הסצינה

לו נתנו לכם לבחור את סצינת הקולנוע האהובה עליכם ביותר, איזו הייתם בוחרים? אצל קרמר זה נגמר באגרופים לכל הגוף.

בבית הספר לתסריטאות וקולנוע "סם שפיגל" ערכו לפני כמה ימים כנס בו אנשי קולנוע ותרבות בחרו את סצינת הקולנוע האהובה עליהם. אם יש מקום אחד שאני רוצה שיזמינו אותי אליו, זה כנס כזה. אבל אז שאלתי את עצמי באיזו סצינה אבחר, לו יזמינו, והרי לא יזמינו, אז אין מה לחשוש. הרשימה ארוכה מסתבר, אבל הצלחתי לקצר אותה, ואפילו יש בסופה מנצח.

אני אישית לא עומד בפוסטים עם הרבה קטעי וידאו לכן אני לא מצרף את הקטעים הרלבנטיים, מלבד זה המנצח. מי שרוצה, שיחפש. זו הרשימה:

למרות שטבעי יהיה לבחור בנאום חדר ההלבשה של אל פצ'ינו ב "Any Given Sunday", אני חוזר לצמרמורת שחזרה ועברה בי בכל צפייה מעשרות הצפיות שלי בניצחונו של רוקי בלבואה על קלאבר לאנג בסופו של "רוקי 3". מי שמעוניין, זה הרגע לצחוק. אבל עד היום יש עמוד חשמל ליד קולנוע אסתר בנתניה שיש עליו קמט מהאגרוף שהטחתי בו ביציאה מהסרט ושרידי האדרנלין שהשתחרר אז עדיין זורמים במחזור הדם שלי. עין הנמר, אתם יודעים, איי אוף דה טייגר. וכולם ביחד: "אדריאן!"

ואם כבר אגרופים אז יש עוד. הסצינה בה התסריטאי קוונטין טרנטינו מכה בך בסנוקרת בעשר הדקות הראשונות של הסרט הראשון שלו, הרי כידוע יש רק הזדמנות אחת להשאיר רושם ראשוני, וגורם לך להקשיב לשיחה המבריקה שכתב לסצינת השולחן במסעדה, בפתיחה של "כלבי אשמורת". אחרי השיחה הזו ידענו בדיוק למה מדונה כתבה את "כמו בתולה" ותהינו אם כדאי להמשיך ולתת טיפים למלצריות.

בגד ים מלא, שחור, עוטף אותה כשהיא קופצת לבריכה בוילה הטוסקנית. וכל פריים אחר שלה בכל סצינה אחרת בסרט ההוא. גם אם ליב טיילר של "לגעת ביופי" הייתה מפליצה לידי, עדיין הייתי מתאהב בה.

שיר הנושא מ"שעת הצוענים", קטע הנקרא "אדרלזי" של גוראן ברגוביץ', המנוגן על רקע סצינת חג צוענית, הייתה מוסיקת הרקע כשצעדתי אל החופה.

אבל זו הסצינה המנצחת שלי. זה רק חלק ממנה, לא כולה נמצאת ביו טיוב. אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי את הסרט, לא ידעתי אם זה בסדר לצחוק. וגם קצת נבהלתי כי חשבתי שזה מה שהיה קורה לו הגרמנים היו מנצחים במלחמה. אז צחקתי קצת, לא ממש מרגיש מאה אחוז עם זה. אבל אחרי אינספור צפיות ב "המפיקים", אין מנוס מלהסיק שהסצינה הזו, היא בעצם עוד סצינת איגרוף, שנותנת בו זמנית אגרוף לבטן יהודית הומיה ואגרוף לפרצוף גרמני משופם. לוקח זמן לעכל אותה. אבל היום אני יכול לשיר את המילים של "אביב להיטלר" עם חיוך, בלי להרגיש שישה מיליון מאזינים נוזפים על הכתפיים. בזכות מל ברוקס אחד, גאון:

47 Comments

מנחם לס 26 באוקטובר 2010

זה אפילו לא עומד לויכוח: דבורה קאר וברט לנקסטר על החוף, ב-"מעתה ועד עולם".

