יתגואדלה ויתקדש שמי רבא

 

1. חלק מיופיו של המשחק, של הכדורסל הזה, הוא המעגליות של האירועים, עם אקדחים שמונחים על השולחן במערכות מוקדמות, שיורים אחר כך ברבע הרביעי וסוגרים מעגל, נותנים closure. לחלק יורים בלב (לאלה שיושבים בקליב-הולי-לנד), לחלק בברך (קיירי בדרך להפוך לביל וולטון?), אבל נותנים סוג של סוף לעלילה.

נדמה שמתבקש להתמקד בפוזשן האחרון של קליבלנד בזמן החוקי. על פניו, אי אפשר היה לבקש תנאים יותר אידאליים. 24 שניות, ממש כמו שעון הזריקות. פסק זמן (לא תמיד טוב כי נותן זמן גם להגנה להגיב ולתכנן תוכניות, אבל נגיד שעדיף שהשליטה תהיה בידיים ההתקפיות שלך), והשחקן הכי טוב בעולם באחד על אחד שנשמר על ידי אנדריי איגואדלה. מה רע?

רע, כי אף אחד לא סיפר את זה לאיגואדלה. מעבר לעובדה שהבנאדם דפק שתי שלשות מומנטום, אחת בלי נעל (סל בלי נעל היא אמונה טפלה על סימן מוקדם לניצחון ממש כמו סלים משוגעים עם הלוח בסוף שעון וקבוצה צהובה שמובילה 78-77 כמו שמכבי גולדן סטייט הובילה הלילה) הוא עשה עבודה מצוינת בהגנה על ג'יימס, למרות 44 הנקודות.

אם חוזרים לסוף הרבע השלישי, קליבלנד בפלוס 2, הכדור אצל הוד רוממיותו, מקבל חסימה לא מספיק טובה מטריסטן תומפסון לכיוון הכנף השמאלית, אבל בגלל שהחסימה לא אפקטיבית, וההרגל של ג'יימס הוא לחזור ימינה, הוא אכן חוזר ימינה לrepick של תומפסון, איגואדלה מושיט יד, פוגע בכדור, שפוגע ברגל של ג'יימס, שמוציא את הווריירס למתפרצת שנגמרת בדאנק של איגואדלה ושיוויון עם מומנטום צהוב.

אין לכך הוכחות מדעיות כמובן, אבל נדמה שהפוזשן הזה ישב לג'יימס בראש בכדור האחרון של הזמן החוקי. הפעם לא הייתה חסימה (אז למה היה טיים אאוט?), והיה קצת אקשן מוקדם אבל ללא פואנטה אמיתית, וזה נגמר בבידוד בכנף שמאל בלי קלעי בפינה כדי למנוע עזרה מסטרונג סייד. ג'יימס התעקש ללכת שמאלה לזריקה קשה ומבאסת כי הוא זכר מה קרה בפעם האחרונה שהוא ניסה לעשות מול איגואדלה שינוי כיוון. זה היה בידוד נוסף מסוג הבידודים שראינו לכל אורך העונה. אין מה לבוא בטענות לסגנון המשחק הזה כי זה מה שהביא את קליבלנד עד הלום. וכשאתה חי עם ג'יימס, אתה גם מת איתו. ועם יכולות ואגו כמו שלו הוא עסוק בלהוכיח להגנה שאין דבר כזה לקחת מה שההגנה נותנת אלא יש לקחת למרות מה שהיא נותנת, והוא יעשה סל. אז לא הפעם. פוזשן בודד שהתנקז לניצחון אישי של איגואדלה על ג'יימס, באחד הנצחונות האישיים הבודדים ששחקנים בליגה השיגו עליו, אבל עם השפעה קבוצתית וסדרתית מכרעת. שם, יש יותר מסיכוי סביר, הוכרעה הסידרה, כי לולא ההארכה אירווינג לא נפצע, ולא מתחילים להרהר האם הגיע הזמן להתחיל ולומר קדיש על קליבלנד של עונת 2015. יתגואדלה ויתקדש שמה רבא.

