9 הערות על גמר הפלייאוף

הקונפליקטים של הומלסי התודעה, בחירת הצבעים של לירון פנאן, ניסינות החינוך של בראד גרינברג והעונש לקבוצה שמנצחת את מכבי ת"א במשחק אליפות.

Go Green

1. יש קהל כזה, מורכב כפסיפס, חסר צבע, אך מלא בקונפליקטים. רב זהויות, המותירות אותו חסר זהות. אלו ההומלסים של התודעה.

הם רוצים בהצלחתו של דייויד בלאט ובהפסדה של מכבי ת"א. הם נרגשים מאליפות של קבוצה שהיא לא מכבי ת"א, אך שיטת המשחקים צורבת בריאותיהם, עד שנחרשת.

כשפורצים לפרקט בויטוריה עם דגל פלסטין הם מחכים בקוצר רוח לשלשה של יוגב אוחיון שישתיק את הדגל. ולפני הופעה של מכבי ת"א בפיינל פור הם מסיימים לאכול מהר, כדי לא לפספס את הג'אמפ בול.

אבל כשמכבי ת"א בפיגור גדול שניות לפני סוף משחק בליגה הישראלית, הם מחליפים מבטים מבלי לומר מילה, מהנהנים, משתדלים למצמץ, להשאיר את המבט צנוע, כי מבט גאה מדיי גם יכול לנחס.

הם מתים על קלוז אפים על מבטו של שמעון מזרחי. לו מזרחי היה צועד במארדי גרא, הם היו משליכים לעברו שרשראות פנינים מזויפות שיענוד מסביב לצוואר, כדי שייתן להם קצת פרצוף.

הם צועקים מול הטלוויזיה לליאור אליהו המקבל את הכדור מחוץ לקשת השלוש, "תזרוק", לא כדי שהוא יחטיא, כי הם מאמינים שהוא יכול לקלוע, אם רק יאמין. והוא אף פעם לא זורק.

הם נבוכים כשהם צריכים להסביר באנגלית על גיא לוזון. ומלקים את עצמם על רצונם בכישלונה של נבחרת ישראל. ומבטיחים לעצמם שאם עולים למונדיאל הם לוקחים את הילד לברזיל, בעיקר בגלל שמעמד ביניים בן 40 לא יכול להישאר ער למשחקים שמתחילים ב 2 לפנות בוקר.

הם מתים לראות ישראלים מצליחים במכבי ולא יכולים לראות את סילבן לנדסברג בשום קבוצה ישראלית. והם בטוחים שקיינר מדלי שחקן. והם צודקים.

הם שמחו ביום חמישי בלילה, והתבאסו כי ידעו מה פיני גרשון וזו שלידו ברדיו יגידו, וליבם נחמץ עבור גור שלף.

והם רצו לדמיין את עידו קוז'יקרו בעוד שנה, מסמס למאיר טפירו "Welcome to the club".

2. ביום חמישי הירוק של חודש יוני 2013, לכל מי שהסתובב ברוממה עם עיניים צהובות, היה קצת קשה לראות את ווילי סימס לבוש בירוק.

סימס הוא מכביסט וינטג', מהסוג שלא איבד אליפויות ("כי היו סדרות!!!", יצרחו מנוקיה), ולמרות ששיחק גם בהפועל ת"א ובאליצור נתניה (הגדולה!), הוא מזוהה לחלוטין עם המועדון הצהוב. אבל אותו ניתן להבין מכיוון שבתו היא בת הזוג של גל מקל, ודם סמיך יותר מטי שירט.

אבל מה נאמר על העיניים שנפערו עוד טיפה כשהן חזו בלירון פנאן לבושה ירוק, זוהרת ומחייכת לאחר ששאגו חיפאים כי נגמר, וגל מקל ניצח על מקהלה עליזה של קופים ירוקים?

