הדוד מאמריקה

כשעומרי כספי משתלט באופן סופי על נבחרת ישראל, הגבוהים הישראליים מוצאים פתרון לפקוביץ', ועומאר קוק מחרב למונטנגרו את המשחק, קואץ' ויושביץ' יכול להתפנות לצמד המילים האהוב עליו.

basketwallpapers.com

(תמונה basketwallpapers.com)

כשאומרים על שחקן שהקבוצה היא "שלו", בדרך כלל הכוונה היא לשחקן שרוב הפעולות המשמעותיות עוברות דרכו, חלק מהפעולות האחרות צריכות לעבור את אישורו או להתחשב בו, המעמד שלו הוא של untouchable, והוא הפנים הציבוריות של הקבוצה. בגיל 22, עומרי כספי הפך את נבחרת ישראל לשלו. הישג לא קטן בהתחשב בעובדה שמדובר בנבחרת בה כל כל רול פלייר של היום יכול להיות הגו טו גיא של מחר.

במכבי ת"א הוא היה צעיר מדיי ולא מוערך מספיק לדעתו. בסקרמנטו הוא היה רוקי מהמזרח התיכון. אבל הזינוק התדמיתי שחל במעמדו של כספי בארץ עם בחירתו לNBA חילחל עמוק מעבר לסתם רודפי גאווה ישראלית, קוראי מדורי הספורט ועכברי כדורסל מקומיים. הצלחתו הפנטסטית בעונה האחרונה השכיבה את כל הסצינה על הגב, שבימים כתיקונם אוהבת להתרכז במה שאין במקום במה שיש, וגרמה גם לאחרון המפקפקים הפומביים והמטקבקים האנונימיים, לקבל את מנהיגותו בהכנעה. מבחינתו אגב, זה רק טבעי שזה יהיה כך. הרי סוף סוף כולם מבינים את מה שהוריו מטיפים מאז שהוא ילד. זה רק המאמנים שלו שלא רצו לשמוע.
הנבחרת הזו היא שלו כי הוא לקח אותה מכוח האנרציה. הרחוב והכדורסל הישראלי, וכנראה ישראל כולה, מקבלים אותו בלא פחות הכנעה והתרגשות מיהודי ארה"ב, ומוכנים להציע לו את בתם הבכורה, בת הזקונים או בנם האמצעי, רק שייקח. בארה"ב כספי הוא הבחור מישראל. בישראל הוא הדוד מאמריקה.
אני בטוח שבכל קייטנות הכדורסל שנערכו הקיץ בארץ, עמרי כספי הוזכר לא מעט. דוגמא מצויינת לכוח רצון, נחישות, הצבת מטרה ואמונה עצמית. לדור האינדיבידואלים שאנחנו מגדלים היום, זה סיפור מצוין להזדהות איתו. אבל נדמה שתמיד יש למאמנים שמזכירים אותו לחיוב צביטה קטנה. גם הם יודעים שכספי הוא הדוגמא האחרונה שילדים צריכים ללמוד ממנה על משחק קבוצתי, שימת מטרות הקבוצה לפני מטרות היחיד, התערבות הורים וכיבוד מעמד המאמן. בגלל זה כל כך חבל לי שיותם הלפרין לא הגיע לNBA.

השלשות שכספי קולע בקמפיין הזה, כשרגליו כמעט ולא מדגדגות את קו השלוש אלא עומדות בטווח NBA, הן אלמנט קריטי במשחקו. זה טווח שנותן לו עוד קצת מרווח מהשומר שחושב לעצמו שרק מהמר יזרוק משם. כשהשומר מתקרב כספי משתמש בצעד הראשון הסביר שלו ובאתלטיות כדי ליצור לעצמו. בצורה שהמשחק התפתח היום מול מונטנגרו, לא הייתה לכספי ואליהו ברירה מאשר להשתלט בפעולות של אחד על אחד על המשחק. בסופו של דבר זה השתלם, וישראל הפכה לפריט בחידון טריוויה של ספורט בהיסטוריה המונטנגרינית ("למי נבחרת הכדורסל שלנו הפסידה בפעם הראשונה?").

