כשטאבו התחיל לעבוד

הגניחות של הרשת באוקלהומה, האתלטיות של ספולושה, החוקים של קוליסון. גם דוראנט ווסטברוק היו שם, במשחק מספר אחד.


השכנים

"כן, חזק, עמוק…כן, כן, כןןןן". השעה 4:27 לפנות בוקר, עמוק בפרברים הבורגניים של השרון, אני יוצא למרפסת כדי לוודא ששמעתי את מה שהרגע שמעתי.

זה לא סוג המשפטים ששומעים כאן בדרך כלל. לא בשעה הזו. לא באף שעה. כאן, בשעה הזו, שומעים בדרך כלל את בכיים של תינוקות רעבים, "זה בטח גזים" עמום ברקע, את צליל טריקתם של עפעפיים טרוטים (טרוטות?) של אמהות (ואבות) נטולי שינה, ואת רחש זרימתו האיטית של השתן אל תוככי החיתול הסופג.

כאן נשים נדלקות מהדגם החדיש של עגלת התינוק ומריקוד הסלסילות בחג השבועות בגן. ואם הן מצליחות למצוא מוצץ, מהסוג המרגיע (תינוקות), ללא חיפוש דקדקני או מאמץ – זו בכלל אורגזמה. בכלל, די מדהים איך בעשור אחד של חייך השורש מ.צ.ץ עבר טרנספורמציה תודעתית.

כאן אומרים גם לילד הכי מרגיז שמטפס לכם על הטחול, שבילדותכם היה חוטף לאטמה מאבא שהייתה מזכירה לו לא להתעסק עם האיש הגדול עם הגופיה הלבנה, "זה לא נעים לי".

04:29. זה נמשך. אין סיכוי שזה זוג נשוי. לא בשעה הזו, לא בשכונה הזו, לא בגמר NBA, לא בכלל. לאחרונה סטודנטים התחילו לשכור דירות באזור.

"כן, עוד, עוד, חזק", היה נדמה לי ששמעתי את רשת הסל של אוקייסי גונחת לתוך אוזן הכדור שיוצא מידיהם של באטייה וצ'אלמרס.

סטודנטים. מה הם לומדים שם בכלל? הפקרות, אני אומר לכם. אף קורס לא מלמד את רמת הפוקוס של מיאמי במחצית הראשונה, ביישמם את דוקטרינת "אם נעבור את עשרים הדקות הראשונות בלי לספוג, הקבוצה הביתית תילחץ".

NOT. לא נלחצה הקבוצה הביתית. תירוץ נוסף מרפרטואר הכדורגל הישראלי במסעותיו האירופאיים הושלך לפח הזבל של המילים האבודות.

המשחק

אולי זה אני אבל זה לא הרגיש כמו גמר פלייאוף. המשחק שייט לו בנעימות של ליגה סדירה, אולי צריך להיות באולם כדי להרגיש את החשמל, למרות שראינו מספיק משחקים בטלוויזיה שהתחשמלנו מהם.

מיאמי נתנה מחצית ראשונה מפוקסת ומתורגלת, אוקייסי החזירה במומנטום משלה, אפקטיבי ומוביל את היריבה אל עבר התהום, אבל כבר ראינו מומנטומים יותר מרגשים, ומיאמי, כמה מאכזב, לא החזירה קרב בחזרה. הריקוד המכושף של פעולה-תגובה-פעולה-תגובה-פעולה הסתיים לאחר התגובה הראשונה. המשחק נגמר לי מהר מדיי.

מהמחצית יצאתי בתחושה שהמעודדות של אוקייסי לא היו מתקבלות לבאדה בינג.

מישהו כותב בפייסבוק: מיאמי ב – 7. במחצית. אוקלהומה בארבע. ב 19 ליוני. לייק.