זו לא הייתה רק בחירה אופנתית של פנאן, אלא בחירה הצהרתית, היישר מול הספסל הצהוב, בחירה שיותר מכל שידרה כאב עמוק, מהול בהתרסה, טבול בנקמה, וכולה זעקה על המשכיות החיים בגוון אחר. זו הייתה בת שנשאה את כאב אביה על לוח ליבה, מול מפעל החיים שלו, שהפך להיות מפעל המוות שלו. ועכשיו, כמו אומרת הבת, שהצבע הזה ייתקע לכם מול העיניים, ייחרט בראשכם כל הקיץ, כי עכשיו אצלי הדשא ירוק יותר, ובעודכם מחכים לקבל את גביעי סגני האלופים, שהלוואי ויעשו מקום לנוספים כמוהם על מדף הגביעים שלכם, תהפכו לירוקים, מקנאה.

כי נדמה שלאחר דרמת גור שלף של היומיים האחרונים, והדרך האיומה בה בחרו להיפרד ממנו, בחוסר הכבוד של התזמון, בחוסר ההתאפקות של שמירה על דיסקרטיות, בהדלפות מכוערות שניסו לייצר אווירה פומבית מכביסטית נגדו, לא נתפלא אם נמצא אותו יושב ליד אחיו בגמר הפלייאוף בשנה הבאה, לובש חולצה בצבע שגדל עליו בבית.

ונדמה שאם שלף היה יודע שכך ייפרדו ממנו במכבי ת"א, במקום למסור את הכדור לשארפ מול ז'לגיריס, הוא היה בועט אותו בבעיטת שוער ליציע, ומכריז, "אם אני לא משחק, אין משחק".

3. ארבעה ימים מאוחר יותר, ניתן לומר שהיה אחלה משחק. זה היה קרב מרתק, בו לכל פוזשן, אינטנסיבי ואגרסיבי, יש סיפור.

סיום המחצית נתן סימנים שזה הולך לכיוון צהוב. "ייגמר דו ספרתי למכבי", סימסתי, יהיר וחסר מושג. כי היקמן השתלט, ודווין סמית' הוריד את השומר שלו ללואו פוסט וטחן משם, זה היה המוצא האחרון שלו להיכנס למשחק. אם בלאט רוצה להפיל תיק על אחד השחקנים, זו האנמיות של סמית' וחוסר ההופעה שלו למשחק גדול. זה לא משחק שאתה מחכה שיבוא אליך. זה משחק, כמו שהיקמן ניסה, שאתה לוקח אותו בכוח. הצוות המסייע של מכבי ת"א לא מצא את הכוחות או לא קיבל את הדקות על מנת להשאיר את קבוצתו במשחק. עניין של שחיקה והרגל מהעונה הארוכה שהם עברו.

חיפה התמלאה בעבירות, לא הצליחה לייצר יתרון גם בהרכב של שלושה גבוהים עם קלאת'יס בעמדה שלוש, קוזי'קרו החטיא ארבע נקודות בלייאפ. גם קלאת'ס, מקל, וקאר החטיאו מתחת לסל כששון ג'יימס ודווין סמית' נושפים בעורפם. היו אלה לייאפים שהיה כתוב עליהם "יבכו עליהם אחר כך". קורי קאר לא הצליח להוציא כדור אחרי סל ונשרקו נגדו חמש שניות. האליפות אכן הייתה על הרצפה אבל במחצית השנייה למכבי ת"א נתפס הגב.

4. במקום חילופים בפיק אנד רול שהשאירו גארד על שון ג'יימס, help and recover. גוף של ג'יימס תומאס וקוז'יקרו על שון ג'יימס, טיפול אגרסיבי בשוטר פליי על דייויד לוגאן, הובלה של היקמן שמאלה, אי נתינת הזדמנות שנייה, בידודים של דונטה סמית', שלשות במעבר, תקיפה של גל מקל את החילוף בפיק אנד רול, שיצרו שלשה של סטול וסל קריטי על ג'יימס. ופאניקה צהובה שהתגברה ככל שעבר הזמן.

