לאהוד את גרמניה

ראשית, הבלוג זוכה להכרה רשמית של עולם הספורט היהודי.

וללא שום קשר, זה פורסם היום ב"ישראל היום":

דומה שכבר אין צורך שבתעודת הזהות שלכם יופיע השם פרופסור משה צימרמן על מנת שתוכלו לכנות את עצמכם ישראלים בני דת משה אוהדי נבחרת גרמניה. ויש מספר דרכים לאהוד את הנבחרת שלעד תהיה עבור האוהד הישראלי הנבחרת השישית בטיבה באירופה, מקום דירוג אחד עבור כל מיליון. ישנה אהדה לעומתית, על מנת להראות כמה אתה מיוחדג'ים ומסוגלים לסלוח, כי הלכתם על המים עם גל אוחובסקי.
ישנם האוהדים חסרי כל חוש היסטורי, שנקרעים מצחוק בראותם את האיש הקטן עם השפם שצורח בקליפים ביוטיוב בגלל התפטרותה של שרה פיילין או עוצמת הבובוזלות, וכשהם נשאלים על "יד ושם" מגיעה תשובה מפורטת על דייגו מראדונה נגד אנגליה, תיירי הנרי נגד אירלנד, ולואיס פביאנו נגד חוף השנהב.
ישנם אוהדים שעונדים טלאי צהוב פרובינציאלי והברמנית הבלונדינית מהבר ההוא בברלין שעשתה להם עיניים, הצליחה להבריח מחשבות על מה עשה סבא שלה, והיא סיבה מספקת לאהוד את קאקאו, שסבא שלו היה בכלל ברזילאי.
יש את אלה שאסירי תודה על רגשות האשם התמידיים, הנקודות באירוויזיון, המילארדים שניתנו כפיצויים וכמה צוללות גרעיניות שנבנו עבורנו בחינם, מערוף קטן על האקציות והטראנספורטים.
יש את אלה שעבורם לראות שחקן כהה עור הלובש את מדי הנבחרת הגרמנית ייתפס לעד כנקמה מתוקה לאסוציאציית הוידאו שקופצת לראש, בשחור לבן, של ג'סי אוואנס באצטדיון האתלטיקה, והשנה היא 1936.
יש את אלה שעבורם גרמנית תישאר לעד השפה הראויה לסרטי פורנו.
ויש את אלה, שהנבחרת הזו קונה את הלב שלהם. בהרכבה האתני המגוון והרב תרבותי, בסגנון המשחק שלה, המשלב יעילות, אטרקטיביות ואנושיות, רצף תכונות שלא יכולתם לחבר במשפט אחד בין השנים 1933 – 1945 אם דיברתם על גרמנים.
כאן לא תמצאו את פרצופו המאיים של אוליבר קאן המאיים להיסדק לו יואיל בטובו לחייך. זו גרמניה פגיעה, המהלכת על הקו הדק בין העפלה להדחה, שמחכה דקות ארוכות כדי לראות אם שאגו בחורים כי נגמר, עם פרצופים מיוסרים וחיוכים אמיתיים. זו הייתה הופעה כללית המתרחקת מכל קלישאה גרמנית כרחוק האונטר דן לינדן משדרות רוטשילד. זו הייתה חבורת הגרמנים החביבים ביותר שהופיעו על במה מרכזית מאז הגרמנים שהופיעו ב"המפיקים" של מל ברוקס.
זו גרמניה שתגרום לאנגלים בשמינית הגמר לרוץ ולבכות מתחת לסיגר ולסינר של וינסטון צ'רצ'יל, לו היה בחיים.

גביע עולמי 9-שני לינקים
גביע עולמי 10-לנדון קולינג

2 Comments

דורצח 27 ביוני 2010

אם מישהו חיפש הצדקה לאהוד את גרמניה, הוא קיבל אותה היום. פשוט נבחרת מצוינת שכיף לראות. דווקא ההתקפה במחצית הראשונה שלא נגמרה בשער, וכללה מסירת עקב מופלאה, הוכיחה כמה הסטריאוטיפים על הכדורגל הגרמני אידיוטיים.

doron kramer 27 ביוני 2010

אכן היה משחק מופלא. אני ראיתי אותו עם קפיצות לסקיי ניוז מה שהכפיל את התענוג.

Comments closed