עידו 26 באוקטובר 2010

בגדול זה נראה לי תלוי סיוטאציה וזמן.
כמו שיש תקופות שאתה יכול לתחון את אותו שיר בריפייט מטורף.
וזוהי סצנה שמכילה יותר מאשר נראה על המסך.
http://www.youtube.com/watch?v=8hGvQtumNAY

בני תבורי 26 באוקטובר 2010

קרמר,
לאט לאט תתנפץ תקרת הזכוכית המפרידה בין המוכרחים להיות עצוב לשפיות הגואלת שבצחוק משחרר. את הפוסט הזה אני אשמור ואפיץ בזכות הסיום והסצנה מהמפיקים. כמי שנוהג להתמודד עם קשיים בעזרת הומור ציני ואפל, אני מזדהה עם המבוכה לגבי המותר – לכל אדם, ואסור – ליהודי בכל הנוגע לזכר השואה ועוד יותר עם התחושה אותה אתה מתאר במשפט הסיום.
הקישור שאני מצרף אינו סצנה מסרט, הגם שברור לי שאילו היה, מל ברוקס היה היוצר. מדובר בסבא, ניצול אושוויץ, המגיע לביקור במחנה עם נכדיו כמה עשרות שנים אחרי. את נפץ הזכוכית אי אפשר שלא לשמוע.

http://www.youtube.com/watch?v=GUoanho82H4

תמיר 26 באוקטובר 2010

בני, זה הדבר הכי מרגש שראיתי מזה זמן מה.

נושא חשוב וראוי.

תודה.

דורון קרמר 26 באוקטובר 2010

נראה לי שאין אשוויץ אחד, אלא אשוויץ לכל אחד שהיה שם. מי שרוצה לחזור לשם ולחגוג עם גלוריה גיינור בשיר חתונות שאומץ על ידי הקהילה הגאה, מוזמן לעשות כן. האישה מאחורי הרעיון הזה, בתו של הניצול נדמה לי, הצטיירה כאישה קצת הזויה בכתבה שראיתי עליה בערוץ 10. אבל מי אני שאשפוט.

הופ 26 באוקטובר 2010

בני, מסכים איתך. מרגש.

ערן קאלימי 26 באוקטובר 2010

בני, הסצינה הזו אותי אישית מבחילה. ולו בגלל ההצדקה ההו כה קיטשית שהמשפחה נתנה.

הנה שלי:
הראשונה, מתוך "עירום" המ-ד-ה-י-ם של מייק לי, שהוא אחד הבמאים האהובים עלי, זה יותר סיקוונס מאשר סצינה, אבל אני לא יכול לנתק. ג'וני ושומר האבטחה מדסקסים על העתיד האפור משחור הצפוי לעולמנו,
http://www.youtube.com/watch?v=N90sl94g7PE&feature=related

סיקוונס הפתיחה, ובעיקר הקטע שדה נירו מבקש לעבוד כנהג, בנהג מונית:
http://www.youtube.com/watch?v=BlILSt2ppO4&feature=related

רק עבודה, בלי משחקים,
http://www.youtube.com/watch?v=NgMdz2fe0CY

הספר מהגטו,
http://www.youtube.com/watch?v=BaaDiCwfTxY

לגבי פול מטאל ג'אקט יש מוסכמה שהחצי הראשון הוא סרט המלחמה הטוב בכל הזמנים, ושהחלק השני הוא די משעמם, אני לא מסכים איתה, ולו בגלל הסצינה של המרדף אחרי הצלפת,
http://www.youtube.com/watch?v=_Becxq0jB0w

טנזניה, טנזניה, זונה אפריקאית שרה כשטייס פרבוסלבי שיכור כלשהו שר איתה עד סוף הסרט התיעודי הזה היא תירצח על ידי לקוח, הטייס ימשיך להשתכר, ואפריקה תמשיך להיאנס,
http://www.youtube.com/watch?v=faPg24Q8h8Q

ואם כבר תיעודי, הנה רצף סצינות בן 48 דקות שאיני יכול לבחור בינהן, ולו כי הן הראשונות שערכתי בעולם האמיתי, מחוץ ללימודים. אבל אם אני חיב אחת, לכו לאיזור 36:45.
http://yes.walla.co.il/?w=/7801/1458025

דורון קרמר 26 באוקטובר 2010

ערן,
כשהצלפת נחשפה למצלמה נפלט לי ה"בת זונה" הכי עסיסי שיצא לי בחיים.