למרות שעדויות מהאולפן של ESPN העידו שג'ון בארי אמר שזה הולך להפרש דו ספרתי של אוקלהומה, זו הייתה הצהרה די נועזת לומר באמצע הרבע השלישי. היו דווקא כמה סימנים שהעידו שזה הולך לכיוון מיאמי כמו השלשה הלא מכוונת של ג'יימס עם הלוח, מסוג הדברים המעידים על כביכול "כוח עליון" שגוזר את גורל המשחק.

בנוסף, היו יותר מדיי פוזשנים שאוקייסי לא הצליחה לעשות את הפעולה הנכונה כדי להטות את המומנטום. כשג'יימס העלה ל64 – 60, זה היה נראה כמו שליטה שלו במצב והתמודדות של מיאמי עם משברים תוך משחקיים. אבל אז ספולושה התחיל לעבוד.

טאבו
אגרסיביות. להיצמד אליו, ולמרות החסימות שהוא מקבל, לעבור אותן בכוח כך שביציאה מהחסימה עדיין תהיה בעמדה הגנתית ובשיווי משקל מספק כדי להתמודד עם תנועת המתקיף. מניעת הכדור אינה אפשרית לגמרי מג'יימס, אבל ניתן להרחיק אותו מהסל וממקומות שהוא יכול ליצור במגרש פתוח או על רבע מגרש. כשהוא רץ קדימה והשומר רץ אחורה, עדיף לעצור אותו בעבירה אירופאית רחוקה מהסל, רק כדי למנוע ממנו לחדור. אבל מדינת אוקלהומה כבר לא שייכת לאירופאים.

תגובה אתלטית לצעד ראשון. עזרה. חילוף אם חייבים.

היה מרתק לראות את סופולושה מפגין אתלטיות הגנתית על ג'יימס, אבל בשתי הזדמנויות במגרש פתוח הוא ניסה להטביע והמעלית שלו נתקעה. אם זה היה קורה לו במגרש בשכונה הוא היה מושא להסתלבטויות לתקופה לא קצרה. אולי אפילו חיקויים. הוא ניצל ממבוכה עם שריקות של השופטים. אבל הוא יודע את תפקידו, הולך ליתרונות שלו ובורח מהחסרונות שלו. מפרט חובה אצל שחקן בקבוצה תאבת תואר.

ויותר מכל, השכיח את הארדן. זה לא אומר כלום על משחק מספר 2. לכל משחק חיים משלו.

כשברוקס הציב את דוראנט על ג'יימס, זו לא הייתה רק תגובה טקטית ושימוש בנתונים של דוראנט, אלא גם הצהרה כלפיי הקבוצה שלו, אם אני מצפה מהסופרסטאר שלי לשמור על ג'יימס, אין הנחות ופטורים וזה הסטנדרט ההגנתי שאנחנו מציבים. ווסטברוק וסופולושה האזינו היטב.

היתרון של מיאמי במחצית הראשונה נבע בעיקר מהתקפה של דריבל-דרייב, חדירה הוצאה. עם ריווח וטיימינג נכונים, צ'אלמרס, וייד וג'יימס יוצרים יתרון בצעד ראשון, מכווצים ומוציאים לקלעים המסודרים מסביב לקשת. במחצית השנייה ההתקפה של מיאמי הפכה להיות מבוססת פיק אנד רול.

ברגע שזה הפך למשחק בין שניים, אוקייסי יכלה להגיב בחילוף, עזרה וחזרה וכיווץ מהצד החלש. לקראת הסוף הייתה התקפה שאף אחד משחקני מיאמי לא רצה לקחת זריקה ומסירת יתר כפתה זריקה קשה. חיפשתי היטב את דויין וייד. גיליתי את דיוקנו על קרטון החלב במקרר.

ראסל, עבדול ג'אבר, אוניל ושות'.
משחק שלם של גמר פלייאוף בלי הכנסת כדור אחת ללואו פוסט. בסלון אחד בארץ עודד קטש יושב ומחייך.