עופר רחימי, עוזר המאמן של גרינברג, יאמר רבע שעה לאחר הנפת הצלחת שהם הרגישו על הספסל איך "איבוד הכדור של ליאור אליהו ב 3 על 1 פשוט פירק אותם והם לא הצליחו להתאושש ממנו". אל תתווכחו עם אבחנות אינטואיטיבות של יושבי ספסלים.

5. העונש לקבוצה שמנצחת את מכבי ת"א בקרב האליפות הוא שכל תשומת הלב התקשורתית תלך לכאוס בתל אביב.

6. אם יניב גרין היה בסגל החיפאי זה היה ממצה את כל אפשרויות משחקי המילים הירוקות (הירוקים?) שנשמעו מאז יום חמישי בלילה.

7. בראד greenברג מבזבז אנרגיה עצומה על ניסיונות לחנך שופטים, ובארה"ב לא היה מחזיק מעמד רבע אחד עם סוג ההתנהגות הזה.

בכלל, נוכחות השופטים הורגשה יותר מדיי לסוג כזה של משחק. עמית בלק הוא שופט ראוי שהרוויח את מקומו בגמר הפלייאוף. אבל טכנוקרטים שראו את פול סטול מזלזל בו, והוא אכן זילזל בו, חשבו שראוי שישרוק לו טכנית ולא יחכה לאישור של ספי שמש לשרוק. האישור של שמש לא הגיע, בסגנון עדות "לא הכל צריך לראות".

העבירה השלישית שדודי רומנו שרק לדונטה סמית' הייתה שריקה זולה. אבל האופנסיב ששרק לחובת מכבי עם ההתייצבות של מקל הייתה שריקה גדולה. זה הגיע מייד לאחר השריקה ל"משיכה" של בלק. לו רצו במכבי ת"א להאשים עוד אלמנט מלבד השיטה הם יכלו להאשים גם את השופטים, אבל יש גבול לפאתטיות. באותם רגעים הקהל הצהוב הרגיש צורך דחוף לשיר "שופטים של מכבי. חיפה". אבל גם להם יש חוש היסטורי, דמעות תנין הן ירוקות מדיי, ומה הם צריכים שיקראו להם מעכשיו "אוהדי פרוות, רולקסים, ולקוסט".

8. בהפסקה בין הרבע השלישי לרביעי עולים שני ילדים לשחק אחד על אחד. ראיתי את ההתמודדות הזו לא מעט פעמים וזה עדיין מזכיר לי הטלת גמדים בפאב אוסטרלי. הילד הירוק קלע סל וזיכה את חברו הצהוב בהשפלה פומבית בפני אלפי אוהדים. מה זו נפש צעירה לעומת שעשוע בין רבעים. בסדרה בין מכבי והפועל ת"א, ילד אחר בחולצה צהובה ניצח, ושלח את הילד בחולצה האדומה לחפש עבודת קיץ על מנת לממן פסיכולוג טוב.

אני מציע תחליף, כמו בירידים בארה"ב: שני ביתנים מלאים במים, אחד צהוב, אחד ירוק. מעל הצהוב יושב אילן השועל, מעל הירוק האוהד החיפאי עם האגודל המפלצתי שנדחף לכל תוכנית בוקר. אוהד מהקבוצה היריבה צריך לזרוק כדור שיפגע בידית ויפיל את האוהד המאוס לתוך המים. אפשר לשים שם גם את המסקוטים של הקבוצות, במיוחד הכלב עם עיני העגל של מכבי ת"א.

9. אוהדי חיפה של הכדורגל בדרך כלל מרגישים עליונים על אלה מת"א, בכל זאת, לפחות על פי העשורים האחרונים, titles talk and bullshit walk, אבל בכדורסל נדמה שלאוהדים הירוקים עדיין יש מעט רגשי נחיתות, התקפלות בפניי, אלוהים ישמור, חמישים אליפויות. עד לבאזר, שהוכיח שיש אלוהים, קוראים לו גל מקל והוא נמצא בהיכל רוממה'.

