סטנלי

"?You're trying to be like me" חימום לפני משחק. משחק תחתית חשוב. מהמקום האחרון בליגה השנייה, הקבוצה שלי סוחבת את […]

"?You're trying to be like me"

חימום לפני משחק. משחק תחתית חשוב. מהמקום האחרון בליגה השנייה, הקבוצה שלי סוחבת את שתי הליגות המקצועניות בישראל על כתפיה. פוקוס, פוקוס, פוקוס. מי שובר לי את הפוקוס? רק אדם אחד על המגרש יכול להגיד לי את המשפט שמופיע למעלה. כשאני מרים את העיניים אני רואה אותו. אותו חיוך עם שן זהב מפורסמת, אותה בלורית שיער שנראית כמו קרחת. לחיצת יד וחצי חיבוק כאילו גדלנו יחד בדאון טאון ניו אורלינס.

סטנלי ברנדי, בן 42 וחודש, משחק בתור הזר של מכבי הוד השרון וטורח להזכיר לי שזה שאני עדיין משחק בגיל 36 לא עושה עליו רושם. בספר שלו, ווטרן זה מישהו שנלחם נגד היפנים באיווג'ימה. או לפחות מישהו, נגיד הוא, שנבחר להיות רוקי השנה ב CBA ב1990. איפה הייתם ב 1990? כמה עבר עליכם מאז? הייתם אז בכלל? ברנדי כבר היה מקצוען אז, ועדיין היום.

כן, נכון, ה NBA והליגות הראשונות באירופה הפכו לליגה שנייה בישראל. אבל כמה בני 42, בנקאים שמשחקים בספורטק, הייטקיסטים שהולכים לראות את מכבי בימי חמישי, היו זורקים את החליפה והלפטופ והיו רצים להתחלף איתו? אפילו רק ליום אחד? וביום האחד הזה, בגיל 42, גם הם מסוגלים לנפק 19.5 נקודות ו 12.5 ריבאונד ב 32 דקות משחק? עם מדד ממוצע של 28.5(!)? אז תגידו שהליגה חלשה. נו, בסדר, תגידו. בואו ליום אחד. נדבר אחר כך.

ואני שואל, איך אפשר? מאיפה האנרגיות? הוא עדיין אחד העטלפים שקשה מאוד לעצור בלואו פוסט, למרות שעשינו עליו עבודה סבירה אתמול (18 נקודות ו 9 ריבאונד). כששמרתי עליו בלואו פוסט היו אלה 78 שנות כדורסל של עצמות חורקות ומפרקים כואבים. בעיקר שלי. מהירות לא הייתה שם, זה בטוח. אבל הוא שמר על הגוף שלו, על הראש שלו, ובעיקר על הפה שלו, שלא ממש כדאי להיכנס אליו אם אתם לא אנשים שיכולים להתמודד עם 201 ס"מ של עצבים מתפרצים. אתמול אחרי ההפסד הוא היה הוריקן קתרינה, וכל מה ומי שהיו בסביבה היו עיר הולדתו ניו אורלינס. ולא, לא היה סופרדום שיציל אותם. בגיל 42, הילד הפסיד וסירב לקבל את הגזירה או את העובדה שהוא לא שיחק בדקות האחרונות. איזו תשוקה. איזה יופי.

אז לשאלתך סטנלי, אני לא מנסה להיות כמוך. למרות שגם אני, כשאני מפסיד, אני הופך את שולחן המשחק ושובר את הכלים. אבל גם אם ארצה, אני לא יכול להיות כמוך. כי אתה ממשיך, והרכבת שלי אוטוטו מגיעה לתחנה האחרונה שלה. כשאהיה בגילך כבר לא אתרוצץ על מגרשים. כשאהיה בגילך בטח אחווה את משבר פוסט גיל הארבעים ואז אקנה מכונית ספורט אדומה, או אטפס על איזה הר, או אתגלגל מאיזה מדרון, או סתם אחליף את השן הקדמית שלי לשן זהב.

כמה ענייני כדורסל
סקרמנטו - לייקרס

תגובות

  • יובל

    נראה לי שאהבת המשחק אצלך כל כך גדולה, שגם בגיל 50 תמצא את עצמך מתרוצץ על מגרשי PVC בליגה ב'. ודרך אגב, זו לא בושה כל כך גדולה ואפילו די נחמד.
    אחרת, עודד קטש לא היה עושה קאמבק, לא?

  • doron kramer

    ליגה ב' כבר לא תשוב להיות מה שהיא אחרי ביקורו של קטש.

  • עדי

    זה הכדורסל שבוחר אותך לא אתה את הכדורסל

  • עומר ה

    סטנלי שן זהב פשוט גדול. תענוג לשמוע סיפורים כאלו.

Comments are closed.