בורשטיין? תסתמו את הפה!

איפה ניגע בעצמנו לפני שנאשים את טל בורשטיין. מה קרה שם במהלך האחרון. איך התפרק משחק ההתקפה של הנבחרת (ומי הוא ווינר אמיתי). דורון קרמר מסביר לנו איך כל זה נראה מהעין של כדורסלן, ולמען האמת אנחנו לא יוצאים מזה משהו

זו תהיה טעות להפיל את תיק ההפסד על טל בורשטיין. אם איבחנו נכון את החיבור של הנבחרת הזו, לא אמורים להפיל שם תיקים, אלא לפתוח אותם בנועם. מי שמתכוון לפתוח את הפה על בורשטיין (והטוקבקיסטים כבר פתחו), עדיף שישלח את ידו אל עבר גיד אכילס שלו, בחלק האחורי של הקרסול, ויזכיר לעצמו שבורשטיין קרע שתיים כאלה. כדי לקרוע גיד אכילס צריך להיות מופעל עליו כוח עצום. ברגע הפציעה השוק שלך תלויה באוויר, ללא נקודת אחיזה, ואתה לא מבין מה גדול יותר, ההלם או הכאב. בניתוח תופרים לך את זה חזרה לעצם. בורשטיין חזר מזה. פעמיים. אולי תסתמו את הפה שלכם.

מאז שמשחק הכדורסל האירופאי עבר למתכונת בה הכדור מוצא ממחצית המגרש לאחר פסק זמן בשתי הדקות האחרונות, המאמנים התאימו תרגילים לסיטואציות השונות. כשאתה מוביל בנקודה ויודע שמייד יגיע פאול, אפשר לתכנן מהלך מוכח שאתה יכול ללכת אליו אבל הדאגה העיקרית שלך היא קודם כל להוציא את הכדור לידיים בטוחות, למרות שההגנה בוודאי תבצע דאבל טים, חילופים אוטומטיים או מניעת הכדור.

 חשוב מכך, שמוציא הכדור יהיה גבוה מספיק כדי לראות את כל האופציות במקרה שהדברים משתבשים, וכמובן להעמיד על המגרש את קלעי העונשין הטובים ביותר שלך שגם מסוגלים להשתחרר על מנת לקבל את הכדור. לא לכל השחקנים יש את התכונות האלה ברמה שמאמן תאב ניצחון יכול לסמוך עליהם. צריך לפעמים להתפשר.

מעבר לכך, בשתי הדקות האחרונות ישראל ביצעה את אותו תרגיל הוצאת חוץ מהחצי שלוש פעמים. כבר בפעמיים הראשונות ניתן היה לראות שדייויד בלות'נטל, שאמור היה לחסום לנעימי ואז להסתובב כדי לקבל את הכדור, לא חוסם כמו שצריך ולכן גם לא מצליח לקבל את הכדור. החוסם כידוע, הוא השחקן הפנוי ביותר לעיתים מאוד קרובות. פעמיים נעימי הצליח לכפר על כך במהירות שלו, ליצור מרחב מספיק מהשומר שלו, ולקבל את הכדור.

שחקנים שתפקידם לחסום לא רוצים להסתכן במצבים האלה בעבירת תוקף, לכן הם יחפשו את המגע אבל לא יפוצצו בחסימה. יש גם כאלה שיהמרו ששופטים לא יקחו על עצמם סוג כזה של שריקות ברגעים כאלה ולכן יפוצצו גם יפוצצו. אצל בלות'נטל, למרות שהוא חתיכת סוס, אין ב DNA מספיק קשיחות כדי לשחרר מישהו. הוא קלעי. גם אם הוא משחק 4, או נותן גוף לסנטרים, קלעי נשאר קלעי. הדברים שצויינו לעיל שמורים לגרין וקוז'יקרו (שלא נמצא עם הנבחרת) או קוקיה, אבל להם אחוזי עונשים בעייתים.

בפעם הראשונה הפינים עשו על נעימי עבירה ללא זריקות. בפעם השנייה הוא קלע פעמיים מהקו והעלה לפלוס שלוש. בפעם השלישית בלות'נטל לא יצר מגע מספיק טוב (ואם אני זוכר נכון לא יצר מגע בכלל) בחסימה כדי לשחרר את הלפרין, גם הלפרין לא הביא את השומר שלו לתוך החסימה. צריך שניים לטנגו כושל.