"תשתחוו, יא בני זונות", הוא טקסט אלים ובלתי חינוכי בעליל. אבל קיבינימאט הוא נשמע טוב כשאתה מנצח והקהל היריב שומע אותו!

*סעיף 2 הופיע היום ב"ישראל היום".

זה הריגוש, טמבל!
הקרב על הסטנלי קאפ, משחק מס' 2 / משה יחזקאל

57 Comments

אריאל גרייזס 17 ביוני 2013

נפלא, כרגיל. חבל שחיפה לא לוקחת אליפות כל שבוע..

ברוך שמילוביץ 17 ביוני 2013

הזווית של לירון פנאן מעניינת במיוחד. יופי של תובנות

אלון רייכמן 17 ביוני 2013

דורון, מעולה. מסכים לחלוטין עם סעיף 8. חושבים שמצ׳פרים את הילדים האלה אבל למעשה עושים להם עוול.

סטודנט 2.0 17 ביוני 2013

בסעיף 8 אתה מערבב בין וסילי (עם האגודל המפלצתי) ולירן חולצה אפורה (שנדחף לכל תכנית)

דורון קרמר 17 ביוני 2013

לא לא. האגודל בזה מכסה לי את המסך.

מתן גילור 17 ביוני 2013

דורון, נפלא, אבל אני חייב למחות.
"תשתחוו, יא…" הוא שיר שאוהדי מכבי ת"א שרו לנו בביקור האחרון שלהם בקריית אליעזר. כל גועל נפש לגבי רמת הטקסט יש לייחס להם.
חבל שכל היה, אבל באמת שקשה לצפות מהקהל של מכבי חיפה להתאפק ולא להחזיר באותו המטבע.
בקיצור, מדובר על שיר סמי-אירוני שמטרתו יישום אפקט הבומרנג.

דורון קרמר 17 ביוני 2013

מחאתך נרשמה.

סטודנט 2.0 17 ביוני 2013

Karma is a bitch

יניב - אדום עולה 17 ביוני 2013

ההערה על טפירו – הלואי , ואם אפשר להכניס משאלה אז שזה יהיה בקבוצה שגדל בה .

דורון קרמר 17 ביוני 2013

אני מתקשה לראות ק. אתא זוכה באליפות בשנים הקרובות.

אלעד 17 ביוני 2013

קרית מוצקין, לא?

דורון קרמר 17 ביוני 2013

אותו דבר.

עודד 17 ביוני 2013

אכן קרית אתא

יניב - אדום עולה 17 ביוני 2013

נו.
אז בגלל הוא לא זכה השנה
כי שמתי בכותל את אותה משאלה.

מתקן.
מי ייתן ומאיר טפירו יחזור לקבוצה שאותה הוא אוהב יותר מכל קבוצה אחרת בה שיחק בעבר ושאותה קבוצה תזכה באליפות.

ערן קאלימי 17 ביוני 2013

הוא משחק עכשיו בקבוצה הזו. הוא לא יזכה איתה באליפות. לזוועתי,
כמלחאי וכאוהד טפירו.

יניב - אדום עולה 17 ביוני 2013

אני אחיה עם זה

amitpros 18 ביוני 2013

גדל בקרית אתא-לקח את אליפות התיכונים עם מוצקין כמעט לבד לחלוטין,ועם כדורסל אדיר.

אריק 17 ביוני 2013

נהדר

shohat 17 ביוני 2013

פוסט פשוט מעולה. מקורי, מעניין וכיף לקריאה.

גיא זהר 17 ביוני 2013

מעניין אותי לראות את גור שלף מפרשן, נראה לי שיהיה טוב בזה. בטוח מעדיף אותו על אדון מוקה

Martzianno 17 ביוני 2013

קרמר ברוך השב!
נזכה אולי גם באיזה פוסט נ.ב.א?

דורון קרמר 17 ביוני 2013

חן חן.