2. עוד מעגל, שהיה אחד מהמפתחות לפוזיציית הניצחון שקליבלנד עמדה בה במרבית שלבי המשחק: ההגנה של קיירי אירווינג על סטף קרי. בתחילה זה נראה היה כמו התאבדות, מאחר וזו הייתה אחת העובדות המוגמרות בניתוחים השונים לפני תחילת הסדרה, ובצדק, הרי אירווינג לא נתן, היסטורית ובריאותית, כל סיבה להאמין שהוא יכול. אבל ככל שהמשחק התפתח אירוווינג ושות' נתנו עבודה ראויה, קבוצתית למופת. נכון שלקונצ'רטו מספר 30 של סטפנומנלי היו התפרצויות מכאיבות מדיי פעם אך ברוב הזמן הוא היה תחת שליטה, תודות לחילופים, חיפויים, מניעת כדור ועבודה קבוצתית. נכון, תשומת הלב כלפיו פתחה מסדרונות לאחרים, אבל זה מחיר שבלאט היה מוכן לשלם, עם כל הכבוד ליד הרכה של מריס ספייטס.

אבל הנה תחילת וסוף המעגל: ברבע הראשון אירווינג קיבל blow by מסטף קרי שהיה אמור להיגמר בלייאפ, אבל התאושש, רדף, השיג, ונתן לו גג. בפוזשן ההתקפי האחרון של גולדן סטייט, שיוויון 98, קרי נתן לו blow by מספר 2 והגיע ללייאפ קליל בלתי נתפס ברמות הללו, בסיטואציה הזו. אירווינג סגר מעגל עם גג מספר 2. חיזרו (במעגל) עכשיו לסעיף מספר אחד כדי לקרוא על ההמשך.

3. כואב הלב על אירווינג. שחקן שלמדתי לאהוב ולכבד, תזכורת לעצמי לא להאמין לתדמיות של "שכונה", "מחרב", "לא מוסר".  לבנאדם יש יכולות מטורפות, חוכמת משחק ובעיקר, קלאס.

4. בסופו של יום, דייויד בלאט ניסה שכל האחרים ינצחו אותו מלבד קרי ותומפסון.

סטיב קר, בלי דאבל טים על ג'יימס, ניסה שג'יימס ינצח אותו ולא כל האחרים.

שתי הגישות הגיעו צוואר אל צוואר אל פוזשן אחרון.

ההארכה הייתה אקס טריטוריאלית, וצריכה להיות מנותחת במעבדות פיזיולוגיה לחקר צריכה מקסימלית של חמצן במאמץ.

5. תודה לאלוהי הכדורסל על הסדרה הזו. ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן (והנחמות שאנו אומרים בעולם ואמרו אמן).

 

 

 

Gotta close (פיינלס 1)
חטיפים סטטיסטיים לגמר ליגת האלופות

46 Comments

גיא זהר 5 ביוני 2015

מצוין. שני פוזישנים תפסו את תשומת ליבי בסוף. לברון קובר שלשה וגם קארי עוש הטעיה ולברון שהיה עליו או מתוך עצלות או מעייפות לא יוצא אליו וקרי שנדהם להיות כל כך חופשי קולע זריק ממיד ריינג'. מעניין למה לברון במקום פייד איי לא ניסה לדחוף פנימה עם הישבן ואז לעשות הוק שוט. זה הצליח לו לפחות פעמיים במשחק וגם לאיזה אחד מג'יק ג'ונסון באיזה גמר בשנות ה-80.

איציק 5 ביוני 2015

אותו מג'יק ישב ביציע וכנראה לא הבין למה משווים בינהם לגבי חוכמת המשחק או הבנתו. אם הוא ובירד יושבים על בירה הם בטח מתפקעים מצחוק על ההשוואה.

אריק י. 5 ביוני 2015

+1

דורפן 5 ביוני 2015

ההבנה של לברון בהגנה חורגת בסדרי גודל מבירד ומג׳יק שפשוט לא שיחקו הגנה.

matipool 5 ביוני 2015

בירד לא שיחק הגנה ?!
איציק – לא יודע מה קורה איתם היום , אבל לפחות פעם , בירד ומג'יק היו נפגשים כל קיץ אצל בירד לבירות , דיג וכיף .