המאמץ ההגנתי על פקוביץ' עשה את שלו. זה התחיל עם דאבל טים בלואו פוסט מהגארד הקרוב אליו (מסוכן!), מה שעזר לו להוציא כדור והקשה על הרוטציה שלנו. אחר כך הדאבל טים הגיע מהגארד האמצעי, באזור קו העונשין, כמו שקטש מיישם בקבוצות שלו כחלק משיטה. הרוטציה במקרה הזה הרבה יותר נוחה. אבל הנעת הכדור והסבלנות המונטנגרינית הורידה אותנו גם מזה. בסופו של דבר, גרין, קוקיה ובלות'נטל שמרו עליו straight up, כלומר אחד על אחד, וניסו למעט נזקים ולהתיש אותו. תשומת הלב שהוא קיבל הזכירה לי את משחק האול סטאר הראשון של שאקיל אוניל בו כל הווטרנים של הליגה ניסו לבאס ולתסכל אותו כחלק מסדרת חינוך. אבל הפתרון לפקוביץ' חיכה בהגנה שלו. התקפנו אותו שוב ושוב עד שיצא בחמש עבירות. כשיצא שתי דקות לסוף, מונטנגרו הסתמכה על השלשות של קוק וחצי החדירות של ירטין. גם כמה טעויות שלנו ברמה של קטסל לא נתנו להרוס את החגיגה (החטאת לייאפ של הלפרין ואליהו, איבודי כדור, אי ניצול 3 על 2). אה, כן, ופעולות של כספי.

גם אני מאלה שמהללים את הכדורסל של פוסט יוגוסלביה, עם פס הייצור שלהם, הגובה והכישרון, העבודה על היסודות בלי משחקי ליגה עד גיל 16, והמסורת שנבנתה על תשוקה למשחק ועל שמות גדולים וגדולים יותר. כל זה הוביל לאכזבה גדולה לראות קבוצה מבית הייצור הזה תלויה לחלוטין ברכז אמריקאי. עומאר קוק אמנם נראה כמשתלב בשיטה של ויושביץ', ובחירת הזריקות שלו אתמול הייתה סבירה ואולי שלשה או שתיים שהיו נכנסות היו משנות את כל התמונה. אבל בשביל מונטנגרו צריך לקוות שדור רכזים מוכשר גדל בנבחרות הצעירות המוכשרות שלהם.

למרות הבימוי הבלתי נסבל של הערוץ הראשון, שפיספס כל כך הרבה פעולות, ועם במאי שבחירת המצלמות הנוירוטית והנוראית שלו כמעט והרסה את המשחק, לא ניתן היה להתחמק ממופעו של ויושביץ', המאמן האורח. כל מי ששיחק פעם עם שחקן מהאזור הזה של הבלקן, יודע שצמד המילים האהוב עליהם הוא פיצ'קו מאטה. מאטה זה אמא. פיצ'קו תשלימו לבד אם אתם מכירים קצת אנטומיה נשית. אני לא מומחה גדול בקריאת שפתיים אבל כמות הפיצ'קו שויושביץ' שיגר אל עבר השופטים בעודו עומד על הפרקט לאחר העבירה הטכנית שספג, הייתה מחייבת את אחד השופטים, לו רצה לדעת מה ויושביץ' אומר לו, לשאול אותו בתקיפות: "למה, לאמא שלך יש פטנט אחר?"

הפשטות של תרגילי ההתקפה של מונטנגרו מדהימים בחוסר מורכבותם. מאמנים תמיד אוהבים להגיד שכדורסל זה משחק פשוט ששחקנים מסבכים אבל אז מפילים על השחקנים עשרות תנועות התקפיות. ויושביץ' באמת מיישם את האמירה על פשטותו של המשחק. אם היום נהוג להצמיד למאמנים כינויים כמו לפטופ, לחיוב או שלילה, התרגילים של ויושביץ' הם קומודור 64. ומי שלא מבצע את התרגיל? פיצ'קו מאטה!

11 הערות על המחזור הראשון בפרמיירליג
ישראל - מונטנגרו (לייב בהיכל)

40 Comments

חמור זקן 15 באוגוסט 2010

סוף סוף יש לנו שחקן אן.בי.איי

יואל 15 באוגוסט 2010

אהבתי איך ששילבת את השורה של טיפקס ״למה לאמא שלך יש פטנט אחר?״. זה בא במקום. ;)
חוץ מזה, כל פעם שישראל צריכים לנצח דחוף, אני לא אראה את המשחק. זאת שיטה בטוחה ובדוקה לניצחון. תודה, מרפי.  

