אוחיון, בורשטיין, נעימי. אחרי מלחה.

כשהאבק מהביקור האחרון של מכבי ת"א במלחה שקע, הסתבר שיוגב אוחיון סיים את ההשתלטות, טל בורשטיין הראה שעוד נותרה בו התעופפות ויובל נעימי עדיין מאיים תמידית בהתפוצצות.

.

.

.

.

.

.

.

.

***

1. דומה שיותר מכל, יוגב אוחיון הוא שחקן העונה ותגלית העונה גם יחד. היכולות המקצועיות שלו וההשתלטות שלו על עמדת הרכז במכבי ת"א קידמה אותו אל שורת הכיסאות הראשונה של יציע ה VIP של כדורסלני ישראל, והעובדה שעשה זאת כששמות כמו פארמר ופאפאלוקאס, קיבינימאט פאפאלוקאס (!) שהיה כוכב כדורסל כשאוחיון עוד היה בשא"ש, מופיעים בסגל, מעצימה את גודל ההתקדמות שלו.

אוחיון הוא תגלית העונה לא במובן המקצועי, שחקן הוא כבר היה לפני העונה הזו, אלא ברמה המנטאלית ובאספקט האופי. זה יכול היה לקרות לכל אחד, אבל זה קרה לו. הוא התגלה לרבים, אולי גם לעצמו, בצבעים אחרים, והוכיח שג'רמי ליניזם (כן, יש דבר כזה. ממתי? מעכשיו. או ממתי שהבחור התרומם מהספה בבית אחיו) יכול להופיע גם בצורה מדודה יותר, בהתקדמות הדרגתית לאורך העונה, ועדיין ההשתלטות, הרעננות וההפתעה תיצורנה שילוב כובש.

ואל תגידו שג'רמי לין הגיע משום מקום. נסו אתם להעביר סוף שבוע בקרית שמונה.

2 .אם אתם לא אוהדי מכבי ת"א או הפועל ירושלים, רציתם ששתי הקבוצות תנצחנה שלשום. בהימורי הווינר שמו כסף על הרצפה למי שרצה להתכופף ולקחת ונתנו פלוס 10 לירושלים. סטטיסטית זה אולי היה נכון, אבל אינטואיטיבית זו הייתה מתנת כריסטמס בפברואר.

רק אל תתחילו שוב עם "חבל שזה לא הולך לסדרה של חמישה משחקים בחודש מאי". היינו שם, עשינו את זה – לכו תבנו על ירושלים, עיר עם פוטנציאל נפיץ המחזיקה בקבוצה שכבר פוצצה את עצמה לדעת לך תדע כמה פעמים.

ועם כל הכדורסל הפנטסטי שהוצג במשחק, קצת לא לעניין לעשות רעש מפעולה בודדת, ועוד הטבעה, כי הטבעה נותנת רק שתי נקודות וכל החרא הזה, אבל נדמה שהרגע המכונן במשחק היה ההטבעה של טל בורשטיין, כשיו"ר ארגון הגג, בריאן רנדל, במרדף אחריו.

מאיפה זה הגיע? האם השנה היא 2001? האם הסל במלחה היה נמוך מהסטנדרט? האם גידי אכילס המנותחים שלו הפכו למוטציה בלייק גריפינית? על שחקנים עם רזומה כמו של בורשטיין נהוג לומר שכובד הניסיון שנצבר עדיף על קלות הרגליים שאבדה. אבל ממש כמו אוחיון ותסריטי האימה שתוסרטו לו לפני העונה, כדי להצליח ברמות האלה צריך כנראה להיות קצת חירש. ולהיות חירש זה מקצוע.

3. הלב יוצא ליובל נעימי. המבט בעיניים שלו אמר דבר אחד – אני חי כדי להראות לכולם שאני לא מוערך מספיק. דעו לכם – מאמני העבר, ההווה והעתיד שלי. מאמן הנבחרת, הקהל, התקשורת, בעלי הקבוצות, חברי ההנהלות, הסקאוטים, המאמנים המנטליים, מאמני הכושר, דירקטריון היורוליג, מועצת המנהלים של נאס"א – כנסו לדיר באלאק.

נעימי רואה את אוחיון, שאכל איתו פיק אנד רול מאותו מסטינג, הופך לפרח יורוליג והוא עדיין תקוע בטרגדיית מלחה של השנים האחרונות. השלשות של נעימי נראו כמו שחקן שנראה בזון, כל צ'אקה שורפת באוזן, פורטת על מיתרי סיבי הרשת. המשחק הקבוצתי של ירושלים, הפנטסטי לכשעצמו, קצת החניק את הזון הזה.

נדמה שאם הדלת של מכבי תהיה סגורה עבור נעימי בעונה הבאה, מתבקש רענון דחוף בקבוצה אירופאית.

