סקרמנטו – לייקרס

אין לי רולקס, גם לא איזו פרווה. אבל הנה גם אני, מול ערוץ 50 של יס, המסך עם הקוביות הקטנות שמקבץ את ערוצי הספורט המשודרים בארץ, הפכתי, בראותי את סקרמנטו מפסידה ללייקרס, לאחד מרוטני ערבי חמישי של היכל נוקיה.

מודה, עד עכשיו צפיתי בביצועיי כספי וסקרמנטו כמו ילד שהגיע ללונה פארק ולא יכול להפסיק לרוץ בין המתקנים. "הי, תראו, הנה כספי ב NBA", הייתה המחשבה הראשונה שקפצה למוחי בחודשים אוגוסט – דצמבר, בכל פעם שעומרי (פעם נתתי לו מרפק במשחק אימון מול נבחרת העתודה אז אני יכול לקרוא לו בשמו הפרטי) הופיע על המסך.

אבל הלילה, הבוקר, כבר קשה היה לי להתאפק, ניסיתי להזכיר לעצמי שמדובר בקבוצה צעירה, בליגה אחרת, בחוויית כדורסל. לא עזר. כנראה שהחמיצות שהזרקתי לעצמי לאורך כל השנים נתנה את אותותיה ובמקום להינות מהחווייה, פשוט צרחתי מול הריבוע הקטן, קיללתי את טייריק (חזיתי כבר במספיק איבודים שלו שאני יכול כבר לקרוא לו בשמו הפרטי), את ווסטפול ואת השופטים.

קיבינמט, מה עובר עליי?

איזה כאב לב. פעם, בעיתון הארץ, הייתי אחד מפרשני הבדיעבד של שישי בבוקר של משחקי מכבי ת"א ביורוליג. והבוקר הכל קפץ לי חזרה. העובדה שעכשיו בוקר יום ראשון לא משנה את העובדה שאפשר לקבוע, כבר עכשיו, חד משמעית וללא כחל וסרק, שטייריק אוואנס הוא כזה שכונה, שאפילו אישוני הכבאי לא יצליח לכבות את השריפות שהוא עושה, ואמא של יוני בטח לא תצליח לשכנע אותו למסור, או אפילו סתם לבוא לראות איך מכינים את מאכל הקובה העיראקי.

וכשהוא מחזיק את הכדור במצב שיוויון, 21 שניות לסוף, ואפילו לא מוציא זריקה, נסנן שאם אין שכל אין דאגות. ועוד כל מיני ברכות שהנייר, גם אם הוא ממוחזר, אינו סובל. בקיצור כל הדברים שנאמרו על ויל ביינום.

ומכיוון שסקרמנטו, תרצה או לא תרצה, הפכה לקבוצה ישראלית עם כל ההתלהבות המוצדקת מהופעותיו של כספי אבל גם עם כל החמיצות המלווה קבוצת ספורט ישראלית, אין לנו אלא דרך אחרת לכנות את משחקם לפנות בוקר מול הלייקרס כ: פראיירים!!! משחק ביד היה לכם, משחק ביד. זה כל מה שהצלחתם לייצר מכדור אחרון אצלכם? ככה מאבדים יתרון פלוס 7 בהארכה הראשונה? עוד פעולה אחת שתסגור משחק לא הייתם מסוגלים לנפק? מה, אשכנזים נהייתם? איך אתם לא מעיפים את גאסול בזריקה האחרונה של פישר ונותנים לו לעשות טיפ אין?

מה אתם רוצים להיות, קבוצה סימפטית? לקבל מחמאות ולהפסיד? למות יפים? אתם לא מבינים שהגיע הזמן לחיות מכוערים? אתם לא מבינים שהרסתם לי את הווינר? אתם לא מבינים שהיחס שהווינר נותן הוא מחפיר? אז הנה, אני מודיע לכם חד משמעית: נמאס לי. נמאס לי לצפות בכם מריבוע קטן בערוץ 50, הלכו לי העיניים הלכו לי, ולא, אני לא אעשה מנוי לערוץ חמש פלוס לייב. נמאס לי מהפרסומות של הווינר. נמאס לי שמהמר ישראלי שרוצה להמר באינטרנט צריך לעבור שבעה תחקירי גיהנום. נמאס לי להתחיל את השבוע עם הפסד מרגיז. וכריסטמס עכשיו, ומה זה המזג אוויר הזה? איפה השלג איפה? הרסתם לי את החג הרסתם.

והנה תכף יגיעו הקלישאות של קובי, שיהפוך ברגע למנצח אדיב, ויגיד שקבוצות גדולות אף פעם לא מתות, ותמיד מוצאות דרך לנצח, ויזרוק מחמאה לסקרמנטו, מחמאה שמנצח תמיד שמח לתת לקבוצה של…פראיירים.

לא נוח הרולקס הזה. גם הפרווה עושה לי עיקצוצים בעור. לעזאזל, איפה החניתי את הג'יפ? אתם באים לטאפאס בר החדש של רושפלד?

זה רמה זה?
קרלו אנצ’לוטי יסיים את העונה?

5 Comments

אני בא מקטמון 27 בדצמבר 2009

לא ממש קשור אבל תראה את הדבר הבא:
http://football.org.il/Archive/Articles/Pages/IFANovember14_2009.aspx

הקול קול "בלוג" והידיים ידי לוזון ולקהתו

doron kramer 27 בדצמבר 2009

נדמה לי שאם היה מונדיאל של בלוגים של התאחדויות לכדורגל היינו מעפילים. או שלא.

אני בא מקטמון 27 בדצמבר 2009

המהפכה כבר התחילה (קטמון,יפו,אוסישקין)

עוד כמה כישלונות כמו 16 קבוצות בליגת העל בכדורגל, 12 קבוצות בליגת העל בכדורסל והדרך לשפיות ספורטיבית תיסלל.

ודים 27 בדצמבר 2009

מי גונב למי הברקות – אתה לאלי סהר או סהר ממך?
(מי שראה היום את שידור הגביע יודע במה מדובר)

שרונה 28 בדצמבר 2009

מה גם אתה תמיד שוכח איפה החנית את הג'יפ?
יש לי טריק בשבילך שיעזור לך לזכור: תחנה רק בחניה של נכים, הרבה יותר קל למצוא אותן כי הן גדולות ואין הרבה כאלה. זה מה שאני עושה.

Comments closed