קרמר 15 באוגוסט 2010

טיפקס גנבו את זה מאלפי ילדים ישראלים שאמרו את זה בילדותם.

יואל 15 באוגוסט 2010

סליחה על בורותי. אני פשוט גדלתי לתוך טיפקס(שמעתי אותם כשהייתי בן 4) אז הייתי בטוח שזה ההפך. :) 

דורפן 15 באוגוסט 2010

מעניין – כי גם בפרטיזן בתוך הכדורסל המאורגן יש לבו מקלאב רשיון לשחק שכונה בחלקים של המשחק.

קרמר 15 באוגוסט 2010

מקאלב מייצר לעצמו מצבים הרבה יותר טוב. קוק שיחק היום כמו מוטי ארואסטי (בלי לפגוע בארואסטי הגדול!)

red sox 15 באוגוסט 2010

נתניה-שדרות-פודגוריצה זאת התשובה שלך לויקי-כריסטינה-ברצלונה של וודי אלן?

קרמר 15 באוגוסט 2010

נורא עצוב לי שהפסקתי לראות סרטים של וודי אלן. לא בגללי, בגללו. לא ראיתי את ויקי וכו'. מדיי פעם אני רואה את דני רוז ואומר לעצמי "מה נהיה ממך יא וודי?"

red sox 15 באוגוסט 2010

ויקי וכו' הוא ממש לא סרט וודי אלן קלאסי, לטוב ולע, למרות שטביעת האצבע שלו ניכרת. זה לא מסוג הסרטים שלו שבזפזופ אקראי היית נופל על סצינה אקראית ומזהה מייד שמדובר בסרט של אלן.
אני בדעה שמאז "everybody say i love you" הוא בירידה עקבית אבל דווקא הסרט הזה מעורר תקווה שהכשרון ויכולת הכתיבה עוד שם ואולי נראה מהן משהו יום אחד.

תומר חרוב 15 באוגוסט 2010

"מה שעובד" הוא סרט נהדר ולארי דייויד עושה וודי אלן יותר טוב מוודי אלן עצמו.

דורון קרמר 15 באוגוסט 2010

נבדוק בהזדמנות

דורון קרמר 15 באוגוסט 2010

אבריבודי זה ההוא עם המחזמר? לא יודע. לא זוכר משהו טוב שהוא עשה מאז שפירק את הארי.

הופ 16 באוגוסט 2010

"כולם אומרים" הוא חלק מהירידה או לפניה? אני אהבתי אותו. חיבבתי מאוד את "נקודת מפגש" ו"סקופ", הם אמנם לא אלניים קלאסיים אבל יש בהם שילוב טוב בין דרמה וקצת מתח להומור אלני. מעין קומדיות מתח אלגנטיות עם נגיעה בריטית.
ברור שהוא בירידה כי השיא שלו היה כל כך גבוה, אבל נדמה לי שהעניין הוא אחר, במקום לעשות שוב ושוב את אותו דבר הוא עשה בחכמה ושינה סגנון (ואולי חזר לסגנון השני שלו, של מנהטן ובעלים ונשים). זו היתה בחירה מצוינת כי ההומור שלו קצת התיישן (מסיבות טובות – הוא הפך לסטנדרט ולכן שכללו אותו מאוד).
דווקא את "מה שעובד" התחלתי לראות אבל ברגע שלארי דייויד התקרב למצלמה והתחיל לדבר אליה (כמו שאלן היה עושה בסרטים שכל כך אהבתי פעם), לא יכולתי להמשיך לראות יותר. 

אברהמי 15 באוגוסט 2010

זה בכלל מעניין שמאמנים אירופאיים נותנים את הקבוצה לרכזים שנחשבו למופרעים בקולג'.

