1. עזבו רגע תרומות, עזבו את הנכות, עזבו את כל המהמורות בדרך. שלושה שבועות לפני אליפות העולם לחרשים וכבדי שמיעה, ונבחרת ישראל מתחילה לתת סימנים של קבוצת כדורסל עם משימה.
אני לא אכנס לפרטים טכניים או מקצועיים, זה לא העניין. זה יותר ענייני אווירה. האינטנסיביות באימונים, התיאום בין השחקנים, כמויות הזיעה שנשפכות, והכי חשוב – המבט בעיניים. מבט בעיניים שכל מאמן רוצה לראות אצל השחקנים שלו. מי צריך אזניים בריאות עם עיניים כאלה.
ספורטאיים רבים מצוטטים פעמים רבות כשהם מתלוננים שהם לא מקבלים ביטחון מהמאמן שלהם. לא תמצאו מאמן שיודה שהוא צריך ביטחון מהשחקנים שלו. כן, המבט שלהם נותן ביטחון. העיניים שלהם – שלי.
2. למרות שרק חלק מהסכום גויס, ההחלטה לנסוע נפלה כבר. אנשים טובים, פרטיים וחברות, הביעו עניין ותרמו. נותרו עדיין שלושה שבועות לגייס את שאר הסכום. תודה לכולם. אלא שתרמו ואלה שאולי יתרמו.
דוגמא קטנה למה שיכול לקרות כשאין אנשים טובים ואין ממשלה שנותנת גב היא מה שקרה לנבחרת האמריקאית:
הממשלה האמריקאית לא מממנת את נבחרת החרשים האמריקאית בכדורסל. השחקנים נאלצים לממן את נסיעתם, טיסה, מלון וכו'. המצב הכלכלי בארה"ב לא מאפשר לכל השחקנים לנסוע ולכן האמריקאים לא יופיעו. האלופה האולימפית מפנה מדליה לנבחרת אחרת.
3. קנדה, איטליה ורוסיה הן היריבות בבית המוקדם. המטרה לסיים במקום הראשון בבית כדי לא להצטלב עם הליטאים. לא לעצום את העיניים, להמשיך לעבוד.
*
7 Comments
קרמר,
תמשיכו לעבוד קשה ואל תפסיק לעדכן ולשמור את הנושא במודעות שלנו.
בהצלחה גם על המגרש וגם בגיוס המשאבים.
אגב, אולי יש מצב לגייס אחת מחברות התעופה או מהסוכנויות כספונסר?
בהחלט רעיון ששווה לנסות. אעביר הלאה.
בהצלחה קרמר ותמשיך לדווח.
בהצלחה. תמשיך לעדכן
זכות גדולה נפלה בחלקך, קרמר.
תנו בראש!!!
תצליחו!
קרמר, הייתי שמח אם היית כותב גם פוסט יותר מקצועי בנושא.
מה זה שונה לאמן נבחרת חרשים לעומת קבוצה רגילה, ואיזה קשיים יש לשחקנים, כי על פניו, שמיעה הוא אחד החושים הפחות נחוצים במשחק