יומן ברצלונה (4) – זה שוב אוברדוביץ'

השחמט של אוברדוביץ', המונופול של דיאמנטידיס, משחק השקט של אוהדי מכבי, היויו של ליאור אליהו. כל המשחקים מגמר היורוליג.

1
הדומיננטיות של פנאתניקוס התקבלה בהכנעה ובהבנה ברחבי הפלאו סן ג'ורדי. זו הייתה דומיננטית טקטית, פיזית ומנטלית, בלתי ניתנת לערעור ועמידה בפני כל מראית עין של מומנטום.

ראש וראשון לדומיננטים היה דיאמנטידיס. בגלל שלא מדובר בבחור עם מידות גוף מרשימות או שום דבר חיצוני שיעיד שיש מה לחשוש ממנו, יש נטייה לזלזל בו.

הוא אמנם לא נראה כמו כוכב כדורסל. אבל מדובר במאסטר מיינד. כתבתי היום לעיתון שהטיפול בו הצריך טויסט מסוים מעבר לדברים ההגנתיים הרגילים שמכבי עשתה השנה. דאבל טים בפיק אנד רול, אולי בוקס אנד וואן, בוודאי למנוע ממנו את קבלת הכדור לאחר שהוציא אותו.

כי דיאמנטידיס היה מעורב כמעט בכל מהלך משמעותי. לנטרל אותו היה לעקור את הלב והמוח של פנאתניקוס. הפיק אנד רול שלו עם באטיסט היה קרוב לשלמות.

כדי שפיק אנד רול יצליח יש צורך בארבעה שחקנים שיתפקדו ביעילות. המהירות בה באטיסט התגלגל אחרי החסימה והמרחק הגדול שהוא יצר בזמן כל כך קצר בינו ובין הגבוה שיצא לעזור על דיאמנטידיס, נתנו לו שש נקודות. התנועה של סאטו וניקולס לתפרים של האזורית כשדיאמנטידיס חדר נתנה להם open looks שיצרו את ההפרש הדו ספרתי. והטיימינג, הו הטיימינג, בו דיאמנטידיס עושה חצי בורג באוויר ומסר את הקיק החוצה לקלעים הללו.

אם ניתן היה להרים שלט עם ציון כמו בענף ההתעמלות, יציע העיתונות היה מתמלא אתמול בעשיריות.

2
הקהל של מכבי אוהב להעיד על עצמו שהוא קהל גדול ונאמן. יכול להיות שזה נכון, אבל אתמול, כשהפיגור הפך גדול מפוזשן לפוזשן, ברגעי המומנטום של היוונים שהכריעו את המשחק בעצם, בדקות שהקבוצה שלהם הייתה זקוקה להם ביותר, הקהל הזה ישב בשקט כאילו ננזף לפני רגע על ידי ספרנית בשיער אסוף ומשקפיים מאיימות.

3
העבירה השנייה של סחורציאניטיס הייתה קריטית – בפוזשן הקודם הוא ספג את העבירה הראשונה שלו, ומייד אחר כך הוא בא לעזור על חדירה. הגארד ששמר למטה איתו באיזורית (נדמה לי פניני או בורשטיין), לא סגר את הוויק סייד ריבאונד, וכשהוא הגיב לריבאונד ההתקפה שנלקח, זה נגמר בסל ופאול של הביג גאי.

גם זה היה עניין של טיימינג, בערך ארבע דקות לסוף הרבע הראשון, הזמן בו בלאט בדרך כלל מוציא אותו בלאו הכי. חיכיתי לראות את אחד מעוזרי המאמנים רצים לבלאט ומזכירים לו שהגיע הזמן להוציא את סופו. בלאט והצוות השתהו וסופו אסף את השנייה שלו.

הפאול השלישי שלו היה חוסר בגרות מוחלטת. הרביעי חוסר שליטה בגוף. לא רק שם מכבי הפסידה את המשחק, אבל גם שם.

הנדריקס נזרק למגרש והיה רך מדיי וגם קיבל שתי עבירות, מצ'באן היה סביר בסך הכל אך גם הוא קיבל שתי עבירות במטחנה של באטיסט, דיאמנטידיס וקלאית'ס, וכשליאור אליהו נקרא להיכנס שוב, הוא היה עסוק עוד בעובדה ששוב בלאט החליף אותו שלוש דקות לתוך המשחק, ממש כמו בחצי הגמר.