איציק 5 ביוני 2015

למיטב הבנתי, אז הם ממש לא דנו בלברון :-)

איציק 5 ביוני 2015

ליכלכת קלאראשו… לגבי מג'יק אני מסכים, אך לגבי בירד יש לו עוד הרבה מה ללמוד. בירד היה שומר טוב, והסיבה שהוא לא מהגדולים אי פעם זה כיוון שהגוף לא איפשר לעשות את מה שהראש הבין.
בכול מקרה, אם נחזור למג'יק, אם נקח את ההבנה הכוללת של לברון את המשחק, לעומת מה שמג'יק ידע רק על התקפה, כנראה שללברון עוד תהייה הרבה עבודה. אל תשכח, הגם שהוא לא היה שחקן הגנה מהולל, בכול זאת יחסית לרכז משחק, מג'יק גם היה ריבאונדר לא רע, ויכל לשמור על סמול פורוורדים. לא הרבה רכזים מסוגלים לכך.

shadow 5 ביוני 2015

שמע אני חושב שלפחות היום תמנע מתגובות כאלה.
לברון שיחק אתמול הגנה איומה. כמות הפעמים שעברו אותו כאילו היה אויר בדרך לדאנק היתה מביכה.
בעוד לא מעט פעמים הוא פשוט צילם את השחקנים שמולו, כולל בג'אמפ החשוב של קרי אחרי שהוא קירקס אותו.

אבל היי זה בטח בגלל שהוא היה עסוק בלקלוע 44 נקודות (שתיים מהן מהמגוחכות שראיתי), כי המורשת, אוי המורשת.

אגב סתם ניתוח עתידי שלי. ההזדקנות של לברון לא הולכת להיות נעימה למורשת שלו. מה שראיתם בהארכה זה איך שהוא הולך להראות בעתיד.(קצת כמו רפא, רק שרפא השיג קצת יותר ממנו בקריירה וגם הרבה יותר ווינר, ככה שבאמת יש לו מורשת).
שחקן שבנוי רק על כוח(ואגו) ומעט מוח, מה ישאר לו כשיגמר הכוח?

shadow 5 ביוני 2015

נ.ב

כל השוואה בין בירד מג'יק ולברון היא מגוכחת.
זה מביך לשים אותם באותו משפט. מג'יק שהוא בעיני הטוב בכל הזמנים (מודה אני אוהד לייקרס, אבל חושב שיש לי קייס) לא רואה את לברון ממטר ברברס.
מה שהוא עשה בקריירה קצרה, ופרש בשיא שלא מרצונו, לברון לא יעשה גם בשלוש קריירות.
על הקלאס של שניהם בכלל אין מה לדבר.
האחד אליל של המשחק, אוהב את המשחק עצמו ומכבד אותו מעל הכל, כל נגיעה שלו בכדור היא כמו רגע קסם.
השני כל מה שמעניין אותו הוא עצמו והמורשת. נפוח ועם צורת משחק שהייתי קורא לה אנטי-כדורסל או לחליפין כדורסל רחוב.

לא סתם לאחד קראו מג'יק והשני קורא לעצמו "מלך".
אם תשים לב לסטייט אוף מיינד של לברון זה באמת של מלך וכל השאר הם הנתינים שלו שמתפקידם לשרת אותו. הוא גם נותן את אותו היחס למאמנים, לצופים ולאוהדים שלו. לא סתם רק אחד כמוהו היה יכול להנדס את המשדר ההזוי של "ההחלטה". הוא "המלך" וכל הנתינים צריכים לבוא ולצפות במה החליט. וכנ"ל החזרה שלו לקליבלנד. "המלך" חזר להציל את הנתינים שלו מתהום הנשיה.

