לקראת שבת – במה השחקנים אשמים?

מדינה של ערסים, נבחרת של גמדים

1. אני קצת מרחם על שחקני נבחרת ישראל בכדורגל. הם משתתפים במוקדמות אליפות אירופה, לחלקם זה יכול להיות שיא הקריירה הבינלאומית, וממש כמו משתתפי התוכנית המפגרת "האח הגדול" הם לא בדיוק יודעים מה הולך בחוץ,

וגם אם הם יודעים, איזו ברירה יש להם מלבד לעשות את המקסימום בסביבה שלילית כל כך. הרי הם לא מופיעים בספרים של שאול אייזנברג. הם לא היו באותו לילה מר ונמהר במלון התל אביבי ששחקני הנבחרת ומאמנם (על פי ספרו של שאול אייזנברג) הפכו לבית זונות. הם גם לא העסקנים שהמאיסו את הכדורגל על תושבי מדינת הכדורגל.

רובם לא אחראים לסוג הכדורגל שהנבחרת שאותה הם מייצגים שיחקה בעשור האחרון. הם לא אחראים לתיעוב הרחב כל כך כלפי הטייטל "נבחרת ישראל". הם לא אשמים שהנבחרת, כטייטל, איבדה את המדינה. דומה שהתחושות שלהם יכולות להזדהות עם תחושות של ילדים גרמנים שנולדו מ-1946 ואילך.

2. ב-1999, בתבוסה הביתית 5-0 לדנמרק, עבדתי במגזין הכדורגל של רשת שוקן "ראשון" ז"ל. באתי למשחק עם חבר ואשתו, שעזבו ב-3-0, ואני הייתי חייב להישאר עד הסוף. בעיתון עבדו איתן בקרמן, אבי סולומון, אורי שאלתיאל, נועם "פורסט גאמפ" שיזף, עוד רבים וטובים והעורך היה איתן מרקוביץ' (אחי, איפה אתה?).

געגועים ל"ראשון" הם המקבילה הספורטיבית להספדים ל"חדשות". בגיליון שיצא למחרת אני כתבתי קטע קצר ליד ציוני השחקנים. הכותרת למחרת המשחק הייתה הברקה שהתכתבה עם הרביעי לנובמבר 1995 (תכף 15 שנים לערב ההוא, יא אללה), והתפוצצה על הנייר עם "נבחרת ישראל מודיעה בתדהמה". בכפולה הראשונה הכותרת הייתה "גמדים".

התדהמה האמיתית הגיעה כמה ימים אחר כך, עם פרשת נערות הליווי. הגמדים נהיו מאז עוד יותר קטנים. אין אף שלגיה בסיפור הזה.

3. עם פרסום הפרוטוקלים מהימים הראשונים של מלחמת יום כיפור, לא הגיע הזמן לפרסם את שמות הכדורגלנים שהזמינו זונות למלון ערב המשחק הכי חשוב של נבחרת ישראל באותה תקופה?

4. סמס בצהרי היום. "אתה הולך לכדורגל בשבת?". תהייה. מכבי נתניה משחקת השבת? נגד מי? כל כך הרבה שנים לא הייתי בקופסה, מדוע שאלך השבוע? איזה זבל של אוהד נהייתי. אה, הוא מתכוון למשחק הנבחרת נגד קרואטיה באיצטדיון רמת גן.
השב.
5 דקות אחר כך.
שלח.
3 דקות אחר כך.
מוציא קרח מהמקפיא ומקרר את האצבע שנפצעה מלחיצה אינטנסיבית על האות ח'.

פעם היינו צוחקים צחוק בריא. היום, בעידן הטכנולוגי, בזמנים הטובים והעצובים שאנו חיים בהם, אות אחת, השמינית, החוזרת ברפטטיביות על עצמה, היא הצחוק החרישי שלנו, ומייצגת את קול הצחוק שנדם.