אני שוב נדרש לסוגיית אליהו. בגלל שהוא פרוספקט שלא בא לי שיגמור בהפועל ירושלים, במחילה מהאדומים. לפעמים נדמה לי שאני רוצה את זה יותר ממנו. אליהו חייב להבין שברמות ובמעמדים האלה, אין זמן לתת למישהו את זמן הנוחות שלו כדי להיכנס למשחק, במיוחד שחקן רוטציה חשוב כמוהו. כל פוזשן קובע, כל הרכב משמעותי.

בבעיית העבירות של הגבוהים של מכבי אליהו הפך לקריטי, ואז נמדד הכוח המנטלי שלו אם הוא מסוגל להתגבר תוך כדי המשחק על התסכול שלו. לרגע זה נראה היה כמו כישלון מנטלי מוחלט.

אבל לקראת הסוף, בהרכב הגארדים פוורוורדים שבלאט זרק למגרש בניסיון אחרון להציל את המצב, הוא שיחק באינטנסיביות ראויה, אולי כי המחשבות שאין לו מה להפסיד שחררו אותו קצת. בעוד כמה שנים יכול להיות שהוא יציין את הפיינל פור הזה כשלב קריטי בהתבגרות שלו כשחקן.

4

בשני משחקי הפיינל פור הזה, צ'אק אידסון יזם את החילוף של עצמו על ידי סימון לצוות האימון על רצונו בחילוף. האם בחודש מאי יש לשחקני מכבי בעיית כושר גופני או מדובר באיזו תחושת משחק של אידסון שמעדיף לצאת מאשר לגרום נזק?

5
נדמה לי שאוברדוביץ' בא אתמול עם תוכנית משחק בעוד בלאט רק בא למשחק. זו הייתה גישה מודעת של מאמן מכבי, עליה הכריז שהקבוצה תמשיך לעשות את הדברים שעשתה עד עכשיו ובזכותם היא משחקת בגמר. רק הפעם הייתה בצד השני קבוצה יוזמת, שמעבר לפיזיות והאגרסיביות הרגילים שהיא מציעה, גם הציבה בפני בלאט מכשולים שנטרלו את נקודות המפתח של קבוצתו.

כל היוזמות ההגנתיות של אוברדוביץ' עבדו ויצרו אפקט מצטבר. השימוש בוויווקאס בחמישייה על סחורציאניטיס. ואז במאריץ' שלא שיחק בחצי הגמר, שייתן קצת גוף, מכות ועוד התשה של סחורציאניטיס. הדאבל אפ מהבייס ליין עליו כשהוא קיבל את הכדור, הדאבל אפ בפיק אנד רול על פארגו. החיפוי ההגנתי שניקה כל ניסיון לסיים מתוך הצבע.

היוזמה היחידה של מכבי הייתה ההרכב הנמוך לקראת הסוף שעשה עבודה סבירה אבל לא גירד את ציפוי הניסיון של היוונים. הפלאו סן ג'ורדי כולו הבין שלפניו יש הכרעה.

6
אין לי ספק שבלאט צעד גאה לתוך חדר ההלבשה שלו ואמר לשחקנים כמה הוא גאה בהם. ומן הסתם הוא גם בוודאי גאה בעצמו.

אבל נדמה שהתולעים הקטנות, של החרטה, הספק, של ראייה לאחור יודעת כל, ימשיכו לכרסם בו בתקופה הקרובה.

ונזכור את כולם - יום הזכרון בניכר
היום הכי גדול ב-2011 עד כה

13 Comments

גיא זהר 9 במאי 2011

היה אחלה משחק שנתן כבוד ליורוליג. פאנתינייקוס העלתה רמה לעומת חצי הגמר. סופו משלם גם על הגוף הגדול שלו כשהנטייה בכל מגע לשרוק לו לפאול. ובורשטיין הוא סיפור עצוב.