אבל זה לא מלך ולא נעליים זה אולי עבד כי ימלוך

פה איתמר 5 ביוני 2015

+1

אריק י. 6 ביוני 2015

מה נסגר איתך דורפן, לארי היה שועל רציני בהגנה

איציק 5 ביוני 2015

תענוג כמו תמיד, אבל מוזר שלשחקן הכי גדול בליגה החטיפה של איגודאלה ישבה בראש והפחידה אותו במהלך האחרון אבל הגג של ארווינג על קרי לא ישבה ל-MVP בראש במהלך האחרון. הוא עשה את מה שצריך, למרות שקיבל את הגג שוב, אבל זה היה נכון, ולברון פחד. מה יצא? זריקא בערך מ-3 ספיינ-אווי, זריקה שנכנסת לא אחת ל-20 ביום טוב. זה שיקול דעת יותר נכון של השחקן הטוב ביקום?
אם לברון יקלע כל הסדרה 44 נקודות ויתן ששה אסיסטים עם יכולת קבלת החלטות כמו במשחק זה, GS יחיו עם זה בשלום, ונשארו שלושה משחקים לסיום הפלאיי-אוף. כמובן שרצוי שכמה שחקנים יתנו יותר, אבל יותר חשוב שהכוכב, בה' הידיעה יתחיל לקבל החלטות כמו השחקן בה' הידיעה.

דורון קרמר 5 ביוני 2015

ברור שהגג לא ישב לקרי בראש כי הוא שוב הלך לאותו מהלך. לברון לא הלך לאותו מהלך אלא בחר להישאר בצד שמאל. אם הגג של אירווינג היה יושב לו בראש הוא היה עושה מעבר טבעת.

איציק 5 ביוני 2015

ברור, אני מציין זאת בגלל ההבשלים באופן המחשבה. המחשבה השגוייה של לברון שמונעת ממנו לעשות את הדבר הנכון וללכת לשלשה (או קרוב לזה) קשה במקום לבצע התאמות ולעשות את הדבר הנכון. לעומתו, קרי לא נתן לגג לשנות את המחשבה הנכונה של ללכת לסל עם יתרון של צעד. למרות שארווינג שוב עשה גג, אני חושב שזה היה נכון. אולי טיפה לשנות, לכת מתחת לסל או משהו אחר, אבל עצם ההליכה לסל, והסיכוי הנמוך לגג נוסף, זו מחשבה נכונה גם אם הפעולה נכשלה.

shadow 5 ביוני 2015

אני אתן לך את הפרשנות בשקל שלי למה לברון לא הלך לסל וגם היא מעורבת בפחד אבל אחר.
יכול להיות שזה היה המהלך עליו אתם מדברים אבל לדעתי זה היה העונשין.
אין משהו שלברון יותר פוחד ממנו מאשר לעמוד על העונשין בדקות ההכרעה.
זו הסיבה שהוא לא חדר כי ידע שאם יהיה פאול הוא יצטרך לקלוע עונשין ולעונשין יש משקל הרבה יותר משמעותי (אם יחטיא) מאשר מזריקה מרחוק.

הוא יודע שהוא קלע עונשין בינוני ובאותו ערב הוא היה 60 אחוז, ויש מורשת לשמור עליה, אוי המורשת.

איציק 5 ביוני 2015

כל זה סיפורים. יתכן שאתה צודק, יתכן שדורון צודק, בסופו של דבר הוא עשה את הדבר הלא נכון. משחקן ברמתו ובמעמדו מצפים שיעשה את הדבר הנכון. יתכן שגם אז יקשל, אבל זה עדיין שווה את הניסיון. הבריחה שלו לדברים האלו לא מוסיפה שום דבר טוב למורשת שהוא מנסה לייצר לעצמו.

עידוקוליס ליפשיץ 5 ביוני 2015

מאוד צורם לי השימוש בציטוטים ועולם הדימויים הזה.

מעבר לזה מאוד נהניתי מהפוסט.

יונתן 5 ביוני 2015

הכדורסל של קליבלנד פשוט קשה לצפיה.
תרגיל מספר 1: אייזו של לברון + קווה לטוב
תרגיל מספר 2 : פיק אנד רול לברון+ תפילה חרישית
(החלף לברון בקיירי כשלברון יושב)
וזהו.

דורון קרמר 5 ביוני 2015

אהבתי.

סימנטוב 5 ביוני 2015

מצויין והכותרת גאונית

רן הנרגן 5 ביוני 2015

נהנתי לקרוא.

