הדקות האחרונות בויטוריה

ההגשה של פרקינס, הזריקה וההגנה של אליהו, והביקורת על איבנוביץ'. הערות על משחק מס' 2 בין מכבי לקאחה לבורל.

1. הצורה בה הגיש דורון פרקינס את הכדור לדייויד בלו בהתקפת המעבר בה קלע בלו שלשה וקבע שיוויון 75, הייתה בשורה טובה למפענחי שפת גוף.

זו הייתה מסירה של ליגת קיץ, כשהאצבעות משתעשעות בכדור והמוסר, כולו מלא ביטחון, בוחר באופציה הבידורית, לא במסירת חזה או מעל הראש, אלא במסירת הגשה תחתית ממרחק לא קטן, כמו היה במשחק באולינג עם חברים, בירה צוננת מחכה לו לאחר הזריקה. פרקינס מסר בתנועת יד של מלצר במסעדה מזרחית המחווה את ידו אל עבר השולחן העמוס בסלטים, ומזמין את האורחים להנות. "תפדלו", בלו, "בתיאבון".

2. מחודש אוקטובר עד מאי, אמר פעם מישהו, נבנות קבוצות. מחודש מאי עד אוקטובר, נבנים שחקנים. מאי עד אוקטובר זו התקופה שליאור אליהו צריך לעבוד על הקליעה שלו מבחוץ, אוקטובר עד מאי זה זמן תחזוקת הקליעה. ואנחנו נורא רוצים שליאור אליהו יזרוק שלשות. הוא חייב את זה לעצמו, כדי להפוך לשחקן שלם יותר, ורסטילי יותר, ולהמנע ממבוכה מהספייס שנותנים לו.

אבל במינוס שלוש, דקה לסוף במשחק על עונה שלמה, זה לא בדיוק הזמן הכי טוב להתחיל. אליהו זכה לביקור של שד קטן שעמד על כתפו ולחש לו "זרוק", משכנע אותו לא רק שזה הדבר הנכון לעשות, אלא גם שהכדור ייכנס. שד מתעתע, שמפעיל את אצבעות הידיים למיקום של ז'יטונים על שולחן הרולטה.

שניות אחר כך, בסל ועבירה, הכתפיים של אליהו נראו נקיות משדים ודאגו להחזיר את הפעימה למי שהיה מודאג מזריקת העונשין שלו. "לך ליתרונות שלך, ברח מהחסרונות שלך", אמר עוד מישהו. אל תברח ליאור, חודש מאי תכף מגיע.

3. כששחקן מרכזי יוצא בחמש עבירות, מאמן הקבוצה היריבה פולט אנחת רווחה, אבל לא תמיד האנחה הזו מלווה גם בפעולה לסגירת האופציה שתיפתח כתוצאה מהיציאה של אותו שחקן. לפעמים, במומנטום של משחק, היציאה שנכפתה על הקבוצה גורמת לה לשחק טוב יותר מול הרכבים מסוימים. דלת נסגרת, חלון נפתח.

סחורציאניטיס היה אתמול סיוט התקפי לגבוהי ויטוריה ולאיבנוביץ', אך גם גן עדן הגנתי. מרבית הנקודות נקלעו כתוצאה זו אחרת מהפיק אנד רול איתו, אבל אחוזי הסיומת שלו בצבע היו פנטסטיים. גם אם גבוהים כמו סופו משחקים קרוב לסל, לסיים באחוזים הגבוהים שהוא סיים זו עדיין לא משימה פשוטה.

הרכב הגארדים/פוורוורדים הוא לא החלטה שנלקחה על ידי בלאט, אלא יותר נכפתה עליו. זה הרכב שלא אמור להחזיק מעמד יותר מדי זמן, ולמזלה של מכבי הוא הגיע בטיימינג מושלם. לאורך זמן, אם טוחנים הרכב כזה פנימה, מי שנמצא על המגרש יכול רק להתחבא מתחת לסינר של אמא, שלא לדבר על ריבאונד ההגנה מול באראץ ובאטיסטה (מתי נרדמנו והוא הפך כזה שחקן?). בכל מקרה, את הנקודות של סופו סיפקו אליהו ובלו.

ההחלטה שבלאט כן לקח עם ההרכב הזה הייתה מצ' אפ החילופים-על-כל-דבר, שסגרו את הצבע, ולמרות שלשה שוברת של טלטוביץ', הצליחו לעצור את ויטוריה (גם כי סופו לא היה בפיק אנד רול).