דורפן 15 באוגוסט 2010

קרמר – אני שמח שהעלית את נושא עמרי כספי וכדורסל קבוצתי. הגיע הזמן להציג את הנתונים. מ-82 משחקי אן.בי.איי העונה לבחור היו לא פחות מ-58 משחקים אותם סיים עם 0-1 אסיסטים. הממוצע הכללי בליגה הוא אסיסט אחד לכל חמש נקודות. אצל כספי הנתון הוא אסיסט לכמעט עשר נקודות. האיש זרק השנה 203 שלשות ומסר רק 95 אסיסטים. לשם השוואה – קלע השלשות הטוב בליגה – קייל קורבר – זרק 110 שלשות ומסר 89 ואסיסטים.
מדובר בשחקן אגואיסט. אין דרך אחרת להציג זאת. אני חייב לציין להגנתו שכפי שציינת זאת – זה מתאים למטרות המסחריות של קבוצתו.

red sox 15 באוגוסט 2010

מסכים לחלוטין אבל צריך להבין שבסקרמנטו הוא מתפקד כ"שחקן קצה" שמסיים התקפות ולאו דווקא בונה אותן. מעבר לאופי האגואיסטי אני לא בטוח שיש לו את כישורי המסירה ובניית המהלך. אני מעולם לא זיהיתי אותם אצלו.

מזכיר לי את אלו שהיללו את דורון גמצ'י ושכחו ששחקן בגובה של כמעט 2 מטר סיים קריירה עם ממוצע של פחות מ-1 ריבאונד למשחק, לא היה מוסר גם תחת איומי אקדח ולא היה מסוגל לעצור בזנ"ט חלוד בהגנה.

דורון 15 באוגוסט 2010

רונן,

1. השוואה בין כמות אסיסטים לכמות שלשות שהוא זרק רלבנטית בערך כמו השוואה בכדורגל בין כמות נגיחות למסגרת וכמות הגבהות קרן. לא כל אחד הוא אול אראונד פלייאר שיודע לעשות הכל, ומי שאין לו מסירה טובה, עדיף שידאג לשמור על הכדור מאשר לנסות למסור אסיסט. הפרמטר החשוב הוא כמות אסיסטים לכמות איבודים. גם כאן היחס שלו לא טוב (כמנעט 1:1), אבל זה פרמטר בר השוואה. אם היית משווה למשל את כמות האסיסטים לשלשות של שאקיל אוניל היית מקבל כביכול תמונה יותר טובה, אבל זה לא אומר כלום על יכולת המסירה של הדיזל.

2. 792 נקודות, 95 אסיסטים, זה יחס של 1:8.3. לא 1:10

3. לזרוק 203 שלשות ב37% מראה על בחירת זריקות סבירה, אולי אפילו יותר מזה. כשיש לו שלשה פנויה, לא בטוח שעדיף לו למסור לחבר, תלוי מי החבר…

להגיד שמדובר בשחקן אגואיסט על סמך הנתונים האלה? נו שוין…

צביאל 15 באוגוסט 2010

דורפן אני לא יודע עד כמה באמת ראית משחקים של סקרמנטו העונה אבל התחושה שלי שלא ראית יותר מדי אלא אתה סתם מעדיף להסתכל על הסטטיקה היבשה.

סקרמנטו של העונה נראיתה כמו כלום. אין אף שחקן שהוא רכז אמיתי, אין אף משחק קבוצתי. גם הכוכב הגדול של העונה, טייריק אוונס בעיקר התעסק בלשפר את החדירה שלו לסל ולשפר את הסטט' האישית שלו.
כספי כסמול פוורד נתן הרבה אנרגיה והגנה טובה בדקות שעלה מהספסל. כמו כן בחצי הראשון של העונה האחוזים שלו מה-3 היו גבוהים מאוד.
אני לא מצפה משחקן כזה שיתן לי אסיסטים זה לא תפקידו. לא כל סמול פוורד בNBA צריך לחלק אסיסטים.

להשוות בינו לבין קייל קורבר זה עוד השוואה מטופשת. כספי יהיה שחקן הרבה יותר טוב וחשוב מקורבר. קורבר הוא קלעי ותו לא שמשחק בקבוצה הרבה יותר טובה וקבוצתית(לפחות עד הקיץ הזה). במשחק הקבוצתי של יוטה הרבה יותר קל לחלק אסיס'.

דורפן 15 באוגוסט 2010

צביאל – דווקא התמזל מזלי לראות אותו באיצטדיון מספר פעמים. ובאיצטדיון רואים את הדברים הללו יותר טוב. עם כל הבעיות של סקרמנטו, שהיא אכן קבוצה עלובה שבעלובות – כמות הפעמים שהוא זורק שלשה כשיש שחקנים פנויים היא מביכה. אולי נתקלתי במשחקים גרועים במיוחד.
דעתך על ההגנה שלו היא לגיטימית. אבל פיט קאריל – גורו הכדורסל של שעובד שם כעוזר מאמן – אמר לי שעם הגנה כזו הוא לא ימשיך בליגה. לדעתי היא טועה – כי לליגה לא אכפת מהגנה.