5. איתן בקרמן כבר התייחס היטב לשיר החדש של הנבחרת. כל מה שיש לי להוסיף שמדובר בשיר של ערסים, במדינה של ערסים, שהתמכרה לשירים מהסוג הזה. אייל גולן, מגה סטאר ככל שיהיה, משמח חתן וכלה ככל שיהיה, הוא אייקון של ערסים.

דידי הררי מסתובב בין הרגליים של כולם על הדשא במשחקי הבית, תוכניתו, הדמויות מתוכניתו, הם המופת הרדיופוני של הערסיאדה. פעם הגורמט היה סממן ערסוואתי חיצוני, היום, משום מה, כובע הבייסבול הוא סימן ההיכר של אל תתעסקו איתי. אז לא נתעסק.

אם מישהו חושב שדרך השיר הזה הקהל השפוי שהפסיק לבוא למגרשים יחזור אליהם, לא היה מעולם ביציע המזרחי של איצטדיון רמת גן ולא נעקף ונדחף על ידי הערסים בתור, גם כן תור, במשפך הכניסה לאיצטדיון. לא מאמין, לא מפחד וכבר עדיף אל אל ישראל. מתסכל, כוס אמו – ערס.

היום יום הולדת
שיחה עם דוק דסקל על המצב הכלכלי ביונייטד, הפייר פליי הפיננסי ועוד

48 Comments

מתבונן בקביעות מהצד 8 באוקטובר 2010

אני כל-כך מסכים איתך לגבי זה שנהיית חרא של אוהד ;)

אני עדיין תוהה האם ישנה קומבינה מאחורי הצירוף של אייל גולן לשיר את שיר "הקמפיין"…

לדעתי, לאחר פרשת נערות הליווי, פשוט הבנו שהכל זה פארטצ' ואף אחד מהעוסקים (מהעסקנים לאחרון הכדורגלנים) במלאכת הכדורגל לא באמת מתייחס לתפקידו במקצוענות. והגדיל לעשות לוזון שבכל פעם שהוא מתבטא אני מבין באיזה בור אנו נמצאים.

ולגופו של עניין, גם אם ישראל בדרך נס תעפיל לאליפות אירופה, זה יהיה למרות התנהלות הכדורגל בארץ ולא בגלל.
ובכלל נראה לי שזה יהיה הדבר הכי אכזרי שיכול להיות לכל אוהבי הכדורגל בארץ, כי אז אותם העסקנים יישארו בענף עוד 50 שנה… בעצם גם אם הנבחרת תיכשל הם ימשיכו עוד 50 שנה…

ובשבת הבאה אנחנו שוב פעם ברמת-גן, הפעם מול הפועל…

עידו 8 באוקטובר 2010

פני הכדורגל כפני החברה…..
ספורט הוא סוג של בבואה של החברה ממנו הוא בא וככל שנמשיך להשתכשך במיי אפסים לא נגיע לשום מקום, וכל הצלחה ספורטיבית בישראל היא למרות ולא בזכות.

אלעד 8 באוקטובר 2010

הנקודה החמישית מבטאת בדיוק את מה שחשבתי כשראיתי ראיון עם אייל גולן באחת מתוכניות החדשות, מנסה להסביר איך מצלמים קליפ בתלת-מימד…
אגב, יכול להיות שמילות השיר מכוונות לאוהדים כמונו, שלא נפחד מהערסים בכניסה לאיצטדיון?

אף אחד 8 באוקטובר 2010

גם כן אני ראיתי את הראיון והוא לא יצא שמה איזה ערסוואת.

איתן בקרמן 8 באוקטובר 2010

קרמר אחי, גם אני כתבתי אז ל"ראשון", שהופך מסתבר למיתולוגיה, והייתי כל כך הלום מהתבוסה שכל מה שיכולתי לכתוב היה שיותר גרוע כבר לא יכול להיות. שוב טעיתי.

