צבעים אמיתיים – או פיחות חד במעמדו של שחקן העבר

הג'וב החדש של דורון ג'מצ'י נראה יותר כמו קריאה לתשומת לב ופחות כבחירת קריירה. צהוב או אדום, ברגע שהונח בפניו מיקרופון פתוח, הוא נחשף בצבעיו האמיתיים.

אחת הסיבות שאני מעדיף את תוכנית הרדיו של אופירה אסייג זו העובדה שחוסר המודעות המוחלט של משתתפיה חושף אותם באורם, אולי עורם, האמיתי. כך למשל, אחד מפרשני התוכנית, דורון ג'מצ'י, שנחשב כשחקן עם רקורד מרשים במכבי ת"א ובזירה האירופית, תאהבו אותו או לא תאהבו, תגדירו אותו על פי צבע החולצה שלכם או על פי זכרונות הילדות שלכם, הוא עדיין סוג של סמל. כדי לשחק ברמות האלה כל כך הרבה שנים אתה צריך להיות מיוחד. קפטן נבחרת ישראל. ג'מצ'י הוא אולי לא הבחירה הראשונה בדראפט הפופולריות, אבל את מה שהוא עשה לא ניתן לקחת ממנו. גם את מה שלא עשה.

בתוכנית הרדיו ג'מצ'י מביע את דעתו לא מעט. הוא נוטה להתלהם, להאשים, ולדרוש תשובות מיד ובמזומן. למרות ניסיונו העשיר בכדורסל, לא שמעתי ממנו תובנת כדורסל אחת שגרמה לי להבין טוב יותר את המשחק. ועכשיו הוא דוברו של אלי טביב. אייל ברקוביץ', הילד שצועק כל הזמן שלא רק המלך עירום אלא כל הממלכה נודיסטית, ניסה לרמוז לו בעדינות, יחד עם אזכורו של מיקי ברקוביץ' באותו משפט, שמה לשחקן עבר מפואר ולדוברות של איש עסקים הנמצא בקלחת ניהולית ותקשורתית. או במילים אחרות, מה יש'ך מאורג'נדה, דורון?

במקרה של ג'מצ'י, וגם של פיני גרשון כמארח תוכנית ראיונות טלביזיונית, המיקרופון הוא קריפטונייט. שנים של קלישאות מתפוררות וחושפות את האמת, נטולת מסיכות. למרות שאני מעדיף את הזווית הנוכחית בה ג'מצ'י חושף את עצמו בצבעיו האמיתיים, לא בראיון אחרי משחק, ידיים שלובות מאחורי הגב, "אנחנו חושבים רק על המשחק הבא" וכל החרא הזה, אבל אני קצת מרגיש צביטה קטנה בלב בשבילו. לקיחת תפקיד כמו שהוא בחר בו לא נראית כמו בחירת קריירה אלא כמו סימן למישהו שלא כל כך יודע מה הוא רוצה להיות אבל יודע שהוא רוצה להיות שם, בחוץ. להיות הדובר של אלי טביב, בסיטואציה הניהולית הנוכחית של הפועל ת"א, זה קצת כמו להיות מתמודד ריאליטי שאוכל תולעים כדי לזכות בקצת תשומת לב. סוג של הישרדות.

גם אצלנו יש כדורסל מכללות!
שטפי

13 Comments

רונן 18 במרץ 2011

המינוי התמוה הזה של טביב יכול להצביע רק על דבר אחד:
טביב מנסה ליצור לעצמו דה-לגיטימציה בהפועל תל אביב על מנת שיוכל בבוא היום לעשות את האקזיט שלו.

אזי 18 במרץ 2011

דורון הוכיח בדיוק למה הוא לא היה באמת סמל אלא רק כוכב
שחקן ענק, אבל עם אישיות של אחד שרק רוצה לבלוט
לא בראש שלו מהלכים וקבוצתיות, תביא לי את הכדור בחצי ואני אקלע
רק שידעו שאני שם
לא עשו לי משחק הוקרה? אני אמצא פירסום ברדיו, ואם אפשר אצל נציגת הסאן בתל אביב אז למה לא?
טביב מחפש דובר? גלינג גלינג גלינג, אני כותרת ראשית בוואן…
ג'מג'י הוא פשוט דמות מגוכחת.