משה 17 ביוני 2013

מעבר לכתיבה הנפלאה כתמיד, בוא נתעכב לרגע על סעיף 2 :
1. אולי כדאי שייכתב: גור שלף עולה ליציע ומעדיף לשבת ליד אחיו ועל יד אוהדים שצעקו לו שנים שאבא שלו מתהפך בקבר ? אותם אוהדים שלאחד מהם הוא הרביץ באימון נבחרת כשהוציא אותו מהכלים ?
2. לירון פנאן כנראה לא ביחסים כ"כ גרועים עם מכבי אם היא הצליחה "לדחוף" להם את מלקולם תומאס לפני פחות משנה. יכול להיות שהמשבר ביחסים התחיל גם מנושא תומאס ולאו דווקא מהאב שלצערנו מורשתו הוכתמה ע"י מעשים לא הגונים במיוחד שביצע שם לאורך שנים. מה היית כותב אם מכבי הייתה משנה מחר את שם קבוצת הנוער שלה ל"מכבי מוני ת"א" ? סביר להניח שהיית תוקף את ההנהלה בשמחה אופיינית על חוסר הערכים בהנצחת אדם כזה.
בקיצור, יש גבול גם לחוסר האובייקטיביות והעיוותים ההיסטוריים שניתן להכניס כדי לתקוף את היעד שלך. בעיני הסעיף הזה משול לדיווחי של ממשלת ארה"ב לפני התקיפה בעיראק, ייתכן והמטרה מקדשת אבל הדרך ממש לא מכובדת.

דורון קרמר 17 ביוני 2013

1. לא הבנתי למה ״אולי כדאי שייכתב״.
2. למה שישנו את שם קבוצת הנוער?
3. איזה עיוותים היסטוריים?

אלעד 17 ביוני 2013

אני אסביר לך, כי כנראה נעדרת מהדיונים האחרונים בעניין – כל פעם שמישהו מעביר ביקורת על מכבי ת"א, כל סוג של ביקורת, התגובה של אוהדי מכבי זה להזכיר לכולם שבקהל של הפועל יש אנשים אלימים שצועקים דברים יפים.
למרות שאהבתי את ההשוואה לדיווחי ממשלת ארה"ב לפני הכניסה לעיראק. פרופורציות זה לא הכל בחיים

משה 17 ביוני 2013

1. לקטלג אותי כצהוב זו הבחירה הקלה, אני לא, אני פשוט אוהד ספורט ששמח בניצחונה של חיפה בדיוק כמו שהיה שמח בניצחון אחרות. אלעד, אל תעשה לעצמך חיים קלים ונושא ארה"ב ועיראק היה הומוריסטי.
2. כל הסעיף הזה אומר שמכבי מתייחסת רע לאנשיה כשהיא לא צריכה אותם כשבמקום אחר הם היו מקבלים חיבוק. אני לא מגן על ההתנהלות שלהם והם בטוח לא צריכים אותי אבל אני לא רואה איזו טענה יכולה להיות ללירון פנאן למכבי, יתרה מזאת, אולי זה צריך להיות הפוך(וסביר להניח שאף אחד גם לא היה יודע מיהי לירון פנאן לולא מכבי). לגבי שלף, האידיליה שציירת שלו ביציע של הפועל פשוט משעשעת אותי, אני עדיין לא מבין איך אחיו חי עם אנשים ששרים שירים כאלה על אבא שלו(מתוך ההבנה שזה אותו אב).

אנונימוס 17 ביוני 2013

הטענה שלה למכבי היא כנראה שהם לא המשיכו לגבות את האבא הנוכל שלה כשזה כבר לא הועיל להם.