פאקו 8 באוקטובר 2010

זאת הנבחרת וזו גם הליגה. מהליגה התרחקתי בערך באליפות האחרונה של מכבי תל אביב, ומהנבחרת לא הרבה אחר כך. לא יודע אם זה בגלל הזמינות של הכדורגל האיכותי בערוצי הספורט השונים או בגלל המיאוס ממה שהנבחרת והליגה מייצגות, אבל בכל מקרה אני לא מתגעגע.

פראליה 8 באוקטובר 2010

נו אז מה חדש פה? נבחרת של ערסים במדינה של ערסים עם קהל של ערסים.. מה המסקנה ומה המחשבות לתקן את זה?
וחוץ מזה – רביבו, אבוקסיס, אוואט ועוד שניים ששכחתי עם השנים.

גיא זהר 8 באוקטובר 2010

למיטב זכרוני והשמועות אווטה לא בעסק. מי שכן, אמסלם דוד וחרזי רונן ועוד אחד שאינני זוכר.

שרון רזניק 8 באוקטובר 2010

נהדר.
שונא ערסים יחיה!
הדרך להפטר מהערסים- המון המון חינוך.

אוהד בני יהודה 8 באוקטובר 2010

1.פעם ב-4 שנים,אני שואל את עצמי-מה אני הכי רוצה,שנבחרת ישראל תעלה למונדיאל או שארגנטינה תזכה.מבחינתי,התשובה ברורה-ארגנטינה.
2.למרות זאת,אני מצפה בכל טורניר,כמו חמור,שאולי הפעם…
3.אשתי אוהבת לשמוע את אייל גולן והיא לא עונה על ההגדרה של ערסית.סתם טעם מוזיקלי מחורבן!
4.איך זה שתמיד את ההמנון שר זמר או זמרת,מעדות שלומי שבת או חבר של דידי הררי? למה לא ערן צור,למשל או גרוניך…
5.שאלת תם-האם מישהו מכיר או יודע על כדורגלן,ששומע ניל יאנג,הסטונס או משהו בסגנון,ולא רק את שלמה ארצי,ברצינות?
6.לגבי השחקנים ונערות הליווי-רביבו,אבוקסיס ואם אני זוכר,אז גם חברם,מאמן ביתר בעונה שעברה.לגבי אווטה,אני לא בטוח.

moby 8 באוקטובר 2010

אוהד בן יהודה
לגבי 5 תנסה את בנאדו ודקל קינן משום מה האויר בצפון עושה טוב לבלמים שם (בתחום המוסיקלי).
לגבי 6 אתה לא באמת "יודע" כי אתה שבוי של אינטרנט. לא יצאה הודעה מסודרת לאחר "חקירה" של ההתאחדות. ליידות את השמות, גם אם יש סיכוי של חצי אחוז שזה לא נכון, זה לא יאה.

פראליה 8 באוקטובר 2010

בני-יהודה, תאמין לי שהוא יודע, מי שגר בת"א לא צריך את האינטרנט או הטלויזיה כדי שיספרו לו מה היה פה ומי היה עם מי.. מי שאמר היה

פראליה 8 באוקטובר 2010

כוון למובי

בני תבורי 8 באוקטובר 2010

טוב, אני כמובן מקבל את רוח הדברים ומתכנס תחת הגדרתו של פראליה: "נבחרת של ערסים במדינה של ערסים עם קהל של ערסים.." וגו'.
יחד עם זאת, הנה תגובה לשאלת התם (סעיף 5) של אוהד בני יהודה:
לפני כמה שנים, בעת פגרת הכדורגל, ראיתי את פרצופו של אבי יחיאל, אז בלם מכבי ת"א והנבחרת, מרוח על שער אחד ממספי סוף השבוע. שום דבר שקשור לכדורגל. מסתבר שהבחור מעריץ שרוף של הסמיתס ואת הכתבה הרוויח בזכות נסיעה ללונדון להופעה של מוריסי, בזמן שמרבית חבריו למשלח היד נוסעים לקזינו בווגאס. מצא חן בעיני הסיפור והזמנתי אותו להתארח אצלי בתכנית. הבחור הכי לא ערס שאפשר, נעים ושקט, אינטליגנטי מאוד ומתנסח היטב, ומבחר הדיסקים מאוספו הפרטי שהביא לתכנית כלל גם את ניל יאנג, דייב מתיוס, ג'וני מיטשל, רוי ביוקאנן ואחרים. הוא בטח לא מייצג, אבל נחמד שיש גם אחרים.

