8 הערות על מכבי – פאו

הכדור של הנדריקס, האופי של פאפלוקאס, המילים שנגמרות על אוחיון, ההזדמנות המפוספסת של פניני. מכבי - פנאתיניקוס, משחק מספר שלוש, תם ולא נשלם.

.

.

.

.

.

.

.

1. קודם כל הכדור של הנדריקס, שחנה לו על הטבעת, מתלבט ומתייסר אם להיכנס או לא, כמו גבר בגיל העמידה העומד לפני מועדון חשפנות, חסר החלטה ומתנדנד כמו תיכוניסטית לפני ארון בגדים. כדור עם חוש טקטי, יאמרו במכבי ת"א, השתהה על הטבעת כמו כדורגלן שרץ לפינת הקרן בתוספת הזמן, מוריד עוד שניות מהשעון.

2. ההתלבטות הגדולה של הצוות המקצועי של מכבי ת"א לקראת משחק מספר 4 מחר תהיה אם להמשיך באסטרטגיה ההגנתית שניצחה את משחק מספר 2 ואת המחצית הראשונה במשחק מספר 3 (במחצית השנייה אתמול פאו ניצחה 34-24).

החילופים האוטומטיים על הגארדים, מלכודת דבש שגורמת להתקפה לנסות ולהעניש עם מסירה פנימה לגבוה שלרוב עולה בהתקפה תקועה מיצה את עצמו חלקית במחצית השנייה כשהגארדים היוונים החלו לסיים את החדירות, ועדיין היה אפקטיבי בצורה חלקית כשהם הוציאו החוצה לקלעים חסרי ביטחון כמו קלאת'יס וסאטו (וכל מה שצריך לשבור את חוסר הביטחון הזה הוא שלשה אחת שתיכנס), או כשהם חדרו ללא יכולת לסיים כמו הפורפרה שקלאת'יס עשה בצבע ונדמה היה שתכף יתעלף מרוב סיחרור.

ואם יחליטו במכבי ת"א לרדת מזה, במה כן ישתמשו? כנראה באיזורית מצ' אפ. הם לא רוצים לחזור שם למאנו אי מאנו ממשחק מספר אחד.

3. מכבי ת"א משתמשת בתנועות התקפיות מגוונות יחסית, ההסתמכות על הכנסת כדור לסופו הולכת ומצטמצמת, יש חסימות לסמית' ובלו, יש בידודים ללנגפורד ויש פיק אנד רול של אוחיון. הגיוון הזה נתן לה נקודות במחצית הראשונה שהתבררו כקריטיות במחצית השנייה. ברגע שהגיוון במחצית השנייה פסק, פעולות של בודדים נכנסו לתמונה.

אם קבוצת כדורסל משחקת את אותו סוג של תנועות, גם אם יש בהן ניואנסים קטנים ושונים, ההגנות עושות את ההתאמות לאורך זמן וקשה לייצר נקודות מהתנועות עצמן אלא מאילתורים של שבירת התנועה. אחת הסיבות ליכולת של מכבי ת"א לייצר סקור הגנתי נמוך הוא חוסר הגיוון של התנועות של פאו.

הרבה פעמים, בצדק, פיארו את הפשטות הגאונית, או את הגאונות הפשוטה, של אוברדוביץ'. אבל לעיתים פשטות היא רק פשטות.

חוסר התקשורת בהגנה היוונית עלה גם בנקודות יקרות מתרגיל אאוט על הבייס ליין, נקודות שעם קצת יותר מוכנות הגנתית ותקשורת בין שחקנים היו נמנעות. אבל פאו של המחצית הראשונה הייתה קבוצה מבולגנת הגנתית, והתרוצצה בתזזית של רוטציות שאחת מהן הסתיימה עם החלקה על נקודה רטובה של קלאת'יס בניסיון להגיע לניסיון זריקה פתוחה של בלו, כשקלאת'יס על הגחון, חוטמו מגרד את שרוכי נעליו של בלו, והיכל שלם שעומד עם ידיים מונפות.