אלעד 17 ביוני 2013

אגב, אם היא דחפה להם את מלקולם תומאס, כנראה שזה כן מעיד על יחס גרוע עם המועדון…

אסף רביץ 17 ביוני 2013

go green? הייתי בטוח שזה כבר פוסט NBA

matipool 17 ביוני 2013

מעולה .
עשית לי פלאשבקים לילדות עם הטור הבוקר בעיתון ( "אם אני לא משחק , אין משחק" ) . זה שישב מולי הבוקר ברכבת לא הבין למה אני פתאום צוחק . שכחתי לגמרי מהמשפט הכל כך שכיח , כוחני , מבאס וקוטע משחקים בילדותנו .
קצת מוזר לי שבלאט עדיין "אתרוג" בעיניך ובעיני אחרים טובים ומביני עניין . רק על מה שעשה לרוט ( מה הוא אשם שההנהלה שבלאט לא סובל הביאה אותו כשבלאט היה עסוק עם נבחרת רוסיה ) בנוסף להתנהלות הרגזנית והעצבנית שלו , אני לא יכול לסבול אותו .
לסיום – תבוא יותר . יהיה כיף .

דורון קרמר 17 ביוני 2013

תודה.
לגביי בלאט, זה לא עניין של אתרוג , אלא הסתכלות על התמונה הגדולה ועל המקצוע הכל כך מאתגר הזה, וסירוב לקחת חלק במשחק ההאשמות והצליבה הפומבית. אפשר לנתח סיטואציות גם בלי לערוף ראשים.

D! בארץ הקודש 17 ביוני 2013

"אפשר לנתח סיטואציות גם בלי לערוף ראשים."

– אם רק היו חיים את זה אצלנו במדינה בתחומים אחרים גם יכול היה להיות הרבה יותר טוב. וחלקים גדולים של משפטיזציה מטופשת ובריחה מאחריות מכוערת היו הולכים לעזאזל לטובת הנסיון לעשות טוב יותר.

טל בן יהודה 17 ביוני 2013

אני מנסה להימנע בימים אלה מכל הטורים על הגמר. לא כיף כל כך לקרוא אותם, אבל מי אני שאפספס "טור נקודות של קרמר".

ואכן מאד נהניתי לקרוא.

חוץ מסעיף 2 שיש לי כמה וכמה הסתייגויות לגביו. אבל הם גם ככה יתוייגו כ"בכי של צהוב" או "הגנה צפויה על המולדת הצהובה". נשמור אותם לעתיד. :)

גיא זהר 17 ביוני 2013

ולגבי סימס האליל, את דרכו הוא החל במכבי חיפה, למיטסב זכרוני יחד עם בלאט.

רמי מורנל 17 ביוני 2013

די צורם לי שמה קרה הטרגי של פנאן -שהוא כמובן מצער מאוד – ישנה עוינות כלפיי מכבי , אבל נמחק מתודעת הציבור העובדה שהבן אדם שם קץ לחייו כדי לברוח מוידוי כלפיי אנשים שראו בו משפחה , שבמשך שנים הוא פשוט הונה אותם וחי על כספם .

דוד 17 ביוני 2013

אחלה טור, כרגיל יופי של כתיבה!!
סעיף 5 כ"כ צודק. אתמול פתחתי עיתונים ורדיו כדי לשמוע את שמחת המנצחים ואיך הם מתכוננים לשנה הבאה ביורוליג (בדיחה עצובה) ובמקום זה אני שומע את רסקין ברדיו מדבר על מכבי וקורא את מליניאק מפרשן את מכבי כשכל הזמן הוא טוען שדי עם הקבוצה של המדינה ובלי לשים לב רק מנציח את הבעיה, כמובן שישראל היום גם הצטרפו לחגיגת הקינה.
את שרף, סהר ורפאל נאה אני מיד מדפדף כי טרמינולוגיה ידועה מראש.
יישר כח קרמר! מחכה שתתברג במקום הפרשנים העלובים הנ"ל.

אחד 17 ביוני 2013

אחלה טור! נהניתי מכל מילה :-)
לגבי "תשתחוו יא בני זונות!"- זו הייתה קונטרה של אוהדי חיפה לאוהדי מכבי תל אביב, ששרו להם את אותו שיר בקריית אליעזר במפגש האחרון בין שתי קבוצות הכדורגל (2:2).