על פיני יש לי דעה מעורבת כפרשן כדורסל כי לפעמים הוא כן מתאר איזה מהלך או יכולת של שחקן כזה או אחר שרק מאמן כדורסל רואה. אבל לרוב הוא משתדל להיות בדרן

הופ 18 במרץ 2011

לי זה עשה בעיקר עצוב. אני בוחר ב': פיחות חד במעמדו של שחקן העבר.

moby 19 במרץ 2011

דורון לא בדיוק הצליח לצאת מהצל של מכבי. מה שמיקי כן. למיקי יש עיסוקים אחרים ובנים אחרים ומהלכים שאפשר לדון אליהם כטובים או רעים או מגוחכים.
לדורון לאוהד הפשוט והלא מעורב יש את ר"ג והסל ממגרש שלם ואת מכבי.
זה נראה כניסיון אמיתי ראשון לעשות משהו אחר.אולי בשל דחף פנימי ואולי בשל מצוקה כלכלית? לא יודע.
טביב הוא גאון.

B. Goren 19 במרץ 2011

הסיפור הזה באמת עצוב. מכל האנשים המחפשים היום שרותי דוברות, דווקא לבחור בטביב? לדורון פתרונים.

בני תבורי 19 במרץ 2011

ואיך בכלל הוא נהיה דובר? זה דורש יד טובה מהשלוש ושליטה בריבאונד? אילו כישורים וניסיון יש לו לזה?

ארז (דא יונג) 19 במרץ 2011

פחות או יותר אותם כישורים שהיו לאלי דריקס כשמונה לאיך שזה לא נקרא בקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א

בר שושני 19 במרץ 2011

"דרישות התפקיד: ממוצע של גרש לכל שתי אותיות לפחות".

יו 22 במרץ 2011

LOL

zivush 23 במרץ 2011

תענוג של תגובה.

דורון 20 במרץ 2011

רק אני חושב שהשידוך הזה הוא בבחינת "מצא מין את מינו"?

ג'מצ'י, כל פעם שפותח את הפה עושה לעצמו נזק. וגם טביב. עכשיו אחד ידברר את השני. תענוג אמיתי.

וקרמר – האבחנה על חוסר המודעות העצמית בתכנית של אופירה מאוד מדויקת. לשמוע אותה מטיפה למישהו על הסגנון שלו, או את התוכן השיווקי הבוטה, זה תענוג ביזארי שמאפשר לי לחתוך היטב בסוף היום בין העבודה לבית.

יניר 21 במרץ 2011

זה שוב מוכיח את מה שידענו תמיד. אתה יכול להיות ספורטאי ענק וחכם קטן ( מאד)

עומר 23 במרץ 2011

יניר- הנה סיפור שמחזק את המשפט שלך-
יצא לי פעם לשבת לידו בקהל במשחק של נבחרת ישראל. זה היה בקמפיין הקודם של הנבחרת ועלינו ישירות לאליפות בגלל הפרשי סלים במשחק שלנו ובמשחקים אחרים. אם אני זוכר נכון, היינו צריכים שהפרש שבו ננצח וההפרש במשחק אחר יהיו לפחות 62.
לג'מצי היה אינטרנט בפלאפון, אז הוא עדכן את כל שכניו בהפרשים במשחק השני. אבל, לחשב את ההפרש הכולל (חיבור של שני מספרים דו ספרתיים) כבר היה לו קשה מדי. לא נותרה לי כל ברירה אלא להיות הפרשן המתמטי (ברמה של בית ספר יסודי) שלו, ולדווח לו אם ההפרש מספיק או לא מספיק.

Comments closed