ערן קאלימי 26 באוקטובר 2010

יאפ, אינדיד.
איזה גאון הסטנלי הזה. אפרופו סטנלי, הנה סטנלי אחר:
http://www.youtube.com/watch?v=m6jsXQm5IrM&feature=related

שי 26 באוקטובר 2010

עוד קובריק. סצינה אנטי מלחמתית אולי הגדולה מכולן (בלי דם בלי אש ועשן ופיצוצים)
http://www.youtube.com/watch?v=s3ifRA0Kj-8

(תעבירו ל 2:246 בערך)

יבור 26 באוקטובר 2010

חברים, אתם סתם מתקשקשים. כשאל פצ'ינו ב"ניחוח אישה" נותן את נאום התוכחה שלו מול פנימיית "בירד" והמנהל, אתה יודע שאי אפשר להתעלות על זה…

דודו 26 באוקטובר 2010

כשחושבים על סצינות קולנועיות שלא יוצאות לך מהראש, ישר עולה בראש קוונטין טרנטינו, שמומחה ביצירת סצנות כאלו שמטלטלות אותך ונשארות איתך זמן רב. היו כאלה לא מעט בכל אחד מסרטיו (אולי מלבד "ג'קי בראון") ובמיוחד בסרטו המופתי "ספרות זולה".
יש בסרט כמה סצנות בלתי נשכחות, כמו נאום ההפחדה של (סמואל ג'קסון) כשהוא מתכוון להרוג מישהו או סצנת הריקודים במסעדה של וינס ומיה, אך הסצנה הגדולה מכולם היא חחא ספק סצינת המזרק ב"ספרות זולה":

http://www.youtube.com/watch?v=cfN8OrCPZvg

איתן בקרמן 26 באוקטובר 2010

עבורי הסצינה הכי גדולה היא לא מפיצ'ר, אלא מסרט תיעודי קצר, סצינת ריאליטי, ששודרה בתכנית מבט ספורט, ובה רואים את עודד מכנס כובש שער נגד מכבי פתח תקוה, שמי שראה אותו לא ישכח לעולם. לצערי לא איתרתי את זה ברשת.

הסצינה השניה היא אומה ת'ורמן וטרבולטה בדיינר בספרות זולה.

בוב השקט 26 באוקטובר 2010

אני לא ממש מחסידי הקולנוע הישראלי, אבל הסצינה הזאת ממבצע סבתא היא אחת הגדולות… מצחיק כל פעם מחדש (ואנחנו מדברים כבר על כמות תלת ספרתית של צפיות) –

http://www.youtube.com/watch?v=JDjY_NoLvw8

קרקו 26 באוקטובר 2010

הגול עם ההקפצות? אכן שירה בתנועה.
ואם כבר שירה בתנועה – הגול של ברגקאמפ נגד ארגנטינה. מינימליזם במיטבו. לא נגיעה אחת יותר מהדרוש.

קרקו 26 באוקטובר 2010

מה יהיה עם התגובות? התכוונתי להגיב לבקרמן למעלה.

גיל מזימבבואה 26 באוקטובר 2010

"if you have to shoot, shoot, don't talk"
אם כי גם את כל ספרות זולה הייתי מכניס בתור סצינה אחת.

אנונימוס 26 באוקטובר 2010

אני בוש ונכלם שאני הראשון שמזכיר את הסנדק.
ההטבלה בסיום הסרט הראשון, סגירת הדלת, סצנת המסעדה לפני כן, leave the gun take the cannoli, רצח הדון בניו יורק של תחילת המאה, נשיקת המוות לפרדו…אפשר להמשיך ולהמשיך.
אם כבר להכניס משהו כסצנה אחת זה את הסנדק 1 + 2 ברצף.
מאסטרפיס, 10 בסולם אנונימוס :)

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 26 באוקטובר 2010

יש לי לא מעט אבל הציטוט האהוב עלי הוא הפתיחה של Bull Durham סוזן ברנגון הבלתי נשכחת I believe in the church of baseball

ויכסלפיש 26 באוקטובר 2010

אני מפריד בין סצינות מסרטים ישראליים (גם קאלט וגם איכות) לזרים: כמו "סמי בן טובים".."/ ימשיך כבודו"../"לפי אמנת לאס וגאס"/ "מכר לי שני דונם בצד של הים"/.."אתם תשלמו על כל סעיף וסעיף בנפרד.. ושאר הפנינים מ"מציצים"/"סבתא זה בני"/ "אתה מתחיל הכי חזק ואז מגביר"../ "פצוע קשה לא יודעים מה יש לו.."

ולמען האיזון: "כוס עמק וקס.."/ הקרב בבוץ ב"כיפור"/ "מאיפה אני יודע…?" (ואלס עם באשיר) ועוד

בין הזרים: סצינת שחרור הדגים ב"ראסטי ג'יימס" (RUMBLEFISH)
סיום השור הזועם "אני הבוס":
http://www.youtube.com/watch?v=ORFo8JGHK50

סיום "לה דולצ'ה ויטה"
http://www.youtube.com/watch?v=0_yA53yXrgY

ההמון בכיכר ב"הרמוניות וורקמייסטר" המדהים

וגם הסיום הציני של בארטון פינק "את משחקת בסרטים? מה, השתגעתי?…"
http://www.youtube.com/watch?v=jVw9qKDbmhg

סופרפלי 26 באוקטובר 2010

יש לי צמרמורת רק מזה שאני קורא על סצינת הסיום של ברטון פינק.