אלעד 9 במאי 2011

חשבתי על מכבי-פנא אתמול, כשראיתי את הלייקרס-דאלאס. פנא לא נתנו למכבי לזרוק משלוש. השחקן של בלו לא עזב אותו לשנייה גם לא לעזור לאחרים. כשפעם אחת בלו היה חופשי וקלע, אובראדוביץ' השתולל מכעס.
הלייקרס חטפו אתמול 15 שלשות מטרי ופג'ה בכמעט 100 אחוז. כל אחת מהשלשות היו כמו באימון קליעות – WIDE OPEN. משהו שקפץ לי לעין

אלעד 9 במאי 2011

בקשר לאליהו – לפני כמה שנים, בשנה ששרף אימן, הוא קבר את אליהו על הספסל. בחצי הגמר מול סיינה מכבי כבר היו בבור דו-ספרתי כשאליהו הוזעק מהספסל. הוא הגיב עם משהו כמו 8 נקודות בשתי דקות, בסגנון הגארבג'י המוכר שלו, ושינה את המומנטום של המשחק. אולי עדיף להעלות אותו מהספסל במקום להוציא אותו תוך 3 דקות ולפגוע לו בביטחון.

יוספוס פלאביוס 9 במאי 2011

בשידור בטלוויזיה, כשסופו קיבל את השנייה, שלח ורסקין פטפטו על עניינים אחרים ורגע לפני שהלכו לפרסומות רסקין ציין בקטנה שזו השניה של סופו… פדיחה מקצועית היסטרית.

אזי 9 במאי 2011

אין מה לעשות, פאו היו יותר טובים.
אבל עדיין מעצבן אותי שכל העונה בקושים שורקים פאולי כשסופו עולה לסל. זה שהוא גדול לא משנה את החוקה שנגיעה ביד זה פאול.
אידסון היה ענק, אליהו היה עסוק בסקאוט מיוסטון ופארגו פתאום נזכר שהוא עוד לא בגיל להוביל קבוצה.
בפוסט אחר פה כתבו שצריכים לתת לבלאט יד חופשית לבנות קבוצה, אלא אם כן הוא יכול להביא כוכב על, אני הייתי מחתים את כל הקבוצה כמו שהיא.
ממש היה חבל לי על הדאנק שבורשטיין החטיא.
אני לא מהאוהבים של טל. תמיד נראה לי שמכבי נתנה לו יותר ממה שהוא נתן לה. אבל הובלת הכדור שלו בחצי הגמר ממש גרמה לי להיות בעדו.
אליהו היה יכול לנצח את המשחק הזה. יש לו זריקות שאף אחד באירופה לא יכול לעצור, אבל מאז שהוא נחת בברצלונה הוא לא קולע. אם אליהו קולע את השטויות שלו מכבי מנצחת.
בקשר לקהל… גם אני.. בבית.. כשהתחיל להראות אבוד, הפסקתי לצרוח על הטלוויזיה והתחלתי למלמל… פאול… פאול…
היתה עונה נפלאה… מאוד מזכירה את העונה של 2000
נקווה שגם הפעם נדע לצבור מזה ביטחון וניסיון ושנה הבאה עם פארגו אידסון ופרקינס.. נצליח עוד יותר

הופ 9 במאי 2011

אני לא מכיר אותו מספיק אז אולי אני טועה, אבל דיאמנטידיס מזכיר לי את השחקנים מהמגרש בשכונה בילדות שהם פריקים של כדורסל, החבר'ה השקטים שמשחקים בשקט ובחוכמה ולא עושים רעש ושואו-אוף כמו כל המגניבים האלה שבאים עם החולצה של קבוצת הנוער שלהם ומלא תרגילים מלהיבים בשרוול (יותם הלפרין בטח היה כזה, אליהו). ניצחון האנטי כוכב.

מיכאל 9 במאי 2011

למכבי מעולם לא היתה אגרסיביות מספקת למעמדים כאלה. היא לא מנצחת במכות מתחת לסל, אלא רק במשחק מעב וריצה. מיקי-מוטי רצו אז היה בסדר. להתמודד מול צסקא כבר היה קשה. אותו דבר בעשור הנוכחי.

ובמשחקים כאלה, שברור לך כבר מהדקה הראשונה, שמכבי לא מסוגלים לנצח, מגיע השלב שבו מתחילים להוריד את ההפרש ורסקין/ארבל מנסים לטעת את התחושה שמכבי שוב במשחק, המשחק לא גמור, עוד איבוד/החטאה טפשים…. הלו, המשחק כבר היה גמור מזמן

ובכל זאת, עונה נפלאה למכבי. בלטו: פניני ופארגו, בלאט ופדרמן. כל השאר היו בינוניים

דורפן 9 במאי 2011

אולי אליהו צריך להפנים משהו שאמר אתמול אלן האנסן על מנצ'סטר יונייטד. "יש מועדונים בהם יש ציפיות. ויש מועדונים בהם יש דרישות". שלא ישאל מה נותנים לו אלא מה הוא נותן.

