פטיש, מסמר, צלקת.

השקט בראש של גודס, הצלקות על הברכיים שלו, העצמאות שלו. קודם טופ 16, אחר כך העולם.

06Scarface 2

ראשית התנצלות על הזנחת הבלוג. ענייני זמן וכו'. מבטיח להשתדל. בינתיים ננסה להתקמבק עם הטור מהעיתון היום (רביעי):

1. ואולי לרגע אחד, כשהיכל נוקיה יהיה מלא מחר בערב, הרחש בחש ירחף על פני תהום, הקבוצות תתחממנה, השדרים והפרשנים ישדרו ויפרשנו, המזנונים יפקיעו מחירים, המתכוננים יתכוננו והמקוננים יקוננו, ישתרר לרגע אחד שקט בראשו של גיא גודס.

הוא יביט מסביב, יראה את כולם, צהובים, אבל לא ייצור קשר עין, כי העיניים של שוכני ההיכל שופטות לחומרה, ויחייך לעצמו בסיפוק. הנני כאן, ילחש לעצמו ללא קול, כמו מסמר במסיבה, בתפקיד האיש המרכזי, בהצגה המרכזית שהספורט הישראלי יכול להציע.

עכשיו הוא רק צריך לקוות שמכת הפטיש על ראשו תהיה עדינה ומלטפת, ולא תעלים אותו לתוך הקיר האינסופי של המשרה השואבת הזאת.

2. בסופו של דבר, מאמן הוא סך כל הצלקות שלו, אם היה שחקן, בוודאי כמאמן. הצלקות של גודס, בייחוד אלה שעל ברכיו, הן תזכורות ליכולת המנטלית שלו להתגבר על מכשולים פיזיים.

אם הקילומטראז' שלו כמאמן בנה אותו בצורה סבירה לאתגר, בשנים האחרונות, ביושבו כעוזר מאמן, הוא בעיקר צפה בצלקות נצרבות בעורות של אחרים, ויש לקוות עבורו שלמד מהן. ובהנחה שאת הדין וחשבון המחמיר ביותר גודס ייתן בפני עצמו, הנאמנות לעקרונותיו צריכה להיות העיקרון המוביל שלו העונה, גם כדי לממש את הפילוסופיה שלו וגם כדי שיוכל לצטט את פרנק סינטרה ולומר "I did it my way".

לכן ההחתמה של פיני גרשון, המהלך האולטימטיבי וההפוך לעצמאותו של גודס ולעמידה על עקרונות, תרחף מעליו עד שיוכיח אחרת.

אסור לו להיות מנומס מדי, והכבוד לגרשון חייב לבוא רק אחרי הכבוד לעצמו, לדמות המאמן שלו ולדרך שהוא רוצה להכתיב.

הדיבורים על קבוצת פוורוורדים שלוחצת ומכתיבה קצב גבוה חייבים להתחיל להראות ניצנים, כדי שיבשילו בנובמבר־דצמבר וייתנו פירות בפברואר ובמארס. ואם שחורצאניטיס אכן יחזור, וכשיחזור ימשיך את היכולת הבלתי ניתנת לעצירה שלו בדקות שבהן יש לו אוויר, גודס יפתח לעצמו אופקים אחרים שבהם יוכל להביא לידי ביטוי את יכולות הפעלת קבוצתו.

עד עתה, ומדובר בחילול הקודש, גם הטופ 16 הוא לא מובן מאליו עבור מכבי ת"א.

3. דיוויד בלאט, טייריס רייס, נס מילאנו, אליפות יורוליג – אלה מילים שצריכות להימחק מהרפרטואר המחשבתי של גודס. זיכרון מתוק אך נשכח. מה שטוב בעבר זה שהוא עבר. כמו מים שחלפו מתחת לגשר, מפנים מקום למים נוספים, שאולי יהפכו לזיכרון מתוק נוסף, או אולי חדים, אכזריים, כאלו שצורבים צלקת ארוכה שתזכיר.

מיהו מאמן טוב - יואב ויכסלפיש
ובינתיים במדריד - נמרוד איתן

11 Comments

D! פה 15 באוקטובר 2014

ברוך בואך, או ברוך השב הביתה.
צמיד כיף לקרוא אותך – מאמן הוא סך כל הצלקות שלו. נהדר.

ובהצלחה לגודס, אחד השחקנים האהובים עלי..

בני תבורי 15 באוקטובר 2014

זה לא יקרה. גרשון תמיד דיבר לעוזרים שלו כשהם עמדו מאחורי גבו והוא הביט לכיוון ההפוך. העיניים של גודס מחפשות את פיני כל הזמן. המינוי הזה היה צריך להיות נקודת הזמן בה גודס אומר או אני או הוא. פספס וחבל.

דורון קרמר 15 באוקטובר 2014

מה שאמרת על העיניים של גודס מבאס לגמרי.

Gil - Zimbabwe 15 באוקטובר 2014

בני זה אמיתי בקשר לעיניים של גודס?

ניינר 15 באוקטובר 2014

מתי יפסיקו להשתמש בשם המגעיל הזה 'נוקיה' ויחזרו ליד אליהו הישן והאהוב? החברה הזו עוד קיימת בכלל?

גיא זהר 15 באוקטובר 2014

אל תדאג. בעיריית תל אביב ירגילו אותך לשם חדש בקרוב.

אייל הצפון 15 באוקטובר 2014

ביום שאחרי שיפסיקו להשתמש בשם "מכבי אלקטרה" ויחזרו למכבי תל אביב הישן והטוב. ככה זה, מי ששם כסף רוצה שיזכירו את השם שלו. ואאל"ט נוקיה נקנתה ע"י חברה קוריאנית.

ניינר 15 באוקטובר 2014

הם לא מכבי עלית?

הארכיון 15 באוקטובר 2014

מה עם קצת בייסבול? לורנזו קיין, האנטר פאנס וענייני ירקות חשובים?

ניתאי 15 באוקטובר 2014

לא יודע למה החלטת שטופ 16 לא מובן מאליו. קבוצה צריכה להיות ממש ממש גרועה כדי לא לסיים ב4 הראשונות מתוך 6 בבית שלה. בשביל זה יש את לימוז' וצ'דוויטה.

יוסי מהאבטיחים 15 באוקטובר 2014

להנמיך ציפיות זה לא מכביסטי, לא נכון וגם לא יעזור לכם.
הסגל הזה שווה 16 אחרונות באירופה, במיוחד לאור קבוצות גרועות שמשתחלות למפעל הזה ומאכלסות את קרקעית הבתים.
חוצמזה, אין תירוץ בעולם שישכנע אוהד מכבי בדיעבד למה לא עליתם ל 16.
עדיף להגיד ישירות שיש לך חשש מסגל האימון לעונה הזו, בלי להסתבך.
וטוב שחזרת!

Comments closed