ניר 15 באוגוסט 2010

אמנם עמרי כספי נתן משחק מצוין אבל לפני הטורניר רוב הפרשנים אמרו שלא נצפה לגדולות ונצורות מכספי כי בהגדרה הוא שחקן משלים, ועובדה שעד עכשיו בקמפיין הוא לא עשה דברים יוצאי דופן. טוב שהוא הגיע היום והיה השחקן המוביל בדרך לניצחון אבל לטובת הנבחרת עדיף שהוא יהיה שחקן משלים עם יכולת מצויינות ושהנבחרת לא תהיה תלויה בו כמנהיג הבלתי מעורר, לדעתי מדובר במשחק שהוא היוצא מהכלל ולא צריך לצאת מפרופרציות לגבי היכולות שלו.

דורפן 15 באוגוסט 2010

צביאל – ברשותך אצטט את כל הראיון הקצר ההוא עם קאריל:

כשהוא נשאל לגבי התכונות הטובות של כספי הוא עונה: "אומץ. והוא שיפר בהרבה את הכדרור שלו". אבל הוא מוכן גם להצביע על החסרונות: "הגנה. ההגנה שלו רעה. זה מפתיע אותי כי הגנה היא דבר שיחסית קל ללמוד אותו. הוא רק צריך את הקשיחות והקשיחות המנטלית לשחק הגנה. הוא צריך בעיקר את הכבוד העצמי לשחק הגנה. אמרתי לו לפני כמה ימים שיש דבר שאני לא מבין – למה הוא לא מוכן לעמוד לעבירות תוקף? הוא כאילו מפחד להיפגע, אבל זה דווקא לא כל כך כואב, ואחרי זה אני רואה אותו משתולל ברחבה במלחמה על איזה ריבאונד ושם אתה יכול לחטוף מרפק שזה הרבה יותר כואב. אני לא מבין את זה. אבל בכל מקרה ההגנה לא טובה. הוא יצליח בליגה הזו עד כמה שההגנה שלו תשתפר".

צביאל 15 באוגוסט 2010

הגנה.
צריך לפרק את ההגנה של עומרי ל-2. באספקטים של לחימה על ריבאונד, חסימות, חטיפות הוא לא רע ואם באמת עקבת אחרי סקרמנטו הוא אפילו היה הבולט שם. קצת כזה לו עם האתלטיות של האמריקאים ובטח עם אלו של הסופרטארים שבאים מולו. אל תשכח שההגנה שלו תשתפר עם הזמן וכמו כן הוא גם יקבל יותר כבוד כשצריך מהשופטים. אני ראיתי לא מעט משחקים שלו ומה שבאמת מחמיא שהמשחקים הטובים ביותר שלו היו מול היריבות הגדולות במערב. אני ראיתי איך במשחק מול הלייקרס הוא לא מתבייש לשמור על קובי, להרביץ ולתת טראש תוק, ראיתי איך הוא לא מתבייש לשמור על נוביצקי, להציק לבילאפס. הקאריל הזה קצת מגזים בקבוצה שלהם אין לו פריבלגיה בכלל לדבר על ההגנה של עומרי כשיש לו שחקנים כל כך סתומים שלא מצליחים לקרוא לנצל את הגודל והאתלטיות שלהם(למשל תומפסון, גרין) או שחקנים כל כך מגושמים כמו ספנסר הוז, נוצ'יוני(שדועך בכל דקה שהוא על הפרקט) שההגנה שלהם הרבה יותר גרועה משל עומרי.

עומרי מעולם לא היה שחקן הגנה גדול. גם ברמות של אירופה.
תרשה לי לחלוק עליך. הגנה ממש לא קל ללמד. הגנה צריך ללמוד ולהקנות לשחקן מגיל צעיר. בטח שברמות האלה וכשאין לך אתלטיות ברמה של סמול פוורדים אחרים בליגה. מה שכן עם הלחימה של עומרי, האנרגיה והאופטימיות אין לי ספק שהוא ישפר את ההגנה שלו.

