות העל – וזהו. אנחנו אשכרה מסוגלים לקבל גמר בין שתי קבוצות שלא הפסידו משחק אחד בפלייאוף. אני חושב על קווין דוראנט, למשל – איזה חצאי גמרים אדירים היינו מקבלים אם הוא היה חותם בסלטיקס ולא בגולדן סטייט. גם הווריירס היו חלשים יותר והקרב בינם לבין סן אנטוניו אולי היה מאוזן יותר וכמובן במזרח היינו מקבלים גמר שקול הרבה יותר.

אבל זה איך שהליגה בנויה היום – כוכבים חוברים לכוכבים אחרים ואנחנו מקבלים סופר-קבוצות ולא הרבה חוץ מזה. העובדה ששחקן מצוין כמו קייל קורבר יכול להצטרף באמצע העונה לקבוצה עמוסה כל כך כמו קליבלנד היא תעודת עניות לחוקי הליגה. בדיוק בשביל זה יש את תקרת השכר – אבל עם חוזי הטלוויזיה העצומים החדשים, נראה שהיא פשוט לא עושה את העבודה שלה יותר. אדם סילבר עשה עבודה ענקית בתור היורש של דיוויד סטרן אבל הוא חייב לטפל בזה קודם כל.

לגבי הסדרה מול קליבלנד. סימונס כתב טור לפני שבוע בערך על איך הכדורסל השתנה בשנים האחרונות ואיפשר לקבוצה כמו הסלטיקס להגיע בכלל למעמד הזה. והוא צודק לגמרי. אני זוכר בשנות התשעים, היה קטע שקטש רץ למתפרצת ועצר על קו השלוש כדי לדפוק שלשה – המאמן (לא זוכר מי זה היה, אולי פיני או חרוש) ישר זרק אותו לספסל. ראיתי את המשחק שלנו מול וושינגטון בשידור חוזר אתמול וזה פשוט מדהים – רצים להתקפה וישר דופקים שלשות. והדרך שבה סטיבנס ואיינג' בנו את הקבוצה הזאת פשוט מושלמת לכדורסל החדש הזה. אני לא מתיימר להגיד שהוא יותר יפה או פחות יפה מהכדורסל של פעם (אני בכלל לא משתגע על נוסטלגיה ועל "פעם הכל היה יותר פשוט") אבל הוא פשוט שונה. ולסלטיקס יש אוסף שחקנים שבנויים בול למשחק הזה. משחק מרווח מאוד, שכל שחקן כמעט (שלום אמיר ג'ונסון!) מסוגל לירות מחוץ לקשת, עם צמד שחקנים – איזייה והורפורד – שמריצים פיק אנד רול בצורה מושלמת.

יש רק בעיה אחת קטנה – גם קליבלנד בנויה מושלם לכדורסל הזה. וכן, יש לה את לברון. שוב אני אצטט בצורה חופשית את סימונס – מתישהו בעתיד נגלה שחייזרים השתילו אותו פה. ג'ורדן היה אלוהים אבל נראה כמו בן אנוש. לברון זה לא הגיוני בעליל. הדרך היחידה שבה בוסטון יכולים לאיים בכלל על קליבלנד זה לקוות שלברון יתן מספרים "סבירים" ולנסות לסגור את כל מה שמסביב. כנראה גם זה לא יספיק. אני זוכר את המשחק הראשון בעונה הסדירה בין שתי הקבוצות, הייתי אז עדיין בארה"ב וראיתי בלייב – זה היה כל כך לא תחרותי שזה מפחיד. יש לך רעיונות חוץ מאשר שאוליניק יפתח בתגרה המונית שתגרום להרחקה של חמישה שחקנים מכל קבוצה?

 

ערן: אני חושב שהדרך היחידה עבור בוסטון לנצח זה פשוט לא להחטיא.  ובשביל זה צריך שאיזאייה ישחק כמו במשחק 7. ז"א, מסיים ליד הטבעת באחוזים גבוהים.  בלי זה ההתקפה לא תזרום. הרבאונד פחות מדאיג אותי, כי התרגלנו, והגנתית אני מאמין שיהיו שני משחקים בסדרה שבהם בוסטון מצליחה למתן את קיירי ולהעלים את הרול פליירס של קליבלנד, ואז זו הזדמנות למשחק התקפה יעיל.

נראה לי שזו תהיה סדרה של המון נקודות וריצות. אולי ההזדמנות של בראון לתת משחק גדול ראשון בקריירה.  אבל זה פאקינג לברון, הוא מושלם.
שנהמר?
4-1 קליבלנד.  וגם זה רק בגלל משחק רדום של הקאבס מול התפוצצות של 4 שחקנים בסלטיקס.
ובשנה הבאה פותחים את העונה עם עמדות 3-4 חדשות, ועומק בגבוהים. פולטס לא יהיה בבוסטון לדעתי.  כנראה שחבל.

 

אריאל: לא להחטיא זאת אסטרטגיה מעולה. אני מאמץ אותה.

להמר? ראיתי אתמול שאם אתה שם 100 דולר בוגאס על הסלטיקס לנצח את הסדרה, תקבל 500$ בחזרה היה וזה יקרה. זה יחס שממש מדגדג לי אם הייתי מהסוג המהמר. לא שאני מאמין שאפשר לנצח, אבל אולי? אולי?

אני חושב שבוסטון יצליחו, גם בעזרת הביתיות, לגרור את זה לשישה משחקים. למה? כי ההגנה של קליבלנד לא כזאת טובה, כי בראד סטיבנס אוכל את טיירון לו לארוחת בוקר ו-טוב, אין לי באמת סיבה טובה. כאלו אנחנו, מאמינים בני מאמינים. אולי זאת התוצאה הכי חשובה מהעונה האחרונה של הסלטיקס – הם הפכו אותי לאופטימי. שנה הבאה? נראה את פולץ בבוסטון, איינג' הוא בחור שמרן למדי והוא לא יוכל לקחת את הסיכון שהוא יהפוך לסופרסטאר בקבוצה אחרת. מי עוד איתו? אלוהים יודע.

בוא נקבע כזה דבר – אם הסלטיקס בגמר, בוא נעשה עוד אחד כזה, הא?

 

ערן: קבענו!

כמה מילות עידוד חשובות לאוהדי הפועל ירושלים בכדורסל, על רקע העונה הלא מאד מוצלחת בליגה
קורנל