האוטובוס עליך?

כדורגל הנשים בארץ מחפש את האריה זלינגר שלו. או את הלביאה הזלינגרית. או שסתם מישהו יממן לו הסעה.

זה לא באמת משנה. לאף אחד לא באמת אכפת. מלבד אלה שאכפת להם. או להן. תנו להן לשחק.

בדרך כלל אני מנסה להתרחק מדיונים מעייפים על העצמה נשית. אני מגלגל עיניים כשהאוזניים נתקלות במילים גירל פאוור וכל החרא הזה. אני יכול לצחוק כמו חזיר מהמערכון בארץ נהדרת בה אסי כהן מגלם את יורם בינור, לשעבר הכתב לענייני ערבים של ערוץ 2, המובל על ידי חוטפיו ברחובות השוק של עזה כשעיניו מכוסות בפלנלית וכשהוא עובר ליד דוכן דגים הוא מאבחן "עכשיו אנחנו ליד בית הספר לבנות":

אבל בימים האחרונים אני ביקום מקביל הנקרא כדורגל בנות בישראל. כל מה שרציתי זו יריבת אימון לנבחרת בנות בית ספרית. אינספור שיחות טלפון לנציגי קבוצות בניסיונות נואשים להביא אותם בין הנשים. שיחות שהתחילו נקי והסתיימו כשיחות מלוכלות. חמוצות. שותקות אל תוך מבוי סתום. אנ'לא מתכוון, ללמד אותם איך אומרים כן. עוד פגישה? אין פגישה.

י', ראשל"צ: "משחק אימון? עוד לא התחלנו להתאמן, הליגה רק עוד חודש. זה לא פשוט. לא יודעת כמה בנות יהיו לי".

א', צור שלום: "משרד החינוך החליט לבטל את אליפות התיכוניים בכדורגל לבנים ולבנות. אין לי קבוצה".

מ', קרית גת: "אין לי תקציב לאוטובוס. יש מצב שאתה שולח לי הסעה?"

ד', מועדון כדורגל רעננה: "המספר אליו הגעת איננו מחובר".

י', חדרה: "יש לי 12 בנות בנבחרת, כשיחזרו נדבר".

ח', כפר סבא: "יש לי קבוצה של בנות 12".

מ', ב"ש: "יעלה לי 5000 ש"ח לבוא אליכם, אלא אם כן תעזור לי עם ההסעה".

ד', מנהל מתנ"ס בשכונת מצוקה: "אני בא!"

אולי מהמצוקה תבוא הגאולה. ענף כדורגל הנשים בארץ זקוק למישהו בדמותו של אריה זלינגר. גם לביאה זלינגרית תתקבל בברכה. תנו להן לשחק.

מי (לא) ירוויח מהגז הטבעי
ונגרבול... אם יש מגיע

12 Comments

יעל 16 בספטמבר 2010

פוסט מעניין וכל הכבוד על קידום הנושא באתר

איתן בקרמן 16 בספטמבר 2010

הגיע הזמן לטפל בדבר הזה……

יונתן ארבל 16 בספטמבר 2010

אני לא רוצה להרוס את החגיגה, אבל כדורגל ונשים זה פשוט לא הולך ביחד.
גם לפוטבול גברים, ראגבי גברים, בייסבול גברים, סנוקר גברים, פינג פונג גברים, החלקה על הקרח גברים אין מי שיתן כסף.
פשוט למדינה כמו ישראל אין יכולת להעמיד את כל הענפים ברמה הגבוהה ביותר וזה לא קשור לגברים או נשים.

על אחת כמה וכמה כדורגל נשים , זה פשוט לא משחק היכול להתקיים ברמה מספיק גבוהה.
בניגוד לכדורעף שהיכולות של הנשים מגיעות לרמות אדירות והעוצמה של כמה מנבחרות הנשים בעולם מקבילה לרוב הנבחרות הגבריות.
תחומים נוספים שבהן הספורט הנשי מגיע לרמות גבוהות הם הטניס והכדורסל. הטכניקה ורמת האימון בהם הן פקטור רציני.