בכלל כשהגיע לNBA כולם דיברו שעם הקליעה שלו הוא לא ישחק יותר מ-2 דקות. מי חשב שאחרי הקיץ הקודם שהוא עבד בלי סוף על הקליעה עומרי יתן כאלה אחוזים.

דורפן 15 באוגוסט 2010

צביאל – זה לא אני אמרתי שהגנה קל ללמד… זה קאריל. אוסיף דבר אחד: כל שחקן שצריך לשמור על קובי בראיינט נותן את הכל. אין כיף יותר גדול מאתגר כזה. החוכמה היא לשמור על איזה שחקן סתמי מפורטלנד באותה מוטיבציה שאתה שומר על בראיינט.

ד"ר א 15 באוגוסט 2010

קרמר –

צדקת מאד בניתוח של תיק פקוביץ'. האיש הרג אותנו בשיטתיות, ולולי יצא ב-5 עבירות הסוף היה עלול להיות אחר.
מילא הנזק שעשׂה בצבע, פחות מילא הדיוק הפנטסטי מהקו (תכונה חשובה מאין-כמוה עבור סנטר) – מה תאמר על הירידה שלו להגנה במעבר? אלי סהר דיבר כל הזמן על היציאה שלו למתפרצות, ובצדק. אבל בצד השני הוא רץ לא פחות מהר, והגיע להגנה לא פעם לפני הגארדים שלו.
אם ישאר בריא, הוא בהחלט יכול להצליח ב-NBA.

דורון קרמר 15 באוגוסט 2010

יכול להיות שהריצה שלו בטרנזישן הגנתי והתקפי זה חלק מהעניין היוגוסלבי הזה שכולם עושים הכל עד גיל 16.

דניאל 15 באוגוסט 2010

מעולה = )

אד הורטון 15 באוגוסט 2010

רונן, אני בהחלט מזדהה עם הכיוון לגבי ההגנה של כספי. הבן אדם בהחלט נתן אתמול משחק היראוי אבל באופן די שיטתי החדירות לליי אפים קלים בכל ארבעת המשחקים של הנבחרת הגיעו באחוזים גבוהים מאד מהאזורים שלו. זה קצת מתסכל כי הוא בהחלט שומר אחד על אחד נהדר אבל לי יש תחושה שאיך שהוא כשזה דורש קצת יותר תבונה הגנתית של להבין מה היריב בונה בתרגיל , לבוא לעזרה בתזמון נכון או לברוח מחסימה הוא יותר חלש.

אד הורטון 15 באוגוסט 2010

קיבינמט עם מערכת התגובות פה. מתנצל על המיקום – זה בתגובה לרונן.

אריאל 15 באוגוסט 2010

עזוב מערכת תגובות, עם כינוי כמו שלך היית נותן לך עמוד רק לך. קבל ח"ח

אילי מנינג 15 באוגוסט 2010

יותם לא הגיע לnba כי הוא תמונת הראי של כספי. הוא מתעקש לא להסתמך על אינטואיציה, אלא תמיד לעשות את הפעולה המושלמת והנכונה. כדורסל כמו בחיים צריך לשלב בין המחשבה הרגילה, ובין זרימה עם האינטואיציה. אם יותם היה לומד לסמוך יותר על התחושות שלו, ופחות לחפש את הפעולה ה"נכונה" כל הזמן, הוא היה השחקן שראיתי מנצח את יוגוסלוויה בגיל 16 באליפות אירופה לנוער. עוד דבר שמעצבן אותי אצלו, ראית את מבנה הגוף שלו? כספי עבד כמו משוגע בחדר כושר, יותם נראה כאילו לא הרים משקולת בחיים. הוא היה אלוף הארץ בקפיצה לגובה באליפות בתי הספר, ואני לא רואה אותו מטביע. הלוואי שהיה אפשר לערבב תכונות בינהם ולהגיע למינון הנכון.

רק לצורך ההבהרה, אני מאוהדיו הגדולים של יותם, רק הייתי שמח לראות אותו מתבגר בגיל 26 ומבין את מה שלמדתי בקראטה. כל עוד אתה מנסה לבעוט את הבעיטה המושלמת, לא תצליח. היא תהיה מושלמת כשתדע שאתה תזרוק אותה נכון ומושלם, ואז תבעט אותה בלי לחשוב

דורון קרמר 15 באוגוסט 2010

אהבתי את האבחנה.