איתן 9 במאי 2011

כשליאור חזר בחצי השני ופיספס לייאפ חופשי מתחת לסל חשבתי שהחולשה המנטלית שלו מהיומיים האלה תגמור אותו כשחקן לתמיד, או לחילופין (אם אשתדל לנסות להיות אופטימי) תיתן לו כזה ניעור שאולי משהו יזוז אצלו במוח.
בסוף הוא הצליח לשים כמה נקודות, מה שיסדר לו עוד כמה החוזים לעתיד והרבה כסף אבל יבטיחו שיגמור את הקריירה ככשרון לא ממומש ולוזר.

שמוליק 9 במאי 2011

קרמר,לפיינל פור של הנוער ביום שישי אתה תבוא?

שי לחג 9 במאי 2011

כולם יורדים על אליהו אבל אני מאשים את בלאט. בלאט נתן לו בערך שש דקות בשני קטעים, עד שויתר עליו לכל המשחק בהפגנתיות אחרי שהחטיא. גם אם הביטחון שלו לא היה בשיא, וגם אם הוא החטיא זריקה קלה יחסית (זה לא היה ליי-אפ, אלא זריקה קרובה יחסית עם הקרש – לא זריקה של 100 %, אגב). כשברור לך שפנא לא תיתן לך לרוץ ויש לך רק שלושה שחקנים שיכולים ליצור במשחק של חצי מגרש, אסור לך לוותר על אחד מהם סתם כי הוא התחיל את המשחק רע. מה גם שמול אליהו, בניגוד לשניים האחרים, אין לפנא מה לעשות: על פארגו אפשר לעשות חילוף תוקפני או דאבל טים בפיק אנד רול, על סופו אפשר להילחם על עמדה ולעשות דאבל טים, מה אפשר לעשות על אליהו? לבוא לעזור עליו כשהוא עם הפנים לסל ארבעה מטרים ממנו?
בלאט התלהב מפניני ובלו, שהם שחקנים מסיימים ולא יוצרים, אבל בסוף, כמו שקורה תמיד כשלקבוצה השניה יש הגנה טובה, ההגנה של פנא התחילה להגביל מאוד את ההתקפה הקבוצתית של מכבי, וכשהיה צריך לעשות קצת סלים קלים כדי לצאת מהתקיעה, אליהו היה על הספסל. לראיה, למרות שעלה למגרש אחרי שכבר כל העולם הבין שזה מחוסר ברירה, הוא עדיין שיחק טוב. בכלל, יש מאמנים שתמיד בוחרים לצעוק על שחקן מסוים יותר מעל שחקנים אחרים ושמעתי שאליהו הוא השחקן הזה. לי זה גם ברור למה: כי הוא ישראלי מצד אחד, אבל לא שחקן שולי מצד שני! אז כשצועקים עליו ומעיפים אותו לספסל כי הוא מחטיא, שלא יתפלאו שיש לו חוסר ביטחון!
אני לא אומר שאליהו סופרסטאר, ולדעתי הוא יכול להשקיע הרבה יותר. אבל כשאתה קבוצה מוגבלת בהתקפה, אתה לא יכול לוותר על שחקן כזה.

אורי ויספלנר 10 במאי 2011

עונה גדולה של מכבי, שמזכירה בהרבה מובנים את עונת 2000, בה חזרה מכבי לצמרת האירופית אחרי עשור שחון.

בלאט תפקד העונה כאלכימאי של ממש, ויצר הרכב שבעולם אידיאלי היה רץ במכבי עוד כמה עונות.

צריך לפרגן לפיני גרשון, שהוא לא רק היחיד שניצח את פאו של אובראדוביץ' בפיינל פור, אלא גם מחזיק במאזן חיובי נגדה בפיינל פורים. אפילו מסינה לזליקו שלושה גמרים ולא ניצח אםילו אחד.

אורי ויספלנר 10 במאי 2011

צ"ל- אפילו מסינה הפסיד לזליקו שלושה גמרים, ולא ניצח אפילו אחד.

Comments closed