ערב בבלומפילד (או – אל אל פרננדס 2)

בלומפילד עשה את העבודה, המוזיקה קצת פחות, גם פרננדס עשה את העבודה, הכדורגל קצת פחות.

כמעט שלא יוצא לי לבקר באיצטדיוני כדורגל. כשכבר כן יוצא לי, אני נזכר מדוע אני נמנע. אבל אתמול בבלומפילד הייתה חווייה נעימה בסך הכל. ביציע העיתונאים לא היה כל כך מקום לרגליים ( אבל אף פעם באמת אין לי מקום לרגליים), מיכל גרונדלנד, דוברת ההתאחדות או משהו כזה, נזפה בי טלפונית כשאיחרתי בעשר דקות להגיע לשער הכניסה לעיתונאים (כנראה שב ONE, שם בילתה זמן רב מהקריירה שלה, יש סטנדרטים גבוהים יותר).

המוזיקה המזרחית המבאסת ומחרישת האוזניים נתנה לבלומפילד אווירה של ערוץ 24. איפה יהורם גאון כשבאמת צריך אותו, או לחילופין השכן העצבני שצעק עלינו בין 2 ל 4 כשהיינו ילדים. גם מקומו של האחראי על האסתטיקה נפקד ולכן הזמר ששר את ההמנון, בחור בשם קובי אפללו, החליט לכבד את המעמד בג'ינס.

וזה מה שכתבתי היום ב"ישראל היום" (עם כמה התאמות):

זה היה מסוג המשחקים שהזכירו לאוהד הכדורגל הסביר מדוע כבר הרבה זמן הוא צופה בתקצירי משחקים באינטרנט כאלטרנטיבה לצפייה במשחקי כדורגל שלמים, משריקת הפתיחה ועד לחיצות הידיים בסיום, אלא אם כן מראים בחורות חשופות חזה ביציעים. בבלומפילד אתמול, כולן היו לבושות היטב.

לכן מי שישב באיצטדיון עסק בעיקר בעדכוני הסטטוס שלו, כשהפופולרי ביניהם היה "מתתי מוות קליני והמנהרה עם האור הלבן נמצאת בבלומפילד", חלק אחר הרהרו במסקנות אקזיסטנציאליות שהעיקרית שבהן הייתה שנבחרות לאומיות, כמו ישראל וגיאורגיה למשל, הן לעיתים כמו סוסי מרוץ עם רגל שבורה, אהובות ומלאות זכרונות, אך עדיין זקוקות להמתת חסד.

השאר היו עסוקים בעידוד הנבחרת עם רפרטואר הזוי שכלל את צמד המילים "ישראל מלחמה". לו יכלו לשמוע את עוצמתו של הדיסוננס שהתנפץ על מוסכי יפו, מגוחכים שכמותם. מלחמה? בישראל? מתי זה אי פעם קרה כאן? מה אנחנו, לוב?

ברגעים שלקהל עדיין נמדד דופק, האווירה הייתה חיובית בסך הכל, הגל שנחשף לראשונה במקסיקו 86' לא פסח אפילו על יציע הכבוד, עד ששחקן ישראלי עשה טעות. אז הישראלים ביציע התנהגו כמו, נו, טוב, ישראלים. זה היה המשך המסורת המקומית ששולחת את בניה למלחמה אבל מחכה להם ולשולחיהם עם ועדת החקירה במידה ולא יבקיעו שער. אבל אז הגיע השער.

בהמשך לפוסט הקודם, הדילמה, אם לאהוד את נבחרת ישראל למרות מעלליה ועליבותה התדמיתית והמקצועית לעומת רצון לראות את כל מעליבי פרננדס בולעים את רוקם, כשהם נבהלים לרגע מהמחשבה שאולי הוא יהיה האיש שיוריד את כולנו מהר נבו ויכניס אותנו לסרטו של דובר קוסאשווילי, "העפלה מאוחרת" (מדיי), עדיין הייתה קיימת נכון לאתמול בערב ונעלמה כשהחילוף של פרננדס הבקיע את שער היתרון.

זו הייתה תשובה הולמת למתקפת הרשעות שהונחתה על המאמן הצרפתי, תשובה שהתאימה לרמת הביקורת והפרשנות למהלכי נבחרתו לאורך הקמפיין, פרשנות רדודה שהסתכמה בצמדי המילים "חילוף טוב" או "חילוף רע" קיבלה תשובה ראויה – "חילוף טוב".