הפינים בכל מקרה עשו חילוף, יותם רץ לכיוון הסל הפיני והיה בזווית בלתי אפשרית לקבל את הכדור ובלות'נטל היה מכוסה. שעון חמש השניות תיקתק בראשו של בורשטיין ורגע לפני שהגיע השריקה הוא ניסה להוציא מסירה קשה אבל הכרחית לכספי שהגיע מהעבר השני. המסירה הלכה החוצה ואני בטוח שאם יכלו להחזיר את הגלגל לאחור, הצוות המקצועי הישראלי היה מעמיד לפחות עוד שחקן אחד שישחרר את הלפרין, או שולח את נעימי לקבל שוב את הכדור.

מי שטוען שזה הפסד מביך צריך להיות מובך בעצמו. אם נתרחק לרגע ממשחק התדמיות על סאונות, 5 ימי שמש בשנה ואחוז התאבדויות גבוה, פינלנד הציגה אתמול רמת כדורסל סבירה שהספיקה לה לשמור על מרחק ביטחון לקחת את מה שישראל תיתן לה, אם תיתן. וישראל נתנה. היה מאכזב לראות שאגרסיביות הגנתית הוציאה מהתנועות הישראליות את העוקץ שלהן וגרמו למהלכי אחד על אחד.

קל לחשוב שמדובר באנוכיות של השחקנים הישראלים, אבל בעצם מדובר בתגובה טבעית של שחקנים במצוקה, כשתנועת ההתקפה הקבוצתית נותרת ללא אפשרויות ותחת לחץ זמן. מדובר בחוסר ברירה. התנועות ההתקפיות שמשחקים כיום הן קצרות וממוקדות וכמעט לא יוצרות המשכיות, בגלל שעון 24 השניות.  אם נתקעים הולכים לפיק אנד רול או בידוד. מעבר לכך, חבל שאנחנו צריכים לקנא בתנועות הלואו פוסט שעשה לנו ג'ראלד לי. לא משהו מתוחכם מדיי, אבל יעיל, מהיר ומסיים היטב, שגם סחט את הפאול שניצח אותנו מיניב גרין, בעוד לנו אין שחקן מטרה כזה בצבע.

מעבר לזה, לאורך כל המשחק הנבחרת הצליחה להתגבר על מומנטומים פיניים קטנים, אבל אם אתה לא גומר את המשחק, גם היכולת לעצור מומנטום נגמרת. לפעמים זו מין תחושה כזו ששחקנים פשוט מרגישים אותה, בלי יכולת לתרגם אותה למילים, כשההפסד מתבשל בבטן.

נכון שיובל נעימי ודייוויד בלות'נטל היו פנויים לגמרי בוויק-סייד כשבורשטיין חדר לסל בפעולה האחרונה במשחק. אבל לי אמרו פעם שווינר זה לאו דווקא מי שקולע את הזריקה האחרונה, אלא זה שלוקח אותה.

אלון עברון: המקום שבו נולדות האגדות
צפון קוריאה - הבושה של פיפ"א

18 Comments

דורפן 11 באוגוסט 2010

קרמר – לא יודע הרבה על כדורסל פיני והמשחק לא שודר בבודפשט מאיזשהי סיבה. אבל הגיע הזמן להפסיק לשפוט הפסדים ויריבות על פי כל מיני תדמיות שהן מזמן לא אקטואליות. היום זכה שחיין מאיי פארו במדליה באליפות אירופה, איסלנד הצעירה ניצחה 1-4 בכדורגל את גרמניה במשחק רשמי. האמת היא שאין כמעט מדינות אירופאיות שהן מביכות באיזשהו ענף ספורט.

קרמר 12 באוגוסט 2010

איך החברה הישראלית ועולם הספורט שלה יסתדרו בלי תדמיות? איך יוכלו להגדיר לעצמם מי רע, טוב, או אנטישמי? איך נוכל לשאול את השאלה האולטימטיבית "למה מי אלה יוון/שוויץ/מלטה/השלם את החסר?

ניר 12 באוגוסט 2010

בשאר מדינות העולם, כידוע, אין דברים כאלה.

אברהמי 11 באוגוסט 2010

קרמר, אני חייב להגיד שהדבר הכי מדהים מהמשחק בשבילי הוא שפשוט לא הצלחתי לראות אותו. אני לא זוכר דבר כזה בשלוש השנים האחרונות–חוסר יכולת למצוא על הרשת שום אתר שנתן פיד למשחק.