כדורגל מושתת הרבה על מהירות, על זריזות, כושר גופני גבוה, חוסן גופני, אמוציות וגם משחק בין ארה"ב לגרמניה, 2 נבחרות הנשים ברמה הגבוהה ביותר לא מגיע לרמת המשחק של מכבי חיפה בהילוך שלישי.

וזאת בניגוד למשחק בין נבחרת קובה לרוסיה בכדורעף שם הרמה היא פי 3 יותר גבוהה מאשר נבחרת ישראל.

קרמר 16 בספטמבר 2010

אם יבנו את זה, הן תבאנה. שכחת לציין שבכדורעף הן משחקות בטייטס ורובן גבוהות ורזות. ובכדורעף חופים הן בכלל בביקיני. ובכלל, מה הן יצאו מהמטבח בכלל.

בוב השקט 16 בספטמבר 2010

וואו כמה שאתה טועה.

הרמה בטניס נשים היא מאד גבוהה והמשחק מאד מהנה לצפייה (ולא רק בגלל ששראפובה ווזנייבסקי מדהימות ביופיין), אבל אל תתבלבל עם משפטים כמו "מקבילה לרוב הנבחרות הגבריות".

דודי סלע, שמדורג בסביבות המקום ה80 בעולם יינצח את סרינה, ונוס קלייסטרס ובעצם כל טניסיאית בעולם די בקלות בכל יום נתון…
נבחרת ישראל בכדורעף גברים תנצח את ארה"ב, הולנד, רוסיה וברזיל של הנשים…

להגיד שרק בכדורגל הבדלי הרמות כל כך גדולים זה שטויות. אף אחד לא מצפה מאף נבחרת נשים (או ספורטאית בספורט יחידני) להתחרות ברמות הגבוהות של הגברים, אחרת היינו עושים טורנירים ואליפויות מעורבים – בשביל זה יש ספורט נשים – כי לעולם לא תהיה רמה שווה.

כמו שקרמר רמז בתשובתו, הסוד לפופולריות של ספורט נשי הוא המראה והלבוש של הפורטאיות… חבל ועצוב שזה ככה, אבל לנסות לתרץ את זה ולהסתתר מזה לא יישנה את העובדה הזו.

יונתן ארבל 17 בספטמבר 2010

בוב השקט,
אל תעשה הרבה רעש…
(:

אף אחד לא אמר שטניס הנשים משוחק ברמת הגברים אלא ברמה גבוהה. יש הבדל.
ככל שיותר אלמנטים אצל הנשים יבואו לידי ביטוי אנחנו נזדהה עם הספורט שהן משחקות.
בכדורגל נשים אנו לא רואים אף אחד מאותם אלמנטים המשוחקים אצל גברים (בכדורגל).
לעומת כדורעף, טניס וכדורסל כפי שהזכרתי.
נראה לי שההודעה שלי הייתה מספיק מובנת ואם לא אז בטח תבין עכשיו.

והרמה של קובה וברזיל נשים כדורעף זהה או עולה על רמת נבחרת ישראל גברים. אני לא אומר את זה בהגזמה או התרסה.
זה פשוט זה, מי שהיה בברזיל יכול להבין את מה שאני כותב.
מי שלא וקורא 2-3 פרשנויות בעיתון אז כנראה שלא.

דורפן 18 בספטמבר 2010

יונתן – אני מבין שאם מדינת ישראל לא יכולה לנצח במשהו אז לא צריך לעסוק בו. כלומר המטרה בספורט היא גאווה לאומית או לפחות שאתה תהנה לצפות בו בטלוויזיה.