ואם כבר חילופים, כשבניון נכנס הרופא שנשלח במיוחד מצ'לסי כדי לעקוב מקרוב אחרי דליפת סיבי השריר הדימונאיים נראה ביציע בולע טבלית שלמה של נורופן, להירגע קצת, בניון נראה פריך כמו חינקלי שיצא הרגע מהתנור, ובבלומפילד התפשטה תחושה שהנבחרת מובילה 3-0 והגיע הזמן לסטנדינג אוביישן. וכשכולם נעמדו, השופט שרק לסיום ופרננדס התיישב, ונשף נשיפה ארוכה מלוא הריאות (לא באמת, הוא חיבק כל מה שזז).

נבחרת שמועתי
אולי הספורטאי המשמעותי ביותר כרגע

15 Comments

matipool 30 במרץ 2011

ועדיין , אחרי ככלות הקול והתמונה – בסה"כ ניצחנו את גאורגיה בבית ( בקושי . נבחרת שמדורגת שבעים ומשהו בעולם ודורגה מתחתנו בהגרלה ) במשחק שסומן כנצחון בטוח בתחילת הטורניר ( לא סובל את המילה קמפיין והשימוש הרב בה ע"י השחקנים ).
אני קורא היום תגובות של שחקנים וגורמים בנבחרת ופשוט לא מאמין . מי ישמע – ניצחנו את ברזיל או ספרד 3:0 .
אין ספק שבהאדרת היריבים והנמכת הציפיות פרננדז מקבל ציון גבוה מאד .

אשך טמיר המקורי 30 במרץ 2011

like

moby 30 במרץ 2011

יש לנו סוף סוף נבחרת צעירה שהיא באמת צעירה ולא בנאדו הוא הבלם שלה (למרות שהוא טוב מאלה שמשחקים).
יש שחקנים שיודעים שאם ישחקו טוב יקבלו זימון להוכיח את עצמם ללא צורך בכתבי חצר או סוכנים למיניהם (לא יזיק לשחק בפ"ת אבל זה הקטנוניות שבי). יש מאמן שמתראיין ומעלה את הריטינג (אולי לא הכל מסכימים אבל לאוהד הפשוט זהו בידור.

קאק המקורי 30 במרץ 2011

לא רע בכלל, הכי טוב שיש חשופות חזה ביציע

B. Goren 30 במרץ 2011

ספר לי היכן זה קורה. מבטיח לא לגלות לאנשי ש"ס ואגודת ישראל.

קאק המקורי 30 במרץ 2011

זה קורה בתוך ראשו של כל זכר בוגר. הכי קרוב שראיתי במציאות מלבד דד פה דד שם במונדיאל זה או אחר זה כמובן בפאבי ספורט אמריקאיים שם נוהגות הבנות לעשות זאת באופן די קבוע

קאק המקורי 30 במרץ 2011

דרך אגב, אני בטוח שאם תשאל את לס , הוא יגיד לך שבדיוק אתמול הוא היה במשחק כלשהוא וביציע היו כ 50 בחורות ממגזין האופנה אל וכולם היו בלי חלק עליון ואחת אפילו בלי תחתונים. אבל כמו שאמרתי, ככל שיש לך דמיון יותר מפותח , ככה אתה יכול לחזות ביותר משחקים כגון אלו

B. Goren 30 במרץ 2011

עם דמיון מפותח, אין כלל צורך להגיע למגרשים…

דורפן 30 במרץ 2011

לא הבטחת בכל מיני הודעות שאתה מחרים את האתר הזה ביחד עם עוד כל מיני אנשים. אמרת שנמאס לך שמסננים אותך ואתה מתחיל להחרים. אז תעמוד במילה שלך

קאק המקורי 31 במרץ 2011

תזכיר לי מי אתה בדיוק?
האמת שאת הטור שלך אני כבר לא קורא המון המון המון זמן, כי התחלת לזלזל ולהתנשא על קהל הקוראים שלך.

יו 31 במרץ 2011

יש גם טובים ממך בשש-בש

אורדון 30 במרץ 2011

אני באותו זמן הייתי בזיסמן,וראיתי את החבר של קרמר,רובי בלינקו,"מצליח" להפסיד משחק שהיה לו בידיים לכפר סבא.

בעקבות "ההישג" הוא החליט להתפטר אחרי המשחק,כשנותר מחזור אחד לסיום בעונה הסדירה…

תומר חרוב 30 במרץ 2011

הכתיבה שלך תענוג.

קרמר 31 במרץ 2011

תודה

Comments closed