בהתקפה האחרונה של ויטוריה, למשל, בשיוויון 81, בגלל החילופים ההגנתיים, לוגאן ברח מהפיק אנד רול עם באראץ ובחר ללכת/הובל שמאלה. והנה הרגע הזה אולי ייתן לליאור אליהו קצת חומר לסתימת פיות – אליהו ואידסון עשו חילוף, ואליהו נשאר עם לוגאן, שחדר והיה בערך חצי צעד לפניו. אליהו רדף אחריו. פארגו בא לעזרה מהצד החלש, אבל לא הספיק להתייצב. אבל בגלל המרדף של אליהו, לוגאן, עם יד שמאל, אפילו לא פגע בטבעת. מכבי יצאה להתקפה האחרונה וכל הפארגו הזה וכו'.

4. יכול להיות שיש הרבה ביקורת על איבנוביץ', וביקורת על מאמנים הפכה למגיפה שמעוררת מחשבות על גבולות חופש הביטוי, אבל הקבוצות שלו הן תענוג מקצועי אחד ארוך, גם, אולי בעיקר, בגלל האינטליגנציה של הוארטס. לויטוריה הנוכחית של איבנוביץ' יש אג'נדה הגנתית והתקפית (לא הייתה פעם אחת בה יכלו לתקוף את ההגנה של סופו על הפיק אנד רול ולא התקיפו אותו), מיצוי ומקסום פוטנציאל אישי (לוגאן, באטיסטה) וקבוצתי באחוזים גבוהים. אחת הביקורות כלפיו, אצלנו בעיקר, היא שעובדים אצלו קשה, אולי יותר מדי קשה. במקרה הזה, זה מעיד יותר על המבקר מאשר על המבוקר.

במלאת 25 שנה ליום בו התנפצו לי חמישה ספלי קפה
זה לא כל כך נורא אם הקפטן די שנוא

25 Comments

אזי 25 במרץ 2011

ההשוואה של המסירה למצלר במסעדה מזרחית היא גאונות!
זה בדיוק מה שחשבתי כשראיתי את זה.. רק עם הרבה פחות מילים והרבה פחות ציורי… "וואו" די סיכם את זה…

להתלונן על מאמן שעובדים אצלו קשה מדי זאת בדיחה…
באימון אמורים לעבוד קשה, אחרת זה הופך מאימון לקייטנה.
אבל אני לא אוהב את צורת המשחק של ויטוריה
יותר מדי קליעות מ-3. ולא מהתקפות מסודרות.
ברגע שהשחקנים שלך יודעים שהם יכולים לקלוע שלשה בכל מצב ומכל מקום, הם כבר לא צריכים לדעת כדורסל… יהיה בסדר..

אלעד 25 במרץ 2011

זוכר שראיתי את פרקינס במכבי חיפה לפני כמה שנים. חשבתי עליו שהוא שחקן שכונתי, רכז שהוא קלעי לפני רכז, שמתחיל התקפה בזריקת שלוש שני מטר מאחורי הקו, שמעלה את הקבוצה שלו ליתרון 15, ומוחק אותו במו ידיו בהחלטות גרועות.
מדהים איזה מהפך הוא עבר במכבי, איך הוא מתאים את עצמו לקבוצה. מביא למגרש רק דברים חיוביים, כמעט בלי החלטות גרועות. מכיר במגבלותיו ולא נכנס לשום מאבקי אגו.

איתן 25 במרץ 2011

לוגן פספס בגלל אופי, לא בגלל השמירה של אליהו.
הכוח הגדול שמכבי השנה זה האופי שבלאט הצליח להשתיל לה. מבחינת כשרון ומבחינה טקטית (עם המעט שאני מבין בטקטיקה) היא נופלת מויטוריה.
המשחק הזכיר בחצי הראשון פלייאוף אנביאיי משובח. מלחמה אדירה על כל פוזשן ובעיקר האחוזים המדהימים של סופו. ההפרש נוצר בגלל השלשות והחטאות העונשין של מכבי.
סיפור ששמעתי ממישהו ששיחק עם ליאור אליהו בנוער – מכיתה ט' לי' הוא גבה ב 30 סמ', מה שגרם לו לבעיות רפואיות, לפני כן הוא היה רכז עם יד מצוינת לשלוש. גם בנוער הוא לא ידע מה זה לשמור, רץ למעלה עוד לפני שהריבאונד היה בידיים של הקבוצה, אופי של חלוץ שרק גולים מעניינים אותו.
כשאני רואה אותו אני בכל פעם מחדש "נופל" מהכשרון הפנומנלי, מהקואורדינציה והרגש בידיים וגם מראיית המשחק. ולצד זה מתעצבן ממשחק ההגנה ומהבזבוז של כשרון שעם עבודה קשה היה הופך אותו לשחקן ברמות הכי גבוהות שיש.
אם הייתי יכול הייתי מכניס לו לחוזה סעיף של אימון יומי עם מאמן אישי שיעבוד איתו על קליעה מרחוק, על הגנה, ועל התקפה מול שומריפ פיזיים. שהמאמן שלו ירגיל אותו לזרוק תוך כדי דחיפות ומכות קטנות על הידיים.