בני תבורי 8 באוקטובר 2010

…וכמה חודשים אחר כך פגשתי אותו בג'וס ולוס בהופעה של הדרה לוין ארדי, שזה בכלל אקסטרים…

גיא זהר 8 באוקטובר 2010

אפשר להוסיף לרשימה את מיכאל זנדברג. בכל העולם הכדרוגלנים לא העילית האינטלקטואלית (ע"ע כריסטיאנו רונלדו). מצד שני כחלק מהוולגריזציה שעוברת עלינו כחברה הכדרוגלנים נושאי הדגל. מי אמר אופירע ולא קיבל?

בני תבורי 8 באוקטובר 2010

בהחלט נכון והם אכן גם חברים טובים.

ניר 8 באוקטובר 2010

אופירע כדורגלנית?

אני אולי לא מתלהב מהמוזיקה באייפוד של הכדורגלן הממוצע, אבל אין לה אפילו אלפית מההשפעה על הוולגריזציה (יאללה, נגיד שזו מלה) של החברה הישראלית שיש לעורך הכי זוטר. רוצה למצוא את מי שמדרדרים ומכערים את השיח הישראלי? חפש איפה שאתה (אם אתה גיא זהר המוכר) והחברים שכותבים כאן מקבלים משכורת.

גיא זהר 8 באוקטובר 2010

הוא המתחזה ואני המקורי אם כי גם אני עוסק בתקשורת. מסכים אבל עדיין הכדורגלנים מושאים לחיקוי הרבה יותר מאנשי תקשורת. ושוב אין לי אליהם טענות כי זה מה שרובם מסוגלים…

בלינדר 8 באוקטובר 2010

בני, בני ילד רע!

אני פה מעבר לים ואתה מזכיר את הדרה! כמה הייתי נותן עכשיו בשביל ללכת להופעה שלה.

לפחות אני יכול לשבת בוושינגטון סקוור ולשים את NYU באוזניות ולהבין בדיוק על מה היא מדברת.

בני תבורי 9 באוקטובר 2010

בלינדר,
אתה כנראה מכיר את הדרה עוד לפני, היא מוכשרת מאוד לטעמי וחרוצה מאוד. מוציאה אלבומים בקצב מטורף. ולחשוב שעד לפני עשר שנים היא בכלל לא העזה לשיר בציבור…

DI 8 באוקטובר 2010

אפשר להגיד שמכל השחקנים שאת השם שלהם אני מכיר כמעט הכי הפתעת אותי. ועוד איזו רשימה…
יש הקלטה של התוכנית איפשהו?

בני תבורי 9 באוקטובר 2010

DI,
לצערי אין הקלטה של התכנית, אבל אני עובד חזק על הטכנופוביה שלי ובקרוב אתחיל להעלות את התכניות ל Icast.
בינתיים, אם אתה בארץ, נסה ימי חמישי בחצות 90 ו – 94.7 FM ואם אתה בחו"ל, אז דרך: http://www.90fm.co.il