קרקו 26 באוקטובר 2010

חבל על כל ההתלבטות הזאת. פיזור אפרו של המנוח מול הרוח ב"ביג ליבובסקי" לוקח בהליכה.

קרקו 26 באוקטובר 2010

שלא לדבר על כך שזה גם סרט ספורט – אם באולינג + בירה + אורח חיים בלתי בריא בעליל עונים לקריטריונים.

אלעד 26 באוקטובר 2010

קבל like

martzianno 5 בנובמבר 2010

קרוב אך לא מדויק –
אותו סרט (סרט מושלם אגב), הכניסה של ג'ון טורטורו בבאולינג, עם הכפפות, החליפה והוטל קליפורניה של הג'יפסי קינגז ברקע. עושה לי לבכות כל פעם.

בני תבורי 26 באוקטובר 2010

קרמר,
הקשיש ונכדיו לאצ חזרו לשם כדי לחגוג עם גלוריה גיינור בשיר שאומץ על ידי הקהילה הגאה, הם חזרו כדי לחגוג. והאשה שמאחורי הרעיון, אכן נראית הזויה. היא בתו של ניצול אושוויץ.

ערן קלימי,
מבחילה? קיטשית? עד כדי כך?

ערן קאלימי 26 באוקטובר 2010

אמממ, כן. עבורי לפחות.

בני תבורי 26 באוקטובר 2010

בקרמן,
ראיתי את השער הזה של מכנס בלייב באיצטדיון באורווה. אחרי שעודד עצר את הכדור בחזה, הוא הקפיץ מעל יצחק דרוקר, מעל דורון רוזנטל, מעל דוד ספיבק וטיל פנימה. יום מאושר לאוהד הפועל פ"ת…

אורי 26 באוקטובר 2010

קצת מוזר לחשוב שהסצינה הכי גדולה בהיסטוריה של הקולנוע מעתיקה משיר של אייל גולן.

http://www.youtube.com/watch?v=a_saUN4j7Gw

עופר פרוסנר 26 באוקטובר 2010

נורא קשה. אני אוהב סצנות התחלה, ובתוך סצנות התחלה אני אוהב כאלה שמלאות באקשן שזורק אותך פנימה בבום, ומתוך אלה, אם אני צריך לבחור אחת, אז אני חושב שאני חייב ללכת על ההתחלה של טריינספוטינג, הסרט שגרם לי ללמוד קולנוע.

ומצטער, לא הצלחתי למצוא לינק.

עומר ח. 27 באוקטובר 2010

סצינת הבריחה מהכלא ב"נרדפי החוק". גאונות עריכתית צרופה.

בלינדר 27 באוקטובר 2010

אם אפשר להשאיר את הפוסט הזה לעוד יומיים-שלושה זה יהיה נהדר.

באבא ימים 27 באוקטובר 2010

הלינק שבני הביא אכן מרגש. הוא גם הזכיר לי משהו שקשור לאברום בורג. את הספר "לנצח את היטלר" (אני אמביוולנטי לגבי הספר "לנצח את היטלר יש בו קטעים שדברו אלי וקטעים שהביכו אותי) קראתי בעיקר בשירותים. אין באמור לעיל משום חוסר כבוד כלפי הספר או המחבר. רבים וטובים הם הספרים אשר קראתי בשירותים. המיוחד במקרה של הספר הזה היה שהביטוי "לנצח את היטלר" הפך אצלי לביטוי חלופי לללכת לשירותים. משהו בסגנון "את יכולה לענות לטלפון? אני מנצח!". אחרי הכל מה יכול להיות אקט מובהק יותר של ניצחון על היטלר מאשר יהודי שמוריד כבדה?

מסתבר שיש עוד כמה אקטים.