מאשקה 25 במרץ 2011

לשמעון מזרחי יהיה אולי לו"ז צפוף מאוד בחודש מאי 2011.
גם משחק גמר היורוליג ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, וכעבור 48 שעות טקס לקבלת פרס ישראל.
באמת נכס לאומי.
לי היה חשוב יותר לראות את בנות אליצור רמלה לקוחות גביע אירופאי ראשון, לתפארת ספורט הנשים, לתפארת העיר רמלה, לתפארת מדינת ישראל.
וקרמר, אין לי שום דבר נגד הפוסט שלך, קראתי אותו בהנאה.

יואב 25 במרץ 2011

למזרחי יש לוז צפוף כבר מעל ארבעים שנה.זה האחרים שמתבטלים…

הקורא בפוסטים 26 במרץ 2011

hear hear

שלו 26 במרץ 2011

אני סתם הלכתי לישון מוקדם.

יונתן ארבל 25 במרץ 2011

לאזי,

אם קבוצה קולעת ב 50 אחוז מהשלוש למה לא ללכת על זה?

זה מה שניצח להם את המשחק הראשון וזה הסיכוי שלהם לנצח את הסדרה.

אזי 26 במרץ 2011

אני מניח שזה אפילו מה שעושה להם את כל העונה
אבל זה לא מעניין לראות את זה.
לא צריך לדעת למסור, לא צריך להכיר תרגילים..

ברור שהם כקבוצה שרוצה לנצח חייבים לשחק ככה
אני כאוהד הייתי מתחיל להשתעמם

d-d 25 במרץ 2011

אתה כותב נורא יפה ויחד עם הידע המקצועי הנרחב זה פשוט תענוג.

קרמר 26 במרץ 2011

תודה

moby 25 במרץ 2011

אלעד
הייתי בכל משחקי חיפה ולא ראיתי שחקן שכונתי. ראיתי ווינר שאין לו מה לחפש בליגה הישראלית, ראיתי גניבה אתלטית. ראיתי שחקן שלוקח לוזרית תמידית אל גמרים שלא היתה בהם לפני כן (בגביע כן-40 הפרש לת"א גם שם הייתי).
וכשת"א החתימה אותו ידעתי שיגדל למפלצת. הוא מפלצת הגנתית אישיותית והתקפית (למרות שבת"א את זה הוא איבד).
אזי- הזריקות שלהם לשלוש הם זריקות טובות לקראת סוף שעון כשהם חופשיים בסופו של תרגיל. הלוואי על הליגה שלנו קבוצה מאומנת כזו.

אלעד 25 במרץ 2011

אם היית בכל משחקיה של חיפה, בוודאי תסכים איתי שפרקינס של מכבי הוא שחקן שונה, והרבה יותר אחראי

moby 26 במרץ 2011

לא מסכים
יש לו יותר אופציות להוביל לנצחון. בחיפה הם היו שניים ברמה הזו ואחד עם אופי של וינר. והם הובילו את חיפה למקומות שחיפה לא הכירה בעבר.

פאקו 25 במרץ 2011

לגבי איבנוביץ': לדעתי עיקר הביקורת עליו היא על הדוגמטיות שלו בניהול המשחק ופחות בהכנת הקבוצה למשחקים. דבר דומה נאמר אגב בעבר על בלאט (בניסיון ליצור סימטריה מזוייפת עם פיני גרשון). בנוסף, ישנה ביקורת על אופיו הקשוח (שהביא לעזיבה סיטונית של שחקנים לפני שנתיים).