moby 8 באוקטובר 2010

קרמר אתה לא עומד בקצב של בלוג לחצי שעה (כמו חלק מחבריך) יכול להיות שלעסוק בחינוך זו עבודה מתישה וללא סוף?
1. אל תרחם עליהם, הם חלק לא קטן מתיאטרון האבסורד הנקרא כדורגל ישראלי, (הכולל גם נפילות חופשיות בתוך רחבה על מנת לקבל פנדל/אדום/צהוב ול"הפיל" את השופט).
2. אני כבר לא הדעתי למשחקים אחרי המשחק הזה.
3. על מי אתה קובל? השמות וה"תחקיר" צריך להעשות ע"י עיתונאי הספורט (אתה מכיר אישית כמה). זה לא כמו מנהל קבוצה שמנהל בנק לא חוקי (שאת זה אפשר ל"הפיל"גם על עיתונאי הפלילים והכלכלה).
4. עדיף לראות את המשחק עם חברים אוכל טוב מוסיקה טובה כשברקע מרצדת התמונה (מיוט).
5. תנאים…..אני לא ילד ואני לא יכול להיעדר מהבית ביום שבת 4 שעות בלי איזה צוציק/ית על הכתפיים ועל הידיים. תנסה את להיכנס להצטדיון (למה הם לא פתוחים מהבוקר?) או לקנות משהו (הם באמת רוצים למכור?) ועל השירותים…אין מה לדבר.

דורון קרמר 8 באוקטובר 2010

כן, אכן מתיש, עובדה – תראה מתי אני מגיב לתגובה שלך.

בני תבורי 8 באוקטובר 2010

ואלה שמות (על פי אבי מלר): רביבו (יוזם ומשתתף פעיל), יוסי אבוקסיס, רונן חרזי, פליקס חלפון, אלון מזרחי. ברקוביץ' נכח אך לא השתתף.

shalev 8 באוקטובר 2010

נשכח אך לא נסלח,
דוד אמסלם

צור שפי 8 באוקטובר 2010

לסיכום: נב-חרא-ת יש-רע-אל

בני תבורי 8 באוקטובר 2010

ושאלה שמסקרנת אותי, נניח והיה מסתיים המשחק ההוא נגד דנמרק בניצחון ישראל ואפילו היינו מגיעים לטורניר הגדול, האם גם אז הייתי קוצף כל כך על פרשת נערות הליווי?

דורון קרמר 8 באוקטובר 2010

"אה נניח…אז נניח שאני העברתי את הההודעה בקשר…סיגריה המפקד?"
סרג'יו קונסטנזה

גורדיטו 9 באוקטובר 2010

קריאה של התגובה

כעבור שלוש דקות
קם מהרצפה, מנגב את העיניים מדמעות ומטפס בקושי בחזרה אל כסא המחשב, מרים עיניים שטופות דמע אל מסך המחשב. המבט מתבהר והעיניים תועות שוב אל השורות הארורות הללו

כעבור חמש דקות נוספות
מתיישב שוב על הכסא, מעסה במרץ את הלחיים הדואבות ונרגע לאט לאט:
קרמר, אחר התגובות המוצדקות והקולעות בהיסטוריה.
וכמו שאמר איש חכם, "אה… ישראל מכיר"

סופרפלי 8 באוקטובר 2010

מצטער, פוסט מגעיל.

דורון קרמר 8 באוקטובר 2010

אולי אתה צודק אבל אם לא תסביר לא נדע למה.