יונתן ארבל 19 בספטמבר 2010

דורפן

תקן אותי אם אני טועה, הנושא של הפוסט היה בגדול המצב הרע של כדורגל השנים בארץ.
בארץ, הכל מתחיל גרוע עד אשר מוכיחים אחרת.
אילנה ברגר ואנה סמאשנובה בטניס הוכיחו שיש דרך אחרת, גם טניס הגברים הוכיח לפני 30 אפשר אחרת.

אם לא יהיה ניתן להגיע להישגים ומשחק הכדורגל הנשי יהיה גרוע למה שמישהו ירצה להשקיע ?

בוא נאמר ככה- קח את המחק הכי חזק שיכול להיות בכדורגל נשים ארה"ב- גרמניה, אעדיף לראות קרלינג. אני לא מגזים.

ישנם ענפי ספורט בו המון מהאלמנטים המכריעים של אותו ספורט ייעלמו בגרסה הנשית שלו- כדורגל, פוטבול, בייסבול.

לכן לא תהיה הישגיות ולא יהיה משחק שמישהו ירצה לראות אותו אז למה להשקיע בו.
בוא נגיד כך, המדינה לא צריכה להשקיע בו יותר מהמינימום ההכרחי שהיא קבעה, לדעתי זה צריך להיות פחות מסיף ושחמט ואני מקווה שזה כך.

אסף רביץ 16 בספטמבר 2010

האבסורד הכי גדול נמצא באחת התשובות שקיבלת (שאני מהמר שאני יודע מי נתן לך אותה…)- משרד החינוך החליט לבטל את אליפויות התיכונים ואת ההשתתפות באליפות העולם בכדורגל. מהיכרות קרובה עם התחום אני יודע שההשתתפות באליפות העולם היא תמריץ ענק גם לשניים וחצי בתי ספר שעוד מנסים לקחת כדורגל נשים ברצינות וגם לבנות שאחרת לא היו חושבות על כדורגל. לבנים יש את המועדונים ובתי הספר משניים בכדורגל, לבנות הצעירות יש כרגע בעיקר את בתי הספר. שנים שהשלד של הנבחרת היה מבוסס על שחקניות שגדלו בבתי ספר בקריות, גם היום גדלות שחקניות אבל אין אף מועדון רציני שיקלוט אותן. מי שרוצה להתקדם צריכה לנסוע למרכז ארבע פעמים בשבוע. וגם הקבוצות במרכז, גחמה פרטית של כמה אנשים, בקושי מחזיקות מעמד.

בקיצור, כדורגל הנשים בארץ צריך הרבה יותר מזלינגר, השינוי לא יוכל לבוא מלמעלה למטה כי אין כמעט כלום למטה. הפתרון היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא להכריח קבוצות בליגת העל בכדורגל להעמיד גם קבוצות נשים בתקציב מינימום מסוים, שזה יהיה תנאי להשתפות בליגה הראשונה.

קרמר 16 בספטמבר 2010

אני חושב שבעבר ההתאחדות ניסתה את הפתרון שהצעת וזה לא החזיק מים. זו אמירה שחוקה אבל זה חלק מתרבות ספורטיבית כוללת.

DI 17 בספטמבר 2010

אבל זו הדרך היחידה.
לצערי
לפעמים צריך להכריח את הקבוצות
ומשם כולם יראו את החשיבות של העניין
וגם אם לא יראו.
אז מה?
יש כל מיני חוקים שמאלצים חברות לעשות דברים בניגוד לרצונן כי המדינה החליטה שזה חשוב.
כמו שאני חושב שצריך להכריח את הקבוצות להשקיע אחוז מסויים מהתקציב בנוער, במתקני אימון ובאצטדיונים
וכמו שצריך להכריח את המשטרה וההתאחדות ולטפל בבעית האלימות.

דורפן 18 בספטמבר 2010

קרמר – האמת, בגלל הפרופיל של הבית ספר שלך, המפגש עם הבנות משכונת המצוקה יכול להיות מאד מאד מעניין. מחכה לפוסט…

Comments closed