עופר פרוסנר 29 באוקטובר 2010

באבא – זה מזכיר לי את הביטוי שנטבע בטור של ביל סימונס לגבי הפעולה בשירותים – i'm taking my talents to south beach, שזה הביטוי שלברון השתמש בו במסיבת העיתונאים.
בכל מקרה, צחקתי ממש הרבה.

matipool 27 באוקטובר 2010

מספיק קשה לבחור את הסרט האהוב ביותר , אז לבחור את הסצינה האהובה נראה לי כמעט משימה בלתי אפשרית .
סצינות של טוויסטים תמיד עשו לי את זה ( סצינת הסיום של "החוש השישי" מדהימה ומשנה למעשה את כל הסרט . סצינת ההליכה של קווין ספייסי הצולע שהופך לקייזר סוזה ב"החשוד המיידי" כשבמקביל לחוקר המשטרה נופל האסימון נהדרת ) .
הסצינה בשחור לבן ב"אמריקה X " כשאדוארד נורטון עם צלב הקרס על החזה דופק את הראש של הבחור הכושי שניסה לגנוב לו את הרכב על אבן השפה של המדרכה מצמררת ( נורטון בכלל הוא שחקן ענק שחבל שנעלם לאחרונה ) .
הסצינה כשברגר חסר האונים ב"שיער" מנסה להסביר למפקד שלו ( למעשה למפקד של קלוד ) שהוא לא באמת חייל ולא אמור לעלות על המטוס לוויטנאם וכלום לא עוזר לו בדרך למוות הוודאי שלו , תמיד עשתה לי משהו .
ולהבדיל , באותו סרט עצמו – סצינת הריקוד של ברגר על השולחן במסיבת האירוסין הייתה מושא פנטזיות בנעורינו ממש כמו איך שטרבולטה שרף את רחבת הדיסקוטק באותה סצינה ב"שיגעון המוסיקה" .

הופ 28 באוקטובר 2010

אני איתך עם הקייזר (חתיכת ספוילר אבל אני לא מאמין יש מישהו שעוד לא ראה את זה) ואמריקה X, ובמיוחד עם הסצנה של "ברגר! ברגר!", שבדיעבד כנראה שהיתה עבורי סצנה מכוננת.

תום 27 באוקטובר 2010

המונולוג של קולנל קורץ באפוקליפסה עכשיו שברנדו אילתר את רובו במקום.

http://www.youtube.com/watch?v=FHrcD87aOCw&feature=related

אביעד 28 באוקטובר 2010

הנאום של ברנדו לאופה בפתיחה של הסנדק.
קטע הגלישה של החיילים ורוברט דובאל עם ריח הנפלאם ב"אפוקליפסה עכשיו".
אבל הכי גדול שעולה לי בראש עכשיו: ג'ק ניקולסון על דוכן העדים ב"בחורים טובים":
http://www.youtube.com/watch?v=hopNAI8Pefg
פשוט ענק.

DI 28 באוקטובר 2010

פוסט נהדר

(לעורכים: משום מה הפוזט הופיע אצלי רק עכשיו כשדפדפתי לאחור. אין לי מושג למה הוא לא היה פה קודם.)

יואב 29 באוקטובר 2010

סצנת הסיום של החשוד המיידי.
כשרוזמרי נכנסת לחדר ומוצאת את תינוקה.
סצנת הסיום של 12 קופים.
כשטוני סופרנו סותם לקריסטופר את האף והורג אותו.
מייקל קורליאונה לפדרו תוך כדי תפיסת ראשו:"אני יודע שזה היית אתה פדרו,שברת את ליבי".
סצנת הסיום של עיר ושמה גיהנום.
ועוד.. ועוד…

סופרפלי 30 באוקטובר 2010

קס של קן לואץ', בילי קספר מספר על הבז שלו לכיתה –
http://www.youtube.com/watch?v=-gqpQqgtqKU

ויש שם גס סצנה מצוינת והולמת מאוד את היום הזה, על משחק בין הספרס ליונייטד (הספרס מנצחים 2:1), עם הכתובית המפורסמת.
http://www.youtube.com/watch?v=-gqpQqgtqKU

סופרפלי 30 באוקטובר 2010

טעות בלינק השני, מצטער, זה המשחק –
http://www.youtube.com/watch?v=sUCQhertnbU

matipool 31 באוקטובר 2010

דרך אגב קרמר – מה בחרו אנשי הקולנוע והתרבות ?

סופרפלי 1 בנובמבר 2010

הייתי שם, אבל מישהו אחר סיכם יותר טוב משאוכל:

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,636,209,55912,.aspx

matipool 4 בנובמבר 2010

תודה .

סופרפלי 1 בנובמבר 2010

עמנואל הלפרין, אגב בחר את הסצנה המצוינת הזו מסרט של ארנסט לוביטש על מיליונר שמחלק בירושה מליונים לאנשים אקראיים שמצא בספר טלפונים:

http://www.youtube.com/watch?v=gSRkghd8DjY

Comments closed