moby 8 באוקטובר 2010

פראליה,בני תבורי, שליו
למיטב זכרוני "דובר" על חמישה – כרגע רק ממי שאתם "בטוחים" ו"יודעים" (בתל אביב לא צריך אינטרנט) יש לנו 7-8"חשודים". בזמנו המקומונים החיפאים דיברו שחיפאים מקוריים לא היו שם (ופתאום אחד מופיע) גם אני "יודע" על חמישה ורק חלק מהשמות דומים. הבעיה (או שזו לא כזו בעיה) היא כי כל הנבחרת הזו נגועה גם בגלל שהקפטן (עוזר המאמן דהיום) לא יצא והוקיא את התופעה והקיא את השחקנים האלו מהנבחרת (אין איזה קוד אתי?). הוא וכל שאר השחקנים. אבל להתבטא כנגד המאמן הוא יודע. אפשר לחשוב שזו נבחרת צעירה ולא חבורה של מקצוענים שביזו את המקצוע שלהם.
בני
נראה לי שהיית קוצף (ונראה לי שזה היה מתפתח לדבר נורא יותר).
****
בניון ה"מושיע" הלאומי הוא לא בדיוק מנהיג. יש לו יכולות נפלאות כשחקן ובודאי שהוא "ברשימות" של רונן אבל מנהיג נבחרת? אם כי הוא משתבח עם השנים. האם אפשר להשוות אותו (כריזמתית) עם אוחנה? ברקו? סיני(השחקו)? מלמיליאן?שפיגל?שפיגלר?

בני תבורי 8 באוקטובר 2010

moby,
את השמות שמעתי מאבי מלר בהרצאה שלו בה תקף את "קוד השתיקה" של התקשורת במקרה הז ומקרים דומים לא מעולם הספורט, כמו למשל סיפורי ביבי-שרה.

shalev 8 באוקטובר 2010

אני מכיר אירוע אחד מתוך מספר(במקרה הייתי בחיפה באותה תקופה, והמידע הוא מהעיתונות המקומית) זה בלילה שלפני המשחק בחדר במלון. שם לפי המקור היו השלושה הראשונים של בני והתוספת שלי. היו עוד.

יואב 9 באוקטובר 2010

סיני ואורי היו הצל של עצמם במשחקי נבחרת.
והשם סיני בוודאי לא קופץ לראש שמזכירים את המילה כריזמה.
בניון כבר מזמן תרם יותר מהם(במספרים ומשמעות).כמובן שזה לא מספיק…

יואב 9 באוקטובר 2010

אותו סיני הכריזמטי "שברח" מבעיטת הפנדל מול אוסטרליה שבוצעה בהצלחה על ידי אלי אוחנה.הערת שוליים קטנה ולא חשובה או מורגשת בספר דברי הימים של נבחרת ישראל.
איפה הוא ואיפה יוסי בכלל…

טון קאנן 10 באוקטובר 2010

זה היה דווקא אקט מקצועני אחראי.
הוא הרגיש שלאוחנה "יש" את זה באותו רגע נתון ולקח צעד הצידה… כל הכבוד לו.

גיא זהר 8 באוקטובר 2010

ועוד דבר, יצירת המופת של ביטון היתה גם ההימנון של נבחרת הנוער בכדורסל. האם היא שעל פרנקו אני מתפלא. דווקא נראה בחור לעניין.

גיא זהר 8 באוקטובר 2010

האם=האמת

יונתן ארבל 9 באוקטובר 2010

אנחנו כאלה טיפשים..

למה מבלבלים את השכל על בניון כ"כ הרבה כשכל פעם ששיחקנו איתו נגד נבחרת בדרג 1-2-3 נראינו פח זבל.
בניון שחקן טוב ברמת הקבוצה אבל שחקן גרוע ברמת הנבחרת.
כל שחקן שיקבל כ"כ הרבה מצבים, הזדמנויות, אחוזי החזקה בכדור כמוהו יפיק לפחות את התועלת שהוא הפיק.

השאלה לאן זה הוביל אותנו ובשורה התחתונה הפעם האחרונה שניצחנו נבחרת ברמה גבוהה הייתה בלעדיו ב 2-1 נגד רוסיה.

בניון הוא שחקן שיכול להיות טוב רק כשכולם סביבו לפחות ברמה שלו . כשהוא השחקן המוביל הוא מזיק לקבוצה.
אני מדבר ברמות הגבוהות כן, לא ברמת הבני יהודה..

