יש לכם ד"ש

אתמול יצא לי לראות משחק ילדים לאומית. זו הליגה הבכירה לילדים בכיתה ח'. משחק צמוד ברובו. כדורסל נכון של שתי […]

אתמול יצא לי לראות משחק ילדים לאומית. זו הליגה הבכירה לילדים בכיתה ח'. משחק צמוד ברובו. כדורסל נכון של שתי הקבוצות המותאם לגיל הזה. שמירה אישית, חדירה – הוצאה, אחד על אחד. טעויות נאיביות. ולפתע הוא עלה מולי. הילד ההוא. נראה ל מוכר מאיפשהו.
האמת היא שכולכם מכירים אותו. מכיתה ח' הפרטית שלכם. הילד שצמח לפני כולם, שצמחו לו שערות לפני כולם, שנראה כמו האח הגדול של שאר הילדים, שכדאי מאוד להקשיב לו כי אם לא תהיה לכם בעיה. והוא גם משחק כדורסל ככה. גבוה בראש מעל כולם כולל השופט, רחב יותר מהזונה המקראית מיריחו, וחזק יותר מהמאמן שלו. לשתי הקבוצות היה שחקן כזה ולכן זה הלך בערך ככה: ידידנו זורק, מחטיא, לוקח את הריבאונד של עצמו, מנער שני ילדים שמטפסים לו על האגן, זורק שוב, מחטיא שוב, לוקח שוב את הריבאונד, עולה לסל עם ילד על הקרסול, ילד על הברך וילד בין השיניים, קולע וגם מקבל עבירה. חבריו מקיפים אותו ומחליקים ידיים קטנות לתוך כף היד הגברית שלו. כמו לווינים קטנים המקיפים את כדור הארץ. הוא חייך בביישנות. בייבי? שאק!

אבל היה גם קצת עצוב בשבילו. הוא לא יודע את זה עדיין, אבל במקרים רבים, כיתה ח' והדומיננטיות של אלו שמיהרו להתפתח, הם שיא הקריירה הספורטיבית שלהם. שערות בית השחי, שכרגע מקנות לו פריט אופנה ייחודי שניתן להזמין רק בקטלוג הגנטי שלכם, יהפכו בעוד מספר שנים לפריט חסר חן של גוף האדם. זיפי הזקן המאיימים הגורמים לילד שיושב לידו בכיתה לקרוא לו ":אבא", יהיו בעוד מספר שנים סממן לעצלות של בוקר. אלו הם 15 הדקות שלו, עוד לפני שמלאו לו 15. מגיבורי העל של השיכבה, ממלכי הגובה של המסדרון, מהפוסקים הבלעדיים על הרכב הקבוצות בהפסקה הגדולה, הם יהפכו לזיכרון רחוק. אנקדוטה של פגישת מחזור. והם ישארו שם, הרחק בזיכרון של כולכם, אבל בעיקר ישארו באותו הגובה.
נדמה לי שאבא שלו ישב ביציע. לפי מראהו של האבא, גורלו של הבן נחרץ. אז אבא, קח מצלמה, צלם הרבה, צלם עכשיו, תנסה לא לפספס אף משחק. כיתה ט' והבנאליות של שאר החיים תכף דופקים בדלת.

פלג גוף עליון
קצת השראה לסוף השבוע

תגובות

  • המנוע

    כן אבל דורון, אפשר להגיד ל 95% מההורים היום לצלם את הילדים שלהם, כי גם בלי קשר להתפתחות מוקדמת, ההיסטוריה מדברת על זה שרק ילד אחד על כל 4 או 5 קבוצות במחלקת נוער יוצא שחקן...
    :))

    • doron kramer

      המנוע, ראה תגובה מס' 2, מסכים לחלוטין. צריך לזכור שלא כל הילדים הם שחקנים דומיננטים בכיתה ח'.

  • דנית ניצן

    ובכלל אפשר להגיד ל-100% מההורים לצלם הרבה את הילדים שלהם עכשיו, גם אם הם בכלל לא משחקים בשום כדור על שום מגרש - פשוט כי הם כאן והם מקסימים ותמימים ויפים.
    ובעצם, אפשר לצלם טיפה פחות, ו"להיות" איתם טיפה יותר, ואז הרגעים האלה נשארים לנו גם בלב ולא רק בכרטיס הזיכרון (שיט איפה שמתי את הכרטיס זיכרון באמת...??!?)

  • the big E

    באותה נשימה חשוב להזכיר את הילד הפלגמט וחסר הקואורדינציה שיושב על הספסל בדכדוך משהו, וצופה במאמן מחליק ביראה וקצת חשש למוז'יק השעיר. לילד העדין והחלק שצמח מהר ועוד לא השתלט על הגפיים אולי קוראים ליאור אליהו, או גיא פניני, או קווין מקהייל. ואם מישהו לא ישים לב, נישאר עם ברית הביריונים שלקחו אליפות בכיתה ח, ועם נבחרות נוער ועתודה בדרג ג', עם שחקנים שעוד לא יודעים אלף בית של כדורסל. חםשו את הילד העצוב על הסםסל, הוא כנראה הכישרון האמיתי.

  • מי שקרא לך אינה גורביץ

    דורון, מה זה הכתבה העצובה הזאת. ירדו לי דמעות.

  • שחקן

    אני משחק בנערים מחוזית, הליגה הנמוכה ביותר. יש לי חבר שמשחק בילדים לאומית. אולי תוכל לרשום לי איזה קבוצות שיחקו במשחק שהיית בו?
    ועוד משהו קטן, לדעתי שיטת משחק של חדירה הוצאה כבר בכיתה ח' זו שיטה לא נכונה.
    צריך לשחק בעיקר בשביל ששחקנים יוכלו לשפר את עצמם ואת היסודות שלהם. התוצאה אינה חשובה בגילאים אלו. מכיתה ט', התוצאה יותר חשובה מיסודות משחק (שאנחנו כבר יודעים). אבל זה לא מזיז לאף אחד. מאמנים ממשיכים עם השיטה של אחד על אחד, לוקחים אליפויות ומתקדמים על חשבון השחקנים. אותם שחקנים שלא למדו כלום מאותו אחד על אחד הזה.

    • doron kramer

      לשחקן - המשחק שראיתי לא ממש חשוב, זה קורה בהרבה משחקי ילדים, שמות השחקנים והקבוצות פחות רלבנטיים.

      שיטת משחק של חדירה הוצאה משפרת את היסודות. גם של המתקיף וגם של השומר (כדרור, מסירה, קליעה, ראיית משחק, תנועה של שחקנים בלי כדור, עבודת רגליים, קבלת החלטות).
      מסכים איתך לגביי העניין של שיפור היסודות והייתי אפילו אומר שאם אנחנו רוצים לפתח שחקנים, עד סיום גיל נוער התוצאה פחות חשובה.

  • הבלטה של זלוטי

    דורון-הטרגדיה האמיתית היא שמאמנים לנצח יציבו את אותו גוליבר בתור סנטר כי בכיתה ו' הוא כבר מטר שמונים וחמש ומסתכל על כל הליליפוטים מלמעלה. התוצאה הבלתי נמנעת היא נער בכיתה י"א, שלא צמח אפילו סנטים מאז כיתה ו' אבל עכשיו הוא נמוך מדי בשביל לשחק בצבע וחסר כל יכולות קואורדינטיביות של גארד. שזה במילים פשוטות אומר שכדורסל הוא משחק רק בפליסטיישן או מקסימום בשישי עם החבר'ה.

    • doron kramer

      אם הוא בכלל משחק בקבוצה תחרותית בכיתה י"א...

Comments are closed.