גיא זהר 25 במרץ 2011

מסכים כמעט עם הכל, במיוחד הבטחון של פרקינס במשחק לא טוב שלו. כמו שכתבו מעליי, הביקורת על איבנוביץ היא בעיקר עקב ניהול משחק קלוקל (שחיקת שמונה שחקנים, לקיחת פסק זמן בסוף רבע שלישי שחסר בסוף רביעי ועוד). מצד שני התאמת הסגנון של הקבוצה ליכולות השחקנים והשיפור שהשחקנים שלו עוברים משנה לשנה כאינדבידואלים מעורר השתהות ובקטע הזה אליהו, כשחזר לארץ, ויתר על האן.בי.איי. לגבי בלאט, הראיונות שלו בסוף משחקים מתחילים לעצבן אבל ניהול המשחק שלו השתפר פלאים ומזכיר את של שותפו בעבר. ושוב, עצוב לראות את בורשטיין…

יואב 25 במרץ 2011

קרמר,
פוסט יפה ומאיר עיניים,בעיקר דימוי המלצר הפיוטי.

יואב 25 במרץ 2011

נ.ב
כשהבנה פוגשת כישרון כתיבה(לא מובן מאליו)=הפוסט הזה.
ויכתב לזכותך, כבר בקיץ כתבת על תחושותיך האופטימיות מאד בקשר למכבי(שלא משנה איך תסתיים,העונה האירופאית שלה היא המהנה ביותר מזה שנים)והיית היחיד!!!

קרמר 26 במרץ 2011

תודה ויפה שזכרת!

אריאל 25 במרץ 2011

אני די משוכנע שאם ההפרש לא היה שלוש אלא 2 או 4, אליהו לא היה זורק את הכדור הזה. ההפרש המפתה של שלוש נקודות והעובדה שהוא כביכול סוגר בזריקה אחת עוררו את השד הזה על הכתף שלו.
עם כל הכבוד לסופו, האיש היה אתמול חור עצום בהגנה. מה זה עוזר שהוא שם נקודות בהתקפה אם כל מהלך הגנתי עושים עליו פיק אנד רול שבו הוא נתקע על השלוש.

מנחם לס 26 במרץ 2011

אני אוהד מכבי חיפה, וכששיחק שם הייתי בטוח שמשם הוא מגיע ל-NBA. אבל כנראה שהוא נעצר איפהשהו בחיפה ןבמכהי ת"א הוא מראה מי הוא באמת.
נהניתי מהפוסט.
קרמר, ברשותך אכניס אותו לאתר שלי כפי שאני עושה מדי פעם עם מאמרים אחרים, ואם אכן אעשה זאת זה ייכנס "באדיבות קרמר ובאזר"

תודה

סימנטוב 26 במרץ 2011

כתיבה נהדרת נהנתי היה טעים. היה מורגש שהאצבעות משתעשעות עם המקלדת אני כבר לא יכול לחכות חודש מאי…

אייל 26 במרץ 2011

פעם ראשונה שאני מגיב פה אבל התיאור בסעיף 1 = ת-ע-נ-ו-ג!!
אזי בתגובתו הראשונה ביטא נפלא את מה שגם אני הרגשתי.

פרננדס 27 במרץ 2011

ברגע שסופו יצא בחמש עבירות ידעתי שמכבי ינצחו. לדעתי,מדובר בשני מאמנים מצויינים אך הקפדנות והשמרנות שלהם לפעמיים עולה להם ביוקר. לדיוויד בלאט לא הייתה ברירה אלא לעבור לשחק בהרכב נמוך וזריז יותר, אני מבטיח לכם שאם היה לו על הספסל עוד סופו הוא היה מכניס אותו בלי לחשוב פעמיים. גם אם המשחק היה נמשך לנצח ולבלאט היו אינספור סנטרים הוא היה מכניס אותם אחד אחרי השני עד קצ הימים….
לצערי לאיבנוביץ' הייתה ברירה לכן הוא לא הגיב למהלך של בלאט ונשאר בהרכב כבד ואיטי.
בהחלט ייתכן שבמשחקים הבאים איבנוביץ ובלאט יבואו פחות שמרניים אך הבעיה האמיתית איתם היא חוסר היצרתיות והנכונות להשתנות במהלך המשחק עצמו.נראה לי ששני המאמנים כל כך שונאים שינויים בתכניות שלהם עד שהם מוכנים להפסיד את המשחק ובלבד שלא לשנות את התכנית.

martzianno 27 במרץ 2011

כל מילה בסלע

Comments closed