חוץ מזה-הנחמדות הזו של הנבחרת, העובדה שלא פותחים שם תיקים, זה דבר יפה גם בעיני, אני רק לא בטוח שזה כל כך טוב כשאתה במשחק צמוד ואתה לא יודע מי כאן המלך.

קרמר 12 באוגוסט 2010

זה הדאון סייד של מגורים בברלין כנראה…

ארז אדלשטיין אמר בערוץ הספורט שהוא לא היה הולך על בורשטיין במשחק הספציפי הזה, הוא רמז שהיה הולך על כספי. צריך לזכור שגם לא היה טיים אאוט לשיבק. בורשטיין הובל שמאלה ולא לקח חסימה. נראה לי שהייתי הולך על יותם או נעימי אבל עם חסימה שתיצור חילוף.

לגביי הנחמדות – לא כתבתי את זה כי אני לא יודע, אבל אני לא אתפלא אם מתחת לשפם שלהם כספי, נעימי ובלות'נטל לחשו לעצמם שהם היו צריכים לקחת את הכדור האחרון.

אלטר 12 באוגוסט 2010

אני אוהב את כל החכמים שאומרים אחרי שהם היו רוצים את הכדור האחרון.
מהקטסל או אפילו לפני מלמדים אותנו איך להשתחרר לקבל כדור.
מה יותר פשוט מדחיפה קלה, איזה שופט ישרוק 9 שניות לסוף לעבירת תוקף בדחיפה קלה?
חוץ מבורשטיין, לכולם התאימה הסיטואציה שעושים עליהם דינאי. בורשטיין לקח על עצמו והיה ברור כבר מהכדרור שלו לתוך הסל שהוא הולך גם לסיים את זה.

אביאל 12 באוגוסט 2010

שבע דקות לסוף, זה היה נראה כאילו השחקנים מחכים שהפינים יעלו ליתרון, כל דקה רק גרמה לזה פשוט להתקרב, בורשטיין לא אשם, אני קצת מאשים את שיבק, אבל לא יותר מדי, למה ליאור אליהו שהיה טוב בחצי הראשון כמעט לא שותף בדקות האחרונות, בכל מקרה, גם אם נעלה בסוף לאליפות אירופה יהיה קשה, ההגנה נראת חדירה ומול איטליה ולטביה היה הרבה מזל עם השלשות.

בכל מקרה, נקווה לנצחון נגד המונטנגרים בשבת ועם נוקיה מלא ואחרי הבעיטה שקיבלנו היום, אני מאמין שיהיה טוב.

שלו, רומא 12 באוגוסט 2010

דרך אגב המשחק שודר באתר של ערוץ 11…

moby 12 באוגוסט 2010

אני גם הייתי הולך עם כספי, אבל המהלך של בורשטיין היה מהלך טוב שהיה יכול להסתיים גם בסל ועברה. ומסירת החוץ זה מהלך קבוצתי ששוב עם קצת עירנות כספי היה תופס את הכדור. לפעמים המזל הולך עם הביתיים ולא עם היהודים.
רק חבל, כי נצחון היה מבטיח כמעט ודאית את המקום השני והיידה מונטנגרו ראש בראש על המקום הראשון. עכשיו הכדור בידיים של העמלקים.

אריאל 12 באוגוסט 2010

הבעיה היא לא בורשטיין, הבעיה היא כל ניהול המשחק ברבע האחרון. לא יכול להיות שהפינים עושים לנו בית ספר מתחת לסלים ושיבק משאיר את קוקיה וגרין על הספסל. לא יכול להיות שחוזרים מפסק זמן והתרגיל הוא פעמיים לתת להלפרין לכדרר 20 שניות ואז להפציץ משלוש. והכי גרוע – לא יכול להיות שכל פעם שמשחקים נגד נבחרת בינונית בחוץ, מפחידים את עצמנו לדעת עד כדי שיתוק בדקות האחרונות. חשבתי שנפטרנו מזה עם הניצחון על איטליה, אבל כנראה שטעיתי. אותן מחלות כמו תמיד.

חוץ מזה, אני לא מאשים את בורשטיין, אבל אני לא מבין איך הניתוחים שהוא עבר קשורים או לא קשורים לטעויות שהוא עשה. כל הכבוד לו על איך שהוא חזר, אבל זה ממש לא קשור להאם הוא הוציא את החוץ טוב או לא (וזה באמת לא אשמתו שאף שחקן לא התפנה והשעון עמד להגמר)

דורון 12 באוגוסט 2010

ראבאק,

בורשטיין חזר משתי פציעות קשות. מה זה רלבנטי? 15 שניות לסוף הוא איבד כדור גורלי, לא בפעם הראשונה בקריירה. גם זה לא נורא, כי זה יכול לקרות לכל אחד.