איגואדלה אמר שלפני שנתיים במשחק במיאמי במצב של זריקה אחרונה בשוויון לברון עשה אותו מהלך, צעד אחורה וזריקה שניצחה את המשחק והוא החליט שהפעם זה לא יעבור. אז אני לא בטוח אם לברון הלך לזריקה הזו בגלל החטיפה בסוף רבע שלוש או בגלל הניסיון המוצלח לפני ששנתיים שמי יודע אם זכר אותו בכלל?

דורון קרמר 5 ביוני 2015

רואה עכשיו שוב את המשחק…מאמצע הרבע השלישי עד לסוף המשחק איגואדלה מכריח אותו שמאלה שוב ושוב. הפעמים שלברון מצליח לקלוע עליו הם כשהוא מגיע עם הפנים לסל.

גיל 5 ביוני 2015

ההחלטה לא לעשות על לברון דאבל טים היא קריטית. שולחים לו סוללה של שומרים שמעייפים אותו והוא מגיע בלי חמצן בסוף. איגדאולה אכן היה האקס פקטור במשחק בינוני מאוד ושכונתי של גולדן סטייט. אם קליבלנד במשחק מצוין מבחינתה לא ניצחה את זה לא נראה שיש לה תקווה.

נייתאי 5 ביוני 2015

בדיוק מה שאמרו על ההפסד של מיאמי לפני שלוש שנים לOKC במשחק הראשון. מיאמי במשחק שיא, אוקלהומה לא הלך כלום, מספיק כדי להיות קרובים וזהו. דורפן אפילו כתב פוסט משבח ללברון שנקרא "דברים שצריך לומר לפני 4-0". איך זה נגמר כולם יודעים.

גיל 5 ביוני 2015

אני לא זוכר דברים דומים שכתבו אז אבל הסיטואציה הייתה שונה. מיאמי לא הייתה פצועה ובכושר טוב בסך הכל. חשבו שאוקלהומה תעשה יותר אבל אני לא רואה מה קליבלנד יכולה לעשות יותר, בעוד גולדן סטייט יכולה להשתפר לא מעט.

עמית הלבבי 5 ביוני 2015

לא רואה מה קליבלנד יכולה לעשות יותר??? אולי למשל שג'יי אר סוויש ישחק אחרי הפסקת המחצית?
אילו אחת מהopen shots שלו היתה נכנסת, היינו עכשיו בשיח אחר לגמרי (בטח משהו על דרגת תת אלוף של כבוד לדיוויד בלאט).

גיל 5 ביוני 2015

סמית היה גרוע אבל זו חלק מהחבילה. לצד משחקים טובים יש לו לא מעט גרועים. הבעייה היא שכדי שהוא יהיה במשחק הקבוצה צריכה לעבוד למענו. אז הוא יכול לקלוע יותר אבל לא סביר שלברון יקלע 44 כל משחק.

טל 12 5 ביוני 2015

"סטיב קר, בלי דאבל טים על ג'יימס, ניסה שג'יימס ינצח אותו ולא כל האחרים" בדיוק מה שחשבתי,הם עשו עבודה טובה. מי ירה בג'יי אר :-)

פה איתמר 5 ביוני 2015

אני גם זוכר את האנליזה הלא מוצלחת הזאת.
ולהבדיל גם לפני שנה אחרי ה1:1 בטקסס מי חשב שהספרס יקחו אליפות ועוד יטאטאו בכזאת קלות את מיאמי.

asaf 5 ביוני 2015

זה גם מתאפשר בזכות הנוכחות באמצע של בוגוט "שמרמה" לחיפוי לכיוון האמצע זה עולה אומנם בנק' של מוזגוב אבל נראה לי שעם זה קאר כנראה יצליח לחיות.

דורפן 5 ביוני 2015

אהבתי מאד. אני חושב שבאופן כללי אנחנו יותר מדי שבויים בתובנות שקשורות ״לאיזה תפקיד כתוב ליד שם השחקן בדף הסטטיסטיקה של אי.אס.פי.אן״. הרבה מאד מהמשחק הוא המץ׳ אפים הספציפיים שנוצרים – אפילו תוך כדי תנועה – והזכרון של שחקנים לגביהם. יכול אחרי חילוף הגנתי למצוא את עצמו שחקן עם הכדור מול שחקן אחר – ופעם – כשהוא היה במילווקי והוא בפורטלנד – הוא תפר אותו פעם אחרי פעם בצעד ראשון. ואז הוא לוקח אותו לסל וקולע.