4. חוסר הביטחון של קלאת'יס וסאטו עבר לכל כסא בהיכל. סאטו נמצא בכושר קליעה רע, זקוק בדחיפות לחנוך מינץ לשיפור הטכניקה, אבל קלאת'יס פשוט מפחד.

יש רגעים שחברים שלך לקבוצה יכולים להרים אותך, ויש רגעים שאותם חברים מורידים אותך עמוק יותר. לקראת סוף המשחק באטיסט חשב שהוא נועל את הנדריקס, קלאת'יס קיבל את הכדור לזריקה בסוף שעון, הנדריקס שיפר עמדה הגנתית, וקלאת'יס לקח זריקה שהוא היה חייב לקחת. כשהחטיא, באטיסט חפן את פניו עם הידיים וכל שפת גופו משדרת "מה אתה עושה????". גם כמה מילים שזרק לו בירידה להגנה לא עזרו לקלאת'יס להתרומם לזריקה הבאה שלו, האחרונה במשחק, שיכלה לשלוח את המשחק להארכה. תארו לכם שבאטיסט היה יורד להגנה ואומר לקלאת'יס "לא נורא תותח, זריקה הבאה אתה שם כמו גדול".

באטיסט שחקן שחקן, מוכח כמו משפט פיתגורס, אבל סדקים מנטליים נראים גם אצל הגדולים. היה קצת מפתיע שלאחר שהחטיא זריקת עונשין אחת, ניגש לשופט והתלונן על פאפאלוקאס שעושה תנועת הטעיה של כניסה לצבע לפני שחרור הכדור. פאפאלוקאס עשה פרצוף מיתמם אבל לא התאפק מלחייך. התלונה של באטיסט היא עוד הוכחה שבתוך כל ביג מן מסתתר תינוק קטן.

ובצד השני של אותו מטבע, תיאו פאפאלוקאס. מבקש מהקהל לעודד את ליאור אליהו אחרי זריקת עונשין שהוחטאה (לא עזר), מעודד את אוחיון, כן, את אוחיון, כביכול מתמודד שלו על אותה עמדה אבל בעצם שותף לדרך שתעשה את שניהם גדולים יותר, עשירים יותר, בכסף ובתארים.

בהשתלמות המאמנים שהעביר אטורה מסינה בקיץ, הוא אמר שבתחילת כל עונה, כשהסגל מתכנס לראשונה, השחקנים הגדולים באמת, ברוחם, מסתכלים מסביב ומתחילים לברר מי מהשחקנים החדשים יכול לעזור להם בהבאת תארים. השחקנים הקטנים יותר, לא פיסית – אלא מנטלית, מסתכלים מסביב ושואלים את עצמם מי מתחרה איתם על העמדה ומי יכול לקחת מהם דקות. לכולם ברור איפה נמצא פאפאלוקאס.

5. שמאליים, כמו בלונדיניות, עושים את זה יפה יותר. החדירה של אוחיון על דיאמנטידיס, והסיומת האתלטית בשמאל, כשהכסף על השולחן וערימת הז'יטונים עומדת להתפקע, היא מהלך שצריך להיות מוקרן במארז השי לחג עבור שחקני הקט סל שייקרא "כך תעשה זאת נכון". בכלל אוחיון. מתחילות להיגמר המילים. בסוף נגיד רק אוח…ונשהה את שלוש הנקודות שיסבירו הכל.

6. גיא פניני השפיע, לראשונה בסידרה, כשהצטרף לאינטנסיביות ההגנתית ולאגרסיביות ההתקפית. בחצי הראשון. זה היה נראה שהוא יכול להיות איזשהו X פקטור שיישלף לצרכים ספציפיים במשחק הזה. גם יצא לו הפניני עם כמה דאחלות לשחקני פאו שהעלו לאוויר שתי אופציות: או טכנית מהשופטים או מרפק יווני לפרצוף. זה נגמר בצופר למחצית. במחצית השנייה פניני הועלה שוב כדי לתת פוש שמכבי ת"א הייתה זקוקה לו אבל בחר לקחת זריקה לא טובה לשלוש, אייר בול שהצטרף למיני מומנטום יווני. אולי במשחק 4.