נר הלילה 17 ביוני 2013

אני משתחווה (לפניך).יפה יפה. הכי יפה המארדי גרא.
באמת הכי מעניין מה יעשו במכבי חיפה בשנה הבאה, אם אני ג'ף רוזן הייתי מנסה לחטוף את ליאור אליהו ממכבי. יש לו מובים שאין לאף אחד בעולם. הוא מזכיר לי יצירה אחת של מירו בכחול ואדום.

איתן 17 ביוני 2013

קרמר, הייתי רוצה להיות חבר שלך.

דורון קרמר 17 ביוני 2013

יש אתר כזה, חדש, כולם חברים של כולם גם אם הם לא חברים.

D! בארץ הקודש 17 ביוני 2013

דורון קרמר נבחרת לסגן המגיב המצטיין של היום!

פראליה 17 ביוני 2013

אוהב מאד את הניתוח המקצועי שלך, הייתי שמח לקרוא לפני משחקים. בקיצור, אתה חסר בחמישיות, הייתי שמח לראות בילד-אפ שלך שם.

לא ברור לי למה סימס נתפש צהוב, מי שהביאה אותו לכדורסל בארץ היא מכבי חיפה.

מסכים לגבי ההתנהגות של גרינברג אבל דווקא בלאט, שממנו אני מאד מחזיק, התנהג קטסטרופה בגמר. (חבל שחייב מידי פעם ליישר קו עם הבוסים).

GIL 17 ביוני 2013

כל מי ששיחק בארץ ובסוף הגחע למכבי, למעט פלופים מהדהדים, נחשב, BY DEFINITION לצהוב – לא משנה מה עשה קודם ומה עולל אח"כ. ככה זה.

Yavor 17 ביוני 2013

Brad Liff

GIL 17 ביוני 2013

נכון. מודה. יוצא מן הכלל. בכל זאת נתן איזה 10 שנים בגליל…

Udi 17 ביוני 2013

קרמר מעולה!
גם אני הייתי בטוח במחצית שזה הולך לת"א והייתי מאוד פסימי. למזלי טעיתי :)
ומילא הילדים שמשחקים בהפסקה, מה עם ההשפלה שעוברת שם רוני דואני?

דורון קרמר 17 ביוני 2013

נדמה לי שזו יעל דואני והנוכחות שלה מבורכת.

תומאס נוימן 17 ביוני 2013

קרמר אתה השילוב האולטימטיבי בין ניתוח מקצועי מעניין של אדם שמבין כדורסל לעומקו, לבין חוש הומור ציני ומצחיק, לבין יכולת ניסוח הכוללת כתיבה מושחזת ומעניינת, וכל זה בתמציתיות ובקצב.

אתה חייב לכתוב יותר.

דורון קרמר 17 ביוני 2013

תומאס ניומן נבחרת למגיב המצטיין של היום!

עמית 17 ביוני 2013

מחכים ונהדר,כרגיל.

מוטי 17 ביוני 2013

ווילי סימס היה מזוהה במשך שנים עם מכבי חיפה, לאחר ששיחק בה שנים (אם איני טועה הגיע אליה לאחר משחקי המכביה)
לאחר מכן הפך מזוהה עם מכבי ת"א לאחר מספר שנים מוצלחות שם.

מוטי 17 ביוני 2013

תענוג של טור

ירוקה 17 ביוני 2013

green berg
green – ירוק באנגלית
berg – הר בגרמנית

הר ירוק = הכרמל ….

יא אללה, הכתוברת הייתה על הקיר!!

אחלה פוסט!!!!

שלו 17 ביוני 2013

יפה

משיח 17 ביוני 2013

אפשר שבחצי יבחרו חמישה אוהדים מכל קבוצה שינסו לקלוע לסל את הדואנית או את זוארץ

buy toms 27 ביוני 2013

What's up to all, the YouTube record that 9 הערות על גמר הפלייאוף | על ספורט, החיים וכל החרא הזה is posted at at this juncture has in fact pleasant quality beside with pleasant audio quality

Comments closed