מערוף בחוקה

ריווח של המשחק לא חייב להיות רק מעבר לקשת השלוש. גם לעמוד צמוד ככל האפשר לבייס ליין, ולגרום לשומר שמחכה לחדירה לעזור גבוה בתוך הצבע, הרחק מהמתקיף, הוא ריווח יעיל לא פחות. כשדוראנט זיהה את זה, הוא מצא את קוליסון להטבעת מומנטום.

בכלל ,קוליסון הדף כמה כדורים שאני מקווה שנרשמו לו כריבאונד התקפה. ולגביו, אולי לגביי כל השחקנים הלבנים, צריכים לעשות התאמות בחוקים' ואם הוא קופץ לטיפ אין, מין ניתור רחמים כזה, והכדור לא לגמרי ניקה את הצילינדר, תחשיבו לו את שתי הנקודות, על המאמץ. ומה הוא ניק קוליסון אם לא מאמץ אחד מתמשך.

7:36 לפנות בוקר
מסיבות העיתונאים מתחילות. שקט מדירת הסטודנטים. יום לימודים חדש בפתח.

הראשון שלו - יומן פיינלס 1
יורו (6). זו הולנד

31 Comments

אריאל גרייזס 13 ביוני 2012

מעולה!

דורון 13 ביוני 2012

קרמר, אם אפשר בבקשה לשמור על הסטנדרטים האלה לאורך כל הסדרה.

בתמורה, אנסה לארגן לך משחק שביעי ושכנים בכושר.

דורון קרמר 13 ביוני 2012

הו, הם בכושר, אין ספק בכך.

אנונימוס 14 ביוני 2012

3 שעות!
הכתיבה שלך על כדורסל נהדרת קרמר אבל אני מציע שהפוסט הבא יעסוק בעצות מהסטודנטים, זה יעזור לי בחיים הרבה יותר :)

D! בארץ הקודש 13 ביוני 2012

תמיד תענוג לקרוא אותך
ואני בטוח שזה טוב יותר מהמשחק הזה שמתרחש אי שם באמצע הלילה.

(משחק הכדורסל אני מתכוון. לא השני)

עמית גלילי 13 ביוני 2012

קרמר, תענוג! אהבתי בטירוף. לייק ענקי

דורון קרמר 13 ביוני 2012

חן חן גליליאו.

TD 13 ביוני 2012

מצוין!
גם אני לא הרגשתי את החשמל ואני חושב שהסיבה היא שהכל ידוע מראש, לפחות מהצד של מיאמי. כי מה מיאמי יכולה עוד להביא למשחק פרט ל'דריבל-דרייב' ו'פיק אנד רול'? אולי קצת יותר עזרה מבוש (וכמובן הופעת ענק של ג'יימס/וייד). לקח לאוקלהומה מחצית ללמוד את היריבה וזהו.

martzianno 13 ביוני 2012

אחלה.
ואני בדיוק אמרתי לחבר שהתלונן שהוא לא מצליח לראות אפילו רבע בפלייאוף הזה: נ.ב.א. זה לרווקים….

Ido moria 14 ביוני 2012

תמונות בבקשה…

דורי גיל 14 ביוני 2012

מעולה. מל מלהג על הפלאח היגוסלבי ואתה נותן בראש.

שום מילה על גלעד שליט שמסקר את הגמר? הטוויטר רעש וגעש אתמול סביב זה לא פחות מהמשחק.

פלה קוטי 14 ביוני 2012

שכח מזה קרמר.
תופעה ידועה של חובבי נ.ב.א נשואים יתר על המידה
המתחילים לדמיין קולות בארבע לפנות בוקר.
מקסימום שכן חובב נ.ב.א נוסף שניצל פסק זמן במשחק
ומקלדת פנויה להתרעננות זריזה ב YOUPORN…….