7. ועכשיו לדברים החשובים באמת:

השירה הספונטנית של האוהדים את ההמנון, "התקווה", לפני כל משחק, היא פאתטית. באותם רגעים, גם אם יש לא מעט קלפיות שיעידו שבעבר (ואולי גם בעתיד) הטלתי לתוכן פתקים מהצד ימני של הגדה המערבית, התחת שלי עושה צומוד לכסא.

המעודדות של מכבי ת"א לא באמת מעודדות. לא את השחקנים. לא את הקהל, אפילו לא את עצמן. הן סתם יישות קופצנית על הפרקט שלא מוסיפה ולא גורעת, אולי כן גורעת אם חושבים על מעודדות של קבוצות אחרות. בקיצור, הבנות, שהמאמנת המבוגרת שלהן נראית הרבה יותר טוב מהן, סתם רוקדות, (מפזזות, יש לומר בטון שוביניסטי), לצלילי הפלייליסט של גלגל"צ. הן בטח לא סקסיות, ולא ממש ברור אם זה חוקי להסתכל להן על הציצי.

הסתכלתי, כמו גדול הסתכלתי.

לידן, מסתובב הקמע של מכבי ת"א, מאסקוט יש לומר באנגלית.

הקמע של מכבי ת"א, פאוור האוס אירופאי, הוא כלב, די מטופש למראה. למה כלב? למה לא? עיניו נראות מבוהלות, כאילו הרגע הבחינו באורות המשאית המתקדמת לעברו. ואם כבר כלב מכביסט, למה לא הכלב מהתוכנית המיתולוגית "הרצועה"?

המבט על פניו היה מוכר. בהתחלה חשבתי שזה קצת, עצוב אני יודע, מזכיר מנהל מיתולוגי שהיה קופץ מאחורי הספסל בטירוף על כל שריקה של שופט. אבל אז, לקראת סיום המשחק, הבנתי מנין הוא מוכר לי.

השריקות שלעיתים לוקח השופט לאמוניקה, הן חומר הגלם שמעצב פרצופים כאלה. זה הפרצוף שעטו אנשי פאו כשהוא שרק צעדים לדיאמנטידיס לקראת הסיום. אוהדי מכבי השרופים ביותר לא יכלו לבחור שריקה תמוהה וכואבת יותר באותו רגע. במשאית שדהרה לעבר פאו ישב השופט האיטלקי.

8. הדבר המענג ביותר למחרת ניצחון של מכבי ת"א הם הטורים של פיני גרשון באתר ONE. לא שאנחנו צריכים את הטורים האלה כדי ללמוד מי האיש, אבל ההתפתלות שלו שם גדולה יותר מאיש גומי בקרקס שנכנס לתוך מזוודה.

*

"דה באזר" בפייסבוק

ובמעבר חד מאוד...
פאו נראית כמו הכדורסל האירופי

52 Comments

אתי פולישוק 28 במרץ 2012

תודה ממי, נהניתי לקרוא.
דרך אגב, לפחות אתה לא מתחרמן מסוסות בחוות הרבעה בקנטאקי……..

מנחם לס 28 במרץ 2012

היי, אתי, לא היה לך דם להכניס זאת בבלוג המתאים? רק במקרה קראתי את זה. אבל הססןת חייבות להיות בלונדיניות!

טל בן יהודה 28 במרץ 2012

כמה דברים:

1. קצת מגעיל מבחינתי להיתפס על כזה דבר קטן בכל הטור הזה, אבל השריקה של למוניקה לצעדים הייתה מדויקת לחלוטין. במקרה הייתי ממש בזוית שמאחורי דיאמנטידיס כשהוא עשה 3 צעדים עם הכדור וצעקתי "צעדים" יחד עם השריקה עצמה… הרבה לפני הסימון של השופט כשרוב ההיכל חשב שמדובר בכלל בעבירה.

אגב, שריקה תמוהה הרבה יותר הייתה המשיכה שלמוניקה שרק כמה דקות קודם לכן נגד מכבי. אני מפנה את כולם לטור של אלי סהר מאתמול בו כתב על למוניקה "צפו לשריקות מרובות של משיכות, צעדים וכדומה".

