יום הולדת לנילי

יש לא מעט עדויות שכדורסל נשים לא ממש נמצא ברשימת המועדפים שלי. אבל היה משהו בנילי נאתכו ז"ל שגרם לי […]

יש לא מעט עדויות שכדורסל נשים לא ממש נמצא ברשימת המועדפים שלי. אבל היה משהו בנילי נאתכו ז"ל שגרם לי לא לזפזפ כשהיא שיחקה. לא הכרתי את נילי באופן אישי. אבל יש דברים שעוברים דרך הטלוויזיה. אולי היה זה החיוך. שחקניות שמשחקות עם חיוך גורמות לצופה שמביט בהן לחייך גם. זה אינסטקנטיבי. אולי היו אלה הגרביים שנגרבו עד לברך, בתור הצהרה אופנתית. בכל מקרה, אתמול, יום חמישי, נילי הייתה אמורה לחגוג יום הולדת. זה מה שכתבתי לכבודה בישראל היום:

אלפי שעות האימונים שהפכו אותה לקלעית מצויינת. עשרות אלפי קילומטרים שעשתה בדרכים מכפרה, כפר קמא, כדי להגשים את חלומה. טונות האומץ שנזקקה כדי לעבור בגיל צעיר, צעיר מאוד אפילו, לתוכניות הכדורסל המובילות במרכז הארץ. כמויות האושר הבלתי נגמרות שהציפו אותה כשזכתה בתארים עם קבוצות אבן יהודה, תיכון אוסטרובסקי, מכבי רעננה, אליצור רמלה. התרחבות הלב מגאווה על הזימון לנבחרת ישראל וההשתתפות באליפות אירופה. הציפייה שאי אפשר לכמת מהכוונה למצות את הפוטנציאל ולחיות קריירה של ספורטאית. פריצת הדרך לנשים נוספות במגזר שממנו באה, שסימן תוואי מסויים עבור נשים, אבל היא ומשפחתה בחרו בתוואי אחר, שלה.

נילי נאתכו הייתה יכולה להופיע על כל פוסטר שמנסה לקדם נשים או כל מיעוט אחר בספורט. בתרבות ספורט מלאה בקוצים כמו שלנו, נאתכו היא שושנה שכל כך חסרה לנו. כי הכל נקטע ביום אחד לפני חמש שנים. בתאונת דרכים. כן, עוד אחת מאלה. נאתכו, הג'אמפ שוט והחיוך, הייתה צריכה לחגוג אתמול את יום הולדתה ה – 28. וכנראה להיות פקטור מרכזי באחת מקבוצות ליגת העל לנשים שמשחקות עכשיו את משחקי הפלייאוף. אבל נאתכו לא שם. משפחתה בוודאי נושאת אותה בליבם יום יום, שעה שעה. אף אחד לא יכול באמת לנחם. יום הולדת שהייתה אמורה להיחגג היא עוד סיבה לחפון את הראש בכרית ולתת לדמעות לפרוץ.

אבל כדי למצוא סוף אופטימי לסיפור הזה, ואין סוף אופטימי לסיפור הזה, אני מדמיין אותה, עם הסרט בשיער והגרביים עד הברך, משחקת "חיובים" עם דראזן פטרוביץ', עוד קורבן של תאונת דרכים, על מגרש כדורסל מוקף במלאכים, בגן עדן.

תגובות

  • שרונה

    פוסט יפה, אני שמחה שקראתי אותו ולמדתי על הבחורה הזו ממך.

  • ...

    מאוד מרגש, תודה שאתה זוכר אותה גם אחרי 5 שנים :(

    • doron kramer

      ):

Comments are closed.