ובוודאי שאין תלונות על זה שהוא לקח את הכדור האחרון והלך איתו לסל.

הטענות הקשות הן לספסל ולעמרי כספי.

לצוות המאמנים (לפ טופ, דסק טופ וייגרמייסטר) שלא היתה לו שום השפעה על המשחק ב3-4 דקות האחרונות, ומעט מאוד השפעה במשחק בכלל.

ולעמרי כספי בגלל מה שאמר פעם קטש: "במשחק צמוד מנצחת כמעט תמיד הקבוצה שברגעי ההכרעה יש לה את השחקן הכי טוב על המגרש". עמרי כספי היה על המגרש, ולא היה פיני אחד שיכול היה לעצור אותו. הוא היה חייב לקחת את הכדור האחרון. לא לבקש אותו, לא דרוש אותו, לקחת אותו.

ניסו 12 באוגוסט 2010

חבל שעל המגרש השחקנים לא היו כל כך מאוחדים כמוך עם השחקנים

קורא 12 באוגוסט 2010

יותר אהבתי את הבלוג שלך במתכונת הקודמת שלו.
קטן, צנוע, אישי, מודע למידותיו.
עכשיו שמת את עצמך באותה תת קבוצה עם כל הגרפומנים מדושני העונג האלה, וזה לא מחמיא לך.
זו דעתי.

קרמר 12 באוגוסט 2010

מצטער שאתה מרגיש כך. רק זכור שאתה לא חייב לאכול את כל השוקולדים בבונבוניירה, רק את אלה שאהובים עליך.

ד"ר א 12 באוגוסט 2010

את המחצית הראשונה החמצתי (בדה-קאנטרי טענו שמתחיל ב-21, ואני האמנתי…), אבל בשניה פשוט לא היתה לנו התקפה מאורגנת. כמה אסיסטים היו לנו במחצית השניה? אולי שניים. הבדל אדיר משני המשׂחקים הראשונים.
חוץ מזה, לאורך כל המחצית הנבחרת שידרה פריכות למרחקים. ההפסד הזה היה כתוב על הקיר.

עכשיו – לאור בעיית הריבאונד הקשה, לא ברור מדוע שׂיחקנו עם הרכב כל-כך נמוך ברבע האחרון. היו דקות ארוכות מאד שכספי ובלות'נטל היו הקו האחורי. לא פלא שלי (ולא רק הוא) חגג עליהם; זה פשוט לא כוחות.

אז אם שׂחקנו התקפה ללא תרגילים ולפרקים ארוכים ללא מסירות, ואם היה על המגרש הרכב נמוך להחריד על אף נחיתות קשה בריבאונד, האחריות להפסד היא ללא ספק של שיבק ועוזריו.

לא אסון, אבל מתסכל ומרגיז, ועלול לקלוע אותנו לבעיות בהמשך הדרך. עכשיו צריך לקוות שהפינים ימשיכו לנצח בבית, את כל מי שיגיע לשם.

Shaylahag 13 באוגוסט 2010

חייבים לתת את הדעת על ההחלטה של שיבק לעשות פאול על הפינים כשהיה שלוש הפרש לישראל ו-20 שניות על השעון. אני לא מבין את השטות הזאת. למה לתת להם לעשות נקודות מהר? אין שום הגיון בעניין הזה כשיש עוד כל כך הרבה זמן על השעון. הפינים קלעו פעמיים ואז הגיע איבוד הכדור. פשוט חבל בטרוף על ההפסד הזה. במוצ"ש טרוף נגד מונטנגרו.
ולעניין נוסף – הוכחה שאברמוביץ' משקר בעניין מסמך גלנט – בבלוג שלי – http://www.shalomahar.wordpress.com

מיכאל 3 באוקטובר 2014

באמת? ימנים קיצונים אוהבים כדורסל?

ברוך קרמר 13 באוגוסט 2010

מצטער, אבל מי שהולך לישון עם בורשטיין יקום עם הפסד לפינלנד…
כנראה שמה שפיני גרשון הבין, הרבה לא ידעו לעולם.

Comments closed