מניח שסהר היה מבסוט מעצמו באותם רגעים.

2. אני כמוך חושב ששירת התקווה לפני המשחקים זה מיותר מארץ המיותרים, אבל כן קם מהכסא (נראה לי מוזר לא לקום מהכסא כשהתקווה ברקע).

3. "מעודדות" לא מעודדות את הקבוצה או שחקנים באף ספורט באף מדינה בעולם. אפשר בקלות להפטר מהם לגמרי ואף אחד לא ישים לב.

הן שם בגלל שכמה בעלי קבוצות אי שם כמה עשורים אחורה חשבו שבחורות בלבוש מינימלי יבדרו את הגברים בנוסף למשחק… לא מופרך אגב.

4. המספר 3 חוזר על עצמו פעמיים – מה שאומר שיש כאן "8 הערות על מכבי – פאו".

5. אהבתי את סעיף 3 השני על פאפאלוקאס. גם אני שם לב לדברים האלה ומאד נהנה לראות אותם.

ובעניין ההחטאה של אליהו, יש לי כאן שאלה אליך. האם אתה חושב כמוני, שהשקט המופתי שנופל על ההיכל בעת זריקות עונשין של שחקני מכבי רק מלחיץ אותם יותר כשהם על הקו?

האם לא יהיה עדיף לשחקנים קצת רעש מסביב? להיות במרכז של 10,000 זוגות עיניים, ולהרגיש את השקט המעיק הזה… לא קל.

מחר עולים לפיינל פור…

דורון קרמר 28 במרץ 2012

תודה על התיקון – סודר.

שירת התקווה של האוהדים היא אקט כוחני שמכריחה אנשים לקום. לא בא לי ששער 11 יכתיב לי מתי לעמוד.

לגביי זריקות העונשין – שקט הוא חלק מהרוטינה של קליעת עונשין במצב אימון. הרי אף אחד לא צועק לשחקן באוזן בזמן זריקות עונשין באימון. זה חלק מטבע מהמשחק שלא נראה לי שניתן לשנות. ומי שלא עומד בזוגות עיניים שמסתכלות עליו כנראה בעסק הלא נכון.

מנחם לס 28 במרץ 2012

דורון נהניתי מאד מהכתבה, אבל חשבתי שעמידה בהמנון היא צורה של נתינת כבוד למדינתך. אם אתה מעדיף לשבת, אף אחד לא יכריח אותך, אבל מעט התפלאתי לקרוא זאת ממך.

דורון קרמר 28 במרץ 2012

מנחם – עמידה בהמנון היא בהחלט נתינת כבוד ואין לי בעיה עם זה, להיפך, לעמוד במשחקי נבחרת או כשההמנון הוא חלק אינטגרלי מהפרי גיים. אבל לא כשהוא מושר על ידי קהל שהחליט, תודעתית ומעשית שמכבי ת"א מייצגת את מדינת ישראל, ובאקט כוחני, בתפרים גסים, ואף בכפייה, מחליט שתחרות בין מועדונים במסגרת אירופאית היא מקום ראוי לשירת ההמנון וכופה אותו על כולם. מכבי ת"א והצלחתה האירופאית היא לא פרמטר לנתינת כבוד להמנון הלאומי, למרות שיש כאלו שהיו רוצים לחשוב כך.

מנחם לס 29 במרץ 2012

דורון, אם כך אני מתנצל. חשבתי שההמנון היה חלק רשמי מהתכנית.

אזי 29 במרץ 2012

אני חושב שאתה לוקח את זה לכיוונים לא נכונים בעליל.
קודם כל, אם יש דבר בעולם שהייתי רוצה (כמובן שאחרי שלום עולמי ולהיות בהופעה של בי בי קינג) זה שיעשו סקר בין כל יושבי ההיכל, וישאלו אותם אחד אחד "האם אתה חושב שמכבי תל אביב היא הקבוצה של המדינה"
כל מי שיגיד "כן", אגב, קיבל את הכרטיס בחינם מחבר…

להגיד לפני תחרות שיש בה מנצח אחד שלשיר את ההמנון זה אקט כוחני זה קצת התממות. תחרות היא אקט כוחני, ההמנון הוא סוג של שיר יציאה לקרב.