בלינדר 14 ביוני 2012

אם תמצא קטע ביופורן בעברית אתה מוזמן לשים את הלינק פה. עד אז אין לנו ברירה אלא להאמין שמדובר בשידור ישיר.

Blinder 14 ביוני 2012

אפשר לבוא לראות את המשחקים אצלך?

דורון קרמר 14 ביוני 2012

עדיף אצל השכנים נראה לי.

בלינדר 14 ביוני 2012

יש פה עוד בלינדר או שזה מתחזה אליי (אם זה בלינדר אחר אשחמח אם תמצא כינוי אחר)?

סוס מעץ 14 ביוני 2012

אחלה פוסט
אחלה שכנים
יפה.

יוסי 14 ביוני 2012

דורון, תכתוב כל יום (המקבילה הבלוגית ל"תעשה לי ילד"?), גם כשאין כדורסל.
מתחילת הפלייאוף אני מרגיש שאוק' משחקים כאילו קטש מאמן אותם. לדעתי זו לא צורת המשחק הכי נכונה עבורם – לעשות פיק אנד רול באמצע אחרי הנד אוף של פרקינס בצד, ואם הפיק אנד רול לא עובד – לנסות עוד עד שמצליח.
חסרה לי שם יותר תנועה של דוראנט בלי כדור, יותר חסימות בלי כדור ומשחק משולש קצר כששומרים על דוראנט באובר-פליי.

אלעד 14 ביוני 2012

LOL עצבני על הסעיף של קוליסון

צביקה 14 ביוני 2012

באמת אחלה פוסט. תן לנו עוד.
תגידו – לא יודע עם שמתם לב – ראיתם איזה סדרת גמר הולכת בליגה הספרדית? אתמול ברסה נקמה במדריד על התבוסה בבית ונצחה אותה במדריד והסדרה חוזרת למשחק חמישי אחרון בברצלונה. אפשר רק לקנא!

טל בן יהודה 14 ביוני 2012

מצוין.

אני רוצה פתיחת טור שכזו על כל אחד מששת המשחקים שעדיין מצפים לנו, אז תעביר לזוג סטודנטים לא להרפות.

מעבר לכך, מוזר לי שציינת "זה לא הרגיש כמו גמר פלייאוף". זה כנראה לא אתה, כי אני הרגשתי את אותה ההרגשה המוזרה בסלון שלי בתחילת המשחק.

ייתכן וזה עצמת הציפיות של כולם. כמה שהזלנו ריר על המחשבות של לברון Vs. דוראנט ב-3 ימים שבין המשחק השביעי במיאמי לפתיחת סדרת הגמר, בסופו של דבר זה אותו 5 על 5 עם כדור כתום באמצע, אותו המשחק שאנחנו צופים בו באדיקות כל חיינו.

ככל שהמשחק התקדם והג'אמפרים של דורנאט נכנסו, כך גם החשמל התחיל לזרום. מקווה שזה יימשך כך במשחק השני.

דורון קרמר 14 ביוני 2012

אקפוץ אם ייגמר לי הסוכר.

איתן 14 ביוני 2012

החשמל יתחיל לזרוםד כשהסלים לא ייכנסו בכזאת קלות, כשתהיה מלחמה על כל נקודה ועל כל כדור בשני צידי המגרש בו זמנית. וזאת בעיה עם דורנט, הוא לא מזיע.

תומאס נוימן 14 ביוני 2012

כנשוי + 3 בהוד השרון שקם ב-4 בבוקר למשחקים ותוך כדי ניגש מידי פעם לילדים שמתעוררים –

אני יכול להעיד ברמה קרובה לוודאות כי מה ששמעת מדירת השכנים זה הזיה. אני מוצא עצמי הוזה לא מעט באמצע הלילה מאז תחילת הפלייאוף.

והמשפט שייכנס לפנתאון – "די מדהים איך בעשור אחד של חייך השורש מ.צ.ץ עבר טרנספורמציה תודעתית". כל כך נכון שזה עצוב.