אילי מנינג 15 באוגוסט 2010

עוד תוספת קטנה. בפיק אנד רול, יותם ראה את פקוביץ ומסר, עמרי הוציא פאולים, אפשר לקרוא לזה קבוצתיות יתר של יותם, אבל אם היה חזק יותר, היה נכנס על פקוביץ וגם מוציא את הפאולים

דורון קרמר 15 באוגוסט 2010

נכנס פעם אחת חטף גג לפנים.

שחקן 10 15 באוגוסט 2010

ערוץ 1 היה ממש מעצבן אתמול.
על כל סל עושים הילוך חוזר כאילו זה גול, ובינתיים מפספסים דאנק בצד השני.

מילה על ליאור אליהו: למה הוא לא שומר כל הזמן כמו שהוא שמר אחרי שגרין יצא בחמש עבירות?

דורון קרמר 15 באוגוסט 2010

בשתי דקות אחרונות יש אדרנלין מסוג אחר. אדרנלין קראק.

איוון 15 באוגוסט 2010

לגבי יותם, לדעתי הבעייה היא לא ברגליים אלא בראש – והכוונה שצריך לדעת ללחוץ לו על הכפתורים הנכונים.
אני זוכר איך בקמפיין הקודם צביקה הבהיר לו שמעכשיו הוא בולדוג הגנתי, ופתאום ראינו את דרק שארף בגוף של יותם.
לגבי החוסר אינטנסיביות ומחויבות התקפית שלו, אם הוא לא יעזר בפסיכולוג ספורט או קואוצ'ר משובח, הוא כנראה לא ימצה את הפוטנציאל שלו לעולם.
ורק כדי לחדד את הנקודה : למי שיצא לראות את דורון ג'מצי בשלהי הקריירה אחרי שעזב את מכבית פשוט נדהם שהבנאדם אשכרה הוא שומר לא רע בכלל. (ואותו דבר אבל הפוך הגנה-התקפה – מי שיצא לו לראות את הנפלד לפני גיל 25ת ראה מכונה התקפית משוכללת – אני ראיתי באליפות צה"ל תופר על ארדיטי סל אחרי סל..)

ד"ר א. 15 באוגוסט 2010

איוון –

לא רק באליפות צה"ל, גם בקונטיקט (רמה מקצועית, בכל זאת, קצת יותר גבוהה).

**

דורון קרמר –

לא מזלזל בחינוך היוגוסלבי לכדורסל, אבל מתי ראית, נניח, את צ'ורצ'יץ' שועט להגנה במעבר?
הקטע הוא לא רק הרצון והחינוך, אלא גם המהירות. הוא נראה די כבד, ואפילו קצת גיבן, ועדיין דופק ספרינטים. מאד מרשים.

ברט פארב 15 באוגוסט 2010

דורפן-ההצלחה של כספי בליגה הטובה בעולם לא קשורה להגנה שלו.
היא גם לא קשורה להתקפה שלו.
עצם ההגעה שלו לנבא זו ההצלחה.הנבא זה מוצר, לא משחק,הליגה בנוייה על שיווק ומכירות לפני הצלחה ספורטיבית,
כל עוד יישאר בריא תמיד תהיה קבוצה עם חתך אוהדים יהודי[מיאמי- ניו יורק-טורונטו- שיקגו וכו'] שתשמח לראות אותו מוכר בשבילה כרטיסים.
בתסריט היותר טוב יצליח להתברג לקבוצת פלייאוף
בתסריט ההזוי יהיה שחקן עשירי באיזו קבוצת אליפות

פראליה 16 באוגוסט 2010

הבעיה העיקרית שלי עם כדורסל (יש עוד הרבה) היא שרב השריקות יכולות להישרק לכאן או לשם ויכולות להשרק או לא להשרק בהתאם לשיקול הדעת של השופטים. ברור שהשופטים שיחקו תפקיד מרכזי בהכרעה במשחק וזאת מבלי להמעיט מתצוגת התכלית של כספי.

ארבל שחם 16 באוגוסט 2010

דורון כתבה ממש יפה כספי הוא שחקן על מנהיג קלעי מוסר טוב שומר טוב ריבאונדר.

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=707537

Comments closed