וכן, מכבי תל אביב באירופה מייצגת את ישראל.
אין לך מושג כמה פעמים אבא שלי שאל אותי בימי חמישי נגד מי משחקים, ועניתי לדוגמה "סיינה"
אז הוא היה שואל "מי אלה"
והייתי עונה "איטלקים"

אם נתרחב טיפה לכדורגל (למרות שהחוקים שם שונים), כל קבוצה כל כך מייצגת את המדינה, שהצלחה שלה באירופה נותנת יותר נקודות למדינה שלה גם אם הקבוצה הזאת לא תגיע לאירופה יותר בחיים.

מעניין אותי אם היית בחו"ל והיה קורה דבר דומה, וכולם היו נעמדים, אם היית יושב גם אז, או שהיית עומד ואז בא לפה וכותב פוסט על איזה מנהג יפהפה יש להם שם בגולה.

תולעת 28 במרץ 2012

מדויק, גם אם אפשר היה להמנע מהקטעים הסקסיסטיים.
יוצאו המעודדות בשירת התקווה מחוץ להיכל.

ניימן 29 במרץ 2012

אני בעד שיתנו למעודדות לשיר את התקווה.

איש 28 במרץ 2012

תענוג לקרוא את הגיגיך כמו תמיד, חבל שאתה לא כותב יותר.
יצא לך פעמיים 3 כך שזה בעצם 8 נקודות.

בני תבורי 28 במרץ 2012

בחיים אני לא אסלח לך על שאני נאלץ לחכות לביביתון כדי לקרוא אותך…כי פה אתה יותר מידי נדיר.

דורון קרמר 28 במרץ 2012

תודה וסליחה ידידי – עניינים אתה יודע…

איתי 28 במרץ 2012

אנשים לא שמו לב,אבל בסוף הרבע השלישי גיא פניני קם מיוזמתו לכיוון המגרש לבד חילוף תוך שהוא צועק לבלאט "ללנגפורד יש 3 עבירות"..

בני תבורי 28 במרץ 2012

בחיי ששמתי לב…מעורב הבחור.

אורליוס 28 במרץ 2012

כשזה קרה תהיתי לעצמי מה חזק יותר, האינטרס למנוע עבירה 4 מלנגפורד או האינטרס להיות על הפרקט…. ואני אוהב את פניני שלא תבינו לא נכון.

דני 29 במרץ 2012

גור שלף הרים את פניני, והוא ישר זינק מהספסל – הוא לא קם לבד.

wild-type 28 במרץ 2012

מילה טובה גם לבלו – הגנה פנטסטית על דיאמנטידיס במהלך האחרון.
אוברדוביץ' מנסה להלחיץ את יוגב – "נצטרך לעצור את אוחיון", כאילו לא הבין את זה כבר אחרי משחק מספר 2. זה לא עבד לו אתמול אז אולי קצת מלחמה פסיכולוגית תעזור.
יוגב אלוהי – היה באפיסת כוחות אחרי המשחק. בטח הרגיש כמו הסקסופון של קלארנס קלמונס אחרי שלוש שעות הופעה חיה של הבוס….

אסף רביץ 28 במרץ 2012

תודה, טור ענק.

קשה לי להאמין שבלאט ישנה הגנה אחרי שספג 62 נקודות, למרות שגם אני שמתי לב לקשיים שהתחילו במחצית השנייה. לפעמים הרגשתי שהשחקנים ממושמעים מדי בהגנה, שעושים חילוף אוטומטי גם בחסימה שאפשר לעבור בקלות ולוותר על זה, שמפספסים הזדמנויות לחילוף רחוק מהכדור כך שהמיס-מאץ' יהיה פחות בוטה בזמן שההתקפה תקועה רחוק משם, כאלה.