עושים מכדרוגל משחק יותר מורכב ממה שהוא.
מה הסיפור, אסטוניה ניצחה הרגע את סרביה, איטליה חילצה תיקו מול צפון אירלנד ומונטנגרו , נבחרת של 5 דק', ניצחה את שוויץ.
וזה רק במחזור הנוכחי, אני לא אומר שזה קל לנצח את קרואטיה אבל אני כן אומר פעם בעשור צריךם לעשות תוצאה טובה קיבינימט.
שיעלו למגרש יחשבו על ניצחון וינצחו, ואם לא אז לא .אבל כל פעם לבוא בגישה תבוסתנית ולא לשחק עם ביטחון ולא לרצות לנצח אלא רק לצאת בסדר זה לא לעניין ולא יקדם לשום מקום.

את קרואטיה צריך לנצח כי כדי לעלות מהבית צריך להתעלות וזאת בדיוק ההגדרה של להתעלות – לנצח משהו או מישהו שכנראה מעליך ברמה.

דה גאנר 9 באוקטובר 2010

גם אם ייגנב נצחון מחר, ובעיני הסיכוי לכך שואף לאפס ולא בהכרח מלמעלה, צריך לומר את את האמת- פרננדס הוא בדיחה. נראה כאילו השנה 1992 ויוצאים למשחק חוץ ראשון באירופה, יש לנסות לשים דגש על משחק הגנה ע"ע נילסן ואפילו קמפיין של תיקו עם גרנט וישבנו המפואר ויש לעשות שכונה בפאסון של להמציא את הכדורגל מחדש, קשר שמאלי בהופעת בכורה בנבחרת כמגן ימני, 3 בלמים כשאחד מהם קשר אחורי ואיזה ורמוט, שכטר וברדה שינסו לחלץ נס מקדימה, זה חאפרי, זה לא רציני והכי חשוב, לא מוביל לשום מקום- בלי קשר לתוצאה

איציק ה. 9 באוקטובר 2010

אני דווקא רציתי ללכת למשחק עם שני ילדיי. בצד המזרחי לא אשב יותר לעולם, מי שהיה יודע. אולי לבד או עם מבוגרים זה אפשרי גם אם מגעיל, אבל עם ילדים זאת לא אופצייה בכלל.
על רקע מצוקת קניית הכרטיסים נכנסתי לאתר של "לאן" ושם ראיתי פתאום קטגוריות חדשות: "כרטיס מיוחד" וכרטיס לילדים בשערים המערביים (כי הרי אין כרטיסים לילדים באזורים הטובים).
התקשרתי אליהם בבוקר והם מיהרו להגיד שיש רק כרטיסים רגילים בשערים הללו.
נעשה את החשבון ביחד: 140 שקלים כפול שלושה רק לכרטיסים, לפני כל התשלומים האחרים.
שיחפשו אותי, סימסתי לאח שלי, שכמעט השתכנע גם הוא לבוא.
והשעה? תשע בערב. מי יכול לקחת ילדים למשחק בשעה כזאת?
הייתי במשחק של נבחרת הכדורסל על הילדים. סיפור אחר לגמרי, חוויה מעולם אחר. שמענו קללה אחת באותו משחק. כל הקהל הסתכל על מי שקילל, ההורים הסבירו לילדים שלהם שיש תופעה כזאת במשחקים ספורטיביים.
חבל

ויכסלפיש 10 באוקטובר 2010

רגע אתם מזכירים באותה נשימה את חדשות,עיתון מיתולוגי של 9.5 שנים לראשון, שבועון ברוטלי של חצי שנה?

אם נגיע ליורו 2016 טורניר מוזר של 24 נבחרות, אז פתאום תהיה סיבה לגאווה?

טון קאנן 10 באוקטובר 2010

לגבי סעיף 1 יש לתקן.

1. דודו אוואט היה שוער הנבחרת שקיבל את השמיניה. ואכן היה במלון ( לטענת מס' כותבים כאן הוא גם לקח חלק פעיל בארוע).

2. טל בנין, עוזר המאמן, היה קפטן הנבחרת.

Comments closed