4. קצת עצוב שאנחנו עושים כזה עניין ממשחק אחד טוב ככל שיהיה. קצת מעיד על מה שקורה כאן בדרך כלל.

***

"דה באזר" בפייסבוק

שלושה עניינים
קדיש

8 Comments

Sooner 20 בפברואר 2012

פארמר עדיין כאן?

אבו צ'יצ'ריטה 20 בפברואר 2012

"להיות חירש זה מקצוע" – מצוין
רק למה נעימי לא היה על המגרש בסוף המשחק? כי דרוקר חייב להתחכם ??

red sox 21 בפברואר 2012

אחרי כל המובן מאליו (אחלה משחק, אווירת פליאוף, אוחיון, נעימי…), כמה הערות על המשחק.

*בריאן רנדל הוא כנראה שחקן ההגנה הטוב בליגה בשנתיים האחרונות. פעולה הגנתית שלו הפסידה לירושלים את המשחק. ללכת אובר-פליי מול שחקן סופר זריז כמו לנגפורד, כשהתוצאה והשעון ממש לא מחייבים חטיפה, זו הפקרות. לרדוף אחריו בנסיון נואש לתקן את הטעות, ולתת לו מהלך של 3 נקודות קלות – זו כבר רשלנות פושעת.

*עמדה מס' 4 של ירושלים עשתה 3 רבעים מדהימים, בשני הצדדים של הכדור. קוקיה, גרונפלד, כדיר, תומאס, רנדל – כל מי שנכנס כ-4 בהרכב של דרוקר אסף ריבאונדים בהתקפה, כפה איבודים על מכבי, הרביץ לסופו, דפק בלוקים ובעיקר אפשר לנעימי לחגוג מבחוץ. ברבע האחרון ירושלים חזרה להיות קבוצה של גארדים. מול בורשטיין, שאייר ומאלט זה כמעט הספיק. אבל זה ההרכב השני של בלאט, נא לא לשכוח.

*הרבה זמן לא ראיתי משחק כ"כ טוב עם שיפוט כ"כ גרוע. זה התחיל עם "המשכיות" לפאול+סל של סופו במהלך שהתחיל במאה שעברה ונגמר השבוע. זה המשיך עם ביטול טיים-אאוט של דרוקר שהמזכירות לא שמעה (מה שהתברר כקריטי בסיום. אח"כ הגיעה התעלמות מהעבירה הברורה והמכוונת של בורשטיין שהשאירה את ירושלים בחיים ובסוף, איך לא, המצאת עבירה של סטרוברי על ברושטיין שגילי עובד שרק מעמדה שבה אין שום סיכוי שיכל לראות מה היה.

*דיוויד בלאט הוא קלאסה, כשהוא רוצה.

*והמשפט האחרון שלך, קרמר, אומר בעצם הכל. במדבר, כל קוץ – פרח.

יריב ס. 21 בפברואר 2012

שכחת את הסל של גרונפלד כשעון ה 24 נגמר

red sox 21 בפברואר 2012

יש דברים שעדיף לשכוח…

אדום בדם 21 בפברואר 2012

קרמר,תקרא מה כתב עליך ייגר מאיסטר,בפוסט שלו מה-20/2:

"יש להם למשל כותב משובח בשם דורון קרמר, כדורסלן עבר, שבערך פעם בשבוע מקבל 300 מלה שרובצות בין אייטמים קצרצרים על מחאת אוהדים ובלגן ניהולי. כיוון שסקופים אינם הצד החזק של "ישראל היום", ורוב החומרים המתפרסמים כבר ראו אור באינטרנט האתמול, קרמר צריך לקבל עמוד נטו פעם בשבוע, ואפילו פעמיים. כך יוכל מדור הספורט המצומצם הזה לייצר מימד חדש של עומק ועניין, יתמתג כמוצר קריאה ויהפוך את קרמר לכותב שהקוראים מחכים לו, בדומה לכותבים מזוהים בעיתונים אחרים: עמיר פלג ומליניאק ב"ידיעות", אביעד פוהורילס ואייל לוי ב"מעריב", אלון עידן וניר צדוק ב"הארץ".
http://www.the7eye.org.il/Gatekeeper/Pages/200212_Yellow_down.aspx

אנונימוס 21 בפברואר 2012

מי עשה רעש?
שכחתי מהמשחק הזה 3 שניות אחרי שקרה.
משחק חסר משמעות בכל מובן אפשרי.

סימנטוב 22 בפברואר 2012

כאחד שחצי שעוקב אחרי הכדורסל שלנו אוחיון בא לי בהפתעה. ירושלים באמת טרגדיה נראה שיותר מנסיון לנצח את מכבי אין להם מה למכור לאוהדים שלהם אולי כל הקבוצה (כולל האוהדים וההנלה) צריכים ריפרש באירופה.

Comments closed