לגבי יוגב, אני עדיין מנסה להבין מאיפה הגיעה הקפיצה הזאת. לפני שנה וחצי המאמן של מונטנגרו שם עליו את סלאבקו וראנש עם ה-2.29 שלו, שפשוט עמד בצבע וראה את יוגב לא מסוגל לעשות כלום בהתקפה, חור מוחלט. השנה נראה שכל משחק הוא מוסיף אלמנט חדש למשחק. פתאום הוא ג'אמפ שוטר, פתאום מסיים חזק בטבעת, השיפור בעונשין זה כבר חדשות ישנות. בקצב הזה עד הפיינל פור הוא כבר כריס פול.

המשפט של מסינה- נפלא.

wild-type 28 במרץ 2012

חלק גדול מהשיפור של יוגב, לדעתי, נובע מאימוני הבוקר האישיים באונ' תל אביב עם חנוך מינץ.

איתן 28 במרץ 2012

נרוא נכון מה שאתה כותב על הסוויצ'ים האוטומטיים בהגנה. אצל הנדריקס זה עובד כי הוא זריז ובעיקר חכם. אצל סופו זה קטסטרופה. הפאולים שעשו הנמוכים על בטיסט אחרי הסוויץ' הצילו למכבי את המשחק השני ובדיעבד גם את השלישי.
כששמו 2.29 על יוגב כל הלחץ היה עליו. אני מקווה שאוברדוביץ לא יעשה את זה במשחק הרביעי כי לא בטוח שיוגב הגיע לרמת בטחון כזאת שהוא יוכל להתמודד עם חופש הקליעה הזה.

איתן 28 במרץ 2012

יופי של פוסט, בעיקר בנושא החשיבות של הבטחון של השחקן. האגרסיביות של מכבי במשחק השני השתלמה בגדול למרות שהנדריקס וסופו יצאו ב 5 עבירות. זה הוציא את היוונים מהזרימה וישב להם בראש גם אתמול.
חבל שבלאט נרדם בהתקפה האחרונה ולא דרש שיעשו פאול.
היו מהשריקות תמוהות לשני הכיוונים, אבל גם לדעתי היו צעדים לדיאמנטידיס. מפליא שדיברו על הפאול שעשו על שאראס בזריקה האחרונה במשחק השני ואף אחד לא התייחס לצעדים שהוא עשה רגע לפני.
אוחיון תפס כזה בטחון שהוא קולע באחוזים יותר גבוהים ממה שיש לו בליגה.
ליאור אליהו לא בנוי מנטלית לאגרסיביות ברמות האלה.
הנדריקס וסמית הם נכס שצריך לעטוף בצמר גפן.

אזי 28 במרץ 2012

אני אגיב רק ל7, כי עם כל השאר אני מסכים :)

השירה הספונטנית הידועה מראש הזאת התחילה באמת כשירה ספונטנית ואז זה היה באמת מרגש. היום זה פשוט מסורת, ואני עדיין חושב שזה נחמד שיש שיר קרב לפני משחקים חשובים.
בכל מקרה, כששרים את התקווה – קמים.
לא משנה אם בשער 11 החליטו על זה או שמנהלת בית הספר בטקס סיום השנה.

ההבדל היחיד בין המעודדות בארץ למעודדות בחו"ל הוא שבארץ הן כנראה יותר צעירות, כי אין רקדניות מעל גיל 20 בארץ (כי אף אחד לא ישלם להן)
אותו כנ"ל לקמע.
שניהם לא תורמים לא לקבוצה ולא לקהל. אבל לכל הקבוצות הגדולות יש – ומכבי החליטה שהיא מתיישרת לפי אותו קו.