7even 5 ביוני 2015

שונא להסתמך על סטטיסטיקה אבל בשתי עונות האליפות של מיאמי עם לברון, מיאמי הפסידה את המשחק הראשון. פעם בבית ופעם בחוץ.

יש לציין שבעוד פעמיים שבהן הוא לא לקח, הוא גם הפסיד את המשחק הראשון:)

גיל 5 ביוני 2015

ההבדל הוא שבסדרה נגד אוקלהומה דוראנט ווסטברוק היו מעולים במשחק הראשון. אתמול קארי ותומפסון היו די בינוניים.

asaf 5 ביוני 2015

3 הגמרים שהפסיד התכוונת – למרות שבהפסד הראשון לספרס ב-2007 קליבלנד באמת הייתה לברון ו-4 ניצבים אולי בגלל זה נוטים לשכוח לו את אותו הפסד

shadow 5 ביוני 2015

ללברון נותים לשכוח ולזכור רק מה שרוצים שנשכח ונזכור ולכן מפמפמים אותנו במידע הרלוונטי ומשמיטים מידע אחר. קוראים לזה שטיפת מוח ועושים לנו את זה כבר כמעט שני עשורים.

זה מעולה למכירת מרצ'נדייז.

Amir A 5 ביוני 2015

אם קליבלנד יפסידו את משחק 2 ואת הסדרה כולה הניתוח בכל אתרי הספורט יאמר "משחק מספר 1 היה ההזדמנות הגדולה של קליבלנד לגנוב את הסדרה. ההפסד בהארכה ריסק להם את האמונה שעדיין בכוחם לנצח את הסדרה".
אם קליבלנד ינצחו את משחק מספר 2 ואת הסדרה כולה הניתוח בכל אתרי הספורט יאמר "משחק מספר 1 הבהיר לשחקני גולדן סטייט שלאמונה הרווחת ולפיה הגמר יהיה טיול וסוויפ(ט) לא היתה אחיזה במציאות. התובנה שהניצחון במשחק 1 היה מזל יותר מכל דבר אחר ריסקה להם את האמונה שבכוחם לנצח בקלות את הסדרה".

Srtest 5 ביוני 2015

דורון תודה רבה על הפוסט. מקווה שאחרי מה שראינו אתמול – יש לנו סדרה. דורותי וכל זה ;-)

מישהו 5 ביוני 2015

יופי של פוסט. איך אנחנו מחכים למשחק מס. 2 !!!

Srtest 5 ביוני 2015

חוצמזה חשבתי שלברון כבר היה בסרט של להגיע באפיסת כוחות לסוף והצורך לעשות חושבים. כנראה שבסדרת הגמר צפונה לנו החזרה הנצחית.

יואב דובינסקי 5 ביוני 2015

חוץ מאיזה שבע דקות ברבע השני לא ראיתי שג"ס עושה משהו שקליבלנד לא מסוגלת להתמודד איתו. ההארכה היתה קריסה שלא היתה צריכה לקרות. זה מזכיר את החודש הראשון של בלאט בקליבלנד, שפתאום כמה פוזשנים לא טובים והם נכנסים לדיכאון ומאבדים אמונה. אני חושב שבלאט הכין את קליבלנד נהדר למשחק אבל שקרי ניהל אותו יותר טוב.
דלי היה מזעזע. האורות סנוורו אותו. זה מדאיג.
אין להמעיט בחשיבות ההחטאה של לברון. במקום 0-1, יתרון ביתיות, קיירי במומנטום מטורף ועם 3 ימי מנוחה והבטחה של סדרה אפית, אנחנו בדרך לסוויפ או מקס' 5 משחקים.

איציק 5 ביוני 2015

האם הניבוי בסוף התגובה בא מפסימיות או אופטימיות?

יואב דובינסקי 5 ביוני 2015

לגמרי פסימיות.