תודה קרמר.

אלעד אחד 14 ביוני 2012

אפשר לומר שקרמר הוא האנטיתזה של לברון?
כל השנה שקט ואז לגמר מופיע בענק…
תמשיך תמשיך.

שי 14 ביוני 2012

גדול!!!!

בר אור 14 ביוני 2012

7 הערות על ה Post שלך:

1.מילא תודעתית.. כלומר הטרנספורמציה, אבל מה לגבי המימד האקזיסטנציאלי.. ומה סרן קירקגור היה אומר על שאלת הקיום הקודם למהות.
2. לגבי חוזר האינטנסיביות והעבדר החשמל..זה נכון והשאלה היא האם ג'יימס יכול להביא את עצמו למוד של משחק 6 בבוסטון ולהגיע עם הקילר לוק שהיה לו על הפנים. המשחק ההוא העמיד לי את השערות בכמה איברים אינטימיים.
3. ספולושה משאיר חותם אדיר על הפלייאוף הזה. זה התחיל בהופעות שלו בסדרות הקודמות ומה שעשה למאנו ג'ינובילי ולפארקר בסדרה הקודמת היה פשוט תענוג. לפעמים אני אומר לעצמי תשב ותתרכז בהגנה של הבחור ( בדרך כלל העין הולכת אוטומטית – במיוחד שאתה עייף בשעות הבוקר הללו – אחרי ההתקפה והכדור. ובהקשר הזה, אני חושב שמה שהאירופאים (ולצורך העניין כל שחקן שמגיע ממדינה שאינה צפון אמריקה) מביאים למשחק זה בדיוק סוג של רב מימדיות במשחק שמטעין את המשחק הכל כך חד מימדי של האמריקאים במשמעות (ראה ערף ג'ינובילי, איבקה ועשרות שחקניפ אחרים בין אם מאירופה או מכל יבשת אחרת).
4. מילא ווסטברוק מקרה מח, אבל גם להארדן לא חסר.. משחק ארחד הוא נראה כמו העתיד של הכדורסל ובמשחק השני אתה הולך לבדוק כמה כתבות ב ESPN ולוודא שזה אותו שחקן או שמישהו התבלבל..
5. ..וגם דויין נראה כמו הצרות של חמותי. או שהבגיל 30 האינטנסיביות מתחילה לתת את אותותיה. מצד שני הוא הראה לא מעט פעמים בפליי אוף שמבחינה מנטךית הוא המבוגר הכי אחראי. אני בונה עליו שיתן את אחת מהופעות ה 36 נקודות שלו. ושבוש למד שלא כל יום פורים בשלשות.
6. במקום ברוקס הייתי הולך חזק על איבקה, פקינס וקוליסון בצבע, גיימס ימכור עברות שטותיות ודוראנט/ הארדן/ווסברוק יקבלו מבטים הרבה יותר פנויים.
7. אוקלהומה ב 6, וכואב לי הלב על גיימס. הרי במידה מסויימת גם הוא סוג של טרנספורמציה (של המין האנושי)

רועי 14 ביוני 2012

איזה כיף של טור! מעולה תמשיך לכתוב

איתי 14 ביוני 2012

לא להאמין שלברון הפך את וויד ובוש לצוות מסייע מסופרסטארים לשעבר

הירידה שלהם ביכולת זה אך ורק בגללו..

וויד ובוש בתור צוות היו לוקחים אליפות בקלילות שנה שעברה..

נדב 14 ביוני 2012

קרמר יופי של טור!
אני הרגשתי חשמל שקוליסון (white men can't jump) התאבד על כל ריבאונד וכדור חופשי

אחד העם 14 ביוני 2012

גדול!
דורון, תעשה לי טור.. כל יום.
איזה כיף לקרוא פוסטים שהם עמוקים ומשעשעים בעת ובעונה אחת!

Comments closed