עד שיש לנו משחק בית, אחרי שני המשחקים עם השיפוט המאוד ביתי שהיו באתונה, קיבלנו את להמוניקה.
השופט האחרון שאפשר להגיד עליו שהוא שורק רק לטובת קבוצה מסויימת כי הוא פשוט אחת לדקה משחרר שריקה ומחליט אקראית מה קרה.
בסיום המשחק זה היה על דיאמנטידיס (גם לדעתי היו צעדים), בתחילת המשחק זה היה על לנגפורד…
אני לא מתלונן שהשיפוט מוטה.. פשוט שיפוט רע.. לשתי הקבוצות

ולפינת המתקטנן
או איזורית אישית
או מאצ'אפ זון
לא מערבבים בשר וחלב :)

דורון קרמר 28 במרץ 2012

הבן האמצעי שלי נולד בכ"ט בנובמבר – מה אם זה לא בשר וחלב.

אזי 28 במרץ 2012

גדול…
אז לך מותר. אבל זה אישור אישי.. שלא כל אחד יתחיל לדבר ככה :)

אגב, משהו ששכחתי בתגובה הראשונית שלי,
הנקודה על הסל של הנדריקס – שכאילו העביר זמן.. גאונית.

ואם שמאליים עושים את זה יפה יותר.. אשמח לכמה דוגמאות מימיו של גור שלף… I dare you

דובי מילר 28 במרץ 2012

קרמר – אחלה פוסט.

אהבתי במיוחד את הפסקה על פאפלוקאס ועל אטורה מסינה.

yinon 28 במרץ 2012

Just read Pini. No big deal like you implied. He gave David a lot of credit

אזי 28 במרץ 2012

גם אני חשבתי ככה

yinon 28 במרץ 2012

Way to go Hapoel Tel-Aviv. They won yesterday and have a deciding game 3 at home on Thursday, for qualifying to a different final four. Could both Tel Aviv teams win and qualify together? How many will be happy for both? Goodluck

הופמן 28 במרץ 2012

קודם כל, לקראת קריאת התגובה שלי אני מבקש מכולם לעמוד ולשיר את התקווה. הלו, לעמוד בבקשה. זה ההמנון. תודה.
אחלה פוסט.
הקהל מתבקש לשבת.

דורון קרמר 28 במרץ 2012

וירושלי-יייים

הופמן 28 במרץ 2012

אני לא קורא בכלל את הביביתון אז איי סקונד תבורי. תבוא יותר

ניימן 29 במרץ 2012

לייק.

גם לקריאת התגובות שלי קמים, אגב. אפילו בלי התקווה. סתם קמים. למה לא לתת כבוד לניימן?

הופמן 29 במרץ 2012

אני יודע! אני תמיד קורא את התגובות שלך בעמידה

דורפן 28 במרץ 2012

קרמר – תיארת נפלא את מהות האירוע הזה ששמו מכבי תל אביב: לעתים כדורסל באמת פנטסטי בתוך עיסה של טעם רע של לאום, גבריות מדומה והכמיהה בלב פנימה להיות אמריקנה.

wild-type 28 במרץ 2012

הסבר גבריות מדומה בבקשה

אזי 28 במרץ 2012

קודם כל כדורסל הוא ספורט אמריקאי, וכנראה שביורוליג יש יותר שחקנים אמריקאים מכל עם אחר.

דבר שני, מה רע בלאום? מה רע בלהתגאות בלאום שלי מול קבוצה ממדינה אחרת (ולא, זה לא מתנגש עם המשפט הקודם. האוהדים כולם ישראלים (או יוונים) והקבוצה ישראלית (או יוונית) בלי קשר לשחקנים המשחקים בה

ובאמת למה התכוונת בגבריות מדומה?

דניאל'ס 28 במרץ 2012

אני לא לגמרי מבין את הסלידה והאובר-רצינות לכביכול לאומנות.

אז שרים את ההמנון,זה חלק בלתי-נפרד מהאנרגיות ומהאווירה בספורט,ובעצם זה הספורט.

יש גם אנשים שהאהדה שלהם מתבטאת בלהיות שעתיים בהיכל (או בכלל) ולהוציא את כל האנרגיות שלהם בשביל הביחד, לא כולם ממצים את האהדה שלהם לבד מול הלפטופ בניתוחים ספק רלוונטים.

הלו, קצת גאווה על מי שאתה זאת לא גבריות מדומה.

martzianno 28 במרץ 2012

איפה אתה קרמר!!!???
תענוג, תענוג לקרוא אותך.