דווידקה 6 ביוני 2015

לגבי נקודה ארבע, אני חושב שסף קיבל גם שיעור היום….צוחקים עליו כל הזמן שהכל בא לו בקלילות, בלי להזיע, אני חושב שאחרי הבלוק השני שהוא קיבל מארווינג זיהיתי עליו אגלי זיעה, כאלה שמגיעים לשחקן ענק שמבין שיכול להיות שהוא הפסיד לקבוצה שלו משחק, שיכול להשליך על הסידרה…
עם כל הכבוד לארווינג (ויש הרבה על המשחק שהעא נתן הלילה בדגש על ההגנה דווקא) קרי לא יכול להרשות לעצמו לפספס כזה ליאפ קל בהתקפה של משחק..
סדרת גמר זה עדיין לא כמו שאר המשחקים, אין לי סםק שבמשחקים הבאים הוא יסיים את המהלכים האלה באופן הרבה יותר חד ואגריסיבי..

רן הנרגן 6 ביוני 2015

מסתבר שקיירי שבר את פיקת הברך. ליבי איתו. עושה רושם שיש שחקנים שהגוף שלהם פגיע יותר מאחרים למאמצים של ספורט מקצועי. בוגוט למשל.

זה מביא אותי לנושא של האחריות לבריאות השחקנים. כשסטיב קר היה המנהל של פניקס היה להם צוות רפואי / אימון גופני מהמעלה הראשונה. במקביל אצל ג"ס היו לאורך השנים פציעות רבות לשחקנים. השנה לעומת זאת ג"ס נהנתה ממיעוט פציעות לשחקניה. לעומתה לכל 4 הקבוצות שפגשה בסדרות הפלייאוף השנה היה רכז פצוע (אם כי הפציעה של קונולי היתה חריגה). האם זה מקרי או שסטיב קר נוהג אחרת מהמקובל ובכך שומר על שחקניו בריאים לאורך העונה?

אם נביט בדקות המשחק של בוגוט למשל השנה הוא שיחק בממוצע 23.5 דקות ב 67 משחקים לעומת 26.5 דקות באותו מספר משחקים בעונה שעברה. לכאורה הבדל קטן אבל השנה הוא שיחק עוד 16 משחקים בארבע סדרות פלייאוף ואילו בשנה שעברה הוא לא סיים את העונה וג"ס הפסידו בלעדיו 4:3 בסיבוב הראשון.

ישראלים רבים מתרעמים על כך שבארה"ב מתיחסיםלבלאט כמאמן טירון ב NBA. יש לו הרבה ניסיון באירופה ובנבחרת רוסיה הם אומרים. זה נכון. אבל נראה לי שבלאט לא הפנים שבמשחק של 48 דקות שחקני המפתח לא יכולים לשחק 90% מהזמן כפי שעשה לעיתים באירופה. מדובר ב 6 עד 7 דקות נוספות כל משחק. זו תוספת עומס מאוד משמעותית. בלאט היה חייב לאריך את הרוטציה שלו. סידרה של 7 משחקים זה מירוץ לטווח ארוך ולא ספרינט כמו פינל פור או טורניר אליפות.

איציק 6 ביוני 2015

אני חושב שיש הרבה הגיון במה שכתבת בנוגע לבלאט וניהול משחק של 48 דקות. צריך גם להוסיף 82 משחקים של 48 דקות. מעטות הקבוצות באירופה שמגיעות לכמות משחקים כזו. מצד שני ראינו שהוא מודע לכך ונתן משחקים שלמים של מנוחה לשחקנים. מה לעשות, בפלאי אוף השמיכה שלו קצרה, המטריקסף מילר ופרקינס לא מספקים את השכורה (שלושה שחשבו שיתנו כמה דקות משמעותיות ברוטציה ולא מוכיחים שהם עדיין מסוגלים כל פעם שהם על המגרש), לאב נפצע, אירווינג נפצע, לא נשארו מספיק שחקנים לחלק דקות.

שמעון 6 ביוני 2015

מצוין. השורה על ההארכה מדויקת להפליא.
מבחינתי המשחק הזה נגמר בתיקו. אני רק מקווה שהאלופה שבדרך תוכיח עליונות. איזה סדרה!!!

Comments closed