היהודים והמונדיאל – חלק ב'

למרות שנבחרת ארה"ב בכדורגל, שתפתח מחר את משחקיה מול אנגליה, נחשבת לסוג של אנדרדוג חביב בכדורגל העולמי, יש רבים בעולם נטול הגרין קארד שמזיעים רק מהמחשבה שהנבחרת הזו תאיים בצורה כלשהי על זכייה או אפילו העפלה לחצי הגמר של המונדיאל הנוכחי. רק זה מה שחסר לעולם, שלמד מניסיונות קודמים שברגע שהאמריקאים משתלטים על משהו, לך תוריד אותם מזה, ראו ווייטנאם, עיראק, אפגניסטן, מקדונלד'ס והאייפון. ואחרי שהשיגה דומיננטיות חלקית או מלאה ברבים מענפי הספורט, הקבוצתיים והאינדיבידואליים, עם אין ספור מדליות אולימפיות ואליפויות עולם, הנבחרת הזו עשתה התקדמות ממונדיאל למונדיאל, בצורה עקבית, עם בנייה יסודית כמו שהאמריקאים יודעים. העולם כבר לא יכול להריץ דאחקות על הנאיביים האלה עם הסוקר שלהם, לומר להם להסתפק בכדורגל נשים, להתפלא על חוסר היכולת של תרבות הספורט שלהם לקבל את המושג תיקו, או לצחוק על העובדה שבמשחק אותו הם מכנים פוטבול רצים עם הכדור בידיים. הכדורגל המקצועני ב MLS הוא כבר לא התינוק שנולד אחרי מונדיאל 94' וכולם החזיקו אצבעות לראות אם הוא יצליח לזחול וללכת, והוא עכשיו כבר ילד עצמאי שמסתדר לבד, עם ממוצע צופים של מעל 18 אלף למשחק (איך זה בהשוואה לליגה השישית בטיבה באירופה?), ועם שתי קבוצות חדשות שעומדות להצטרף (ואנקובר ופורטלנד). עם קצב התקדמות שכזה, יש סיכוי לא רע שהעולם הולך לשנן את הדיבר החמישי, האומר "כבד את אביך ואת אמך", במיוחד אם היא "soccer mom".

ואם כבר ג'ואיש טרדישן, זה נכון שיש ישראלים רבים שבימים אלה מתקשים לתמוך במדיניותו של ברק אובמה, והיה להם יותר קל לתמוך באמריקאים אם ג'ורג' בוש היה מטפל בדאווינים של הארדואנים בסגנון טקסני. אבל נבחרת ארה"ב, כיאה למדינת מהגרים, היא הנבחרת שבסגל שלה נמצאים 75 אחוזים מהשחקנים היהודים שמשתתפים במונדיאל. מתוך 736 שחקני הכדורגל המשתתפים במונדיאל, יש בנבחרת ארה"ב שלושה יהודים שלמים! ממש ועידת איפא"ק עם סטופקס. (הרביעי הוא וולטר סמואל מארגנטינה, ועל מראדונה כתבתי היום בישראל היום). הראשון הוא ג'ונתן ספקטור, שהיה פרוספקט באקדמיה של מנצ'סטר יונייטד וכיום משחק בווסטהאם, תמסור ד"ש לאברם. סבא שלו אגב היה כוכב בבוסטון סלטיקס.

ג'ונתן בורנשטיין ובני פילהאבר, זכו יחד באליפות בתי הספר של ארה"ב, שיחקו יחד ב UCLA והפגינו ביחד שיקול דעת אינטליגנטי כשלא חתמו במכבי ת"א בקיץ 2008. בורנשטיין משחק בצ'יבאס USA מה MLS, ופילהאבר, שמשחק בדנמרק, הוא ברזילאי במקור לאחר שסבא שלו ברח מאוסטריה לברזיל ב 1938. אז נכון שלתמוך בקבוצה עם מספר היהודים הרב ביותר זה הכי שטייטל. ולתמוך במי שמסייע לך במיליארדים כל שנה זה הכי שנורר. והמוחות של רבים שטופים בזיכרונות ילדות רומנטיים על ברזיל, ארגנטינה והולנד. ובבגרותם הם שטופים על ידי ערוצי ספורט המשבחים את הכדורגל האנגלי והספרדי. זה לא אומר שצריך לעשות על אמריקה איקס. במיוחד עם האירועים של הימים האחרונים, אולי כל אחד מאיתנו צריך להרגיש קצת כמו סבא של בני פילהאבר.

כי אולי כל שנה יכולה להיות 1938.

עוד לינק, הפעם על כדורגל
הימורי הגביע העולמי

2 Comments

הבלטה של זלוטי 12 ביוני 2010

אין דבר שמרתיח אותי יותר מההתעסקות הדו-שנתית ב"מי דפק אותנו יותר". למה כל מונדיאל חייב לעבור דרך עליית הגג של אנה פרנק ושוחות המחסה הפרטיזניות ביערות הבלקן?

ובלי קשר-צ'יבאס (עיזים בספרדית) ולא שיבאס. שלוחה ארה"בית מךוס אנג'לס של קבוצה מגוואדלחרה, אחת משתי הקבוצות הגדולות במקסיקו יחד עם אמריקה ממקסיקו סיטי.

שחקן9 12 ביוני 2010

ארה"ב בהחלט יכולה להגיע לשלבים הגבוהים בטורניר. מוזמן: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674060&catcode=&year=2010&month=6&day=0&pagenum=1&catdesc=

Comments closed