כמה לדעתך מקבל הכלב למשחק? הוא מוציא חשבונית? זה כולל נסיעות??

דורון קרמר 28 במרץ 2012

יש לי לפחות שתי אנלוגיות שהייתי אומר לך בלי שום בעיה פנים אל פנים על כלבים, מכבי ותשלומים אבל אני לא מסוגל לכתוב אותן.

אחד העם 28 במרץ 2012

גדול! אהבתי את הפורמט של "הערות" במקום עוד טור פרשני נוסח "וואלה".

Yavor 28 במרץ 2012

Forgot to say:
Great post, especially points 1 and 4

יואב 28 במרץ 2012

קרמר,
נהנה לקרוא אותך.
מהי תחושתך למחר?

דורון קרמר 28 במרץ 2012

תודה. עידו אשד כתב נכון היום ב"ידיעות" שהסדרה הזו חיסלה את תחושות הבטן. זה תופס גם לגביי מחר.

יואב 28 במרץ 2012

רונן,
חצי מכותבי האתר הזה מתעסקים באמריקנה, אז על מכבי נלין?
לא יודע מה זה גבריות מדומה בהקשר הזה אבל בלו הוא לא מדומה.

מנחם לס 28 במרץ 2012

אני מתחיל לחשוב שאולי כדאי להתחיל לכתוב על 'אינדיאנה' במקום 'אמריקנה', אתה יודע – אינדיאנה – ספורט בהודו. אני בטוח שהמון גולשים יעריכו את זה. תכניס לך לראש אחת ולתמיד שכאן אצלנו יש יותר ספורט תחרותי עליון משבכל העולם PUT TOGETHER, ועל כדורסל נשים במכללות אפילו לא התחלתי לכתוב מפאת עומס, והן כבר מגיעות לשלב הפיינל פור!

יואב 29 במרץ 2012

מנחם,
מה כתבתי ועל מה אתה עונה? אתה בכלל טורח לקרוא לפני שאתה מגיב?
תהנה עם שלך ואני עם שלי.

דניאל'ס 28 במרץ 2012

תגידו, עוד מישהו מצא את עצמו נהנה ממכבי יותר מכל ספורט אחר?

ובוא נעזוב את כל העסקנות שלמעבר למשחק, השחקנים האלה (גם פאו) פשוט מתנהגים כמו מקצוענים אמיתיים.זה פשוט לא דומה לשום דבר אחר פה.חווית ספורט מדהימה תוצרת הארץ (ושימותו הצינקנים).

גורם לכדורגל להיראות חיוור…

טל 12 29 במרץ 2012

נהדר.בעיקר אהבתי את סעיף 4

אוח אוח אוחיון.איזה כיף.

לדעתי,התוכנית של אוברדוביץ' היתה די טובה כי בסופו של דבר היא גרמה למכבי בעיית עבירות ומכאן זה כבר הלך קשה עד הסוף הצמוד.

אני שמח שזה נגמר כמו שזה נגמר, אבל נראה לי שיכול היה להגמר אחרת.

ערן 29 במרץ 2012

כתבה מאד יפה,רציתי להתייחס לכל הדברים שמסביב , הקמע בצורת כלב באמת נראה קצת מטופש מעניין איך בחו דווקא בו,
ומה יהיה עם הכרוז אפילו לא מתקרב ליכולות של רפי גינת .למה אף אחד לא מעיר על כך.

אורי ויספלנר 29 במרץ 2012

תודה על הפוסט. ממקומי בשער 11: ההמנון צריך להיות שמור למשחקי נבחרת ולגמר גביע. והכלב מעולה.

שמוליק 29 במרץ 2012

קרמר,נעבור לתחום הלוקאלי:
דניאל דנינו יכול להיות התקווה של הכדורסל הישראלי?

דולב דראפיץ' זומן למבדקים של נבחרת העתודה.

נבחרת הקדטים של קרואטיה,אלופת אירופה,תקיים 3 משחקים בוינגייט: היום ב-19:00,שישי ב-11:30,ובשבת.

Comments closed